באופן אישי, אחרי 2 תארים בתחומים של מדעים מדויקים\הייטק מאוניברסיטאות, עבדתי במשך כחצי שנה בשכר שהוא מעט גבוה יותר משכר מינימום למשך חצי שנה כדי להיכנס לתחום שרציתי שהיה קצת שונה ממה שלמדתי. (לשם השוואה, אנשים שסיימו איתי את התואר הראשון הרוויחו באותה תקופה פי 3 או 4 ממה שאני הרווחתי).

בדיעבד, זו היתה החלטה מצוינת ואחרי פחות משנה וחצי בתחום הזה, אני מאוד מרוצה מתנאי ההעסקה הנוכחיים שלי ומאוד אוהב את מה שאני עושה ובלי הנכונות לעבוד בשכר כזה למשך אותה תקופה, אני לא רואה איך הייתי מצליח להיכנס לתחום הזה.

בתור סטודנט, כשההפרש בין שכר נמוך (אפילו מאוד) לשכר יפה הוא לרוב לא עד כדי כך משמעותי, אם התחום מעניין ומתגמל, לדעתי זה לגמרי שווה את זה.

מה זה כמה חודשים של צמצום לעומת קריירה של שנים בתחום שרוצים?

כל עוד זה בגבולות הסביר ולא צורה כלשהיא של ניצול הייתי מסכימה

כדאי לך להתייעץ עם אנשים מהתואר שלך- כמה הם מרוויחים (עם טקט) ובאיזו משרה בדיוק, כדי לדעת איפה אתה עומד.

למה צריך להיות אכפת למישהו כמה אדם אחר מרוויח?

אני עובד בצוות עם עוד שלושה אנשים - ואין לי שום מושג כמה כל אחד מהם מרוויח. זה אפילו לא מעניין אותי (מה גם שבחוזה שלי - ואני מניח שגם בשלהם - כתוב שאסור לנו לדבר על השכר שלנו עם עובדים אחרים).

אין דבר כזה "ניצול" כשמדובר בהסכמה בין עובד למעביד.

כמו שכתבתי - חברים שלי ללימודים הרוויחו פי 4 יותר ממני (ואני לא מגזים בכלל) וקיבלו תנאים הרבה יותר טובים אבל אני לא מרגיש מנוצל - אני מרגיש שעשיתי את עסקת חיי.

במיוחד לא כשמדובר על ניסיון להכניס רגל למקצוע מסוים וזו המטרה העיקרית.

כמו שכתבתי, חברים שלי ללימודים הרוויחו פי 4 ממני כשהתחלתי לעבוד כי רציתי תחום מאוד מסוים - קצת יותר משנה חלפה, ולא הייתי מתחליף היום עם אף אחד מהם.

אם הייתי חושב "מה אני שווה בשוק אם אלך לתחומים הרגילים" אז הייתי מרוויח שנה אחת הרבה יותר כסף, אבל לא הייתי נהנה בעבודה שלי.

נסיון שווה יותר מכל תעודה

בעיני לשלם עליו אפילו במקום שהם ישלמו לי

היו לי חברות שגם כסטודנטיות סרבו לעבוד במינימום ועדיין מצאו מקומות עבודה.

לי היה חשוב בעיקר לצבור ניסיון והשכר היה חלק שולי בעיני.

כמו ש"רק אמונה" אמרה, הייתי מוכנה אפילו לעבוד בחינם אפילו שלא ציינתי עובדה זו בראיון עבודה

בגלל שהמקצוע שלי חולש על כמה תחומים ויש איפה להתמקצע בו יותר,

אני בהחלט מתכוונת ללכת למקום אחד ולעבוד בו בהתנדבות / לצפות בעבודה של אחרים כדי לקבל ניסיון ולהכיר אנשי מקצוע שאולי יעזרו לי בעתיד.

כשאסיים שם ואהיה טובה בX, ארצה להיות טובה גם בY ואז אלך לעשות תצפיות או לעבוד בשכר נמוך בקום שמתמקצע בY.

אבל,

המצב הנוכחי שלי מאפשר לי לעבוד בשכר כזה. אין לי הוצאות מרובות ואני לא צריכה להצטמצם.

חוץ מרכישת ניסיון יש פרמטרים נוספים שמשפיעים על צורך בעבודה ורמת השכר הנדרש- נשואים, ילדים, משכנתא, מניחה שאם הייתי בסיטואציה כזו הייתי שוקלת את צעדי שוב ומנסה לכלכל אותם בתבונה כך שאצליח לשלב את הכל.

לי כידוע אין תעודה בשום דבר. את שנות העשרה שלי ביליתי בהפעלת פרוייקטים שלא שילמו לי עליהם.

זה לא משנה. העיקר זה הנסיון הפרקטי.

אבל תעודה דווקא יכולה מאוד לקדם בקריירה.

יש המון משרות שדורשות תואר (לפעמים אפילו תואר מתקדם) והשכר המוצע בהם גבוה בהן בצורה משמעותית.

אבל לפני שאתה מתחיל לעבוד שם, איך המנהל המגייס יידע אם אתה עושה או לא עושה את העבודה?
 

התהליך הרגיל מתחיל בכח אדם - שם נבדקות הדרישות המינימליות לתפקיד שמפורסמות במודעת הדרושים (לרוב תהיה דרישה לתואר).

אם זה לא עובר את כח האדם, זה אפילו לא יגיע למנהל המגייס ואם זה כן עובר, אז לרוב זה ידליק למנהל המגייס נורה אדומה שאולי תגרום לכך שהוא לא יזמן את המועמד לראיון.

אחרי שמגיעים לראיון, זה כבר פחות משנה - הבעיה היא לקבל את הראיון.

זו פשוט מסננת מאוד יעילה מבחינה סטטיסטית. נכון, יהיו אנשי מקצוע מעולם שלא יזומנו לראיון בגלל שאין להם תואר, אבל לרוב זה יחסוך למגייס לא מעט ראיונות עבודה מיותרים וכל שעת עבודה שלו היא מאוד מאוד יקרה.

תיק עבודות משכנע, למשל.

אז קורות החיים לא יעברו את ה-HR-ית...

יש מקצועות שחובה תואר, בלעדיו לא יסתכלו עליך אפילו.

זה בעיקר במקצועות שדורשים עמידה במבחנים מקצועיים ורישיון תעסוקתי.

(בשכר נמוך, אם יש לך מקצוע לא אקדמאי ואתה מרוויח סביר, המחיר עולה עוד יותר).

קח 200 אלף שקל ושים אותם בתיק מניות  ל-20 שנה, עד היום היה לך בערך 800K בממוצע של 7% ריבית לשנה.

האם זה משתלם? לפעמים כן. תלוי במקצוע ובהעדפות החיים שלך.

אבל אם תיקח למשל את מקצועות ההיי-טק, בשנה השניה כבר אנשים מתחילים לעבוד במשרות סטודנט בשכר של 70 שקלים לשעה (וזה המינימום) - אז לא רק שלא מפסידים על זה, גם אפשר אפילו להרוויח. (50% משרה במשרה כזאת, זה יותר ממאבטח ועוד מקבלים קרן השתלמות).

מעבר לזה, השכר ההתחלתי המינימלי אחרי תואר ראשון הוא כ-15k (טרם נתקלתי בבוגר אוניברסיטה שהתחיל עם פחות) - בלי התואר, לרוב מתחילים לעבוד עבור חצי מהסכום הזה.
אז עבור מישהו שלומד מקצוע מתחום ההיי-טק שעבד במשרת סטודנט תוך כדי התואר, זה יוצא מאוד משתלם.

אגב,  אם אתה מכיר קרן שיש לה היסטוריה של ממוצע 7% על פני שנה שלמה, אני אשמח אם תעדכן אותי...
 

אגב,  אם אתה מכיר קרן שיש לה היסטוריה של ממוצע 7% על פני 20 שנים, אני אשמח אם תעדכן אותי...

אף אחד לא מבטיח לך שזה אכן ימשך.

וכמובן שהאח הגדול צריך לקבל את ליטרת הבשר שלו כיוון שהיה לך העונג שתסכן את כספך במדינה ישראל... אז זה כבר 4.5%

(וגם שם יש לא מעט חריגים, למשל אם ניצלת את הזמן של גילאי העשרה שהערך שלו הוא אפס)

לא חסרים מקצועות אחרים שלומדים באקדמיה ופשוט לא שווים את זה.

יש גם חסרונות אחרים לתעשיה הזו, אבל זה נושא אחר.

אבל כן, בכל שאר התארים שאפשר ללמוד באוניברסיטה, אני מסכים איתך לגמרי.

(למעט חריגים כמו רפואה - שאין כ"כ הרבה אפשרויות ועוד כמה תארים שבאמת יכולים לקדם אדם משמעותית).

רוב מוחלט של תארים הם בזבוז מוחלט של זמן (כמו למשל, תארי ה"לוגיה" המשולבים למיניהם).

רפואה, משפטים, הוראה לסוגיה - חייבים. זה החוק (הבעייתי בראייתי כקפיטליסט).

אם התואר משדרג לך את המשכורת על ההתחלה ל-15K, כנראה שהוא שווה את זה, למרות שאגב יש עוד דרכים להגיע לשם.

יחידות בצבא זה דוגמא אחת, לא יחידה.

זה לא רק ביזבוז זמן כמו שאתה מתאר

ואני לא חושב שהוא כתב שלימודים כשלעצמם הם בזבוז זמן - אלא שתלוי מה לומדים ואם זה פרקטי. (אם הבנתי נכון).

לא כמו כמה מכרים שלי שלמדו תואר ואחר כך גילו שאין בזה עבודה / אין עבודה מתאימה לאמהות / אין עבודה בפריפריה.

ויש גם לימודים קצרים

פרקטיים וממוקדים

ואפילו מסופסדים

ותואר בהנדסת מחשבים\חשמל\תכנה או מדעי המחשב מאוניברסיטה אכן משדרג את המשכורת לפחות לרמה הזאת (בתנאי שמסיימים בממוצע של 80+, אחרת התואר לא שווה הרבה).
לגבי יחידות בצבא - זה נכון, אבל צריך להחליט בגיל 18 על מקצוע לחיים ולא כולם מוכנים לזה.

כל עוד זה לא פוגע לי בלימודים...

אין לי בעיה עם שכר מינימום (ואפילו פרוייקטים בהתנדבות...)

אבל זה צריך להיות בשעות שלי ובקצב שלי (בלילה למשל...)

אבל זה היה רק התירוץ.

האמת שלא התאים לי והלכתי ללמוד תעודה מקצועית.

נהניתי מקורס ספציפי והרגשתי שהתואר שאני עושה פחות יועיל לי לחיים כמקצוע.

פירוט נרחב יותר באישי, לא רוצה לעשות אאוטינג.

אבל תואר שלישי עזבתי 3 פעמים (וגם במה שבחרתי החלפתי מנחה ונושא וכו תוך כדי נסיעה).

הסיבות לעזוב היו בעיקר עיסוקים שלא אפשרו לי את הלימודים. בדיעבד אני מבין שצריך הרבה ידע ותשוקה לחקור משהו מסוים ("להיות לא פחות ממאוהב בנושא המחקר שלך", כלשון חבר טוב שלי שסיים phd קצת לפני שהתחלתי). ועד אז זה סתם דמיונות שאני רוצה שיקראו לי ד"ר וכדו, אבל לא באמת מסוגל לבצע את זה (וזה אכן הרבה יותר מורכב ממה שזה נראה).

הדברים שכתבתי יותר רלוונטיים לתארים מתקדמים. לגבי תואר ראשון, לדעתי מאוד חשוב לבחור את הנושא הכי ליבתי שמעניין אותך. לדוגמה, אם מעניינת היסטוריה, אז יש סיכוי שאת יכולה ללמוס פילוסופיה ואחר כך לעשות תואר שני בהיסטוריה, אבל סביר שאת הבסעס של האירועים ההיסטוריים הבסיסיים לומדים בתואר ראשון ואז תהיי עם תואר לא רלוונטי מספיק ועם חור לא קטן בהשכלה שדי יהיה קשה להשלים אותו (תואר ראשון הוא ארוך ויקר ולא מאוד יוקרתי, כך שרוב מי שיש לו תואר ראשון לא יחזור לעשות תואר ראשון נוסף).

לכן הייתי הולך על התחום שבבסיס שלו הוא הכי מעניין אותי. תואר שני ושלישי זה הרבה יותר מורכב והרבה פעמים כמעט לא רלוונטי הטייטל של התואר, בפרט אם לומדים תואר שני מחקרי.

בהצלחה גדולה!!

אבל ככלל, לדעתי כדאי להתפתח בתחום שלא חוזר על עצמו מצד אחד, ומצד שני לא שונה מדי וגם כן מרחיב אופקים.

לדוגמה, הרבה אומרים לא לעשות 2 תארים במנהל עסקים (דוגרי, לא מבין מי בכלל עושה תואר ראשון במנהל עסקים, אבל שיהיה...). כי זה כמעט אותו חומר וללא אפיק להתקדם. מאידך, מאוד נפוץ אצל מורים דתיים, שלומדים תואר ראשון בתחום שמעניין (אנגלית, מתמטיקה וכדו), ותואר שני בניהול בחינוך, שזה פותח יותר שערים לריכוז תחום, ניהול בית ספר או ניהול ברשות או בארגונים שונים.

מצד שני, ללמוד משהו מתחום אחר זה גם בעייתי. כי אז הדרישות לא נגמרות... (אם באמת רוצים להחליף תחום זה שווה, אבל לא תמיד יש אפשרות כזו). לדוגמה אם אני זוכר נכון, די בעייתי להתקדם במחקר על משפטים או עבודה סוציאלית בלי תואר ראשון בתחום (אני מדגיש מחקר כי להיות עוד או עוס בכל מקרה צריך תואר ראשון בתחום), ואין קיצורים או שהקיצורים הם לא ממש קיצורים 😉

אישית, אני למדתי תואר ראשון שמאוד בסגנון מדעי החברה, ואת התואר השני עשיתי באותו תחום אבל בסגנון יותר של מדעי הרוח. זה גם העשיר אותי והרחיב לי את ההסתכלות, וגם כשהתקדמתי פחות פחדתי משיטת המחקר וסגנון הכתיבה של העבודות.

התהליך הוא מנסיוני:

1. תבחר תת תחום שהדליק אותך בתואר הראשון 

2. תבדוק מי מחברי הסגל חוקרים בנושא הזה

3. תקבע פגישה אישית אצל הרלוונטים ותשאל אותם על תחומי המחקר שלהם. בד"כ אחת משאלות המחקר תעניין אותך יותר.

יש לי נסיון בנושא, מוזמנ\ת באישי.

הבנתי שהתואר ידרוש ממני המון אנרגיות, זמן וכסף, הרבה יותר ממה שחשבתי. וגם הבנתי שאני בכלל לא בטוחה שהכיוון שחשבתי עליו להמשך החיים המקצועיים, אז החלטתי לפרוש.

עכשיו מתכננת להתחיל לימודים במסלול אחר לגמרי.

לבדוק תארים שהלמידה יותר מתאימה לך

מבחינת כמה קורסים מתמטיים

או מדו חוגי לחד חוגי..

אם שילמת הרבה כסף ויש לך עוד קצת כוח יכול להיות שזה כדאי.

כי הבנתי שאני לא רוצה לעסוק בו אחרי שאסיים..

מאז עשיתי כבר 2 תארים בתחומים שחשבתי שכן יתאימו לי ובאף אחד בינתיים אני לא עובדת חחח (עובדת בתחום אחר)

אחרי כמעט שנה וסמסטר, ועברתי תחום בסוף אותה שנה. אחת ההחלטות הטובות שקיבלתי.

נכון, זרקתי שנתיים לפח. אבל מתואר שהיה לי בו רע, עברתי למקום שטוב לי בו ממש.

כשסטודנטים מתייעצים איתי אם לעזוב או לא, לפעמים ההמלצה שלי היא כן לעזוב. כמובן תלוי בסטודנט ובסיבה.

אבל לא לפחד לעזוב תואר אם לא מתאים. זה כולה תואר!

וואו.

לא חייבת כמובן

היום בן 44

התחלתי ללמוד בן 24

התחלתי מסלול מעבר להנדסה נמרחתי שנתיים ולא הצלחתי לעבור

עברתי לאוניברסיטה למתמטיקה במטרה להשתלב עם מדמח ואחרי שנתיים שוב קיבלתי הפסקת לימודים בגלל נכשל פעמיים באותו קורס

ואז חזרתי למכללה עם מסלול מעבר למדעיה המחשב והצלחתי סוף סוף אחרי 6 שנים לסיים שנה א ולעבור לאוניברסיטה לתואר כסטודנט בתקן מסודר

ואז נולדו לנו תאומים ובמקביל למדתי לתואר מדמח שנה ב עם דאגות של פרנסה...

ושוב שנתיים כמעט סיימתי שנה ב ושוב מלחמה ושוב בלגן ושוב נכשלתי פעמיים בקורס ואז ויתרתי ואמרתי שלום אחרי 8 שנים של לימודים וסיום שנה וחצי+ של תואר במדעי המחשב

עם המון ניסיון בהוראה ותגבור בתגלגלתי לעולם החינוך

הדרכתי בפנימיה בגיל 33 לימדתי מתמטיקה לקחתי על עצמי תפקידים משרדיים בישיבה תיכונית הגעתי לאחלה שכר יחסית למצבי... ואז.... הגיע אלינו הקורונה הזכורה לרעה... ושוב הכל התבחבש ומצאנו את עצמינו בחלת...

ושוב החלטתי לחזור ללמוד

חיפשתי וחיפשתי והתחלתי ללמוד מהתחלה לתואר בפיזיקה

הקורסים במתמטיקה עברו בסבבה יחסית אני קצת מתברבר עם הפיזיקה אבל אחרי 6 שנים נוספות בגילי 44 עם שלושה ילדים ומשרה מלאה אני עוד שנה בגיל 45.5 כנראה אסיים תואר ראשון בפיזיקה

ואז אתחיל לחפש את עצמי ואחשוב מה אני רוצה לעשות כשאהיה גדול...

אולי תואר שני

או חנסות לחפש מקום בתעשיה שירצה להעסיק אותי

או להמשיך בהוראה בצורה מסודרת

אז אם אתם רוצים לשאול שאלה יש לי ניססיון בכל התארים

הנדסה, מתמטיקה, מדמח, פיזיקה (וגם קצת ת.הוראה מהתקופה בישיבת הסדר)

סטודנט נצחי לצערי

הלימודים די סינדלו אפשרויות קידום מקצועי

אני מכיר הרבה אנשים שלמדו קורס תכנות טוב והצליחו להשתלב בתעשיה בצורה ממש טובה

אבל אני לא נתתי לזה זמן לקאות כי כל הזמן הייתי טרוד במבחנים ולימודים ועבודה

מנקודת מבט שלי היום אני אומר הכל לטובה, ומתפלל לשינוי ואומץ לעזוב הכל ולפתוח דף חדש

גם בעולם ההוראה אםאני אצא ואאסוף תלמידים לשיעורים םרטיים וקבוצות קטנות כנראה ארוויח יותר אבל התרגלנו למקום המסודר בלי הרבה כאב ראש עם משכורת בסוף החודש

קשה לעזוב את מקום הנוחות ולחפש אטרקציות

מה גם אני לפני בנייה של בית אז זה לא זמן לחיפוש הרפתקאות

אם יורשה לי, יכול להיות שהאוניברסיטה זה סוג של מקום בטוח בשבילך לעומת דברים אחרים?

כלומר, שיש לך משהו שלא רוצה שהלימודים יגמרו ותגיע "לעולם האמיתי"?

אני עברתי, לפני בערך 8 שנים.

מה שעזר לי זה לשים את הלימודים בעדיפות שניהף כלומר לא להיות רק עליהם. זה עזר לי לקחת הכל בפרופורציה, ולעבור אותם שלב אחרי שלב, פשוט בהתמדה כמו בתיכון- באולפנה.

דבר נוסף היה שהמקום שלמדתי בו מאד ניסה להקל את הדרישות ולתת תמיכה כמה שאפשר לסטודנטיות..

מה קורה, מה אפשר לעזור לך?

שני דברים קוראים במקביל…

א. ב"ה בהריון ראשון עכשיו, מה שקצת מוציא אותי מריכוז..

ב. אני בניגוד אליך לצערי, לומדת במקום סופר קשוחחח עם דרישות מעל לממוצע🥴

שמחה בשבילך על הסעיף הראשון, וקצת פחות על הסעיף השני..

פשוט להמשיך. להמשיך כמה שאת יכולה. ללמוד למבחנים, להשקיע בעבודות, לעבור על החומר מדי פעם.

ולקחת את כךל ההקלות שמגיעות לך, שאני לא יודעת בדיוק מהן אבל בטוחה שיש.

יכול להיות שזה כרגע בעדיפות נמוכה יותר מההריון, אבל זה יעזור לך להניח את שלב הלימודים מאחורה ולהתקדם קדימה בהמשך.

שמסיימות עכשיו תואר בסיעוד

אחת מהן גם ילדה באמצע

והצליחה בכל זאת לשמור על ציונים גבוהים

לא קל בכלל

אבל אפשרי

שרדתי כדי לספר...

כמו שכתבו לפני- לזכור שזה לא הכל בחיים.

לי עזר לשאוף ל'עובר'. ואכן כך בערך היה..

ולעבוד כסטודנט לסיעוד בבי''ח, זה מכניס ממש לאווירה, ומביא את התיאוריה לשטח.

ממליצה מכל הלב! אחלה בחירה!!

היתה אווירה טובה.

לא ממש קשה

רוב המרצים היו טובים ומובנים

הפסיכומטרי של המדינה.

קורס מקוון חינמי שנמצא באתר קמפוס IL.

הקורס בנוי בצורה מעולה ואיכותית, לומדים את הדברים לפי הסדר, עם שיעורים מוסברים היטב, הרבה תרגול וסימולציות.

אבל צריך לדעת לשבת ללמוד מול המחשב לבד. יש להם גם מסגרות בתשלום של ליווי בכמה מסלולים ואז את יותר מחוייבת לקצב של קבוצה, יש שיעורי זום וגם הדרכות פרטניות.

אבל מפנה אותך להתרשם מזה הפסיכומטרי של המדינה - קורס פסיכומטרי מקיף בחינם | קמפוס IL 

אמנם יקר יחסית אבל שווה כל שקל (אם נכנסים לזה ולוקחים את הדברים ברצינות)

אם את צריכה ציון גבוה, צאי מנקודת הנחה שתצטרכי לעשות כמה.

אני עשיתי עם הפסיכו של המדינה ואחכ שיפרתי עם הקורס של מד ג'ניוס שהוא מומלץ מאד בשביל שיפור בציונים גבוהים (650+)

בהצלחה רבה!

שתדע שזה סתם לא נעים

קיבלת מתנה מטורפת מה' זה לא שלך בכלל

תהיה בענווה 

למדתי אולי אלפיים שעות בשביל זה

ראוי מאוד להגיד על זה כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה

אם השקעת ככ הרבה שעות זה רק אומר שקיבלת חוץ משכל גם כוח רצון התמדה ומשמעת עצמית

ולעשות רק מבחן אחד, מאשר לנסות להשקיע אחרי ולעשות כמה

אגב, מי שרוצה אני יכול לעזור לעבור על הפעם הראשונה

כל אחד צריך ציון אחר. כתלות במה רוצה ללמוד ובממוצע הבגרויות.

יש מקצועות שמספיק 550-600

מנגד, לרפואה למשל, גם 720 מומלץ מאוד לשפר כמה שאפשר (גם אם הבגרויות מעל 115)

ולפותחת - כמה את צריכה בערך? כמה זמן וכסף יש לך להשקיע? האם יש לך משמעת עצמית?

בגדול חושבת שמי שיש לו משמעת לגמרי יכול לבד בעזרת הפסיכו של המדינה, ולהשיג ספרים (מסירה/יד2)

אני צריכה באזור ה600 [עוד לא סגורה סופית על המקום לימודים שארצה... אבל 600 אמור להספיק]

האמת שתכננתי להשקיע את השנה הזו בעיקר בפסיכומטרי כי אין לי זמן לעשות כמה... מקווה בעז"ה להצליח בראשון ולכן רציתי לקחת קורס טוב...

והאמת הופתעתי מהמחירים היקרים... ולכן מתלבטת על הפסיכו של המדינה כי הוא בחינם - וגם אם אקנה את התוספות למיניהם הוא יוצא זול משמעותית ממש לעומת קורסים אחרים...

אבל מתלבטת גם לגבי המשמעת העצמית שלי 😉

רוב האנשים צריכים לעשות כמה ומשתפרים לאט לאט

האמת היא שהתלבטתי אם לעשות את הפסיכומטרי במרץ או ביולי...

מצד אחד אם אעשה במרץ אוכל לעשות גם את של יולי במידה ולא אגיע לציון הרצוי...

מצד שני ליולי יהיה לי יותר זמן ללמוד...

לכל הממליצים לעשות בקמפוס IL - עברתם בפעם הראשונה? לכמה הגעתם?

תודה גדולה לכולם!!

הגעתי ל600+. הספיק למה שרציתי

(האנגלית שלי היתה מזעזעת וזה ממש הוריד לי את הציון)

אבל אני לא בטוח אם יש את התואר הזה שם

ותתחיל להקשיב ביוטיוב להרצאות באנגלית של מה שמעניין אותך וכן פודקאסטים בספוטיפיי.

מניסיוני אל תיקח קורסים ואל תשתמש באפליקציות ללימודי שפות, לא מכיר קורס או אפליקציה טובים כמו ספר, וזה גם לא טוב וגם לרוב מאוד יקר.

אם יש לך גם אופציה ליסוע לתקופה למדינה דוברת אנגלית זה הכי טוב כי תהיה חייב להתמודד באנגלית ותספוג אנגלית מכל מקום.

מספרים עם הסטייג'ם הכי נמוכים ותתקדם. יש הרבה לתלמידים והם מעניינים. וגם לעשות אנסינים של בגרות זה טוב.

האם מטרת העבודה היא כסף או ניסיון בתחום?

בהנחה שיש לי לימודים + עבודת סטודנט,

ואני מחפשת עוד עבודה קטנה מהצד, השלמת הכנסות..

יכולה להקדיש לזה 5-10 שעות שבועיות

מה לגבי מלגת פרח?

עבודה בחנות כמוכרת?

או אריזה למשלוחים

ולא משמרת שחייבת להיות כמה שעות ברצף.

פרח זה אולי רעיון טוב, תודה

יש אמהות שמחפשות. תפרסמי באזור שלך.

להוציא מהגן\לעזור בבוקר בפיזור לגן. להיות עם הילדים בבית ולסייע בעבודות בית קלות.

מחפשים חונכים וחונכים לילדים של נכי צה"ל

הבנתי שזה בדיוק אותו רעיון של פרח

ראיתי אתמול הצעה לעבודה בנקיון בנק (כפר גנים,פתח תקווה). שעתיים ביום 2800 ש"ח.
אם מתאים לך - זה הטלפון 0505305916

וגם אם לא פטור לגמרי, כמה שפחות קורסים יותר טוב