וְיַאֲמִין שֶׁהַכֹּל לְטוֹבָתוֹ, וְיִהְיֶה רָגִיל לוֹמַר "כָּל מַה דְּעָבֵד רַחֲמָנָא לְטָב עָבֵד" [כל מה שעושה השם - לטובה עושה], וּבְוַדַּאי יֵשׁ דֶּרֶךְ שֶׁדַּיְקָא עַל-יְדֵי זֶה הַדַּחֲקוּת וְהַיִּסּוּרִים וְהַבִּלְבּוּלִים - יִתְקָרֵב לַה' יִתְבָּרַךְ. וְאִם קָשֶׁה לוֹ לְקַבֵּל וְלִסְבֹּל הַיִּסּוּרִים וְהַדַּחֲקוּת - יִצְעַק וְיִתְפַּלֵּל לַה' יִתְבָּרַךְ שֶׁיּוֹשִׁיעוֹ וְיַעַזְרֵהוּ, וּבָזֶה בְּעַצְמוֹ יִתְקָרֵב לַה' יִתְבָּרַךְ וְיַעַבְדֵהוּ, כִּי ה' יִתְבָּרַךְ מִתְאַוֶּה לִתְפִלָּתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל.
(ליקוטי הלכות, ראש חודש ו', אות י"א)
