והיכולת להחזיק כיתה- זה מקסים ומועיל. גם לתיכון. אלא שצריך לזכור שבתיכון צריך יותר לשכנע ולהסביר בנוסף להצבת גבולות, כי מדובר בגיל שפחות מבלים מתוך יראה.

אבל לתת ספייס

להיות קשובה ומכילה ובראש של התלמידים

כי זה גיל ההתבגרות וההתמרדות וצריך לזרום עם הראש שלהם(שלנו ) כדי שנזרום על הראש של הצוות

בהצלחה

מניסיון... שיעורים שבאתי עם פחות עבודה לפני כן-נראו בהתאם... תיכון כבר אי אפשר למרוח את התלמידים.[

וגם- שאת יודעת בדיוק מה את הולכת להעביר...זה תורם לביטחון

את לא מרצה- את מורה.

אם השיעור מוביל לדיון אז לזרום עליו, לסגור שאלות..

אני לא יודעת בדיוק מה, אבל יכולה להגיד לך שעזבתי בית ספר בגלל היחס של מורות לתלמידים ועכשיו המורות שלי מדהימות, אני פנימיסטית ובאמת שהן השתדלו כמה שיותר להיות אמהות שלנו.

להיות פתוחות איתנו, אנחנו רואות מי אמיתית ופתוחה ומי כאילו.. זה יביא פתיחות גם מצידנו..

להתעניין אבל לא להידחף.

בהצלחה!!   לחנך אותנו זו שליחות!

אבל בצורה אוהבת, לא קשוחה.

שמים לב באיזה רמה המורה מדברת ומתייחסת- יסודי או תיכון.

זה כולל גם בעניין העונשים ויחס תלמיד-מורה. לתת לתלמיד שעושה בעיות בשיעור אח"כ שיחה אישית. להבין מה עובר עליו. לא סתם להעניש. ודרך אגב, ללכת למנהל זה דבר לא מועיל. בכלל. בגיל הזה פשוט אח"כ יושבים ומתפוצצים מצחוק על מה שהמנהל אמר. זה לא מועיל לתלמיד ולא נותן לו מסר.

בהצלחה.

לא לנסות ליצור תחושה שאת יודעת הכל.. אם את יודעת אז נהדר, אם לא אז תודי בזה. רואים מתי את ממציאה.

ובכללי להיות כנה(כמה שיותר בלי לשבור את הדיסטנס כמובן..)

ולדעת לזרום, להתייחס אליהם כמו אל מבוגרים עם רצונות ואמונות ודעות משלהם..