פורום הורות
בהנהלת:
מכתב פתיחה
עדיף לכעוס ושילמד לקח או להסביר בנעימות?חן טוהר
להסביר בנעימות ובבהירות.ד.
שצריך להראות "כאילו כועס", זה חריג.
תוכל להסבירחלבית
איך אתה פונה לבן שנתיים שעושה משהו "בכוונה" כמו להרביץ לאחיו או להשחית משהו?
מהיכן המקור שכעס הפנים הוא נדיר?
אני בדיוק מתלבטת איך להגיב לילד שלי שחוזר שוב ושוב על אותו מעשה לא טוב.
אולי קודם,ד.
נשאל שאלה מקדימה:
את רואה תועלת מכך שאת מראה "פנים כעוסות" בגיל זה?
קשה קצת להסביר, כי זה ענין של "ניגון". אבל לדוגמה, אם מרביץ, ואנחנו נאמר: לא מרביצים, זה כואב. בוא נעשה לו טובה.. וניקח את היד ונעשה ביחד "טובה" לאח, ירגיש נעים, יש סיכוי שיעזור יותר. וכמובן, לתת תשומת לב שלא תלויה בכך שעשה איזה מעשה כזה.
ואפשר לומר בצורה "בהירה" שברור שמתכוונים לכך, גם בלי "כעס".
תגובהחלבית
אני דווקא מבקשת ממנו ללטף את אחיו ולבקש סליחה, אבל עדיין- זה לא עוזר. הוא חוזר על עצמו.
וכשאני מרימה את הקול-זה גם לא עוזר.
עוד לא מצאתי פתרון.
תלוי בגיל וכמה פעמים זה קרה בעבראניוהוא
אם זה משהו אסור בודאי להראות כעסתודה לך ה'.
אחרת אין יבין שזה אכן לא טוב? אבל זה גם מאוד תלוי בהקשר, ובסיטואציה
יסבירו בנחת ויבין.ד.
הסבר בנחת זה אומר שכנראה זה לא באמת חמורתודה לך ה'.
לכן דעתי היא שצריך להראות כעס (בודאי שלא לכעוס ממש)
לא. אפשר להסביר בנחת ובהיר ובסבלנות, ויבין.ד.
להראות כעס, זה לעיתים נדירות יותר. אם צריך - אז צריך.
לדעתך. אין פה לא וכןתודה לך ה'.
לא הבנתי.ד.
אמרת שמה שאני אומרת אינו נכון. כתבתי שזו דעתך, ואין פה כןתודה לך ה'.
ולא
לא שייך.ד.
א. כל אחד כותב את דעתו. הרי את כתבת - בתגובה לדברי שיסבירו בנחת ויבין - "הסבר בנחת זה אומר שכנראה זה לא חמור". לא כתבת ש"לדעתך" זה אומר כך.. ברור שכל אחד כותב את דעתו.
ב. בנידון זה, עוד יותר מזה. כי אם אני יודע מנסיון שאפשר להסביר בנחת וילד יבין את המשמעות, זה אומר שההכללה שעשית, לגבי "הסבר בנחת", אינה נכונה. בשביל לומר שהכללה אינה נכונה - מספיק שיש מקרים מצויים שמראים שזה לא כך.
אלא שגם אני הוספתי, שאכן יש מקרים - נדירים יותר - שצריך.
כשאתה אומר מקרים נדיריםבארץ אהבתי
הכוונה להתנהגות חריגה יותר או לילדים שזקוקים לזה יותר?
אני מתלבטת לגבי בת השלוש וחצי שלי, שבדרך כלל מספיק לדבר איתה בנעימות, אבל כשהיא עושה דברים שמבחינתי עברו את הגבול (דוגמא מהזמן האחרון- שהיא קראה לי חצופה או לבעלי חצוף, כשכעסה עלינו) אני מרגישה שהתגובה צריכה להיות בכעס כדי להבהיר שזה לא משהו שאנחנו מוכנים שיקרה שוב.
גם במצב כזה היית אומר שעדיף להסביר בנעימות?
אני מתלבטת לגבי בת השלוש וחצי שלי, שבדרך כלל מספיק לדבר איתה בנעימות, אבל כשהיא עושה דברים שמבחינתי עברו את הגבול (דוגמא מהזמן האחרון- שהיא קראה לי חצופה או לבעלי חצוף, כשכעסה עלינו) אני מרגישה שהתגובה צריכה להיות בכעס כדי להבהיר שזה לא משהו שאנחנו מוכנים שיקרה שוב.
גם במצב כזה היית אומר שעדיף להסביר בנעימות?
התכוונתי שזה לא ה"כלל".ד.
הדוגמה שהבאת, היא באמת שאלה טובה.
ברור שלא יעלה על הדעת לקבל אמירה כזו.
אבל, יש כאן שתי דרכים. ולכן אני באמת לא בטוח ש"הדרכות" מפורטות נכונות לכך.
כי זה תלוי גם בהורים, בנסיון וכו'.
לפעמים, הורים צעירים, עוד לא מרגישים מספיק "גובה" באופן טבעי, כדי שיוכלו לענות בחיוך ויצא טוב. אז הם אומרים, בצדק, בקול "קשה" או חד משמעי, "לא אומרים לאבא או אמא חצוף, אפילו אם כועסים". אח"כ יכולים להסביר: אם כועסים מותר להגיד מה מרגיז אותך, אבל לא להגיד כך לאבא ואמא.
לעומת זה, הורה שכבר יש לו כמה ילדים, ישמע את הזאטוט צועק בכעס: "חצוף"!....לא יוכל להבליע את חיוכו, ויאמר בנחת לילד: לא אומרים לאבא ואמא חצוף.. אם משהו מרגיש אותך, אתה יכול להסביר מה הרגיז אותך?.. ויהיה דיבור.
הילד בעצמו מרגיש במקרה כזה כמה זה מגוחך שהוא אומר כך. יש להניח, שבאופן הזה התופעה תיעלם מהר יותר, היא פשוט לא משיגה כלום..
אבל - צריך לציין עוד משהו. שבפשטות זה תלוי גם ב"סוג" הילד. יש ילד שבאופו ילדותי מתפרץ כך בכעסו. לגביו הדברים לעיל נכונים לדעתי.
אבל, יש ילדים שהתרגלו כביכול בהתרסות. מתרגלים אופי מחוצף. ואצל כאלו, מרגישים שצריך קודם לעצור את זה. גם לא בעוינות, אבל בצורה ברורה , תמציתית: לא אומרים ככה. או: אצלנו לא מדברים ככה. כעת תגיד סליחה, וונשמע מה אתה רוצה..
הקיצור, מה שאמרתי, היה כיוון כללי שאפשר להבהיר דברים גם בצורה נינוחה, ובהירה. אבל בפרטים, תלוי במציאות ובנפשות הפועלות.
לפעמים, מה שאצל ילדים ראושנים זה טקסים שלמים של חינוך, אצל הקטנים יותר, נפתר בחצי מילה. הילד מרגיש את הסמכות הטבעית והנסיון של ההורים בלי שהם צריכים להפעיל מאמצים מיוחדים.
אבל, יש גם חן מיוחד, שנשאר לטווח ארוך, לנסיונות ולחשיבה עם הילדים הראשונים..
תודה על התגובה המושקעתבארץ אהבתי
בהחלט נתן לי כיווני מחשבה.
בכל מקרהסמיילי צהוב
לא 'להראות לו מה זה' בצעקה וכד'.
תמיד לדבר בצורה שקולה, אם כי אפשר שתהיה מאד חדה, אפשר לומר שאני כועס/ת וכו'. אבל לא צעקה או סגנון דיבור שמראה על חוסר שליטה.
הרבי הקודם מחבד כותב שהנהגה כזאת רק נראית מועילה באותו הרגע, הילד נבהל וכו, אבל לטווח ארוך היא מזיקה.
תמיד לדבר בצורה שקולה, אם כי אפשר שתהיה מאד חדה, אפשר לומר שאני כועס/ת וכו'. אבל לא צעקה או סגנון דיבור שמראה על חוסר שליטה.
הרבי הקודם מחבד כותב שהנהגה כזאת רק נראית מועילה באותו הרגע, הילד נבהל וכו, אבל לטווח ארוך היא מזיקה.
יש לך את המקור לדברי הרבי?ניקית בהריון
תודה!
קונטרס כללי החינוך וההדרכהסמיילי צהוב
יש גם מבואר.
אם את צריכה אבדוק לך בדיוק באיזה פרק
אם את צריכה אבדוק לך בדיוק באיזה פרק
אשמח אם זו לא טרחה!ניקית בהריון
בכיףסמיילי צהוב
בזכותך פתחתי את הספר.. אחד האהובים עלי 
פרק ה'.
ניסיתי להעלות כאן תמונה, לא יצא הכי ברור אבל ניחא..
פרק ה'.
ניסיתי להעלות כאן תמונה, לא יצא הכי ברור אבל ניחא..
מקסימה שאת!! תודה!ניקית בהריון
לכעוס זה אף פעם לא טוב..מור ולבונה
אם אני לא טועה, הרמב"ם מדבר על כעס פנימי וכעס חיצוני.
פנימי- צריך להימנע ממנו ככלל. עבודה קשה.
חיצוני- יכול לשמש למטרות חינוך (כדוגמה).
באופן אישי, אני מאמינה שצריך להסביר לילד.
אם הוא רץ לכביש/מכניס יד לשקע - כמובן שצריך להראות קצת כעס חיצוני שיבין את החומרה, עם זאת צריך גם להסביר בהתאם לרמת הילד מדוע זה אסור.
בהצלחה
פנימי- צריך להימנע ממנו ככלל. עבודה קשה.
חיצוני- יכול לשמש למטרות חינוך (כדוגמה).
באופן אישי, אני מאמינה שצריך להסביר לילד.
אם הוא רץ לכביש/מכניס יד לשקע - כמובן שצריך להראות קצת כעס חיצוני שיבין את החומרה, עם זאת צריך גם להסביר בהתאם לרמת הילד מדוע זה אסור.
בהצלחה
אצלנונקדימון
אצל אח שלי יש חלוקה ממש יפה בין אחי לגיסתי (אישתו)
כשאחיין שלי כמעט הכניס אצבעות לחשמל אח שלי ממש כעס עליו והרים את הקול, ואז גיסתי באה והושיבה את האחיין הבוכה על ברכיה והסבירה לו שאבא דואג לו ושזה ממש מסוכן וכו׳..
הוא היא בן שנתיים בערך, באותו הזמן...
כשאחיין שלי כמעט הכניס אצבעות לחשמל אח שלי ממש כעס עליו והרים את הקול, ואז גיסתי באה והושיבה את האחיין הבוכה על ברכיה והסבירה לו שאבא דואג לו ושזה ממש מסוכן וכו׳..
הוא היא בן שנתיים בערך, באותו הזמן...
אבל אז סתם האבא נתפס כרשע והאמא כסלחנית כזאת לא??חן טוהר
הרמב"ן באגרת לא מרשה לכעוס.shindov
הרמב"ם מרשה כעס מבוקר (בכאילו). טבעו של כעס שהוא איננו מבוקר ואחרי זה מתחרטים עליו. לא שווה לכעוס.
כעס אבל מתואם לחומרת המעשה. ולא לכעוס כי אתאבגד1234
עצבנית ממשהו אחר
תזכרי שהטווח הרחוק הוא הקובע והוא האמיתי לחייםlili
התגובה שלנו לדברים קטנים גם כשהילדים עדין קטנים הוא זה שיקבע האם כשהם יהיו במצוקה הם יבואו לשתף אותנו, יראו בנו כתובת או שיעדיפו להסתדר בכוחות עצמם.
אני חושבת שביום יום הפשוט טמונים המון סודות ונסתרות על העתיד שלהם והקשר שלהם איתנו
לדעתי להסביר בנעימותבתאל1
זה מה שעובד אצלי..
כשאני כועסת זה כמעט תמיד כי אני חסרת סבלנות או עייפה מאד וכו'...זה לא ממש עוזר.. הוא רק נעלב
מזה..
נראה לי זה תלוי סיטואציה..נקודה למחשבה
הבת שלי בת עוד מעט שנתיים ב"ה ילדה נבונה אנחנו מסבירים לה הרבה פעמים בנחת..
אבל לפעמים יש רגעים שדקה סובבתי ממנה הראש ואז היא טיפסה על הספה והתחילה לקפוץ שהיא כמעט נפלה, החליטה שבא לה לנסות להכניס תקע חשמלי לשקע.. אז נגיד בסיטואציות כאלה יוצא לי לכעוס עליה ואחרי שאני נרגעת אחרי שהיא הפילה לי את הלב אני מסבירה שאסור..
אבל לפעמים יש רגעים שדקה סובבתי ממנה הראש ואז היא טיפסה על הספה והתחילה לקפוץ שהיא כמעט נפלה, החליטה שבא לה לנסות להכניס תקע חשמלי לשקע.. אז נגיד בסיטואציות כאלה יוצא לי לכעוס עליה ואחרי שאני נרגעת אחרי שהיא הפילה לי את הלב אני מסבירה שאסור..
זה דור שבו מחנכים בשיח ובנעימותאדם נוף מורשתו
דורש יותר כוחות (כעס ואף אלימות, כפי שהיה פעם, מקצרים תהליכים) אבל לאורך זמן זה משתלם יותר.
יגרום לו לדעת לכלכל כך את מעשיו בעתיד. רווח נלווה גדול.
יגרום לו לדעת לכלכל כך את מעשיו בעתיד. רווח נלווה גדול.
אבל אולי הוא לא יצליח ללמוד לקח אם אסביר בנעימות,חן טוהר
אולי אם כועסים אז הוא מבין מייד שהוא עשה משהו לא בסדר...
בוודאי!!תודה לך ה'.
אבל זה גם נורא תלוי בהגדרה :מהו משהו לא בסדר?
אם קישקש על הקיר? אומנם זה לא אמור להיות, אבל זה לא משהו שצריך להראות כעס עליו.
אבל אם הרים יד, והיה אלים. בהחלט כן. להראות כעס, כדי שיבין שזה אכן חמור. [שוב, כעס של ממש לא מתאים]
הוא יבין גם אם לא תכעסי...בתאל1
פעם אחת אמרתי לבן שלי (בן שנתייםוחצי) נו נו נו על זה שהוא יצא מהבית בלי רשות והראיתי פנים כועסות (שיבין שזה חמור...) אבל הוא רק כזה בא בפרצוף חצי שליו חצי לא מבין "למה אומרים לי נונונו?"
נכון, הוא יבין מייד. ובעתיד ילמד לבטא את עצמו בכעס.אדם נוף מורשתו
זה מה שאת רוצה?
וואי אני ממש ראיתי את זה היום אצל הילד שליבתאל1אחרונה
קטן בן שנתיים וחצי. מישהו הזיז לו איזה משהו והוא שואל "מי הזיז את זה?" ואז בכעס כזה "מי הזיז את זה?"
כאילו הוא הבין, שאם הוא מאד לא מרוצה מהעניין צריך לכעוס וקצת להרים את הקול.
אז המסקנה שלי - להסביר בנעימות. אולי בטון קצת פוקד אבל לא בכעס ולא בעצבנות.
בלת"קניקיתוש
לא לכעוס. אבל לא לתת 1000 הסברים.
להיות מאד קצרים בהוראה או באיסור
בימינו מתנצלים הרבה לילדים וזה מאד מבלבל אותם.
להיות מאד קצרים בהוראה או באיסור
בימינו מתנצלים הרבה לילדים וזה מאד מבלבל אותם.
ייעוץ אי זוגי - פריקה והתייעצותדון מנואל
גיל 38, הילדים, העבודות, החיים עשו את שלהם. פה ושם משברים, עלבונות, ריבים הביאו אותנו לכך שאשתי רצתה ללכת לייעוץ זוגי. בישוב שלנו כמובן לא היה כדאי ללכת ליועצים שאחרי זה נפגוש במכולת, בגינה או בבית הכנסת והלכנו לישוב ליד למישהו מומלץ. אשתי יצרה את הקשר הראשוני, ספרה מה שספרה והגענו אליו.
אחרי 3 פגישות איתו הרגשתי משהו לא בנוח בכלל. היועץ המדופלם והמומלץ לא בדיוק יועץ זוגי. הוא יועץ לאשתי איך להיטיב את חייה. ואני בתפקיד חלק מההצגה או מההפקה. בעצם אני צריך לעבוד על דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. הפתעות קטנות, עזרות במה שהיא צריכה, להתחשב בה ולדרוש בשלומה. היא צריכה גם למצוא דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. ללכת לחוג, לפגוש חברות, לדעת להגיד לי מה היא צריכה.
בכלל הופתעתי לגלות שלא ניתנה לי בשום שלב עד כה אפשרות לומר מה מפריע לי בחיים, בבית, בזוגיות, אולי בעבודה, אולי במשהו אחר. הכל ביחס למה שהיא מרגישה.
זה כמובן לא תהליך משפטי שבו צריך לשמוע שני צדדים ולהחליט מי אשם, אבל אם נוגעים ופותחים ומטפלים, גם לגבר שאולי לא בא עם משא סבל לייעוץ, יש דברים שהוא היה רוצה לפתוח ולומר.
אולי אני לא מבין מה הייעוץ אמור לכלול. כי אני מוצא פער די גדול בין ההמלצות על הבחור לבין איך שאני מרגיש אצלו.
ממליצה לך לכתוב את זה בפורום נשואים טרייםיעל מהדרום
לק"י
הוא יותר פעיל.
בהצלחה!!
לגיטימי לגמרי...ד.אחרונה
ייעוץ אמור לגרום לשני הצדדים להרגיש בנוח.
אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.
יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.
כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.
אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.
לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.
אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...
מחפשים קהילהאבא פגום
אנחנו הורים ל 7 ילדים גרים היום בשכירות ברמלה, בגרעין התורני ומחפשים להשתקע במקום עם קהילה תורנית אבל לא לוחצת. בגלל שאני עובד בבני ברק, מחפשים מקום שמצד אחד המחירים עדיין שפויים ומצד שני לא רחוק מידי מהעבודה. חשוב לנו קהילה תורנית שמשקיעה בילדים ונוער.
נשמח מאד להמלצות ☺️
ילגים מפרק א וצוואהיל 000
לא מצאתי פורום מתאים מקווה שפה אפשרי
שלום בעלי נפטר יש לו ילדים קודמים
לנו משותפים
הכל היה בסדר לא ראיתי את זה בא
סעדתי את בעלי בזמן שילדיו קודמו בעבודות
אימא שלהם הילה חכמה הגיע חטפח בו בבית חוליל לגבות טת הילדים מול המשפחה שלא תראה שלא באים
ואני לא יכלתי לעבוד
כי גם לא רציתי בעלי קודם להכל
מבעל חזק שלא היה חולה אף פעם לא ראיתי אותו שוכב עם חום או משהו דומה לא כדורים כלום
עובד פיזית קשה כל חייו
לא יכולה לפרט הכל
שמר הכל בפנים עד שהגיע למחלה ומהר הלך
ילדיו רצו מידע על כל דבר
על עורך דין שמטפל אפלו אני ובעלי לא התענינו
לא הבנתי מה ילד שבקושי רואה את אבא שלו מתענין בקצבה
מאשים אותי שאני יודעל אל כל המידע
אין לי תו ירודה לא נותנים מידע גם לאישה
אבל הם בשלהם
עכשיו הכל מובן הכינו את הקרקע
ילד שכל חייו לא הספיק לו מה שנתן רצה עוד
עגשיו מרגיש שיכול להכניס לי
אני לא בתחרות
הם יושבים מולי ומחלקים את הבית
החלק שהם לא הבינו שאטאמטית הבית נאשם על שמםץ מי שמדריך אותם מהמשפחה לא מבין ולא אמר להם
הם אמרו לא נוציא אותך מהבית
לא בטוב לב,בהתנשאות
פה שתקתי
שאני רצתי עליו בעלי עבד ואני נלחמתי לקנות אותו כן מפרנבס עיקרי
כי לא היה שעות בבית וכל עול הבית היה עלי עד שהתמוטטתי בעבודה
ועבדתי פחות
לא היה לו עזרה משום צד
המשפחה שלו ידעה על מצבו הקשה
ולא באו לבקר פעם אחת
לא יצאו לקפה או שהבאו אליהם
רק רצו שנפכש במסעדה פעם בחודשים
אבל הוא לא יכח רצו לעשות וי
התנהגו אלי לא מכבד בבית חולים
קראו לי בשמה של,גרושתו
ולא אמרתי כלום
בעלי גוסס והם אבים איתי מולו
שתקתי
אבל הילדים שלו איתם יד ביד
אז גם אני שינתי את גישתי ואהיה בקשר עם משםלתן גם לי יש,ילדים
אימא שלהם השחקנית הראשית פה
הראתה לי שהיא איתי
ותקעה לי סכין בגב חיממה את הילדים שלא מבינים הרבה
על התערבות בכל נישא
לקחה את הפיקוד על משפחת בעלי לא ידעתי שהיא כל יום מדווחת עלי היתה מגיעה כאלו לעזור
ומדווחת הכל לא הבנתי למה המשפחה שלו לא מתיחסת
אלי
אני איתו בכל הטיפול והם לא מתיחסים אלי רק לגרושתן אפלו קוראים לי בשם שלה
בשבעה היא לא יכלה לראות שברים חברים של בעלי הכל רצתה לדעץ להתערב
היום הילגים שלו מתנהגים אלי כאלו זהו
הוא מת את כלום
רוצים את חלקם לא מוותרים על כלום
אני לא גרה בבית ויש להם פה זכות
הכי כאב לי שהם התנתקו מאחים שלהם
ובקשר טוב עם המחה שלא ביקרה את האבא כי הם בדיור כמוהם
לא הבנתי איך אני הרעה פה
מה עושים אין לי עורך דין כל מי שהגעתי אליו לא היה בטוח במצב
חיבת עורך דין שיתן לי בטחון
אין פה מיילוינים אבל יש לי ילדים קטנים ואני לא בריאה מצבי לא ממד טוב נםשי פיזי
מצטערת לשמוע על בעלך ועל המורכבותנעמי28אחרונה
תפני לעורך דין.
לחוק לא אכפת מרגשות ומי מסכסך.
אם מגיע להם, מגיע להם, מה ששלך יהיה שלך בעזרת עורך דין טוב שישיג לך אותם.
פרסום הנסחן120
שלום וברכה,
חשוב לי מאוד לשתף בנס עצום שנעשה לנו.
לביתי הקטנה חולשת שריר בעין הגורמת לפזילה, לאחרונה הפזילה החמירה ונוירולוג מומחה הפנה אותנו לבדיקת הדמיה של המוח בהרדמה.
הילדים הם האוצר הגדול ביותר שלי והתפללתי לבורא עולם שיעזור לי לחזק את הביטחון והאמונה ולהילחם בפחד ובחששות שהרי הכל מאיתו יתברך מאבא מלך העולם.
ב"ה הבדיקה חזרה תקינה וקיבלנו את התוצאות מבלי להמתין את כל זמן ההמתנה המקובל.
"הודו לה'כי טוב כי לעולם חסדו" תודה רבה ריבונו של עולם,
כמה חשובה ויקרה הבריאות , כלום לא מובן מאליו .
בתפילה לבשורות טובות ישועות וחיזוק הביטחון והאמונה והקשר התמידי לריבונו של עולם והבנה והכרה בכל הטוב שבורא עולם עושה איתנו.
עבודה סמינריונית על ליקויי למידהEva
שלום רב,
שמי חוה.
אני בהחלט מבינה שהפורום הזה לא בנוי לשליחה של שאלוני מחקר, אך אני לא יודעת לאן עוד אפשר לפנות.
אני והשותף שלי לכתיבת עבודה סמינריונית מפצים את השאלון מחקר שלנו כדי לסיים בהצלחה את לימודי התואר הראשון באוניברסיטה הפתוחה.
אנחנו מחפשים אנשים עם ליקויי למידה אשר מתבטאים בדיסלקציה או בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה, אשר מילאו להם 18.
אנחנו צריכים עוד 21 תשובות של אנשים עם ליקויי למידה לשאלון שלנו, אשר בוחן את ההשפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית.
האם יש בקרבתכם אנשים שיש להם ליקויי למידה ומעוניינים להשתתף במחקר או שאתם עצמכם עם ליקויי למידה שפירטתי בשורה למעלה?
אולי אתם מכירים מקומות לאן אפשר להפיץ את השאלון שלנו?
אם כן, אנחנו נשמח לכל עזרה אפשרית.
השאלון אנונימי וקל. אנחנו נתנו זמן מענה עליו עד 30 דקות, כך שלא צריך למהר לשום מקום ולהילחץ מהגבלת זמן.
קישור לשאלון: השפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית
תודה רבה לכם בכל מקרה.
יום טוב ונעים לכולם.
עוד הרבה ועוד קצת בבת אחתEvaאחרונה
אנחנו צריכים עוד 20 תשובות מאנשים שיש להם לקויות למידה המתבטאות בדיסלקציה, בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה!
תעזרו לנו לסיים בהצלחה את תואר ראשון.
תודה רבה. יום טוב.
השבת אבידה - כלבי האסקי סיבירייהודיה מא"י
שני כלבי האסקי סיבירי נמצאו בהר כביר ביום שישי האחרון (חוה"מ פסח)
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
אמהות לבנים עם אטופיק- יש תקווה לשרוול קצר בקיץ?שיח סוד
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
משהו אחד- במזגנים בקיץ לא כזה חם....יעל מהדרום
לק"י
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
ואפשר לקפל לו את השרוולים ולבדוק איך זהיעל מהדרוםאחרונה
לק"י
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.