אתם יודעים כמה בכיתי השבוע?
המון. המון.
חזרתי מהמסיבה עם ההורים והייתי אמורה להיות שמחה הרי אנשים אוהבים אותי ומעריכים אותי, אבל כל מה שיכלתי לחשוב עליו היה יהונתן ואיך בבוקר בגלל שלא הפסקתי לדבר פספסנו אותו והוא נפל
למה אני לא מצליחה להשתחרר מזה לעזאזל. זאת לא הפעם הראשונה וגם לא תהיה האחרונה לצערנו ובאמת שאין מה לעשות
אבל
דפוקהדפוקהדפוקהדפוקהדפוקה
אתם יודעים כמה שנה הבאה מפחידה אותי?
המון. המון.
אני אהיה ככ קטנה שאפילו זבוב יוכל למעוך אותי
(ולמה אני ככ בטוחה שהכל סובב סביבי כל הזמן. צומיסטית דפוקה)
אני ארגיש כל הזמן במלחמה על המקום שלי
והחוסר תועלת שלי תיחשף לעיני כל
אתם יודעים כמה תקוות משנה הזאת התגשמו?
אחת. אולי שתיים
באסה
שני חברים יצאו לדרך טודו בום
- לקראת נישואין וזוגיות