אז הכל התחיל שתכננתי ללכת לפסטיבל האור בירושלים.
כמובן לקחת מצלמה איתי זה נחוץ,
להיות במעלית ולגלות ששכחתי אותה בבית.
לא לחזור לקחת כדי לא לפספס את האוטובוס.
לרוץ כל הדרך לתחנה בלי נשימה ולתפוס את האוטובוס בשניה האחרונה
להיות מחוץ לעיר ולגלות ששכחתי את הספר שרציתי להחליף ודי הרבה בגללו בכלל נסעתי!!!
להגיע לירושלים ולגלות שפסטיבל האור הוא בכלל מחר!
ללכת למישהו לקחת ממנו חבילה
אחרי צעידה של כמה דקות להגיע אליו לגלות שאין אפאחד בבית שם.
ללכת לכותל
חזור ברגל למרכזית
לחפש בכל חנות בדרך חולצה ולא למצוא
לראות מרחוק שהאוטובוס בתחנה ולתת את הטיסה של החיים אליו.
עולות והנהג אומר שכנראה יש לנו מזל כי הספקנו אותו
גם כן מזל...
לפחות הרווחת כותל
