אני מלכה בזה.פוסעתרעיונות?
טוב אני אשאל את הרכזת שלי לרעיונות 
סתם כתבתי מיאוש 
כי סיקרן אותי לדעת איך\כמה\למה\איפה\כיצד\מה\מי\מוווווווו|פרה|
*לא לכתוב בעבודה*:כי הייתי חייבת,ואמא שלי פתחה לי את האנציקלופדיה בעמוד הזה...
קול דממה
קול דממה
סתרי המדרגהמעניינת אותי

קול דממה
תודה על כל ההצעות לעזרהקול דממהלא באמת תוכלו לעזור לצערי
אסתדר. תודה 
וכו וכו וכו

גלידת לימוןאני מחכה שהיא תחזיר את העבודות
גלידת לימוןהיו עוד כמה פניני לשון שיצאו ממך באותו ערב.
זה היה וואו.

בטח.
רק שאז ראיתי את זה יוצא לידי ביטוי

אניאניאני
פפ
מוזמנת לדבר איתי וזה, אני פה לצערי
נחל
גלידת לימוןמעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד

ישקפיץחייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)