מרגישה חייבת להגיב כי כואב לי לקרוא אותך. הכאב והחוסר אמון כל כך נוגעים לי ללב

מה שאת רואה בפורום זה לא מייצג. גבר שטוב לו בנישואין בדר"כ לא יכתוב פה.

אני לא יודעת באיזו חברה את מסתובבת שאת רואה את זה כל כך הרבה מסביבך, אני שייכת לחברה יחסית חזקה מבחינה דתית ובגדול זה הרבה פחות מצוי, אמנם רואים את זה אבל הרוב ממש לא ככה. 

את מכירה את זה שכשמשהו מסוים תופס אותך את רואה רק אותו כל הזמן? כמו מישהי בהריון שפתאום רואה מסביבה רק נשים בהריון כל הזמן. או שאת רוצה לקנות איזה רכב מסוים ופתאום את רואה אותו בכל מקום, כי זה מה שיושב לך בראש אז זה תופס לך את העין? 

נראה לי שנפלת לסוג של דכדוך וייאוש מעולם הגברים וזה מה שאת רואה מסביבך כל הזמן. אני בטוחה שאם תחפשי מסביבך תוכלי לזהות גם גברים נאמנים והגונים. נסי לשנות את המבט ולספור בכמה גברים מהסוג הזה את נתקלת ובכמה מהסוג הזה, אולי הניסוי הזה יאיר את עיניך ויפוגג קצת את היאוש..

אז אני לא יודעת על מה אתם מדברים...

אני נמצאת בחברה שבאה במגע עם כל הסוגים...

לצערי אני רואה את זה בכל מקום, ומחפשת דווקא את האחרים. ועד שאני מוצאת ומתלהבת, בסוף מגלה ששוב, זה נסיון קשה מידי

אני באה גם כן מחברה חזקה מבחינה דתית ואף פעם לא נתקלתי בכאלו מצבים, וזה לא שאני מכוערת (בלשון המעטה). כנראה התופעה שמה שבראש זה מה שרואים...

דוקא אני תמיד הייתי מתפלאת איך זה שעם כל היצר הרע החזק שיש היום - אני לא רואה גברים יוצאים מכליהם ברחוב ובכל מקום, זה הרי מה שהיה צריך להיות עם כל הפריצות ועם היצר החזק הזה... ועד היום זה מפליא אותי.

איך זה רק במסתרים, ואיך לא רואים באופן בולט יותר דברים שקשורים לזה.

לך קשה בזה, לאחרים קשה בדברים אחרים.

כל אחד ישתדל להשקיע במה שמוטל עליו.

ומי ש"מדבר איתך" על מה שלא שייך - תהיי מספיק אסרטיבית בשביל לעצור את זה, במקום לעמוד נדהמת..

[לא יודע למה התכוונת בהודעת הפתיחה "במה שאני אשמה" - אם זה באמת או רק חוששת שאשמה במשהו. אבל אם יש משהו אובייקטיבי, לבוש או התנהלות מצידך שיש להם חלק בענין - בוודאי תיפרשי מכך מיידית]

אני לא מנסה לרמוז לך שאת לא צנועה,

אבל אם בצניעות עסקינן אז אכתוב מה שכתבתי בתגובה אחרת שלי פה:

יש בגדים שעל אף שהם צנועים - הם לא תמיד מסתירים את מה שאת לא רוצה שיראו ויש בגדים אחרים לעומת זה שיתנו הרגשה אחרת.

את בהחלט יכולה לבדוק מה את משדרת.

לדעתי קשה לראות כזה דבר (כמו שאת חווה) במקום העבודה, ולחיות את זה יום יום עם כזה בוס.

כמה אפשר? זה עושה רע בנשמה.

אני לא יודעת אם בכלל הייתי ממשיכה לעבוד במקום שזאת ההתנהגות של הבוס.

הייתי מחפשת עבודה אחרת תוך כדי.

ואם הייתי חייבת לצבור שם ניסיון כי זה מקום שקשה להתקבל אליו - אז הייתי מתנהגת בצורה מאד עיניינית ותמציתית וכל הזמן חושבת רק על זה שאני רוצה לסיים כאן X זמן וללכת.

וגם - שלא אכפת לי אפילו אם הבוס יפטר אותי כי אני לא נחמדה ולא מוצאת חן בעיניו.

וגם הייתי שוקלת להיפרד מחברות כאלה כמו שתיארת... כולל העובדת שיורדת עם הבוס לעשן, ולחפש חברה אחרת. מספיק אפילו חברה אחת טובה לצאת איתה לבלות לפעמים.

אבל זה כל כך כואב לשמוע...

אין לזה פיתרון??? 

התרבות המערבית מנסה לנטרל בכח את היצר הטבעי שיש לגברים ומנסים בכח ליצור מצב שהוא נגד הטבע בכך ששמים נשים וגברים בחיכוך יומיומי מתמיד ואז מתפלאים למה יש בגידות ובתים נהרסים.

אין אפוטרופוס זה כולל את כל סוגי האנשים בעולם: עודי"ם, אנשי צבא, חכי"ם, מורים וכן גם ת"ח, לא סתם גזרו על כ"כ הרבה הרחקות(פרמיטיבי וחשוך) אבל הם הבינו את מה שאנחנו מסרבים להבין, א"א להילחם נגד הטבע וכל הצדקנים למינהם יודעים את זה טוב מאד אבל הרצון להכניס את המודרניזציה לתורה עולה על השכל הישר וזה חלק מהעיוותים הנוראיים שיש בדורות האחרונים, הכל בשם השווין כמובן.. 

את רואה את מי ש"מסתכלים", שהרי לרבים שהולכים ולא מסתכלים, אינך שמה לב.

ומה קשור ל"לא בא להתחתן"? אדרבה, תתחתנו ותבנו בית נאמן, ונאמנות ואהבה זה לזה.

[לא כדאי להכליל "היצר שלהם".. אבל אכן את צודקת שחשוב גם הכבוד העצמי והענייניות שהבחורה משדרת]

היא לא נשואה אז הפתרון האולטימטיבי שלך להתגרש לא עובד כאן  

רק מה?

אני לא פותח על זה פוסט בן 1000 מילים שכולו האשמה כלפי המין הנשי

אם גבר פותח שיחה עם נשים - זה כי הוא פשוט סוטה

אם אישה פותחת שיחה עם גברים - זה רק כי בעלה לא מפרגן ומשוחח איתה בבית

אהבתי

בלי לדבר על אשמתו של מי.

לכל אחד בזוגיות יש צרכים שהם מהותיים, שאם הם לא מתמלאים זה פוגע ביכולת של אותו בן זוג להיות מחויב לזוגיות.

עדיין לכל אחד יש מחויבות לשמור אמונים לבן הזוג או להחליט שזה לא מתאים לו ולפרק את החבילה, בכל מקרה בגידה (באיזה רמה שלה גם היא ברמת הפזילה החוצה) זה דבר שהוא לא מוסרי.

איכשהו נתפס שחוסר מענה על צרכים מינים הוא יותר "מצדיק" פזילה חוצה מאשר חוסר במענה על צרכים ריגשיים. אולי כי באמת צורך ריגשי אפשר למלא בהרבה דרכים אחרות וצורך מיני אין דרך הלכתית למלא בלי הזוגיות (לא נתווכח על הדקויות זה לא המקום) 

אבל האמת שכמו שחמור לא להענות לצרכים המינים של בן הזוג ככה חמור לא להענות לצרכיים הריגשיים של בן הזוג. 

וזה באמת לא משנה מאיזה מגדר כל אאחד מבני הזוג. 

ועדיין זה לא מצדיק פזילה החוצה כמובן בשום צורה. 

יש נימה יותר סלחנית לבחורות שמתחילות, לא יודעת למה...

אבל ברמת העיקרון אפשר לומר את זה על שני הצדדים...לא הייתי אומרת שאם גבר נשוי מתחיל עם בחורה הוא סוטה, הייתי יותר מרחמת... 

זה מפחיד אבל יש בזה גם משהו מיוחד... 

מיוחד: ששמו אותי בעולם הזה וזה אומר שכן יש לנו את הכוחות להתמודד יותר מכל דור אחר שלא היה יצר הרע חזק כל כך ...

אני קראתי שלפני ביאת המשיח, הסטרא אחרא מוציאה את כל הכלים האחרונים שעוד נשארו לה, כי היא יודעת שעוד מעט הסוף, ולכן כל כך קשה מבחינת צניעות כי זה בדיוק הכח הכי חזק של הסטרא אחרא... 

וגבר אחד כזה ודאי קיים

פשוט כי הוא נשוי לי  

סתם, כי אין מישהו מושלם. 

ולעולם לא נצליח להיות בטוחים ב100% שלעולם יהיה לנו טוב ביחד,

אם "אל תאמין בעצמך עד יום מותך" אז אם על עצמי אני לא יכולה לסמוך ב100% אז איך על מישהו אחר? באמת אי אפשר להבטיח.

כן יש הרבה מה לעשות, קודם עם הפחד הזה ואחר כך כדי למקסם את הסיכויים לזוגיות טובה. 

יש לי תשובות בשבילך, אבל זה ארוך וכנראה עדיף באישי אם באלך  

ראשית, מה שאת כותבת מזעזע. מישהו שלא נשוי להן.. ר"ל. איזה כיעור.

דבר שני, את כותבת ש"גם לך יש יצר הרע" - ומצד שני, שאת לא נפגשת בגלל דברים שפגשת בהם אולי..

נו? הפוך על הפוך. מרוב "זהירות" את רוצה חלילה להיכשל?

תכירי בצורה כשרה מישהו טוב, בלי להרבות בפחדים, תתחתני - ואז תשמחי מאד על כל הנורמליות שלך.

ובטוח יש לך כחות. תאמיני בהם.

[וגם כדאי לא "לשמוע חוויות" מבנות שנוהגות לגמרי ההיפך מה"דתיות" שכאילו אוחזות בה, בדברים הכי בסיסיים - בלי לדון אותן כעת על קשייהן וענייניהן. זו תותפעה לאנדירה בין בנות לצערנו, שכאלו שנכשלות בדברים לא טובים, "משתפות" חברות כשרות, ומכשילות אותן ע"י יצירת אוירה כאילו "זה כך". הרחק מחבר רע]

עושה רושם כל פעם שמישהו עושה משהו לא בסדר, בודקים קודם כל מה המגדר שלו, ובמקרה והמגדר שלו נגדי לזה של המתלונן, ייפתח שרשור שכותרתו 'למה כל הגברים/נשים (השלם בהתאם לסיטואציה)'.

אנשים לא בסדר יש פה ויש שם.

זה באמת לא נכון לגזור על כל המין הגברי חוסר אמון בכלל מיעוט 

אמנם ידיעה שהקב"ה ברא מציאות מורכבת ומסובכת מביאה אותנו להתמודדות ולא בריחה

לגזור חוסר אמון על הסביבה זו בריחה מהטוב האלוקי שטמון במציאות ולעיתים עטוף ברע

מאחל לך מכל הלב שתמצאי את הצדיק, הענו והקדוש שראוי לך

אתה לא מנהל את הפורום הזה?

לפעמים אני חושבת שיש אנשים שמדמיינים שמתחילים איתם וזה פשוט לא קרה. 

אם מישהי כותבת לך במפורש שאתה חמוד ובא לה להכיר אותה זה להתחיל אבל אם היא מנסה להיעזר באדם אחר ולשאול שאלות או עיצות בשביל להיתרם בשביל עצמה, אני לא בטוחה שהיא התחילה איתך .

סתם נשמע לי הזוי שמישהי נשואה תתחיל עם מישהו בפורום שהוא גם נשוי על סמך כלום ושום כלום.

יש כאן כמה דברים וברשותך אני רוצה לה 

א. אכן גם גברים שמוחזקים כ"דוסים" יש להם יצר הרע ונפילות וחלקם מחזיקים תדמית שרחוקה מאד מהרף המוסרי שלהם. נכון. זה ממש כואב. 

ב. את צריכה רק איש אחד שיהיה ברמה הרוחנית שמתאימה לך ואיתו תבנו את הקן המוגן שלכם. ממש רק אחד, אני בטוחה שהוא קיים  

ג. החשש בכלל לקבל הצעות בגלל כל המגעילים שפגשת זה עניין שכדאי לברר אותו, זה הכי מובן בעולם, באמת. ואני מניחה שאת לא רוצה שתהיה לך סיבה מוצדקת לא לשמוע הצעות אלא לנסות להסתכל על הדברים בצורה אחרת, יש מה לעשות עם זה. אם תרצי אני קצת מבינה בזה ויכולה להסביר לך יותר בפרטי. 

ד. האם יש משהו בך שמושך הצעות כאלה? לא בהכרח. בואי נגיד שמי שמחפש את זה ינסה אצל הרבה בנות וזה לא אישי וכן חשוב אולי לשבת עם עצמך ולחשוב מה הגבולות שלי, מה אני רוצה לשדר לעולם, איפה אני חותכת גם כשלא נעים כדי לשמור על עצמי. אין לנו שליטה על איך שאנשים מתנהגים אלינו אבל יש לנו שליטה על איך להגיב וזה מה שישנה את מה שיקרה בהמשך. 

זה פשוט עולם פנימי מעוות שלא קיבל טיפול מספק...

לפדופילים, עברייני מין ועוד כמה מילים לא נעימות...

ובאמת אם אישה עושה כזה מעשה היא לא נקראת סוטה..

לכן אקרא לזה יותר עולם פנימי מעוות... או בקיצור כמו שחז"ל אמרו רוח שטות אבל רוח שטות רצינית...!! 

זה אחרת מהמושגים של היום...

ואין וויכוח שהמעשה מזעזע בין לאישה בין לגבר... 

סטיה זה לא ללכת בדרך הנכונה. אדם שיורד מהשביל בטיול הוא סוטה, סוטה מהדרך..

ואגב, לדעתי זו כן סטיה, כי יש כאלה שרק כשהם מבינים שאת נשואה הם מציעים, כלומר זה מה "שעושה להם את זה"

אכן סוטה.

פראי אדם. משוגעים.

עוד "דתי וחרדי". מגעיל.

[ואני לא חושב שזה "עוזר". כי ריבוי דוגמאות כאלה, שהן מיעוט קטן ביחס לאנשים הנורמליים, עלולות ליצור אוירה כלשהי כאילו זה סוג של "נורמה"..]

להסתובב בחברה נורמלית, להתרחק מכל שיחה לא במקום עם גבר וזה לא יקרה לך.

וגם אם מישהו יתבלבל, הוא מיד יבין את מקומו וילך.

יש נחמדות וחיוכים שהם לא במקום.

הצחקתני...

אני מסתובבת בחברה שנחשבת נורמטיבית. ואני יודעת לייבש יפה מאוד... ואת יודעת? יש כאלה שכשייבשתי אותם אז הם יותר נדלקו... ואני לא רוצה לצטט אותם בפורום פתוח...

ואגב, אני מעדכנת את כל מי שגולש לשיחה קצת יותר אישית איתי שאישי רואה את כל ההתכתבויות שלי (וזה לא משנה אם זה נכון או לא נכון) ויש כאל שבלב הזה נעלמו ויש כאלה שיותר נדלקו... אין סוף לסטיות... (ויש כאלה שגם אחרי איומים מאישי וחסימה וכו המשיכו להציק....)

זה לא תמיד עוזר לייבש, אלא לפעמיים זה יותר גורם לרגש אצל גברים לנסות יותר ויותר בלי להרפות, זה החברה שאנחנו חיים בה ואין מה לעשות עם זה, זה מציאות שלצערנו קיימת.

לגבי מה שאמרת לה שאת מקווה שזה "יעזור לה" - על זה אמרתי שאני לא חושב שלתת דוגמאות מפורטות דווקא עוזר. מישהי שכותבת כמותה, יכולה לחשוב שנו... אולי הם ה"נורמליים".... הרי היא כותבת שמתמודדת בעצמה. 

לעומת זה, אלו שכתבו כאן שלא נתקלו - "מיישר" מה אמור להיות. מחזק לאחוז בכך.

לגבי"השתקה", זה כבר אכן משהו אחר. אם נתקלים בעבירה ו"משתיקים" במקום לטפל/להתלונן, כל דבר לפי עניינו וחומרתו - אז באמת עלולות לצאת מכך תקלות (אני עצמי, כשקראתי את התועבות שהבאת, דבר ראשון שעלה לי זה למה לא התלוננת על הטרדה.. שמא מישהי אחרת כן תיפול בפח וזה יציל אותה).

[לגבי מה שכתבת בסוגריים, התגובה היחידה שאני יכול לומר על זה היא: איכס. מעבר לכל התועבות/איסורים שכרוכים בכך.

מה שלא ברור לי, איך קרה לך שהיית שם עד שהם עברו את ה"חמש דקות"... הכי טוב במקרה כזה, פשוט לעוף משם. מגעיל]

ובכלל מי שעובדת כנותנת שירות במיוחד שהוא לא פנים מול פנים - יש יותר סיכוי שתיפגש עם יותר סוטים.

מספיק סוטה אחד ליום על כל כמה עשרות שיחות עם אנשים נורמליים וכבר אפשר להצהיר - שסוטים פונים אלי דבר יום ביומו...

אני עצמי עובדת במקום שרובו גברים ובחיים לא נתקלתי בכאלה מקרים.

אני רק אומרת שאם "חוזרת" עבדה במקום שנותן שירות ולכן עברו תחתיה הרבה לקוחות כל יום

אז יש יותר סיכוי שהיא תיתקל במדגם מייצג מאד קטן ומזערי של סוטים.

אם היא מדברת עם המון אנשים נורמליים ורק פעם ביום יש מישהו סוטה - אז אפשר להגיד שכל יום היא נתקלת בסוטים , שזה נשמע כאילו זה דבר נפוץ - למרות שהוא בכלל לא נפוץ.

 ואכן לא תמיד זה לקוחות מזוהים, יכול להיות שתרצי לקבל שירות כל שהוא ולהתקשר לברר פרטים את לא תהיי חייבת להזדהות, ויש סוטים שבכוונה מתקשרים לכאלה מקומות כדי לדבר עם בנות, בלי שהם באמת יצטרכו את השירות.

גם שלא תחשובנה שדמיון כשזה באמת. עוד יותר - שבזכות זה תדענה לעצור מיד ואסרטיבית. לא להגיע למצב של "התביישה לומר" ו"בטח לא התכווין" כשזה לא כך. וגם לא להאשים את עצמה כשאין לה בכך חלק (שגם זה, לצערנו, לא תמיד נכון. אבל כשאין- צריכה לדעת שאין).

ומשתתף בצערך על "פנינים" מגעילות כאלה.. ה' ירחם, ישפוך רוח טהרה ומשמחה.

במיוחד לאור העובדה שכמות לא מבוטלת של נשים הודו שאירוע כגון זה מעולם לא קרה להן,

לעומת מעטות שטענו שזו התנהגות נפוצה

אולי החתימה?

גם אני לא נתקלתי בשום גבר נורמלי שחי בזוגיות טובה ומסתכל על אחרות...

וגם בעלי הוא אדם מקסים ואת זה קלטתי כבר בתקופת הדייטים כשהיינו במסעדות - הוא הוריד את העיניים כשמלצרית הגיעה לידנו ודיבר בתמציתיות כשצריך.

בין השורות של ההודעה הפותחת שלך ראיתי שאת כותבת שאת לא מסירה מעלייך אחריות, זה אומר שבהחלט יכול להיות שגם את אשמה?

אולי זה תלוי במקומות שבהם את מסתובבת?

אולי זה תלוי במה שאת משדרת?

או באיך שאת מתלבשת?

לי אישית היתה חברה ממש טובה בתקופת התיכון שהיינו הולכות ביחד להרבה מקומות, ולמרות שתמיד היו אומרים שאני יותר יפה ממנה - קרו מקרים שבחורים פוחזים (ולא גברים נשואים) היו מתחילים דוקא איתה ומעולם לא התחילו איתי! אפילו שאני לידה - לא היו מסתכלים עלי! היא היתה מושכת אותם במבטים שלה כי היא היתה נמשכת לזה.

טוב בעצם את כותבת שאת צנועה אבל את מודעת לעצמך שיש בך משהו שמשדר את זה... אז זאת כבר בעיה אחרת,  אולי לא כל בגד צנוע הוא גם מתאים לך? יכול להיות שבגדים מסויימים על אף שהם צנועים עדיין לא מסתירים את מה שאת רוצה, ובגדים אחרים יגרמו להרגשה אחרת...

את אומרת שקשה לך ובא לך לפרוק עול, ובכן - זה יכול לקרות בכל מצב בחיים.

גם לי בתור נשואה מעל שנתיים - היתה תקופה כזאת שהיה לי קשה עם ההריון ועם העבודה ועם המטלות של הבית, וממש הרגשתי חזק שאני רוצה לפרוק עול, עד שמגיעה השבת ויש לי קצת זמן אז אני לא יכולה לראות סרט שלא הספקתי כל השבוע? מי צריך את כל החוקים והגבולות האלה??

אז תדעי לך שכמו שכתבה המכונה "סטופ" - האחריות על החיים שלך היא שלך בלבד. וזה יכול לתפוס אותך בכל עת ובכל מצב בחיים - וזוהי בדיוק ההתמודדות שלנו.

אולי דוקא עכשיו זאת ההזדמנות שלך להוכיח לך ולבוראך שאת יכולה, שיש בך כוחות שאת יודעת לנצל! שאת לא נכנכית ואת לא תשברי!!!

כתוב שבימות המשיח יהיו נסיונות קשים והמשילו את זה לחבל שמנערים אותו חזק (חבלי משיח) ורק מי שיתפוס בו חזק חזק ולא יפול - יזכה להינצל. אז דוקא עכשיו כשהחבל רועד בעוצמה - תתפסי אותו חזק בכל הכח 

בהצלחה רבה.

ועוד דבר - כשתתחילי להיפגש, ותמצאי בחור חמד, ותתחתנו, ויוולדו לכם ילדים מתוקים ואת תראי את התום בעיניים שלהם - כל ההרגשה הזאת של חוסר אמון בעולם תתפוגג כלא היתה, והעולם שלך יהיה מלא בשמחה וטוב, עם בעל אוהב וילדים טובים.... כמובן עם כל הקושי במירוץ החיים. אבל זה קושי טוב ומאתגר שמוליד רק אושר וסיפוק!!!

תמיד טוב להתפלל ולדעת שאנחנו בידיים של הקב"ה ולסמוך ולבטוח עליו, ואין רוגע גדול מזה.

לא מכירה אף סיפור כזה בסביבתי ולא נתקלתי בהתנהגויות כאלה. ואני יכולה להעיד על בעלי שהוא כמו שסטופ כתבה  על בעלה - נקי לחלוטין. הוא מקפיד במקומות פחות צנועים (נניח בשכונות מסוימות שמתלבשים שם פחות צנוע) ללכת עם כובע וחליפה כדי שאף אחת לא תתחיל איתו, והוא לא יסתכל על אף אחת (כשלבושים דוסי פחות נעים להסתכל אפילו בטעות על משהי לא צנועה). אני לא יודעת מה עם החברים שלו, אבל אף פעם לא הרגשתי שמשהו בסביבתנו מסתכל עלי. (האמת שכשאני נראת טוב את המחמאה אני מקבלת מנשים כשמסתכלות - לא הרגשתי אף פעם שגברים דתיים/חרדים הסתכלו מעבר להרף עין - בטעות, נשים מרשות לעצמן יותר לבחון). יתכן שאנחנו ב"ה בסביבה שמורה, יתכן שזה משהו שמשדרים/לא משדרים, אבל ברור לי שהעולם לא כזה גרוע כמו שתיארת. עבדתי גם עם גברים לא צדיקים במיוחד-נשואים ואף פעם לא היה לי או לחברותי לעבודה משהו מהסוג שתיארת. 

אני ממש נעלבת כי מעולם לא פנה אלי גבר והציע לי דברים כאלה, לא כשהייתי רווקה ולא כנשואה 

ואני לא שיא הצניעות (מודעת, זו נקודה שקשה לי) לובשת חצאית קצרה וצמודה, פאה ארוכה ומתנופפת, חולצות צמודות וכו'. 

כנראה שזה עניין של הסתכלות ולא כל שיחה אישית שמפתח איתי אדם בעבודה אני רואה כאילו הוא מתחיל איתי ואולי אני לא תמימה מספיק אבל הייתי בעבר וגם אז לא התחילו איתי.

יש לזה דימוי של שיא הגועל אבל זה פשוט לא קרה לי

כי חיביים להיות נחמדים-בתור נותני שירות

ולהגיד גם שיש כאלה שמדברות יותר מידי קיטשי

והם מעצבנות אותי כשהם מדברות עם בעלי

הי מה שלומך?ומחכות לתשובה טוב אז יש לי להציע לך

כדאי לך...

והכל בטון מתוק צעיר ורענן ואישי מידי מידי

אאוצ'

או שאני נתקלתי במדגם לא מייצג (משכאמור דיי לא הגיוני כי אני עובדת בתחום שנחשב פרוץ מאוד לכל נושא ההטרדות המיניות)

או שאת נתקלת במדגם לא מייצג (מה שאת אומרת שלא הגיוני)

או ששתינו נתקלנו במדגם לא מייצג של גברים משני הסוגים.

יש בנות יפות ויש בנות עם חן... וזה לא קשור לצניעות..

לפעמים גברים אוהבים יותר את החמודות והמתוקות מאשר את היפיופות... 

יש גם בנות שמטבען פחות נעימות או פחות משדרות חום ואולי איתם בלי קשר קשה יותר להתחיל.

והפוך.. 

ולא כל חיוך הוא התחלה....

יש לך טעות בפרשנות של מה שקורה סביביך...

לתת ציונים לפרשנויות שלי.

ולא ראיתי שכתבתי במקום כלשהו שחיוך = התחלה. הבטה = סטיה.

של "מלא מלא גברים" מכל המינים הסוגים והצבעים מביא אותי לחשוב שאת טועה בפרשנות.

זה שיש סוטים זה ברור. זה שיש אנשים שלא יודעים איפה הגבול שאסור לעבור אותו עם אשה זרה זה גם ברור. וזה שיש נשים שלא יודעות לתת ברקס לגברים האלה זה גם ברור.

אבל חבל לא להתחתן בגלל זה. אולי יש לך פחד מנישואין והוא לובש את הדבר הזה כדי למנוע ממך להתחתן. אולי כדאי לטפל בזה. מגיע לך להיות מאושרת , זה לא הוגן שגברים האלו יהרסו לך את החיים בעקיפין.

מה הפשר שגברים שטוב להם עם נשותיהם שונאים אותך? למה ואיך זה מתבטא?

א. אם הכוונה "התחילו", זה ממש - לא סתם שאמרו לך שלום בחביבות וכד' בקצרה, או התענינות, כאל סתם אדם, ואת "פירשנת" כך, אלא ממש - אז באמת חבל מאד. בלתי ראוי בעליל.

ב. לא "שומעים אל הרבה מאד רבנים".. אלא בגלל שזה ההיפך ממה שמצפים, אז זה מרעיש ומזעזע מאד.

אבל רוב הרבנים האמיתים, שהם רבים מאד, דרכם נאמנה; אוהבים את הבריות, נוהגים בחביבות ודרך ארץ, ובצניעות הראויה.

ג. הסיפור עם הבוס מאד מצער. נכון שלפעמים אדם שעבר מה שעבר, עלול לחפש איזה "עידוד", אבל מה שתיארת מוגזם. כדאי שתזהירי את חברתך מהנזק שעלול להיגרם.

ד. חבל מאד-מאד שיש לך חברות שלא שמרו עצמן כהוגן. מלבד האיסור החמור - הזיקו לעצמן, לכל החיים.

ה. אשרייך, ממש אשריך, שאת שומרת על עצמך. על אף שזה אמור להיות מובן מאליו.

הסיבה אינה צריכה להיות רק התקוה אצל מי זה לא קורה - אלא שזו האמת הכי בסיסית. גם אנושית. גם תורנית.

וחבל לחשוב שזהו, בעצם העולם מופקר ו"כולם" כך... לא. תמשיכי בדרכך, מתוך הכרת האמת היפה והטהורה שבה - ותמצאי מי שמתאים לך ואת לו.

לא נכון ש"העולם מופקר וכולם כך". נכון שיש יצר הרע, ונכון שלצערנו הפקרות שמשודרת מכל מיני צדדים, משפיעה לצערנו גם על מי שלא היו אולי מושפעים ללא זה - אבל אין מעמידין אדם בנסיון שלא יכול לעמוד בו. "בראתי יצר הרע, בראתי לו תורה תבלין". יש בחירה, ה' יעזור.

ו. את יכולה לתת אמון, בדיוק כמו שאת יכולה לתת אמון שאדם אינו גנב, למרות כל מיני מקרי מעילות וכד' שיש בעולם.

אדרבה, תיעני להצעות, אחרי שתבררי על מה מדובר. תכירי בנחת, ותבדקי במי מדובר. 

ז. אם היית מליונרית מצליחה - והיית רואה המון כאלה פשוט אין להם כסף לאוכל נורמלי, גם היה לך חשק בעצם להפסיד מה שיש לך? לא. אז התורה ודרכה, יותר יקרה מזה. ממש שטות וחבל להפסיד טוב שיש בך, כי את רואה כאלה שהיצר סימא את עיניהם, ואינם רואים את הטוב האמיתי שאת רואה.

ח. הנה, את אומרת "הרגשתי שמתחשק.. לפרוק עול"... אולי זו היתה "הדגמה" קטנה של יצר הרע.

אז כעת לא תפקידך "להבין" את כל מי שנכנע ליצרו ומאד טובה הרבה של  חיים שלווים וכשרים וטהורים - אבל כן תפקידך להיות שם בעצמך, ולהשתדל להקים בית כזה.  

[וגם כדאי להבחין בין "יצר" רגעי לתופעות כמו שהזכרת, בלי להכשיר אף דבר לא טוב. "שאני רואה גבר מתחתן הוא בוהה".. בוודאי שלא טוב, ובוודאי שהתפיסה שלך איך צריך להיות היא הנכונה. אבל מישהו כזה, על אף שהתחתן, לא בהכרח מחוסן מיצר הרע, ויתכן שמשהו תפס לרגע את מבטו, ויצא מזה. אין לכך קשר בהכרח לנאמנותו לאשתו, ובוודאי שלא בגלל זה אמור "להתחיל" עם מישהי כתיאורך]

ט. כדאי שתנצלי את מה שהרגשת אתמול, כדי להעמיק קצת בהבנה של הכיעור שבתופעות שהזכרת - וממילא בטוב בפנימי והיציב בדרך שאת בחרת בה. ואז - במקום להיות ביאוש ממה שנתקלת ולחשוב כאילו "הכל הפקר" עד לקבלת המכה בפנים ח"ו - את תתחזקי בשמחה על כך שאת לא שם. 

לפעמים כשרואים יותר מידי דברים רעים, אז עלולים לקבל לרגע חלישות הדעת, כאלו יאוש, כאילו את ה"מלאכותית".. אבל לא. איפה שאת, שם האמת.  תתחתני - תראי כמה טוב ששמרת עליה.

אבל תכירי. תבררי. פשוט תחפשי אדם בסטנדרטים שמתאימים לך אל תקלקלי לעצמך, לא בשידוכים ולא באישיות, בגלל מה שאצל אחרים פחות טוב ממה שאת זכית בעמלך.

חזק ונתחזק...

אבל לפעמים הבטה, חיוך טון דיבור יכולים להתפרש לכל מיני כיוונים

השאלה הופנתה לכותבת

וזה לא תמיד נקרא שרצה להתחיל איתך. 

כי מה שאת מתארת מהעבודה שלך זה באמת בעיני גבר חילוני לא נקרא כלל וכלל להתחיל.

במצב של ימינו זה מאד לגיטימי לומר דברים כאלה, זאת התעניינות\סמול טוק ותו לא. (לצערינו הרב)

גם לדעתי תגובתו מדוייקת.

וזה לא קשור לאיך שדוקא אני או את מתלבשות, מספיק שבכלליות הדור פרוץ וגבר חשוף לכל כך הרבה מראות לא טובים בכל מקום.  הגירוי הוא בכלליות, באויר, באווירה.

ודווקא בגלל היצר הרע הזה חז"ל הביאו שאין אפוטרופוס לעריות.

זה לא צחוק ואסור לרמות את עצמנו.

יש יצר הרע והוא רוקד בתוכנו (כן גם לנשים יש יצר הרע בעניין הזה) הוא יודע איך לגרום לאדם ליפול אף שהוא לא רוצה בכך ולכן צריך מאוד מאוד להזהר ומאוד מאוד לשמור את עצמנו מכל דבר שיש בו חלק קטנטן של יצר הרע, לא לחינם חז"ל מביאים המון דברים להילחם עם היצר הרע, ואם זה בעריות אז במסכת אבות מביאים שאל תרבה שיחה עם האישה באשתו אמרו ק"ו וכו'... וכן בגמרא שמספרת על מישהו שחלה בגלל שרצה להיות עם מישהי ואפילו לדבר איתה אחרי הגדר חז"ל לא הסכימו ולבסוף האדם מת. זה לא לחינם, יש יצר הרע ואם משחקים איתו אם מוותרים לו הוא גובר פי כמה וכמה.

אדם (מדבר על גברים בעיקר) שמדבר על סתם דברים עם אישה זה עלול להביא לשאר דברים שאף הוא לא חלם שזה יגיע לזה.. 

וד"א אני יודע על מה את מדברת ואני מבין את זה, אבל זה כלל וכלל לא כל הציבור כך.

וכן אסור לסמוך על אף אחד,

וכל הסיפורים ששומעים זה בגלל שעוברים על הלכות שחז"ל קבעו אם זה הלכות ייחוד ואם זה עוד הלכות שחכמים קבעו סייג להרחיק מעבירה. לדוגמא רב שעובר על הלכות ייחוד מיד צריך להוקיע אותו ולפרסם ברבים.. לצערנו העולם מלא בבעיות.. יש עוד הרבה להאריך אבל לבינתיים זה מספיק

חייבים להגדיל תורה ויר"ש בעמ"י ולהיות חלוצים בנושאים שצריך להיות חלוצים בהם.

בתור אחד שהיו לי המון נסיונות ועדיין יש המון נסיונות, אני  אומר לך שגבר ירא שמיים ע"פ רוב עובד על עצמו וזה עבודה יום יומית וכל רגע ורגע, העולם מלא בנסיונות ובעיקר בענייני עריות, אני לא חושב שיש היום גבר בין רווק בין נשוי שלא מרגיש את הנסיונות יום יום ורגע ורגע, יש הרבה קשיים וגם גבר שיפול לדוגמא לראיית מראות אסורים, הוא ימצא דרך לחזור בתשובה ולתקן את המעוות כי גבר שהוא ירא שמיים הוא לא ירפה במלחמה הזו, כי כל גבר ואני מדגיש כל גבר עובר נסיונות בעניינים האלו, אבל השאלה איך הוא מתמודד איתם, ואני אומר לך שבתור אחד שכבר עבר המון דברים (וזה לא להתפאר חלילה) אדם שהוא ירא שמיים הוא חוזר בתשובה ומתקן את המעוות, הנסיון הזה להפוך את המין הגברי לבעייתי הוא לא צודק, כי כמו שגבר לא מבין את הנסיון של הנשים לדוגמא בשמירת הצניעות (או כמו שאמרה לי אשתי שהעניין של השרוול מעל המרפק או מתחת אצל חלק או רוב הנשים אצלם זה מלחמה חזקה ותמידית) כך גם אישה לא מבינה את הנסיון של הגבר, ויש המון נסיונות שהם קשים מנשוא.

נכון יש קשיים השאלה מה האדם עושה איתם, האם הוא נותן להם להשתלט עליו או שהוא נלחם בזה יום יום... ואני חושב שהמדד ליראת שמיים זה לא מה האדם חוטא אלא איך הוא קם, 'שבע יפול צדיק וקם" כך נלע"ד

וכן אסור שיהיה לך אמון באף אחד שעובר איתך אפילו בטעות על הלכות ייחוד או כל דבר שכתוב בשו"ע ואף אם זה יהיה גדול הדור. ברגע שאדם עובר על משהו (לא מדבר על מקרה של שוגג) צריך מייד לברוח ממנו כמו מאש.

לסיכום: העולם לא שחור לבן

א]לא כולם כאלה הרבה כן ב] זה נושא מורכב ג] תעשי מה שטוב לך אבל בסוף מגיעים לקופה בסופר ולא דנים אדם עד שמיגעים למקומו אבל יש בסוף חשבון לשלם 

ד] שווה לך לצאת ולהתחתן הרוב לא שוכבים עם נשים אחרות [אני לא קורא לזה בגידה אלה עם כן האישה הייתה נשואה בגלל שזה נושא מורכב הלכתית אצל בנים]    אומרים ש 1 ל7 יש מקרה של בגידה ומאחורי כל גבר יש גם אישה חחחח 

או עוד נשים יש הבדל בין הדברים

חחח שמירת הסטטוס שקבעו היום אשכנזים בגלל החרם ובגלל שהם וספרדים כדי שהנשים שלהם לא ידקרו אותם

[כל אחד וסיבותיו הוא] תחשבי מישהו שהיה נשוי ל 13 נשים נניח ושכב עם אישה 14 אז הוא בגד בכל ה 13?! לא בגלל שלא היה כזה מושג בכלל [הוא כן עבר אולי על חטא אבל לא בגד ]

יש גם גברים שחווים אלימות.

יש אפשרות לפנות לעזרה.

ונניח שתדע שזה זה

מהם דרכי הפעולה שבשליטה שלך ואתה יכול לנקוט בהם כבר מעכשיו??

ההבדל זה בעיקר בתוצאות.

ההבדל בין אלימות של גבר לאלימות של אישה זה בעיקר היכולת והתוצאות. לא הרצון.

(זה מעבר לזה שנשים הרבה פעמים משתמשות בגברים אחרים כדי לפגוע, כמו הרצח בנחלאות השבוע שהוזמן על ידי האקסית).

אז האקסית שלו לא אשכנזית במיוחד.

הכרתי כל כל מיני עם סיומות "יץ' שהן פחד אלהים.

ברקוביץ'

איצקוביץ'

ישראלוביץ'

או ביץ'. אלה הכי מפחידות.

בכמה זה מדובר וכמה יאמינו לגבר כשהוא גבוה וחזק והיא נראית רונה וחמודה אבל מתעללת רגשית ואפילו פיזית.

וגם הבושה לדבר על זה.

לענ"ד הציפייה (המוסרית-הלכתית) לשתוק למרות החֲרָפוֹת ולהיות מהנעלבים ואינם עולבים, שומעים חרפתם ואינם משיבים שעליהם הכתוב אומר "וְאֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבֻרָתוֹ" גבוהה יותר ביחס לגבר לעומת האשה.

גם בדינמיקה הזוגית זה הרבה פעמים ככה. יש דברים לא נעימים שהאשה יכולה לומר לאיש וזה לא ייחשב חמור במיוחד, אך אם האיש יאמר את אותם הדברים כלפי אשתו - זה יוליד משבר נורא.

אני חושב שזה טבעי, אם כי לא אידאלי, כמובן, ואוחי משקף משהו שורשי בהבדלים בין איש ואשה והקשר בינם.

אבל 

1. יש גברים רגישים יותר שיקחו ללב. וגם אם הם לא יביעו את זה בפועל זה יובע בדרכים אחרות כמו ריחוק רגשי כדי להתגונן או אפילו חיפוש עצמם במקומות אחרים.

2. גם נשים צריכות לעשות עבודה רגשית לא להעליב. זה שהוא צריך להתגבר זה לא אומר שהיא בסדר. היא לא.

מהי אלימות רגשית ומילולית

בתור אחת שעבדה ועדיין עובדת על עצמה לשמור על הפה שלי כשאני כועסת.

זה פוגע מאוד לכל גבר

הוא לא צריך להיות "רגיש" בשביל זה
 

לנשים יש כוח במילים להפוך את הגבר שלהם לסמרטוט ואפס או להרים אותו.

וגבר ניזון מהערכה.

אין הקלות לא לגברים ולא לנשים

אין שום ציפייה מגבר לספוג

יש ציפייה מכל אחד לעבוד על עצמו.

הבעיה שזה הפך להיות בעיה של גברים. כי לרוב יש מודעות לזה

אבל נשים יכולות להיות הרבה יותר "אלימות" במילים מגברים, רק שאם זה קורה, מניחים שהיא עברה המון ובעלה הביא אותה לקצה לכן היא מתנהגת כך בשונה מאצל גבר

אלימות רגשית ומילולית יותר נפוצה בקרב נשים כלפי גברים. כי הצד המילולי/רגשי יותר מפותח אצל נשים לכן קל להן יותר להשתמש בו

(בדומה לכך שהצד הפיזי יותר מפותח אצל גברים ולכן הם נוטים יותר להשתמש בו- אלימות פיזית)

ואיך תדע אם אתה חווה את זה?

אתה מורגש מושפל על ידה?

היא מקטינה אותך?

מזלזלת בך?

וכו'

תמיד אני חושב שאצל כולם זה ככה

וזה בעיה שלי

איזו מין תקשורת תיבנה מזלזול?

גם אם יש חוסר הסכמה זלזול והקטנה הוא לא הדרך לפתור אותו.

אני לא אומרת שבחיים לא יצא לי לפגוע בבעלי (או לו בי) אבל זה אף פעם לא היה לגיטימי בעינינו, ותמיד מתנצלים ומתקנים מייד.

בסוף לשנינו יש מטרה משותפת שהבית הזה יהיה המקום הכי בטוח ונעים לשנינו ולילדים.

לזלזול /הקטנה אין מקום.. 

מצביע כנראה על כך שאתה עובר אלימות מסוג כלשהו...

אני חושבת שכדאי ללכת לטיפול אישי, גם כדי לאבחן במה מדובר וגם כדי לחזק את עצמך.

זה לא נחשבת אלימות אולי יותר מצוקה שלה, כי היא אלימה בגלל חוסר יחס, זלזול מצידך וכו

כשגבר מזלזל זה הכי ברור שזה מצד האופי שלו 

כזה שמעלה את האייקיו.

לא? 

זה גם מה שהיא אומרת לי.

אבל אני פשוט לא מצליח להבין אותה.

מרגיש שהיא הלכה רחוק מידי.

אישה לא אמורה לזלזל בבעלה

אלא להעריך ולכבד אותו

חשוב להתייעץ,ולא לסחוב לבד..

ממליצה ללכת לטיפול אישי או זוגי עם גורם מקצועי (עם הסמכה רצינית)

אוי לנו כי חטאנו! שוד ושבר בחוצות הפורום!

​הנה כי כן, הגיעה השמועה המרעישה והמטלטלת את כל קירות הוול, כי הבחור החשוב והמופלג, עמוד התווך של השרשורים וראש ישיבת הניקים, החתן היקר למזל טוב ארעא דשעקלעד בלע"ז, אשר ישב בדד שנים רבות באוהלה של תורה ובאפליקציית "שליש גן עדן"-נלכד.

ואתם הרווקים זעקו זעקה גדולה ומרה כזעקת מרדכי היהודי למען לא תיכחד נפשכם בריתחא דהשכינה, "נמות ולא נתחתן!". די לנו במוסד השמד המלא מרעין בישין הרוצים להשמידנו בכל דור ודור על ידי הבאת איש ואישה ביחד כמעשה צבא השמד לישראוייל בטנקים! רצונו של הקודויש בורכו בהפרדה מוחלטת בין ז' לנ' ואסור בתכלית האיסור לבוא בקהל מוסד הנישואין תק' פרסה על תק' פרסה!

ואתה ארעא דשעקעלד, שהשם ירבה לכם מטל השמיים ומשמני הוולט ושהברכה והאהבה תשרה תדיר בינכם ושהמריבות לא יהיו תדיר שנאמר תדיר ושאינו תדיר, תדיר קודם.

​

אמן וגם לך ומשפחתך, תודה רבה
 

כרגיל, נהניתי לקרוא, הראיתי לארוסתי והיא נהנתה מאוד מדבריך

תמסור לה שכתוב באבחון הפסיכודיאגנוסטי שלי שאני נורמלי.

לרוב אלה בחורים שלמדו בה והמשיכו ללמוד באותו מקום כשהתחתנו, אבל אף אחד (למיטב ידיעתי) לא יאמר לך לא להתחיל ללמוד שם כנשוי...

בישיבה של בעלי (מרכז הרב) היה לפחות מישהו אחד שהגיע כנשוי. מניחה שיש עוד.

כמובן, המעבר הזה (שאולי יכלול גם מעבר דירה) צריך להיעשות בשיתוף וברצון אשתך.

אל תלך למסלול של ישיבה כל היום. עשה את זה בהדרגה בשיעור קבוע או עם חברותא. 

נסה ותראה ישועות

אגב, מה עם תורת החיים?

אבל, כדי שלא תמצא את עצמך בעוד כמה שנים שוב עם אותה תחושה - כדאי שתדייק לעצמך מה אתה מחפש מבחינה מהותית ולפי זה תתמקד על המקום אותו אתה מחפש.

זה שהוא העדיף לנסוע על האופניים ולא איתה ברכב - זה קשור לאופניים או לזה שהוא היה באמצע משהו חשוב או לזה שהוא לא רוצה להיות עם אשתו?

כי ממה שאת מספרת, לא נשמע לי שזו האפשרות הראשונה ולכן אני לא מבין למה האופניים אשמים...

העובדה שהוא רוצה לנסוע עם הילדים - המוני אנשים עושים זאת, אם הוא רוכב בצורה בטוחה על שבילי אופניים, אז אני לא חושב שזה נורא. אם הוא רוכב על הכביש, אז לדעתי באמת לא שייך להיות עם ילד קטן שיכול להיפגע קשות מכל נגיעה של רכב אחר. 

גילוי נאות: אני רוכב קורקינט בעצמי כבר הרבה שנים. יש לי נסיון של אולי 6000 ק"מ על הכביש. כולל עם ילדים והקפצה למסגרות ומה שתרצי.

הראשון זה שהאוטו בעיקר אצלה. היא התרגלה לזה. אני לא יודע מה הדינמיקה בניהם אבל אני יכול לנחש שפשוט לא נעים לו "לבקש ממנה" כל פעם את האוטו. אז הוא קנה לעצמו רכב אחר ושם זה נגמר.

אם הם גרים ביישוב (ולא בעיר גדולה) אז אפשר ממש להבין את זה. בלי האוטו ממש תקועים עם האוטובוס של פעם בשעתיים במקרה הטוב או אם זה מקום גדול פעם בשעה. בהנחה שהם לא עשירים גדולים מדי אני יכול להבין את הפחד מלקנות רכב שני. במיוחד אם הוא נוסע יחסית מעט. אז אופניים חשמליות זה אחלה דבר.

ולגבי להישאר בבית עוד רבע שעה - אני כזה גם . במילא הנסיעה לוקחת חצי מהזמן שהיא לוקחת עם רכב שתקוע ברמזורים. תשאל את הבת שלי שאוהבת לעשות למכוניות שאני עוקף איתה ברמזור אדום "ננה בננה שוקולד בננה" בקול של ילדה בת שש.

נמאס לו לבקש ממנה את האוטו כל הזמן ולכן הוא קנה לעצמו "אוטו" בתקציב שלו?

ולא נשאר כסף לטיפול

שניכם מעוניינים ללכת לטיפול יעוץ? 

באיזה הקשר?

האם יש אפשרויות אחרות מאשר יעוץ או טיפול פרונטלי

בהשאלה, או אפילו בקנייה - זה יהיה זול משמעותית כמובן.

אם יש ידע באנגלית אפשר לחפש לפעמים קורסים מלאים ביוטיוב בנושאים מגוונים, ואני מניח שגם בזה. האמת אולי כבר לא חייב אנגלית טובה כי הכתוביות של יוטיוב די טובות.

אני למשל מצאתי קורס מלא של cbt של תרפיסטית, כאשר כמובן יש לה נותני חסות כדי שהיא תוכל לספק בחינם. אני נוטה להאמין שגם בענייני זוגיות אפשר למצוא...

אלה לא דברחם כתחליף של ממש, אבל יכול להקל ולכוון קצת. לפתח מחשבות חדשות עד שירווח ויתאפשר לעשות מה שהכי יעזור

יש ים של חומר באינטרנט. זה לא כמו מטפל שיודע לראות את נקודות העיוורון שלך אבל זה לא רע בכלל.

קח את הנושא שקשה לך, לך תקרא קצת או תצא להליכה עם פודקסט בנושא או הרצאה או משהו. תיקח עוד חצי שעה לבד לסדר את המחשבות שלך. אם אתה נוסע לעבודה וזה לוקח זמן אפשר לנצל את הזמן הזה. 

לא כולם מסכימים ורוצים ללכת. זה דורש אחריות וענווה.

אם אתה אחרי מילואים אז יש החזרים. גם אם השתחררת מסדיר יכול להיות שאתה זכאי לתוכנית עמית, שיש 12 פגישות חינם.

ולפעמים נכון יותר לוותר קצת על דברים כדי לטפל בפן הזוגי

מסבסדים טיפול אצל אנשי מקצוע (טובים!) שעובדים איתם.

שווה לפנות אליהם.

מסובסד.

ואני רואה בטיפול השקעה לכל דבר.

כשאני ואנחנו בטוב אנחנו עושים הרבה יותר כסף.

לפעמים יש להם שיתופי פעולה זולים.

בעיר שאני נמצאת יש שיתוף פעולה כזה וטיפול עולה שם לשעה פחות ממאה שח.

והם ממש מעולים ומקצועים

זה בעיות כלכליות 😬
 

למרות שכאן לא מדברים על בעיות כלכליות ישירות אלא על קשיים נפשיים בעקבות בעיות כלכליות, אז אולי זה כן יתאים... 

וממילא זה נכתב בחצי הומור...

אם זה מייצר בעיות התנהגות, כעסים, מריבות בין בני הזוג, קמצנות מוגזמת על עצמך וכדומה, אז אולי כן שווה לשקול פניה לאיש מקצוע.

עם הכי הרבה משקעים, כמעט לכולנו, גם לאלה שגדלו עם הרבה כסף.

רוצה לשנות את זה, לך לטיפול.

זה יותר עניין של תפיסה והסתכלות מאשר של חומר.

יש כאלה שגדלו באושר עם מעט ויש כאלה שלהיפך.

המון אנשים לא מקבלים מההורים עזרה כלכלית. הרבה מהם בקשר מצויין עם ההורים כי הם מקבלים מהם דברים חשובים יותר מכסף. השאלה אם את הדברים החשובים לבניית אישיות טובה ומוסרית ושמחה כן קיבלת? כי אם ללכת לטיפול, הייתי הולכת על חסכים באהבה וקבלה, לא על חסכים בכסף. כדאי מאוד לחשוב בראש האם 'הורי לא נותנים לי כי לא אכפת להם ממני/לא אוהבים אותי, או ש- הורי היו רוצים לקנות לי כל מה שאני צריך. אבל לא יכולים.'

יש בתים שחוסר ממון יוצר בהם לחץ ודאגה רבה וזה עובר לילדים או שממש מחנכים אותם ללחץ הזה. ויש בתים שלמרות שאין כסף, זה לא משהו לדבר עליו. גודלים בהרגשה שיש לי כל מה שאני צריך. יש שמחה בבית.

אם גדלת בבית מהסוג הראשון צריך לעבוד על עצמך לא להעביר זאת לדור הבא. יש מקום לטיפול ויש מקום גם לעבודה עצמית, לבניית האמונה ולהשתדלות בצד המעשי.

ויש גם אנשים שירשו כסף אבל עכשיו אין להם הורים... אז מה עדיף?

לא יכלתי לצפות לתשובה טובה מזו.

היחס שלנו לכסף מאד חשוב בהרבה מאד מובנים,

ולכן צריך לבנות יחס נכון בעצמך וגם לחנך את הילדים שלך

ואין יכולת תמיכה מהההורים.

או שעצם הרעיון שיש כאלה הורים שתומכים ואצלך לא, גרם לך להצפה.

עוד נקודה 

האם היה חסר לכם משו בסיסי בבית?

יש משפחות שיש להם כסף, אין מחסור,אבל ההתנהלות היא חסכנית

 והדיבור בבית תמיד הוא על זה שאין ושהמדינה רשויות בסופר הכול יקר

איך זה היה אצלך?

מים קרים על נפש עייפה ב"ה