אבל אני שונא לדבר בפלאפון!!!
אז עוד לא התחלתי ללמוד. תכל'ס רק בגלל זה...
ואני מת להתחיל ללמוד כבר!
אבל אני שונא להתקשר...
אבל אני שונא לדבר בפלאפון!!!
אז עוד לא התחלתי ללמוד. תכל'ס רק בגלל זה...
ואני מת להתחיל ללמוד כבר!
אבל אני שונא להתקשר...


הרגת אותי!
אוף!


ממש משימה קשה בשביל בנים
נפש חיה.
למה באיומים?נוצת זהב
נפש חיה.
לבנים שלא רוצים להתקשר..לא לאנשים בכללינוצת זהב
נפש חיה.שאני יתחיל לשגע אותך כמצוות נפש חיה???



תסריט שיחה
-שלום מדבר בית המקדש השלישי רציתי לקבוע שיעור
-אוקיי למתי?
- ליום....בזמן ...זה בסדר?
לשיעור נהיגה ראשון!!!
מתי ואיפה.
וזהו!!!
באמת שזה לא נורא.
רוצה שננסה תסריט שיחה? [היו לי כמה כאלה בעברי]
ובדיוק את זה אני לא יכול לעשות!!!
לדברב.
אם היית מרשה לי הייתי כותבת משהו באישי אבל אתה בן אז לא בטוחה שתרגיש נוח.
אתה-אהלן אני מדבר עם**** לגביי שיעור נהיגה
הוא-אכן
אתה-אהמ..פנוי לשיעור? פרטים? מה מו מי
הוא-*נותן פרטים*
אתה-*קובע יום*
הוא-בהצלחה אחי
אתה-תודה אחי
ולוחץ על הלחצן השמאלי\ימני של הניתוק
כל כך פשוט
נוצת זהבסתם
אז לא
תחליף מילה
תודה רבה או משו כזה
הוא אמר שהוא יתקשר אלי תוך 45 דקות...
איזה לחץ!!!
הכל טוב.
לנשום. לנשוף.
השם איתך
אל תפחד! לא לדאוג
הכל טוב!!
מעניין אם זה עובד
חייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)