התנהגויות הן כמו שרירים- תתאמן ותחזק אותם, וזה יהיה יותר קל. אתה "בכושר" לגביהן.

ו...*יתקבלו. "התקבלו" זה בעבר.

שכאשר באים לבחון אם היות האדם שומר מצוות עושה אותו ליותר קל לדחות סיפוקים - אז זה עקרונית, תיאורטית, על לו-יצויר שמדובר באותם כישורים, התכוונות בחינוך לכך וכד'.

ברור שקשה "למדוד" רקע כזה באופן מעשי. אבל כדי לבודד-נתון של ההשפעה הדתית על זה, שואלים כך; נניח שהיו שני אנשים דומים בדברים האחרים, האם הנתון הזה משפיע על היכולת לדחות סיפוקים.

אותו אדם אם היה עובר בשני מסלולים שונים.
לא קריטי... 
 

יש דתי ויש דתי...

יכול להיות שהוא מקיים מצוות אבל באילוץ כזה... בלי לרצות להגיע למצב של שבירת תאוות ודחיית סיפוקים.

במצב כזה, מצד אחד הוא דוחה סיפוקים.. אבל מצד שני, יש הרבה דברים מותרים שהוא קופץ עליהם בלי לחשוב פעמיים, וזה הורס 

אבל אם הוא באמת עובד על עצמו ושואף לשם, וודאי שכן!

איך אמר הרב וולבה: "בעבודת ה' אין ממילא"

זה מובנה אצלו בדברים אחרים

לדוגמא שבת ללא מכשירים אלקטרונים וכדו' [בחורי ישיבות בצבא הרבה יותר קל להם ללא טלפונים יחסית לציבור הכללי]

מצד אחד הדחיית סיפוקים גורמת למשיכה יותר גדולה

 מצד שני אם חיים במודעות שיש את הכלים בגלל הדרך חיים ואפשר ליישם אותם בכל דבר, הרבה יותר קל

וגם בחינוך לא דתי, מחנכים לכך לפעמים.

אבל - ראשית, הגדרים לא כ"כ ברורים, ולכן גם התירגול פחות.

דבר שני, מקור הציווי גם כן משפיע. אדם שמתרגל לאיפוק בגלל מקור אלוקי, יחסית לאישיות מקבילה לו שבלי זה, מסתבר שיותר מסוגל לכך.

וגם, התירגול היום-יומי. הרי ילד שמגיל מאד צעיר, לא אוכל טרם נטילת ידיים, עושה תרגול בדחיית סיפוקים בלי שאפילו שם לב לכך. כך גם כשמברך אפילו שמאד רוצה. ממתין לרגע - לא "רואה-בולע" כחייתו יער.. שלא לדבר על ילדים ש"העיניים יוצאות להם" כשמציעים איזה ממתק - ואומרים: אצלנו לא אוכלים מההכשר הזה....

אז מסתבר, שאע"פ שלא בהכרח מעצם טבעו קל לו יותר - אבל במקביל לאישיות דומה, הוא מתורגל יותר בשליטה עצמית, ביציאה לפעל של האופי הערכי  בנקודה זו, ולכן גם יותר קל לו.

אבל, כשמדובר על "דברים המותרים", מסתבר שעל אף שמתורגל בכגון-דא, צריך עבודה כדי להחיל את זה גם כאן.

שאת זה לא אוכלים.
כמו שפשוט וברור שלא אוכלים חלב אחרי בשר.

כאלה ש"מרגישים" את הטעם של הממתק הזה - ובכל זאת. ילדים. יש מקום להעריך את זה.

לצדיק יש יצר אחר ממה שאנחנו מבינים.. דק יותר.

נראה לך שלרב קוק, לגאון מוילנה וכו' היה יצר הרע לגנוב או לרצוח מישהו?  והם גם לא הצליחו לשלוט עליו?

כאילו שאסור לי לחיות בלי שאני עושה משהו?

לא הלכתי אגב

(פעם היה לי פה שרשור של התמודדות עם אתגרי שינה, אבל היום אני כבר לא עומד מאחוריו עד הסוף)

מעניין, חוששני אבל שפה זה לא העניין, אין לי שום בעיה ללכת לישון או להרדם..

בכל מקרה, אני מאוד אוהבת את הלילה, אז אם לא צריכה לקום מוקדם למחרת לא ממהרת לישון.

(שמחתי לראות אותך)

אנשים היו כותבים פסוקים וציטוטים אהובים על הבוקסות שלהם.

אני כתבתי על הבוקסה שלי "את הכבש האחד תעשה בבוקר ואת הכבש השני תעשה בין הערביים".

המשפט הזה משפיע עלי עד היום.

מתוך הפיוט סוכה ולולב לעם סגולה

לאומנים, פוליטיקאים ואחרים שרוצים לבלוט בתודעה: תהא שנת פריצה זוהרת

והכי חשוב, כנראה: תהא שנת פרנסה זמינה

וביקשת בלי "תהא שנת":

תשוקה, שייכות, פריחה זוהרת

תפילה, שירה, פתיחות זולת

תקופה של פרנסה זמינה

מהשנה של הבחירות הקודמות

תאכלו שוקולד פלוס זנגביל

תנין שבולע פטריה זוהרת

תוכי שאוכל פסטה זולה

תרצה שנעשה פוקר זבל

תהה שנת פתרון זהב

תופסת שנכנסת פה זהירות

תהא שנת פרס זכאית

תהא שנת פייס זכייה

תהא שנת פורום זורמת

פורום דתי.

זה הכי מקורי שעלה לי

זה הרמז שנתן הרבי ר' ישראל מויז'ניץ שליט"א

או שזה נוטריקון של "תתאשפז"

לא, לא כמו שחשבתם 😁

הכוונה שהקב"ה יחזור להתארח (מלשון אושפיזין) אצלנו בבית המקדש

יש חוק שקובע את המינימום,

ויש חוזי העסקה שיכולים להיות יותר טובים מהמינימום הקבוע בחוק.

זה נכון לשכר, הפרשות סוציאליות, צבירת חופשה, ולכל נושא אחר...

אז כן, לפי החוק מותר למעסיק למחוק ימי חופשה. האם זה קורה בפועל? תלוי בהסכם שלך מול המעסיק.

אבל באופן כללי החוקים נועדו לעודד אותך לנצל את ימי החופשה ולא לפדות אותם בכסף. אגב, גם חברות גדולות לא אוהבות את זה.

לפעמים בתקופות של משבר כלכלי או אין עבודה מסיבות אחרות (סטייל מה שקרה באינטל לפני שנתיים) נותנים הוראה מהכספים לכל העובדים לשרוף את ימי החופשה שלהם כדי להקטין את החובות במאזן.

זה הנושא

אבל בגילי זה באמת אחרת

אני תמיד בתנועה

לחלום

להגשים

לשפר

להתמיד

רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.

ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡