לתלות סטיקרים,לכתוב על התיק,לקשקש על הקלמר,לחייך,ולפזר את זה לכולם,את ה"הכלטובה"הזה,
זה שכתוב בכל מקום,שנמצא תמיד שגור על השפתיים,מוכן לצאת בכל רגע אפשרי,בצורה פיזית,ווירטואלית,דרך המחשב וכאלה..
עדיף לא להגיד ולא להאמין, או להגיד, לא להאמין, ומתוך שלא לשמה בא לשמה??
זה תמיד גם לי ממש היה מפריע, כאילו אם אתה לא שמח- אל תגיד! זה ניראה לי באיזשהו מקום סוג של צביעות. מעמיד פני שמח בעיני כולם, כשבעצם אתה מרגיש רע בתוך הפנים..
אבל, יש משהו במשפט "מתוך שלא לשמה בא לשמה". אם מחייכים, ומשננים לעצמך שבאמת הכל לטובה. צריך ללמוד, להעמיק, ולחפש.
דיברתי פעם על המשפטים ההאלה עם מדריכה שלי, והיא אמרה משו מאוד נכון: היא הייתה מאחלת לחברות שלה בימי הולדת וכדו', שיהיה להן הכל לטובה. יום אחד היא שמה לב, שזה לא האיחול המתאים- האיחול המתאים זה שנזכה לראות שהכל לטובה. בתכל'ס צריך רק לפקוח עיניים ולראות שזה באמת נכון, אולי "לא הכל טוב" אבל "הכל לטובה!" וזה כן נכון. אנחנו לא מצפים שכל החיים שלנו יזרמו על מי מנוחות, אבל כל מה שקורה הוא לטובה, למן הקידום שלנו, ולמען שיהיה לנו בתוצאה הסופית טוב!
בהצלוחס!
בס"ד
המשפט שבכותרת, הוא אחד העקרונות המרכזים של "ספר החינוך". אדם שעושה פעולה מס' פעמים רב, מחנך את עצמו לעקרון ולעניין שמאחורי הפעולה הזאת.
אדם שמתרגל לחשוב שהכל טוב, באמת יחשוב שהכל טוב.
ודבר נוסף, קשה להסביר את זה בשכל אבל הדיבור והמחשבה של האדם משפיעים על המציאות. אדם שיחשוב טוב באמת המציאות תשנה ותהיה טובה!!!
רק הארה קטנה:
צריך גם לפעול מעבר למחשבה טובה. לא מספיק רק לחשוב טוב.
דוג': היה לי מבחן כלשהו [ולאו דווקא עיוני] ולא כ"כ הרגשתי מוכנה אליו. אבל אמרתי- אני אגש, מה כבר יכול להיות? אני אחשוב טוב ואסמוך על הקב"ה ובע"ה יהיה טוב!
ו..לא. לא עברתי.
העניין הזה של "תחשוב טוב יהיה טוב"- לא צריך להיות האופציה הראשונה. אלא רק אחרי שמיצינו את שאר האפשרויות, ועשינו 'התערותא דלתתא'. [ככה כותבים?]
מקוה שהובנתי.
ב"הצלחה!
שהמשפט הזה"הכל לטובה" הוא לא ממש נכון..המשפט הנכון הוא "כל מה שה' עושה-הוא עושה לטובה" ומכך שהכל לטובה..אבל שזה יהיה ברור שהכל בא מידי ה ולכן זה חייב להיות לטובה..גם אם קשה לפעמים להאמין וגם אם את מרגישה צבועה כשאת עושה אתזה(שאגב,גם לי זה מפריע לפעמים)את חייבת להמשיך לנסות עד שאיזה פעם אחת זו תהיה שמחה אמיתית מתוכך ולא מהכרח..
בהצלחה חברה=)
בס"ד ליקבה"ו
אכן, מתוך שלא לשמה יבוא לשמה, אבל זה רק בתנאי שהוא לא שוקע בשלא לשמה, כי אדם כזה, כבר אמרה הגמרא- טוב לו שנהפכה שליתו על פניו (במילים אחרות- לא נולד). אם אדם מתחיל עם מילי דשטותא כדי לצאת מעצבות ונשאר בהם זו בעיה, אך אם הוא עובר מתוך כך לשמחה אמיתית ופנימית אז הדברים במקומם.
זה נכון שהכל לטובה, אך לפני שמודיעים את זה לעולם והופכים את זה לאקט חיצוני ויפה, אולפניסטי במידת המה, כדאי להפנים, כדאי לחיות את זה. לא שאסור להגיד את זה עד שחיים את זה, אבל אדם שתולה את זה בכל פינה ולא מאמין בזה, נמצא בבעיה.
תנסי לנסות לראות איך זה עובד בעולם, ללמוד את זה, להפנים, ליישב על הלב, רק לאחר מכן תתחילי להפיץ. לפני כן תאמרי, תכתבי קצת, אבל רק על אש נמוכה, כי חשוב שעיקר האש תבוא מבפנים.
אם תרצי קצת פירוט על איך ליישב את הדברים על הלב- http://kipa.co.il/noar/ask_show.asp?id=171370
בהצלחה
"הכל לטובה" - אנ לא חושב שזה מונח שאפשר סתם לזרוק אותו. הכל לטובה, פירושו שאת עושה את כל מה שקורה לך - למשהו טוב.
לא הכל טוב בעולם. יש דבר שנקרא רוע. קראי לו "שטן" אם תרצי. לא קיים כוח אחד שקוראים לו "טוב" ורק הוא בשטח. יש משהו שנקרא "רע". לדברים שהרוע עושה, אנחנו קוראים "דברים רעים". ביכולתך, להפוך את הדברים הרעים לדברים טובים. אם תעשי את זה הרבה פעמים, תוכלי לומר שאת עושה "הכל לטובה".
לומר ש"כל מה שקורה זה טוב" - זה שגוי*. לומר "כל מה שקורה - אני אעשה שיצא ממנו משהו טוב" - זה המשפט הנכון.
מי שמרגיש שהוא הופך דברים רעים לדברים טובים - שיתלה בשמחה סטיקר של הכל לטובה. מי שלא עושה את זה, ומנסה לשכנע את עצמו באמצעות דקלום "הכל לטובה" פעמים רבות ביום, לא יגיע רחוק.
אז בואו ננסה להפוך כל דבר לטוב, ואז נוכל לומר כולנו בפה מלא ובאמונה: הכל לטובה.
בברכה,
עוזיה.
*אמנם, יש שאומרים שבאמת כל מה שקורה זה טוב, אבל אלו דעות מועטות.
אוהבת את אבאבס"ד
לא רק בתליית סטיקרים, אלא גם בלשנן את זה כל היום "הכל לטובה" "ישתבח שמו" "טאטע!" כל אלה מילים שאני מזכירה אותם במהלך היום ואת יודעת מה? אפילו שאני רק אומרת אותם- אני מושפעת מהם.
יש לי חברה שהיא תולה על הדלת מול המיטה שלה כל מיני משפטים של "איזה טוב ה'" "כל מה שעושה ה'- הכל לטובה" "אני שואפת להתעלות ברוחניות" כל מיני כאלה. כל הדברים האלה באים מתוך כתיבה על הדף אבל הם משפיעים! אם לא במודע, בתת מודע. זה מתחיל משם, התת מודע קולט את זה וזה מתחיל להשפיע. וגם כח החשיבה פועל פה. כשאדם אומר וזורק משפט לעולם העולם מקבל את המסר וזה משפיע, לא רק עלייך אלא על כל העולם. פשוט אנחנו לא קולטים את זה.
כל חשיבה, יצירה בריאה משפיעה על העולם, כי עובדה- היא פה. לכן כל החשיבה הזאת שהכל לטובה, על סטיקרים או סתם לשנן בעל פה זה גורם לאיזה שינוי במציאות בה אדם חי. זה משפיע עליו עד כדי כך שהוא יכול להרגיש את זה.
פעם אחת חזרתי מסיבוב שערים ועליתי בטעות על קו 2 כי איזה אישה אחת אמרה לי שזה קו 2! ואז בכלל התברר שזה היה קו אחד! והסתבכתי שם..והייתי חייבת להגיע מהר לתחנה מרכזית כי הקו האחרון שלי היה יוצא משם..! בקיצור התעצבנתי על האישה הזאת וכעסתי..ונלחצתי שלא יהיה לי קו לחזרה הביתה..אך פתאום תפסתי את עצמי ואמרתי "חשיבה חיובית" לחשוב מחשבות טובות. עצם החשיבה שלי היא שולחת סוג של מרתע לעולם. כל חשיבה חיובית משפיעה. מחשבה הוא כח אדיר. ובאמת התחלתי לומר לעצמי "אין! אני מספיקה את הקו ויהיה מה! אני חייבת להספיק אותו וב"ה לא רק שאני אספיק אלא יהיה לי זמן אפילו לקנות אוכל (חח)" ובאמת..כשהגעתי לתחנה..באמת הספקתי לקנות אוכל ולרוץ לקו שבדיוק הגיע
אז מה רציתי להגיד בכל זה, שאם אדם מרגיל את עצמו, אפילו אם הוא האדם הכי לא שחושב חיובי, אם הוא רגל את עצמו לכתוב את זה בסטיקר או לתלות על התיק- זה משפיע, ועוד איך משפיע. ואני חושבת שכדאי לכתוב בכל מקום "הכל לטובה" "הכל טוב והכל לטובה"- זה חודר, באמת. אם לא למודע, לפחות לתת מודע.
שנזכה!
את לא יכולה לומר--"אני לא אפסיד את האוטובוס ויהי מה...". הביטחון בה' הוא לא "רק אם אספיק"...
את צריכה להאמין--שהטעות הזו כוונה משמיים עבורך וה' סובב את זה ולכן לא תתעצבני על ה"שליחה" שלו...- ולהתפלל שה' יעזור לך להספיק להגיע לאוטובוס...ושאם לא תספיקי-זה יצא בסוף לטובה.
את צריכה להאמין שאם הפסדת- זה בעזרתו יתברך יצא לטובה-- כי הכל מאיתו...
ה' לא "חייב לנו"... הוא מסובב את העניינים בצורה מופלאת הנשגבת מבינתנו--
את צריכה לחשוב לעצמך-- למה ה' סובב שאגיע דווקא לכאן? אין שום דבר בלי סיבה--...בעזרת ה' זה יהיה רק לטובה--
אבל לא לשכוח לדבר אליו ולבקש ממנו שתספיקי--ושיהיה הכל לטובה.
ברכה והצלחה לכולנו...
אדם שיש לו מסוגלות עצמית,שמאמין ביכולות שלו להצליח,ובמילים שלנו-חושב טוב,
יעשה את מירב המאמצים להצליח במשימה כלשהי,רוב הסיכויים שכשמתאמצים ם מצליחים..
מכאן הגיע ה"תחשוב טוב,לכן-בגלל שניסית והשקעת גם-יהיה טוב.
וככה גם היפך,בנאדם ללא מסוגלות עצמית,שחושב רע-שלא מאמין ביכולות שלו לבצע,לעשות,להאמין,ליצו ליזום וכו'..
לא ישקיע מאמץ כי "גם ככה לא אצליח",ומי שלא ישקיע מה הם הסיכויים שיצליח בדבר..?
אא"כ יש לו פוקס..
האם לדעתכם יש מסכתות שמוטב להקדים כדי להבין מסכתות אחרות בסדר זה או פשוט ללמוד על הסדר?
שאלה מעט שונה - אם אני רוצה ללמוד תחילה את המסכות הקלות האם יש כמה [חוץ מברכות] שקלות יותר או לחילופין יש כאלו שקשות יותר?
רוב תודות..
(בעיקר בפאה\כלאיים).
ממליץ מאוד ללמוד עם משניות קהתי ולעשות הספק יומי.
לא בשמים היא, מה שצריך זה בעיקר משמעת עצמית.
בהצלחה! תעדכן כשסיימת
נדמה לי שאפשר להסתפק בידע בסיסי, כמו ההקדמות של הרב קהתי שהוזכרו כאן.
לגבי קושי - נראה לי כלאיים קשה יותר, ואולי גם תרומות.
אליעזר משנה בסיפורו למשפחת רבקה ואומר "ממשפחתי ומבית אבי". כאילו אליעזר מחליף משימה ומחליט לקחת אשה דווקא ממשפחת נחור כאילו לזה שלחו אברהם, בעוד,שאברהם שלחו לקחת אשה מארצו בין ממשפחתו ובין לא.
הראיה שאברהם אמר לו לקחת ממולדתו ומארצו: א. "כי אם אל ארצי ומולדתי תלך ולקחת אשה לבני ליצחק"
ב. שאליעזר מגיע לחרן במקום לשאול בחרן איפה משפחת נחור (מה שיעקב עושה בהגיעו לחרן) אז הוא עושה את מבחן המעיין, משמע שהוא מחפש אשה מארצו של אברהם, אך לאו דווקא ממשפחתו. ג. הוא נותן תכשיטים לרבקה ורק אז שואל בת מי את, משמע שהוא נותן את התכשיטים בלי לדעת את משפחתה בכלל, בעוד שבסיפורו הוא משנה ואומר שקודם כל שאל בת מי את ורק כשנודע לו שהיא ממשפחת נחור אז הוא נותן את התכשיטים
א. וזה מצדיק לשקר?
ב. בעניין המחלוקת שלנו האם הדרך ארץ בבראשית קשורה ישירות להווצרות עם ישראל - האם השינוי בין ארצי ומולדתי למשפחתי ובית אבי הוא מקרי? ולמה ה' דאג לעשות נס לאליעזר שדווקא מישהי ממשפחת אברהם תשאב ראשונה? והאם אליעזר לא למד מהנס משהו?
ג. למה התורה חוזרת פעמיים על הסיפור שאורך עשרות פסוקים, כאשר אנו יודעים שגופי תורה נכתבו בקצרה אך "יפה שיחתן של עבדי אבות". כאשר עיקר השינוי בפעם השניה הוא השינוי ממולדתי למשפחתי
ד. מרש"י על פי המדרש אפשר ללמוד שאחרי נס המעיין אליעזר מבין שאשה ליצחק תלקח דווקא ממשפחת אברהם. כי רשי מפרש את דברי אברהם בתחילת הפרשה והיית נקי מאלתי - קח לו אשה מבנות ענר אשכול וממרא. אבל אליעזר בסוף הפרשה אומר "ואם לא הגידו לי ואפנה על ימין או על שמאל" רשי - ואקח ליצחק אשה מבנות ישמעאל או לוט
ה. בשם מי הרעיון שכתבת?
כרגיל אין לי עניין בוויכוחים
שמעתי וקראתי את המהלך שהזכרתי הרבה. כמדומני מופיע גם במכתב מאליהו
לפי רשי והמדרש אומר לאליעזר שאם לא ייתנו לך בארם נהריים אז קח לו אשה מבנות ענר אשכול וממרא ולא אומר לו קח מבנות לוט או ישמעאל? ולמה בסוף הפרשה רשי אומר שאליעזר אומר שיפנה ללוט או ישמעאל ולא שיפנה לשאר ארם נהריים?
יש על זה אריכותטיפות של אורבמפרשי רשי. על המדרש עצמו לא קשה, כי בבראשית רבה כתובה רק הדרשה על לוט וישמעאל
אברהם "ולקחת אשה ליצחק מארצי ומולדתי" לבין הבנת אליעזר אחרי נס המעיין שה' חפץ דווקא באשה ממשפחת אברהם ושינויו בסיפורו מדברי אברהם לגרסא-"ממשפחתי ומבית אבי", אז מובן למה רשי בדברי אברהם מדבר שאברהם חפץ מבנות ענר ואשכול שהרי כל הסיבה ללכת לארם נהריים היתה לא לקחת מבנות כנען, ואם אין שם אז מוטב כנעניות צדיקות.
בעוד שאליעזר מבין אחרי הנס,שאשה צריכה להיות דווקא ממשפחת אברהם, ולכן מעדיף את בנות לוט או ישמעאל הפחות צדיקות, מאשר בנות ענר ואשכול הצדיקות.
כלומר אליעזר מבין אחרי נס המעיין, שה' רוצה שאשה ליצחק תהיה דווקא ממשפחת אברהם, ולכן ה' סידר בנס שדווקא רבקה תבוא ראשונה ובדיוק תשאב לגמלים.
ומכאן השינוי בין סיפור המקורי לסיפור אליעזר למשפחת רבקה. ולכן שיחתן של עבדי אבות יפה, כי כתלמידי האבות הם מבינים בעקרונות האבות דברים שהאבות עצמם לא הבינו, כתלמיד שמוצא בדברי רבו חידושים שרבו עצמו לא שם לב אליהם.
@טיפות של אור אגב, זה התשובה שלי לשאלה
שלום,
אני תלמיד בישיבת מצפה יריחו, אני מקבל מהישיבה המון, אם ברוחניות, אם בלימודים ואם במידות.
הישיבה מכוונת למצוינות למען עם ישראל, ויש לה מאות בוגרים בצבא, בהיי-טק, ברבנות ועוד.
לישיבה גם יש מעל 7 גרעינים תורניים שפועלים למען חיזוק עם ישראל.
יצאנו בקמפיין התרמה לישיבה ע"מ להמשיך את המפעל ולהגדילו.
אשמח אם תוכלו להיות שותפים במפעל הגדול למען עם ישראל.
הוראת קבע של 100-200 שקל לשנתיים שלוש יעזרו מאד, אפילו תרומה חד פעמית של סכום נאה.
כל שקל יעזור, לקחתי על עצמי יעד גדול ואשמח שתעזרו לי לעמוד בו.
תודה רבה, מעומק הלב על פתיחת הלב שלכם, אין עליכם עם ישראל!!!
https://causematch.com/ymy/534282.
למען עמו באהבה
תסתכל באבן עזרא ורד"ק ורי"ד:
לעיתים זה סתם דמיון צלילי, כמו כוש וכושן. זה גם יכול להיות שבט ישמעאלי שנקרא על שם אמא של ישמעאל, כמו שהצידונים בני צידון בכור כנען נקראו הכנעני
MikraotGedolot – AlHaTorah.org
MikraotGedolot – AlHaTorah.org
שמחים לעדכן על זמינות סדרת בהלכות שבת הכוללת דפי מקורות מפורטים ושיעורים מצולמים של הרב ירון אליה רב קהילת רינת ירושלים ביד בנימין וראש הכולל שם.
כל השיעורים כוללים מקורות מהגמרא ועד לפוסקי ימינו, על פי שיטות הפסיקה השונות למעשה לספרדים ולאשכנזים. ומותאמים לקובעי עיתים.
ניתן ללמוד מדפי המקורות לבד או בצירוף השיעור. וכן לשמוע את השיעורים בדרך בוידאו או באודיו.
בהצלחה רבה!
כבוד ועונג השבת
איסור מוקצה
בישול בשבת
בישול אחר בישול ואחר אפיה וצליה
הנאה ממעשה שבת
מלאכות שבת
תיקון אוכלין – צביעה, מליחה ומירוח באוכלין
רפואה בשבת
רפואה בשבת וגזירת שחיקת סממנים
כללי מלאכות שבת
מלאכת מחשבת א' - דבר שאינו מתכוין, פסיק רישא ומלאכה שאין צריך לגופה
כי אז יוצא שדוד ממש צאצא של אנשי סדום.
לתשובה, פלוטית או עירית, לא?
ולכן הסתכלה אחורה לראות מה קרה לבית אביה
(אבל לפי מדרשים אחרים היא הסתכלה לראות מה קרה לבנותיה שנשארו, אז אולי הם חולקים)
לפי התרגום ירושלמי היא גם עתידה לחיות בתחיית המתים
הרמב"ן אומר
ומעניין עם עירית.מלשון עיר
אם יוצא לכם להפגש תמסור ד"ש
על שם אדם רשע זה רק אם האדם מוזכר בשמו בתנך. כאן זה במדרש לא בתנך. מן הסתם זה לא שמה האמיתי, אלא כוונת חזל לומר שסדום היתה העידית של ארץ ישראל. שהרי עידית זה הקרקע הכי משובחת
בפרקי דרבי אליעזר (למשל) עירית, בתנחומא (למשל) עידית
הזוהר מביא פסוקים מסוימים מתהילים. אבל זה נראה כאילו הוא מערבב כמה פסוקים ביחד ..
בכל מקרה, ציטוט של חלק מהפסוק נשמע לי מאוד מוכר ואני יודע שזה כתוב.. אבל מחיפוש שעשיתי אין את הפסוק הזה. משהו מוזר..
זה ציטוט של הזוהר : ועל דא אמרינן דישראל יהבי עוז לאלהי"ם, דמקיימין עלמא, אלהי"ם דא שכינתא, ואם ח"ו אי ישראל ישתכחו חייבין, מה כתיב (תהלים נז יב) רומה על השמים אלהי"ם וכו', משום דרשת הכינו לפעמי, כפף נפשי בסבת חמס ושנאת חנם, כרו לפני שיחה וגו'.
רומה על השמים... שייך לרשת הכינו לפעמי..
כפף נפשי גם כן שייך..כרו לפני שוחה שייך.
אבל.. סבת חמס ושנאת חנם... לא. אני משוכנע שקראתי את הפסוק הזה בתהילים.. אבל הוא פשוט לא נמצא. משהו מטורף.
שמישהו יסביר לי מה קורה כאן.
