1. כשאת יושבת באוטובוס צפוף, ואף אחד לא מעלה בדעתו לשבת איפה שריק- זה קצת מעניין...
2. כשאת שומעת בנות מרכלות על חברותיהן מי התקבלה או לא ולמה - ותוהה לעצמך איזה חברות כאלה והאם החזות החרדית תואמת את ההידור לכאורה במצוות? והאם זה עולה בקנה אחד עם לשון הרע והוצאת שם רע.
3. ירדתי בחנות סדקית למצוא חוטים לסריגה. המוכר היה ממש מתוק ועזר לי למצוא חוטים. שילמתי וכשהתכוונתי לצאת התלבטתי, והחלטתי לשתף אותו. "אתה יודע" אמרתי לו "לפני כמה זמן קניתי פה חוטים לכיפה"- כאן המורה זקף ראשו והתבונן בי בעניין בעיניים טובות מטה אוזן להמשך, ואני מספרת לו "אז סרגתי כיפה לילד שאני לימדתי השנה...." תוך כדי המוכר מתחיל להלל ולשבח "איזה נשמה טובה!" "איזה זכות יש לך!" ואני ממשיכה "וכשנתתי לו את הכיפה... [והמוכר מביט בי בעניין ומנענע בראשו, ממתין בהתלהבות למוצא פי]
...זה היה כאילו שאתה מדליק מתג! כמה אור היה לו1 כמה הוא זרח! וכמה הוא שמח!"...ץוהמוכר החמוד הזה קורא בהתפעלות "איזה נשמה טובה! איזה נשמה טהורה! איזה ילד! איזה זכות יש לך!"
נפרדנו בלבביות ובברכת שבת שלום.

פייר
התרגשתי.

עמישראל כאלה מתוקים.

המוכר- חזותו לא מעידה עליו כלום [די פשוט הייתי אומרת ולא מסגיר סממן או קשר למסורת]
אבל ברגע שאנחנו פותחים את סגור הלב שלנו לפני מישהו
ומשתפים אותו
אנחנו רואים כמה נשמה יהודית וכמה בנאדם מתוק יש מולנו.
רק לפתוח את הפה
את הלב
לחייך
לשתף
לתת תודה

זה כל כך כל כך משמח אנשים!!

4. הלכתי לקנות מטען. המוכר ענה לשאלתי אם יש ותיארתי לו איך זה היה נראה ומחיר כדי שיזהה, מה החמוד הזה אומר לי ? "אני זוכר אותך מאמי! מה קרה למטען?...." סיפרתצי לו שהלך לאיבוד "איזה באסה...אה?...." השתתף איתי.

איזה נשמה טהורה.
תראו איזה מתיקות.
רק תראו.

5. כשמדברים לידך שפה זרה במשך שעה כשכל מה שאת רוצה זה לנוח......ממממממממ..... זה קשה
6. כשאת מבקשת מבחור "אפשר לקבל חצי אבטיח?" ונענית ב "בטח! בשמחה נשמה אני כבר...." ובזריזות פנה לעיסוקו ושב אליי כשבידו סכין לחיתוך. לפתע אני שמה לב שאחרי שחתך את האבטיח לחצי, הוא פורס פרוסה דקיקה [קטנה] ומגיש לי לטעימה...וזה כל כך הצחיק אותי! הוא מגיש- ואני נקרעת לו מצחוק מול הפנים.... כשהוא לא הבין מה מצחיק ...ואז אמרתי לו "רגע, אם אתה כבר נותן אז בוא תענה אמן!" ובירכתי
והיה שם עוד חייל ששמע ושניהם ענו "אמן!!!" כזה חזק ומתוק.

ואיך נהניתי.
וואווווו.


עכשיו זה לאסוף כוח ובזריז לסיים לשבת.


וכל כך התרגשתי.

והיה לי חסד גדול. אחרי טלטלות....הגעתי.

 

שתי נקודות לראשי תיבות שלא מתחילות ב"תהא שנת"

בכל זאת נותרו רק 12 שנה לזה.

האם זה נכון?

מדריך מיצוי זכויות לקראת סוף השנה האזרחית

מה הנושא?

אנשים ונשים שעברו טראומה שקשורה לביטחון- פיגוע טרור או מלחמה או משהו כזה

אני יודעת שזה קצת אישי- פשוט תכתבו על חבר שלכם

איך זה נראה ונחווה מבפנים או מבחוץ

אחרי שנה, אחרי עשר שנים, אחרי עשרים ושלושים שנה?

אשמח לכל מידע או סיפור מקרה

בשורות טובות ושמחות

הולך ברחוב, סבא חביב פונה אלי, מסמן לי עם היד להוריד את האוזניות, מחייך ואומר "המעלית לא עובדת" .. אוקי אדוני המעלית לא עובדת, איך זה קשור אלי?

אמרתי לו אוקי מה…

אחרי שניות ארוכות הוא מפנה אותי לקופסת קרטון, תעזור לי לעלות את זה? אני ואתה ניקח ביחד. אמרתי לו עזוב תן לי לראות אם זה כבד כמו שאתה אומר.. בדקתי , כבד אבל לא ברמה שאי אפשר להרים. קיצר מפה לשם נופל לי האסימון ש- לך תדע כמה קומות זה. נכנסנו לבנין הורדתי את הקופסה על המדרגה הראשונה , הוא: אמרתי לך שזה כבד בוא אני אעזור לך. נשמה , אני רק מכבה את האוזניות הכל טוב. המשכתי לאחר שהוא אמר שיש 4 קומות, לא אשקר שהתנשפתי כי אני לא בכושר, אבל משמיים זימנו מצווה לפני ראש השנה , כל השנה כלום. מדהים איך מזכים אדם משמיים לעזור פתאום, לא יודע, זה לא יכול להיות מקרה.

קיצור אנשים: דברו ותפסיקו לגמגם ולדבר בלחש. תודה

ארץ אשר ד' אלהיך דרש אתה תמיד עיני ד' אלהיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה

לכבוד ראש השנה ראיתי משהו ממש יפה ומשמעותי

קבוצה של תמונות יפות מהארץ עם מקורות על שבח ומעלה ארץ ישראל

מוזמנים להצטרף

קמפיין 'טובה הארץ מאוד מאוד'