את פשוט מיאשת!!!!!!
ומאכזבת!!!
וממש ממש ממש לא מפרגנת!!!!!!!
למה למען ריבונו של עולם את מדמיינת אפילו שאני לא אדבר אתכם?אנתק אתכם קשרים?לא אזמין אותכם לחתונה שלי???לא אבקר אתכם??לא אגיד לכם שלום????????
למה?!?!?!?!?!?!?!
איך טעטע הגעת למסקנה הזותי????
איך????????
והעיקר בסוף את מזכירה לי שאת אמרת שאת וחרות תהיו היחידות שתבקרו אותי באולפנה.
במחילה,זאת גאווה.
אני עוד אראה לך,תירצוש.
אני אהיה הזותי שתישמור עם כולם על קשר עד ללאיודת מתי.
אני אראה לך.
על הפרנציפ.
ואני עדיין אוהבת אותך.
זה שאני והבת את האולפנה הזותי זה לא אומר כלום.
בואי הנה תני לי לתת לך כאפה,ולנער אותך עז שתקלטי את זה.
חייב דחוף.
הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)
אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול
