ואין לי כח לדאוג לשינוי.

הלוואי

תורת החסידות

גם ממך @צהובה

בדיוק עכשיו סיימתי להגיב תגובה לא צינית במקום אחר בשרשור הזה

@סביון הממ

מי שחי את חייו שונה אשריו גם. העיקר שיש הקב"ה:-‏E

מתנהלת רק עפי תורת משה בראייה אלוקית על החיים.

בהתחשב במקור של התורה הזו)

שלחסידות יש ראייה אלוקית. הכל זה מהתורה האלוקית של משה עם זווית הסתכלות פנימית ואמתית.

זה באמת החיסרון של החסידות, שהם רואים כל דבר מזוית הסתכלות פנימית ושוכחים את חשיבותה של החיצוניות. זה טוב כתרופה להחצנה הקיצונית שקיימת בעולם התקשורתי (השבת קראתי את מקימי, וזה התחבר לי מאוד. זו בעצם הסיבה שהם כל כך התלהבו מברסלב), אבל זו לא תורה שלמה. גם לחיצוניות יש חשיבות ותפקיד משלה, ככלי לפנימיות.

עריכה: לא למדתי מספיק חסידות כך שיומרני מדי מצידי להגיד שהחיצוניות חסרה בחסידות, אבל בכל אופן מה שאני כן יכול להגיד זה שהחסידות מאוד מאוד מדגישה את הפנימיות ואת "קילוף הקליפות".
@ציף מעניין אותי מה תגידי על זה (לא כויכוח, אלא ממקום של אחת שיודעת דבר או שניים בתורת החסידות)

בנגלה יש נסתר ובנסתר יש נגלה
וזה תלוי בזה לדעתי


באמת החסידות התגלתה בדורות האחרונים בגלל שיש ריבוי חיצוניות בעולם
העריכה:תודה שתייגת אותי,אולי לא הבנתי אותך לגמרי,אשמח לקרוא את זה שוב אחכ ולענות

אבל יהיה מעניין לשייך את זה לשם

"רחמנא ליבא בעי"

הקב"ה לא בורא דברים סתם.

("רחמנא ליבא בעי" מראה לך מה יותר חשוב, מה המהות והתוכן. אבל התוכן צריך גם להיות בכלי כלשהו, שזו החיצוניות, ועם תוכן היא חשובה. כמובן שחיצוניות בלי תוכן לא שווה כלום.
מזכיר לי את הוורט - "שקר החן והבל היופי, אשה יראת ה' היא תתהלל" - בחן וביופי. כלומר - לבד הם לא שוים כלום, אבל כשיש תוכן בפנים גם הם משמעותיים)

החסידים לא זרקו את כל הכלים שיש ביהדות,

הם רק הדגישו מה העיקר.

ר' נחמן הורה לחסידים שלו ללמוד בקביעות שו"ע ולא לזוז ממנו מילימטר.

 

זה באמת היה יכול להוביל למקום מסוכן של זלזול בקיום מצוות ולימוד תורה,

ואומרים גם שאם לא הייתה קמה לחסידות התנגדות היא הייתה מגיע למקומות לא טובים.

אבל אני חושב שהחסידות נמצאת היום במקום טוב,

לומדים תורה בהתמדה ומקפידים על קיום מצוות.

 

איפה אתה רואה שחסר חיצוניות בחסידות?

לא למדתי מספיק חסידות כדי לדעת בוודאות מה חסר בה.

כלומר- יכול להיות שלפי דעות אחרות נראה שחסר, אבל לא חייב להיות שבאמת חסר.

אין לי סיבה לדבר על השקר. וכן, אני חושב שלא יכולה להיות תורה אחת שכוללת את הכל, כי אחרת כולם היו צריכים להיות כמוה.
תורת משה כוללת הכל כי היא אלוקית, ואכן כולם צריכים להיות כמוה, רק שזה עדיין לא קרה לצערנו.

(חבדניקים שחושבים שכולם צריכים להפוך לחבדניקים יחלקו עלי מן הסתם)

האמת שאני לא חושבת שיש בחבד הכל, אבל הדעה שלי לא רלוונטית.

יכול להיות שיש דעה שיש בה הכל, אבל לא כולם ככה כי ה"כולם" האלו לא יודעים שיש בה הכל.

 

(אני חבדניקית.)

אם יש דעה שיש בה הכל, אז כולם צריכים להיות שם. נכון? ואם בפועל הם לא שם - החזון הגאולי שלנו הוא שכולם יהיו שם.
ובדיוק בגלל זה אמרתי שחבדניקים שחושבים שכולם צריכים להפוך לחבדניקים יחלקו עלי, כי הם באמת סוברים שבחבד יש הכל ולכן כולם צריכים להפוך לחבדניקים.

(זה שאת חבדניקית לא משנה כלום בעניין הדיון)

נכון, אבל אין לנו דרך לבחון באיזו דעה יש את הכל.

 

(היה נראה לי שכתבת שחבדניקים יגידו וכו'. כתבתי שיש חבדניקים ש.. . צודק.)

ואין לנו כלים מדוייקים לבחון את זה אבל אפשר להסתכל באופן כללי.

כוונתי ב"הכל" היא: דרך שראוי לכל האנשים (או לפחות לכל היהודים) לילך בה, כי היא כוללת את הדברים שמתאימים לנפשו של כל אחד.

אז צריך דעה שקרובה לזה.

 

אגב, לא בטוח שצריך שכולם יהיו באותה דעה.

ולא צריך שכולם יהיו באותה דעה. וזה בדיוק מה שאני מנסה להגיד - יש הרבה דרכים שהן אמת חלקית, וכל אחד בוחר בדרך שמתאימה לתכונות הנפש שלו, לפי החלקים שתאימים לו (כלומר - אמת חלקית שמכילה בדיוק את החלקים ששייכים אליו)

נכון שכל אחד חושב שהשיטה שלו הכי צודקת

וזה מצויין לנהוג ככה

 

אבל באף דעה אין הכל

ולכן צריך ללמוד גם מאחרים (דבר שמאוד מחנכים אליו בציבור הדת"ל)

כול השיטות אמת

אבל חבד אמת לאמיתה ..

אבל נחמד.

שליטאי אחד פגש חסיד ושאל אותו "איך אתם קוראים לעצמכם חסידים? (לפי הגמרא התכוון) הרי, בנינו אתם לא..."

בדיוק עברה שם רכבת. אמר לו החסיד "מה כתוב על הרכבת?" "וורשא" הוא ענה (לשם העניין וורשא. לא זוכרת איזה עיירה). אמר לו החסיד "אבל אנחנו לא בוורשא, אז למה כתוב שם וורשא?" הליטאי אמר "כי הרכבת בדרך לוורשא."

ענה החסיד: "כך גם החסידים. אמנם עדיין אנחנו לא חסידים אמיתיים (לפי הגמרא כמו שאמרת), אבל אנחנו בדרך לשם! יש לנו שאיפה להגיע להיות חסידים"

אני רואה את עצמי מגיע לחסידות בדרכים אחרות מהדרך המכונה בפי הציבור "חסידות". אם כי לא מן הנמנע שגם מהדרך הזו אקח מעט דברים. (כבר לקחתי בעצם קצת)

כל אחד בדרכיו שלו

אשכרה.