הוא מנסה לראות הכל דרך פתח צר
לא מספיק להבין איך היום עבר
ואם בכלל יש סיכוי ויש תקווה וגם יש מחר
לא מאמין שכל הטוב הזה נגמר
התמימות שלו הלכה לדברים אחרים
הוא כבר לא ילד קטן הוא מהמבוגרים
נמאס לו לצחוק סתם יש לו תנאים
רק בגלל אנשים אחרים וגדולים
הם קובעים לו סדר יום ומראה בחוץ
הם אומרים לו תירגע אל תהיה לחוץ
בפנים כולו גועש בחוץ כאילו כלום
הוא חושב שמשהו אצלו סתום
נמאס לו להרגיש ולצפות
הוא רוצה כל היום לשבת ולבכות
חולם על אידיאלים מעריץ את הגיבורים
אבל לא מתקדם במילימטר כדי להפנים
הוא כועס על עצמו כל פעם מחדש
איך הוא היה פעם מכל דבר נרגש
נמאס לו לצפות ממה שלא ייקרה
אבל הוא לא יכול אף פעם כבר להתרצה
הוא חי את החיים לא כי הוא באמת רוצה
וכולם לא מבינים למה הוא מצפה
הוא צועק עוד צעקה אחרונה
אבל בשקט כמובן, שאף אחד לא יישמע
- לקראת נישואין וזוגיות