תחביבים זה כל מה שיש לנו להציע?

מסכימה שצריך לבלום אותו בכל דרך, אפילו טיפשית, השאלה היא מה השלב הבא

זה כמו וייז.. פספסת את הפניה?  ישר הקב"ה מחשב לך מסלול אחר.  

רק צריך להמשיך לנסוע..

אבל מי אמר שיהיה לנו קל בדרך שהכתיב לנו?

זה כבר נחשב מסירות נפש  שזה דבר גדול מאד ומרים את האדם למדרגות עצומות

אף פעם לא לעצור..

יש על זה מאמרים שלמים בליקוטי הלכות

אם זה חשוב לך אני אחפש

מצד אחד-

איזה כיף שהתגובות פשוטות ואופטימיות, וזה באמת נכון במידה מסויימת.

קום, תעשה משהו נחמד, תפתח תחביב , לי היו בתקופות קשות ממש מנטרה שהייתי אומרת השכם והערב .. 

"אני __ , מאמינה בטוב העולם, אני יודעת שאני טובה והערך שלי לא תלוי בשום סיפור אישי או מעשה חיצוני.." וכו'.

ממש לעמוד מול המראה ולומר כמה אתה אוהב את העולם, את עצמך, לכתוב כל יום דברים טובים שאנשים עשו לך ושאתה עשית, וכמובן שה' עשה איתך.

מצד שני.(שהוא פחות מ10%! רוב התנועה הנפשית היא סעיף א'!)

לא בשקיעה, ולא במסכנות- להיות מסוגל להיפגש עם הכאב בנפש שלך.

יאוש לא מגיע סתם משום מקום. 

שוב.. מניסיון, אני התחלתי לצאת מזה רק שהפסקתי לפחד . כשהסכמתי להקשיב לקולות שצפו בי (והם היו מבהילים קצת).

זה טוב!

זה מלמד אותך לאהוב אותך תמיד.

ולהיות מסוגלת להכיל באמת.

ולהקשיב. ולהקשיב לאחרים שיש להם כאבים.

וזה הופך אותך לבוגר\ת יותר.

ולחוות דברים לעומק.

הייתי לעיתים יושבת שעות במיטה ובוכה, זה כואב מאד! וקשה. אבל כל הזמן היתה שם תפילה, שהקב"ה יאיר ויפתח ושהכל יהיה בסדר.

להוסיף אמון גם. בעצמך, בה', בארץ ישראל..

נותנים לו מקום, לא בורחים, מכירים בו

ומה גרם לך לייאוש העמוק, אבל מנק' המבט שעולה לי כרגע, ז"א איפה שהייאוש שלך פוגש אותי ומזכיר לי ייאוש עמוק אצלי, אני למדתי להכיר בו ולהשלים איתו ואז נפלתי עמוק אבל זו ירידה לצורך עלייה. וזה היה לי עדיף עשרת מונים מפעם אחרת שחשבתי שהכל בסדר והתגברתי עליו ואז ליפול בבום.

המוח, ככל איבר אחר, יכול להיות חולה. כמו שיש מחלה של הכליות, או של הלב, או של הריאות ,או של הכבד וכו' תיתכן מחלה של המוח. מכיוון שכל האיברים תלויים במוח, וגם המוח עצמו, ואפילו מי שאנחנו, המוח הוא אולי הדבר הכי מסובך בבריאה. לכן, לא פשוט להיות רופא מוח. בכל זאת, הרבה פעמים הרופאים והתרופות עוזרים לבריאות הנפש. עדיף להיעזר בהם מאשר לשקוע ביוון מצולות.

אסיים באיחולי בריאות, גופנית ונפשית, ובהצלחה.

אבל, אם בן אדם נכנס למצב של יאוש בלי סיבה נראית לעין, רצוי מאוד שיפנה לרופא. אחרת, הוא עלול להידרדר עוד יותר ולהכניס את עצמו למצב של סכנה. גם אם לא, למה לסבול סתם?

כי אם זה מסיבה אמיתית, זה רגש טבעי ולפעמים דוקא התרופות הן הסבל האמיתי (קרא על תעשיית התרופות)

בס"ד

זה בכל זאת תרופות כימיות שמשחקות עם המוח.

אז נכון, יש שזקוקים להן, אבל לא כולם. 

עבודה מול פסיכולוג יכולה בהחלט להביא תוצאות גם ככה.

בכל מקרה, מומלץ שהיא תפנה לעזרה מקצועית אבל זה ממש לא חייב להיות פסיכיאטר.

[כמובן כל הנ"ל זה בהנחה שזה ייאוש מתמשך ושהיא כבר לא יודעת מה לעשות איתו].

בס"ד

פסיכיאטר הוא זה שרושם תרופות.

ללכת לפסיכולוג זה לא דבר רע ולא צריך להיות בדכאון קליני בשביל זה.

פסיכולוג זה אדם שהולכים אליו כשמחפשים מישהו שיהיה שם, שאמור לדעת מה לעשות. 

זה נורא נחמד לומר שמספיק מישהו שמבין אותך, זה לא ככה במציאות. 

פסיכולוג טוב שאתה מתחבר אליו יודע גם לשקף לך ולהביא אותך למקומות בעצמך שאדם אחר לא בטוח היה מצליח.

בדיוק כמו שהולכים לרופא כשיש שפעת ככה הולכים לפסיכולוג כשיש כאב נפשי.

לא כדאי להציג את זה כדבר רע, להפך, זה דווקא ראוי להערכה שאנשים הולכים ועוזרים לעצמם.

בכל מקרה אל תבלבלו בין פסיכיאטר לפסיכולוג.

פסיכיאטר זה בהחלט משהו יותר קיצוני, אבל פסיכולוג זה ממש סטנדרטי [גם פסיכיאטר זה סטנדרטי אבל זה מערב תרופות כימיות בד"כ].

יש חוק שקובע את המינימום,

ויש חוזי העסקה שיכולים להיות יותר טובים מהמינימום הקבוע בחוק.

זה נכון לשכר, הפרשות סוציאליות, צבירת חופשה, ולכל נושא אחר...

אז כן, לפי החוק מותר למעסיק למחוק ימי חופשה. האם זה קורה בפועל? תלוי בהסכם שלך מול המעסיק.

אבל באופן כללי החוקים נועדו לעודד אותך לנצל את ימי החופשה ולא לפדות אותם בכסף. אגב, גם חברות גדולות לא אוהבות את זה.

לפעמים בתקופות של משבר כלכלי או אין עבודה מסיבות אחרות (סטייל מה שקרה באינטל לפני שנתיים) נותנים הוראה מהכספים לכל העובדים לשרוף את ימי החופשה שלהם כדי להקטין את החובות במאזן.

לאומנים, פוליטיקאים ואחרים שרוצים לבלוט בתודעה: תהא שנת פריצה זוהרת

והכי חשוב, כנראה: תהא שנת פרנסה זמינה

וביקשת בלי "תהא שנת":

תשוקה, שייכות, פריחה זוהרת

תפילה, שירה, פתיחות זולת

תקופה של פרנסה זמינה

מהשנה של הבחירות הקודמות

תאכלו שוקולד פלוס זנגביל

תנין שבולע פטריה זוהרת

תוכי שאוכל פסטה זולה

תרצה שנעשה פוקר זבל

תהה שנת פתרון זהב

תופסת שנכנסת פה זהירות

תהא שנת פרס זכאית

תהא שנת פייס זכייה

תהא שנת פורום זורמת

פורום דתי.

זה הכי מקורי שעלה לי

זה הנושא

אבל בגילי זה באמת אחרת

אני תמיד בתנועה

לחלום

להגשים

לשפר

להתמיד

רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.

ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡

אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח

זה לא תלוי מה איכות האוכל שם או שאצל ספרדים לעומת אשכנזים יש אוכל טוב בטוח?

ת