אם כבר אז אני רוצה פיצה לעצמי כי אני רעב

ואין מה להתפשר על פיצה, זה אחלה של דבר

ותלכנה שתיהם עד בואנה בית לחם
אשר בנו שתיהם את בית ישראל
ועוד פסוק אחד שם במגילה

כי האקדמיה החליטה שמ' סופית לא תקינה בצורת נקבה. אבל בתנ"ך שתי האפשרויות תקינות לנקבה (גם מ' וגם נ')

איפה אפשר למצוא את זה?

התירו להשתמש ב"שבט" במקום "שבנה", "כנסו" במקום "כנסנה", לא 'ם' במקום 'ן'.

חשבתי שאמצא שם גם את הנ"ל אבל לא מצאתי.

מה שכן מצאתי זה "ובעברית המדוברת שלנו רבים אינם מקפידים לומר 'הן', 'אתן', 'כתבתן' וכיו"ב.", בקישור הזה: איך פונים לקבוצה שרובה נשים | האקדמיה ללשון העברית

משתמע מזה קצת שלדעתם זה לא נכון אבל לא קריטי.

בכל מקרה, קצת מצחיק שהאקדמיה "מתירה" לי להשתמש בצורות שכתובות במפורש בתנ"ך.

אבל היא רק מבוססת. העברית היא לא לה"ק.

 

למרות שישנם כללים בלשון שנלמדו מהמקרא. (רש"י וכאלה..)

למה החלטת שיש חילוק?

(את יכולה לקרוא לה בשם אחר במקום "עברית" אם את מתעקשת, אבל היא בהחלט לשון הקודש)

עברית זה לא לשון הקדוש

איזה מושג ערטילאי ונשגב ולא קשור למציאות?

אסור לדבר עברית בשרותים - כי זה לשון הקודש.
אסור להכניס כתב עברי לשרותים - כי זה לשון הקודש.

לשון הקודש, עברית, אינה מה שהאקדמיה מחליטה עפ"י גחמותיה, אלא שפה עם מסורת מימים ימימה, העתיקה בהיסטוריה, אם כל הלשונות כולן.
כל מילה, הברה ואות הן בעלי משמעות עמוקה לאין ערוך.
לא סתם דרשו חז"ל במשך הדורות תילי תילים של דרשות על שינויי אותיות, הברות ומילה זו במקום אחרת.

לפני שאתם קובעים קביעה כזו - תביאו מקור מפורש,
ולא סטיגמות ודברי הבל באוויר.

(אם התכוונת לעברית של האקדמיה שאינה עברית, מילא. אבל הזכרת את רש"י, והעברית שלו היא לשון הקודש... גדולי הת"ח במהלך הדורות עסקו בלשון הקודש ודקדוקיה.)

(והערה קטנה, אתה מזלזל מאוד באקדמיה וזה לא הוגן. ה"גחמות" שלה נדירות מאוד וכמעט תמיד המאמרים שלה עמוסים דוגמאות ומקורות מהתנ"ך ולשון חז"ל. היא מביאה את העברית המסורתית, זו שמסתמכת על מקורות לאורך כל ההיסטוריה)

מה זה עברית ומה זה לשון הקודש? ומה הסברה לחלק ביניהן?

לשון הקודש זה השפה המקראית; השפה בה דיברו פעם.

עברית זו השפה שבה אנחנו מדברים היום, השפה שאליעזר בן יהודה חידש.

העברית היא כאילו חידוש של לשון הקודש. היא מבוססת על לה"ק, (ולכן הזכרתי את רש"י,  @בן-ציון, הוא לא הביא כללים ב*עברית*, הוא למד כללים לשוניים בלה"ק, ואותם אימצו אל העברית.) אבל היא לא היא בעצמה.

השפה שאנחנו מדברים היום יותר דומה לשפת המשנה ממה ששפת המשנה דומה לשפת התנ"ך. אליעזר בן יהודה לא חידש את העברית, הוא רק החיה אותה (כלומר: הפך אותה לשפה מדוברת) והמציא מילים חדשות כדי שתוכל להיות כזו בפועל. לאורך כל ההיסטוריה הומצאו מילים חדשות בעברית ע"י הרבה אנשים, ככה זה כשהעולם מתקדם ומומצאים דברים חדשים שצריך למצוא להם שם.
או בקיצור, העברית התפתחה כל הזמן מהתנ"ך ועד חורבן בית שני, אח"כ היה קיפאון (יחסי) כי הפסיקו לדבר אותה, ואז בא בן יהודה וחיבר מילון עם המון מילים חדשות (חלק הוא חידש, וחלק חידשו לפניו) לצורך התקופה וכללים עתיקים וישנים שנמצאים בשימוש עד ימינו.

אבל בפועל הוא חידש אותה, ושם התחילה השפה החדשה.

 

אם את טוענת שאנחנו מדברים שפה מומצאת, תצטרכי להביא הוכחות לזה בהתחשב בדמיון בינה לבין שפת המשנה (שהיתה לפני בן יהודה, כידוע), ששונה בהרבה משפת התנ"ך.
העליתי פה טענה מאוד פשוטה: העברית השתנתה מהתנ"ך למשנה הרבה יותר מאשר בין המשנה לימינו. ובין התנ"ך למשנה לא היה את בן יהודה. לקרוא לשפה שאנחנו מדברים "שפה מומצאת" או "חדשה" זה פשוט שקר.

סליחה על הניסוח התוקפני.
@ציף אם בא לך גם להגיב כאן, מעניין אותי לשמוע טענות בנושא הזה

בהזדמנות בעז"ה

הוא למד בוולוז'ין כשהרב קוק היה שם, וכשהיו לו שאלות היה שואל את הרב.

למותר לציין שלא הכל היה לרוחו של הרב.

את עושה אבחנה נכונה בין החידושים שהביא אליעזר בן יהודה ובין הלשון המקראית, אבל זוהי ההבחנה בין שפץ הקדמיה ולשון הקודש.

רש"י, ר' אברהם אבן עזרא ורבים אחרים עסקו בדקדוקי לשון הקודש, לא בעברית האקדמית. זה ברור.
הנקודה שלי היא שהשפה שאנחנו אמורים לדבר היא לשון הקודש ולכן היא ועברית צריכות להיות היינו הך.
יש קדושה בדיבור, לכן צריך שזו תהיה השפה. בלי ההשפעות התרבותיות של לשונות הגויים (כפי שאחת ממעלות בנ"י במצרים הייתה "שלא שינו את לשונם")

חיפשו פיליפינים?

ניצלושים זה כיף.