שאני מחורפנתתת רצצצחחח!!!!!!!!
מ6-7 בערבב





שאני מחורפנתתת רצצצחחח!!!!!!!!
מ6-7 בערבב





ישלכם מזל שלא הייתי פה ככ



אהה
אופס נישאר עוד חצי שעהה






אקונה מטטהפדיחות לא??????
חחחחחחחחחחחחחחחחחח
סתתתתאאאםםםםםם!!!!!!!!!
לי אין את המילה "פדיחות" בלכסיכון



אצלי זה המילה היחידה בלקסיכון לצערי...
"פאדיחה? פאדיחה! פאדיחה..."
(וואי, מה עובר עלי?!
)
תצאי מזהה מהרררררר!!!!!!!!!
ניראלי את נדבקת ממני!!!!!!
שנייה מנסה משוו
![]()
אקונה מטטה
(חופרת) |חופרת|






אקונה מטטהלמרות שזה לא עבד לך..



אקונה מטטה
(חופרת)


אקונה מטטהאחרונהמעניין אם זה עובד
חייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)