גם בעניין שר הטבעות..

מרחמים שם מלא.. ובעיקר על גולום במלא סיטואציות שהוא מנסה להרוג או לבגוד והיה צריך לחסל אותו..

וזה מצטייר כאילו זה היה טוב כי היה שמור לו תפקיד לסוף, או כאילו יש בו עדיין קצת טוב בפנים ולכן ראוי לשמור עליו בחיים..

וכאילו בזכות הרחמים האלו הכל היה טוב בסוף.

@אורה2x מה את קוראת פתאום שר הטבעות??

קשי עורף, עזים שבאומות וכו'.

כלומר העניין של גומלי חסדים, רחמנים וביישנים, זה דבר עמוק שיהודי חושף ע"י התורה והמצוות. אבל העור החיצוני עבה

אין ספק שזו מידה מורכבת.
למעשה, עם ישראל מוגדרים בחז"ל כ"גומלי חסדים ביישנים ורחמנים".
כלומר, זו מידה שטבועה בעומק נפשו של העם.
אבל- כל מידה, צריכה איזון. לכן היא נקראת מידה- יש מידה נכונה של שימוש בה.
עומק הרחמים היא ההבנה שלכל דבר בעולם יש שורש אלוקי שהוא בהכרח טוב, ההבנה הזו
מאפשרת להסתכל מעבר לקליפה החיצונית ולהבין שהיא רק עוטפת נקודת אמת ואור.
להסתכל על ילד שעושה דברים לא טובים ולהבין שבאמת בתוכו יש עומק של טוב, שפשוט חסום כרגע,

ומתוך כך לפעול זו דוגמא למידת הרחמים. 

יש שני צדדים נפולים לרחמים- לא לרחם על הראויים לרחמים ולרחם על שאינם ראויים.

הצד הראשון נגיע מתוך ההבנה שאם הדבר מתחיל מנקודת טוב שורשית- היציאה מהנקודה הזו היא בחירה
שלו. כלומר, "הוא בחר בזה" ולכן הוא לא ראוי לרחמים. שהרי לכולם יש התמודדות- אז למה לרחם עליו? 
זה צד שמונע מהרחמים להתממש, כי הוא למעשה טוען- זה לא שייך לרחם כלל.
הצד שאת שואלת עליו אני מניח הוא, לרחם על רשעים. כלומר, להכיר שגם את הרשעים הגדולים ביותר, 
הנחה בעומק העניין האלוקי, וגם בהם יש ניצוץ מסויים של טוב, שפשוט התבטא בצורה שגויה.
ואז מרחמים גם על מי שאין ראוי לרחמים וזה דבר מזיק מאוד. 

הבעיה פה היא לא עצם הרחמים, אלא המחשבה\הרגשה האישית של האדם על איך צריך לבטא את הרחמים הללו.
אם ניקח אדם שחילל שבת במזיד, עם עדים והתראה, דינו מיתה בבי"ד.
מהצד הראשון "ושפטו העדה... והצילו העדה" כל עדה שאינה מחפשת להציל- אינה יכולה לתת דין בנושא הזה,
כדי להימנע הנפילה הראשונה של הרחמים. אבל מהצד השני קשה לאנשים לחשוב שהריגתו בסקילה היא דבר שקשור לרחמים, אלי אפילו יהיו מי שיגידו "תרחמו עליו, אל תהרגו אותו", אבל אם באמת אין צד להציל אותו, אז הרחמים עצמם דורשים את מיתתו בסקילה.
זה אולי נשמע לנו לא הגיוני, אבל החטא מתחיל כשאדם מעדיף את דעתו על דעתו של הקב"ה.
וכאן מגיעים לנפילה הגדולה של הרחמים בצד שמרחם על רשעים- הם מתבטאים בצורה מקולקלת ומזיקה, כי החוטא זקוק לכפרה ולתשובה, זה מתוך רחמים כלפיו שיש לו דרך תשובה, שתלויה לעיתים במיתה(כמו שכותב הרמב"ם שמי שראוי למיתה מסויימת התשובה תלויה לו עד שימות בה), ולכן המעשה הרחום ביותר כלפי מי

שהתחייב מיתה זה הריגתו במיתה הראויה לו.
כמו שאול ועמלק, החטא של שאול לא היה עצם השארת אגג, אלא שהוא הפעיל "שיקול דעת" על דברי הקב"ה,

כמו שמופיע על הלימוד של דואג האדומי לשאול "אם גברים חטאו, מה נשים חטאו, אם נשים חטאו מה טף חטאו, אם טף חטאו מה בהמות חטאו"- כלומר, הבחירה בשיקול הדעת האנושי לעומת שיקול הדעת האלוקי הוא פוגם את המידה של הרחמים.

יש הזדמנות לעשות סעודה רביעית, להוסיף אלפא ביתא פסוקי ברכה ופיוטים וכו'. הלוואי שאזכה לחצי ממה שאני מדבר בחצי מהפעמים. אבל לפחות יש משמעותית יותר זמן ויותר נחת לזה מאשר בקיץ. (וגם בקיץ זה ברכה כי יש הזדמנות יותר בנחת משמעותית בשישי להשלים שמו"ת ושיר השירים וכו' וכולי האי הלוואי )

בעבר הייתי עונה בוודאי

היום אני מסתכלת אחרת

קשיי העבר (וגם ההווה) עזרו (ועוזרים) לי לבנות דברים שאני מאד מרוצה מהם

וכנראה לא הייתי מגיעה אליהם לולא הקשיים

זה מצד אחד

מהצד השני הייתי שמחה לחיים נטולי קשיים או מופחתי קשיים מורכבות החיים..

כלומר, זה משהו שמתנגד לנו כדי שנשים לב אליו, קצת כמו "כאב" במובן הפיזי.

כמה התנגדות צריך בדרך כדי להתפתח

לא שמישהו שאל אותי קודם

אבל אולי יום אחד אני אבין שזה היה נצרך כמו שהבנתי על קשיים מהעבר

אני חושב שבשלב מסויים לומדים שצריך ללמוד יותר "להכיל" ופחות להתנגד.

זה עוזר לשנות את המציאות בטווח הרחוק, בעיקר. אבל בטווח הקצר עוזר לי לחיות טוב ולישון טוב ולא להיות במקום שבו "קשה" לי במובן של להרגיש שקשה.

הגדרה טובה

כשההתנגדות יורדת

גם הציפייה יותר מותאמת

קושי צפוי הוא יותר קל

איך את מגדירה את זה?

זה קושי שחוזר על עצמו

אז אני יודעת (או לומדת לדעת) מראש מה או מי הגורם/ים

ויודעת (או לומדת לדעת) להתייחס בהתאם

אם זה קושי חדש

זה הזמן לניסוי וטעייה עד להגדרת הגורמים ולהתוויית הדרך המתאימה ביותר 

אי אז בגיל 30 וקצת.

זה את היכולת "להגדיר" (הנה יצא ממני המתכנת) קשיים כדי להתחיל לעבוד איתם.

זה אומר שקורה לך משהו שאתה לא נהנה ממנו אבל אתה לא חסר אונים כלפיו וגם יודע לדחות אותו למחר או לשים לב להתקדמות.

Stand a little taller

Doesn't mean I'm lonely when I'm alone

What doesn't kill you makes a fighter

Footsteps even lighter

Doesn't mean I'm over cause you're gone

יש כאלה שהייתי מוותרת

ומאמינה שהייתי נבנית גם בלעדיהם

עברתי כל מיני דברים בחיים. והייתי במקומות שלא ברור לי כיום איך יצאתי מהם…

כשאני מסתכלת אחורה, אני רואה איך זה חלק ממה שגרם לי להיות מי שאני כיום. אבל לא הייתי מזמינה שום דבר כזה, גם אם הייתי יודעת איך אצא מזה. משתדלים לראות את הטוב מהמצב הנתון, אבל זה לא אומר שהייתי בוחרת בזה. ואני עדיין מצולקת מדברים שעברתי. אבל משתדלת כל יום לגדול מזה ולהתקדם הלאה.

כל קושי שעוברים, עלול להשאיר משקעים. ויש את הפחד להתעורר יום אחד ולחזור אחורה, להרגיש שוב שם בקושי הזה ולא להיות עם כוחות להתמודד. 

לכתחילא כן

כיון שאם חלק מהקשיים לא היו קיימים בחיי

הייתי חוסכת הרבה סבל (וזבל)

בדיעבד חלקם לא

כיון שזה  חשף אותי להבנות עמוקות כלפי עצמי

והביא אותי למי שאני כיום

על החלקים ה"עצובים" או המורכבים בחיים (שגרמו לי בדיעבד לבזבוז כוחות והרבה עצב)

הייתי מוותרת

בבחינת "לא הם ולא שכרם"

אבל

בדיעבד, בגלל שהמורכבויות לימדו אותי הרבה

ובזכותם אני מי שאני

אז הם 'עזרו' לי ללמוד מהם איך להמשיך הלאה.

ואפשר להעמיק ב"תורת מנחם", תשמ"ד חלק ד', שבת מסעי סעיף י"ב-

בקצרה הרבי מילובביץ' מסביר על עניין המסעות ממדרגה למדרגה [כפי שידוע שהבעש"ט עסק במסעות שיש בנפש האדם].

בדיעבד אני באמונה שלמה בהקב"ה ובראייה של הטוב של מה זה בנה בתוכי.

אני? לכתחילה? הייתי מוותר.

אבל איזה מזל שהקב"ה מנהל את המציאות...!

אבל אני מניחה שזה כי עוד לא מיציתי את הטוב מהם. התועלת שהיתה בהם עוד לא נגלתה לי. מקווה שמתישהו בהמשך אבין שלא הייתי מוותרת עליהם.

אפשר להגיב שם אנונימי. כאילו, מה? תהיו טבעונים, תמהונים,  מתנגדי חיסונים, זה לא משנה, יש לך אמת? לך איתה. אבל למה להבנות שרפואה טבעית זה דבר להתבייש בו חחח

(כן מבין זה לא למעיישה ופורום מת וכו' והכל כאן בדיחה שאני בכוונה לא מתייחס אליה. תהיות לאור ההצפה של הנושא והדיון)

עם כמויות הספאם שם באמת צריך ניהול 

ויסיר מהם כל מחלה, וירפא לכל גופם, ויסלח לכל עוונם,

וישלח ברכה והצלחה בכל מעשי ידיהם עם כל ישראל אחיהם, ונאמר אמן

ונהנה לריב עם עצמו בפינה שכוחת "אל" כדי לפרוק עצבים 😂😂😂

אבל בטח זה דוגמא קלאסית למה שנקרא להאכיל את הטרולים

משתעממים מספרים סיפורים זה לא דוקטורט אבל אם כבר מעניין אם כך למה הוא מגיב מאנונימיי? או שהוא מגיב מאנונימי רק בקללות חח ואז אני מבין אותו

אולי הכוונה שלך לפורומים אחרים? 

אין כאן בערוץ 7 כאלו ניקים.

- הנני כאינני

- הים נסוג

תשאל את משה

כי למשל @בין הבור למים פעיל בפורום מסויים מאוד ולא מוכר בכלל כאן.  

כל פורום הוא עולם ומלואו ואין קשר בין רבים מהפורומים במרחב העצום של הפורומים בערוץ 7.  

ויש את @אני הנני כאינני, אולי הוא מדבר עליו

וזו היא, @נחלת, לא הוא, שהזכירה ניקים פופולריים

התכוונתי למגיבה שכתבה שירים מאוד יפים שאחד מהמגיבים (צדיק יסוד עולם (?) ניתח אותם).

נכון. נזכרתי שלא קוראים לה כך, השורה האחרונה שחזרה בתגובה שלה היתה: והים נסוג...

אני הנני כאינני  - הכל בסדר איתו.

העיקר שהכל בסדר

צדיק יסוד עלום אמר שיש כזה אחד.

היא התכוונה ל@בין הבור למים - צעירים מעל עשרים