זה תמיד גם לי ממש היה מפריע, כאילו אם אתה לא שמח- אל תגיד! זה ניראה לי באיזשהו מקום סוג של צביעות. מעמיד פני שמח בעיני כולם, כשבעצם אתה מרגיש רע בתוך הפנים..

אבל, יש משהו במשפט "מתוך שלא לשמה בא לשמה". אם מחייכים, ומשננים לעצמך שבאמת הכל לטובה. צריך ללמוד, להעמיק, ולחפש.

דיברתי פעם על המשפטים ההאלה עם מדריכה שלי, והיא אמרה משו מאוד נכון: היא הייתה מאחלת לחברות שלה בימי הולדת וכדו', שיהיה להן הכל לטובה. יום אחד היא שמה לב, שזה לא האיחול המתאים- האיחול המתאים זה שנזכה לראות שהכל לטובה. בתכל'ס צריך רק לפקוח עיניים ולראות שזה באמת נכון, אולי "לא הכל טוב" אבל "הכל לטובה!" וזה כן נכון. אנחנו לא מצפים שכל החיים שלנו יזרמו על מי מנוחות, אבל כל מה שקורה הוא לטובה, למן הקידום שלנו, ולמען שיהיה לנו בתוצאה הסופית טוב!

בהצלוחס!

בס"ד

המשפט שבכותרת, הוא אחד העקרונות המרכזים של "ספר החינוך". אדם שעושה פעולה מס' פעמים רב, מחנך את עצמו לעקרון ולעניין שמאחורי הפעולה הזאת.

אדם שמתרגל לחשוב שהכל טוב, באמת יחשוב שהכל טוב.

ודבר נוסף, קשה להסביר את זה בשכל אבל הדיבור והמחשבה של האדם משפיעים על המציאות. אדם שיחשוב טוב באמת המציאות תשנה ותהיה טובה!!!

רק הארה קטנה:
צריך גם לפעול מעבר למחשבה טובה. לא מספיק רק לחשוב טוב.
דוג': היה לי מבחן כלשהו [ולאו דווקא עיוני] ולא כ"כ הרגשתי מוכנה אליו. אבל אמרתי- אני אגש, מה כבר יכול להיות? אני אחשוב טוב ואסמוך על הקב"ה ובע"ה יהיה טוב!
ו..לא. לא עברתי.

העניין הזה של "תחשוב טוב יהיה טוב"- לא צריך להיות האופציה הראשונה. אלא רק אחרי שמיצינו את שאר האפשרויות, ועשינו 'התערותא דלתתא'. [ככה כותבים?]

מקוה שהובנתי.

ב"הצלחה!

שהמשפט הזה"הכל לטובה" הוא לא ממש נכון..המשפט הנכון הוא "כל מה שה' עושה-הוא עושה לטובה" ומכך שהכל לטובה..אבל שזה יהיה ברור שהכל בא מידי ה ולכן זה חייב להיות לטובה..גם אם קשה לפעמים להאמין וגם אם את מרגישה צבועה כשאת עושה אתזה(שאגב,גם לי זה מפריע לפעמים)את חייבת להמשיך לנסות עד שאיזה פעם אחת זו תהיה שמחה אמיתית מתוכך ולא מהכרח..

בהצלחה חברה=)

בס"ד ליקבה"ו

אכן, מתוך שלא לשמה יבוא לשמה, אבל זה רק בתנאי שהוא לא שוקע בשלא לשמה, כי אדם כזה, כבר אמרה הגמרא- טוב לו שנהפכה שליתו על פניו (במילים אחרות- לא נולד). אם אדם מתחיל עם מילי דשטותא כדי לצאת מעצבות ונשאר בהם זו בעיה, אך אם הוא עובר מתוך כך לשמחה אמיתית ופנימית אז הדברים במקומם.

זה נכון שהכל לטובה, אך לפני שמודיעים את זה לעולם והופכים את זה לאקט חיצוני ויפה, אולפניסטי במידת המה, כדאי להפנים, כדאי לחיות את זה. לא שאסור להגיד את זה עד שחיים את זה, אבל אדם שתולה את זה בכל פינה ולא מאמין בזה, נמצא בבעיה.

תנסי לנסות לראות איך זה עובד בעולם, ללמוד את זה, להפנים, ליישב על הלב, רק לאחר מכן תתחילי להפיץ. לפני כן תאמרי, תכתבי קצת, אבל רק על אש נמוכה, כי חשוב שעיקר האש תבוא מבפנים.

אם תרצי קצת פירוט על איך ליישב את הדברים על הלב- http://kipa.co.il/noar/ask_show.asp?id=171370

בהצלחה

"הכל לטובה" - אנ לא חושב שזה מונח שאפשר סתם לזרוק אותו. הכל לטובה, פירושו שאת עושה את כל מה שקורה לך - למשהו טוב.

לא הכל טוב בעולם. יש דבר שנקרא רוע. קראי לו "שטן" אם תרצי. לא קיים כוח אחד שקוראים לו "טוב" ורק הוא בשטח. יש משהו שנקרא "רע". לדברים שהרוע עושה, אנחנו קוראים "דברים רעים". ביכולתך, להפוך את הדברים הרעים לדברים טובים. אם תעשי את זה הרבה פעמים, תוכלי לומר שאת עושה "הכל לטובה".

לומר ש"כל מה שקורה זה טוב" - זה שגוי*. לומר "כל מה שקורה - אני אעשה שיצא ממנו משהו טוב" - זה המשפט הנכון.
מי שמרגיש שהוא הופך דברים רעים לדברים טובים - שיתלה בשמחה סטיקר של הכל לטובה. מי שלא עושה את זה, ומנסה לשכנע את עצמו באמצעות דקלום "הכל לטובה" פעמים רבות ביום, לא יגיע רחוק.

אז בואו ננסה להפוך כל דבר לטוב, ואז נוכל לומר כולנו בפה מלא ובאמונה: הכל לטובה.

בברכה,
עוזיה.

*אמנם, יש שאומרים שבאמת כל מה שקורה זה טוב, אבל אלו דעות מועטות.

בס"ד

לא רק בתליית סטיקרים, אלא גם בלשנן את זה כל היום "הכל לטובה" "ישתבח שמו" "טאטע!" כל אלה מילים שאני מזכירה אותם במהלך היום ואת יודעת מה? אפילו שאני רק אומרת אותם- אני מושפעת מהם.

יש לי חברה שהיא תולה על הדלת מול המיטה שלה כל מיני משפטים של "איזה טוב ה'" "כל מה שעושה ה'- הכל לטובה" "אני שואפת להתעלות ברוחניות" כל מיני כאלה. כל הדברים האלה באים מתוך כתיבה על הדף אבל הם משפיעים! אם לא במודע, בתת מודע. זה מתחיל משם, התת מודע קולט את זה וזה מתחיל להשפיע. וגם כח החשיבה פועל פה. כשאדם אומר וזורק משפט לעולם העולם מקבל את המסר וזה משפיע, לא רק עלייך אלא על כל העולם. פשוט אנחנו לא קולטים את זה.

כל חשיבה, יצירה בריאה משפיעה על העולם, כי עובדה- היא פה. לכן כל החשיבה הזאת שהכל לטובה, על סטיקרים או סתם לשנן בעל פה זה גורם לאיזה שינוי במציאות בה אדם חי. זה משפיע עליו עד כדי כך שהוא יכול להרגיש את זה.

פעם אחת חזרתי מסיבוב שערים ועליתי בטעות על קו 2 כי איזה אישה אחת אמרה לי שזה קו 2! ואז בכלל התברר שזה היה קו אחד! והסתבכתי שם..והייתי חייבת להגיע מהר לתחנה מרכזית כי הקו האחרון שלי היה יוצא משם..! בקיצור התעצבנתי על האישה הזאת וכעסתי..ונלחצתי שלא יהיה לי קו לחזרה הביתה..אך פתאום תפסתי את עצמי ואמרתי "חשיבה חיובית" לחשוב מחשבות טובות. עצם החשיבה שלי היא שולחת סוג של מרתע לעולם. כל חשיבה חיובית משפיעה. מחשבה הוא כח אדיר. ובאמת התחלתי לומר לעצמי "אין! אני מספיקה את הקו ויהיה מה! אני חייבת להספיק אותו וב"ה לא רק שאני אספיק אלא יהיה לי זמן אפילו לקנות אוכל (חח)" ובאמת..כשהגעתי לתחנה..באמת הספקתי לקנות אוכל ולרוץ לקו שבדיוק הגיע

אז מה רציתי להגיד בכל זה, שאם אדם מרגיל את עצמו, אפילו אם הוא האדם הכי לא שחושב חיובי, אם הוא רגל את עצמו לכתוב את זה בסטיקר או לתלות על התיק- זה משפיע, ועוד איך משפיע. ואני חושבת שכדאי לכתוב בכל מקום "הכל לטובה" "הכל טוב והכל לטובה"- זה חודר, באמת. אם לא למודע, לפחות לתת מודע.

שנזכה!

את לא יכולה לומר--"אני לא אפסיד את האוטובוס ויהי מה...". הביטחון בה' הוא לא "רק אם אספיק"...

את צריכה להאמין--שהטעות הזו כוונה משמיים עבורך וה' סובב את זה ולכן לא תתעצבני על ה"שליחה" שלו...- ולהתפלל שה' יעזור לך להספיק להגיע לאוטובוס...ושאם לא תספיקי-זה יצא בסוף לטובה.

את צריכה להאמין שאם הפסדת- זה בעזרתו יתברך יצא לטובה-- כי הכל מאיתו...

ה' לא "חייב לנו"... הוא מסובב את העניינים בצורה מופלאת הנשגבת מבינתנו--

את צריכה לחשוב לעצמך-- למה ה' סובב שאגיע דווקא לכאן? אין שום דבר בלי סיבה--...בעזרת ה' זה יהיה רק לטובה--

אבל לא לשכוח לדבר אליו ולבקש ממנו שתספיקי--ושיהיה הכל לטובה.

ברכה והצלחה לכולנו...

אדם שיש לו מסוגלות עצמית,שמאמין ביכולות שלו להצליח,ובמילים שלנו-חושב טוב,

יעשה את מירב המאמצים להצליח במשימה כלשהי,רוב הסיכויים שכשמתאמצים ם מצליחים..

מכאן הגיע ה"תחשוב טוב,לכן-בגלל שניסית והשקעת גם-יהיה טוב.

וככה גם היפך,בנאדם ללא מסוגלות עצמית,שחושב רע-שלא מאמין ביכולות שלו לבצע,לעשות,להאמין,ליצו ליזום וכו'..

לא ישקיע מאמץ כי "גם ככה לא אצליח",ומי שלא ישקיע מה הם הסיכויים שיצליח בדבר..?

אא"כ יש לו פוקס..

מאמרים בנושא זה:

http://www.otniel.org/show.asp?id=24711

http://www.otniel.org/show.asp?id=25961

והקו שלו, כל אחד והפסיקה שלו, כל אחד והדרך שלו, אפילו כל אחד והכת שלו, נמשיך לחיות עם ערב-רב (ובאלאגן) במנהגים ובהנהגות הדתיות. 

יכול להיות שרצו לעדן את הנוסח. כשהספורנו מביא את זה על תשובת האחים ליוסף "האלוקים מצא את עוון עבדיך" - הם לא מועמדים למוות, אבל המשמעות זהה. אנחנו יודעים שלא עשינו את מה שאתה מעליל עלינו ואתה רק אחד מהשליחים של הקב"ה להביא עלינו את הדין שמגיע לנו בין כך.

בהשראת המכילתא

"משה דברן את! אין לי שלוחין אין לי גדודים אין לי שרפים אין לי אופנים אין לי מלאכי שרת ואין לי גלגלי מרכבה שאשלח ואוציא את בני ממצרים שאתה אומר לי שלח נא ביד תשלח?"

"כך אמר יונה אלך בחוצה לארץ מקום שאין השכינה שורה ונגלית... אמר לו הקב"ה, יש לי שלוחין כיוצא בך שנאמר וה' הטיל רוח גדולה אל הים"

לספור את העומר 49 יום

מאיפה הבאת את זה שהנשיאים כאן זה הנשיאים שם? המרגלים נבחרו עי משה או העם, הנשיאים כאן נבחרו עי ה' בלבד (למרות שאין ממנים פרנס על הציבור וכו כפי שמתואר במסכת ברכות איך נבחר בצלאל).

רבינו בחיי כותב שהנשיאים כאן הם הנשיאים אצל קרח, ויש אומרים שהם מתו עם העם בחטא המרגלים ולכן הם לא הנשיאים בפרשת מסעי (כך כתוב איפשהו בדעת מקרא, ואולי יש לזה עוד מקורות). אבל זה לא שהם היו המרגלים.

יש לי המון חומר על זה, מקווה שהרבה כתוב ולא שכחתי דברים... אם מעניין אותך משהו ספציפי תכתוב

קודם כל כמו שנאמר כאן, שבת זה הזמן בדיוק בשביל סיטואציות כאלה של סיטואציות כמו שלך, 

בנוסף אני ממליץ לך גם סוג של לעשות 'מבחן' לעצמך האם יש זמנים ארוכים שאתה משתמש בטלפון\מחשב\טכנולוגיה כזו או אחרת והזמן הזה מתבזבז לשווא, הרבה פעמים קורה לנו בלי שאנחנו שמים לב וזה יכול להיות אחלה של זמן לעשות בו את הדברים שאנחנו באמת רוצים, בהצלחה