האמת שזה מגניב לנסות להתמודד עם כאב בצורה מבוקרת.
הכנתי את עצמי לאופציה שאתאכזב וניסיתי להריץ בראש תסריטים. כשזה קרה הצלחתי להיות מודעת לכאב ולתת לו מקום יותר בנחת. זאת הייתה פשוט התנסות מסקרנת במודעות עצמית גם אם לא הצליחה עד הסוף.
כאב הוא כאב, השאלה אם נותנים לו מקום מאפשר או שמלחיצים אותו להיגמר
בד"כ כשמלחיצים אותו הוא רק גובר, לכל הפחות בטווח הארוך

כל כך נכון

אני אוהבת לקרוא אותך!

להילחם על האמונה
אנשים חושבים שאמונה היא החלטה פשוטה. אז זהו שלא. אמונה זאת עבודה סיזיפית של יד על הדופק וראש על הכתפיים. אמונה זה לשכלל את הוודאות בהנהגת ה' בעולם ובידיעה (במובנה העמוק) שהעולם יגיע לטוב בסוף.

יש לי קטע להיזהר מלשלול דברים בצורה נחרצת. לא תמיד, אבל בלא מעט פעמים.
יש אנשים שתופסים את זה כפחד להיות ברורה ומזלזלים בזה.
אבל אני באמת מאמינה שיש אמת בדבר

נראה לי שאני סתם פולטת מילים
פשוט קצת שכחתי איך מדברים מבפנים אז עמכם הסליחה
אין כאן היום דברים חכמים, אז אני מנסה לגרד את השאריות שעוד נשארו לחות על הלב
יש כאן ניסיון החייאה
בתודה על ההבנה

נהנתי לקרוא..

ולא רק הנאה כזאת של "כיף".. את חכמה

נסיונות הצלחה מוצלחים מאוד אפילו..

לפעמים נדמה לי שכשהדור שלנו יהיה זקן הוא יהיה פחות כפוף ושפוף מהזקנים של היום
משהו בפנים אומר לי שהדור הזה הרבה יותר חזק.

זקוקים פה למנהיגים עוצמתיים, כאלה עם חזון וראיה למרחוק, כאלה שילמדו אנשים להתאגד.
יוצא לי הרבה לחשוב מה היה קורה לו יוזמות היו מקבלות שיתוף פעולה מהסביבה. בד"כ דברים נופלים על "אין סיכוי שנצליח" וזה די מצחיק כי אם היה הרבה כוח אדם אנרגטי אחוז הסיכויים היה קופץ

זה כמו "אם יבואו אנשים למסיבה גם אני אבוא"
אבל כולם אומרים את זה והמסיבה מתבטלת

אבל בקשר לשני המשפטים הראשונים אני לא ככ חושבת ככה.. אם מעניין אותך מה אחרים חושבים עלמה שאת אומרת

אחרון להערב

חינוך זה קשה.
זה מאתגר, זה מפחיד, זה מפתיע ולפעמים מאיים
לפעמים חינוך מציב מראת ביקורת איומה ולפעמים אתה רואה מציאות שלילית שאין בכוחך לשנות את כולה
וזה להתמודד עם ייאוש ואכזבה וכאב
הרבה כאב
אתם יודעים כמה נפשות כואבות יש במוסד חינוכי סטנדרטי?
כנראה בגלל זה נאטמתי קצת. אם הייתי נותנת לכל דבר מקום הייתי קורסת לפני שהתחלתי.

(ואגב, מי שחושב שחינוך קשה זה לרחוקים טועה ובגדול)

את ההכיוון הכללי את כל אחד בנפרד ואת זה שיש אנשים שחושבים לעומק ןכותבים

מורה לספרוצ או משהו.
כתבת יפה!!!

אני אוהבת הגיגים.

ללמוד להקשיב לעצמי. לא לעשות כשיש התנגדות פנימית חזקה. כל עוד אין בזה סכנת קריסה למשהו זה יתמודד גם בלעדי רגע או שניים ואפילו יותר.
יום של הרפיה עשה לי טוב

(תודה לכל המפרגנים
אני לא מרגישה שזה מהשרשורים המוצלחים אבל שימחתם)