באופן אישי, אחרי 2 תארים בתחומים של מדעים מדויקים\הייטק מאוניברסיטאות, עבדתי במשך כחצי שנה בשכר שהוא מעט גבוה יותר משכר מינימום למשך חצי שנה כדי להיכנס לתחום שרציתי שהיה קצת שונה ממה שלמדתי. (לשם השוואה, אנשים שסיימו איתי את התואר הראשון הרוויחו באותה תקופה פי 3 או 4 ממה שאני הרווחתי).

בדיעבד, זו היתה החלטה מצוינת ואחרי פחות משנה וחצי בתחום הזה, אני מאוד מרוצה מתנאי ההעסקה הנוכחיים שלי ומאוד אוהב את מה שאני עושה ובלי הנכונות לעבוד בשכר כזה למשך אותה תקופה, אני לא רואה איך הייתי מצליח להיכנס לתחום הזה.

בתור סטודנט, כשההפרש בין שכר נמוך (אפילו מאוד) לשכר יפה הוא לרוב לא עד כדי כך משמעותי, אם התחום מעניין ומתגמל, לדעתי זה לגמרי שווה את זה.

מה זה כמה חודשים של צמצום לעומת קריירה של שנים בתחום שרוצים?

כל עוד זה בגבולות הסביר ולא צורה כלשהיא של ניצול הייתי מסכימה

כדאי לך להתייעץ עם אנשים מהתואר שלך- כמה הם מרוויחים (עם טקט) ובאיזו משרה בדיוק, כדי לדעת איפה אתה עומד.

למה צריך להיות אכפת למישהו כמה אדם אחר מרוויח?

אני עובד בצוות עם עוד שלושה אנשים - ואין לי שום מושג כמה כל אחד מהם מרוויח. זה אפילו לא מעניין אותי (מה גם שבחוזה שלי - ואני מניח שגם בשלהם - כתוב שאסור לנו לדבר על השכר שלנו עם עובדים אחרים).

אין דבר כזה "ניצול" כשמדובר בהסכמה בין עובד למעביד.

כמו שכתבתי - חברים שלי ללימודים הרוויחו פי 4 יותר ממני (ואני לא מגזים בכלל) וקיבלו תנאים הרבה יותר טובים אבל אני לא מרגיש מנוצל - אני מרגיש שעשיתי את עסקת חיי.

במיוחד לא כשמדובר על ניסיון להכניס רגל למקצוע מסוים וזו המטרה העיקרית.

כמו שכתבתי, חברים שלי ללימודים הרוויחו פי 4 ממני כשהתחלתי לעבוד כי רציתי תחום מאוד מסוים - קצת יותר משנה חלפה, ולא הייתי מתחליף היום עם אף אחד מהם.

אם הייתי חושב "מה אני שווה בשוק אם אלך לתחומים הרגילים" אז הייתי מרוויח שנה אחת הרבה יותר כסף, אבל לא הייתי נהנה בעבודה שלי.

נסיון שווה יותר מכל תעודה

בעיני לשלם עליו אפילו במקום שהם ישלמו לי

היו לי חברות שגם כסטודנטיות סרבו לעבוד במינימום ועדיין מצאו מקומות עבודה.

לי היה חשוב בעיקר לצבור ניסיון והשכר היה חלק שולי בעיני.

כמו ש"רק אמונה" אמרה, הייתי מוכנה אפילו לעבוד בחינם אפילו שלא ציינתי עובדה זו בראיון עבודה

בגלל שהמקצוע שלי חולש על כמה תחומים ויש איפה להתמקצע בו יותר,

אני בהחלט מתכוונת ללכת למקום אחד ולעבוד בו בהתנדבות / לצפות בעבודה של אחרים כדי לקבל ניסיון ולהכיר אנשי מקצוע שאולי יעזרו לי בעתיד.

כשאסיים שם ואהיה טובה בX, ארצה להיות טובה גם בY ואז אלך לעשות תצפיות או לעבוד בשכר נמוך בקום שמתמקצע בY.

אבל,

המצב הנוכחי שלי מאפשר לי לעבוד בשכר כזה. אין לי הוצאות מרובות ואני לא צריכה להצטמצם.

חוץ מרכישת ניסיון יש פרמטרים נוספים שמשפיעים על צורך בעבודה ורמת השכר הנדרש- נשואים, ילדים, משכנתא, מניחה שאם הייתי בסיטואציה כזו הייתי שוקלת את צעדי שוב ומנסה לכלכל אותם בתבונה כך שאצליח לשלב את הכל.

לי כידוע אין תעודה בשום דבר. את שנות העשרה שלי ביליתי בהפעלת פרוייקטים שלא שילמו לי עליהם.

זה לא משנה. העיקר זה הנסיון הפרקטי.

אבל תעודה דווקא יכולה מאוד לקדם בקריירה.

יש המון משרות שדורשות תואר (לפעמים אפילו תואר מתקדם) והשכר המוצע בהם גבוה בהן בצורה משמעותית.

אבל לפני שאתה מתחיל לעבוד שם, איך המנהל המגייס יידע אם אתה עושה או לא עושה את העבודה?
 

התהליך הרגיל מתחיל בכח אדם - שם נבדקות הדרישות המינימליות לתפקיד שמפורסמות במודעת הדרושים (לרוב תהיה דרישה לתואר).

אם זה לא עובר את כח האדם, זה אפילו לא יגיע למנהל המגייס ואם זה כן עובר, אז לרוב זה ידליק למנהל המגייס נורה אדומה שאולי תגרום לכך שהוא לא יזמן את המועמד לראיון.

אחרי שמגיעים לראיון, זה כבר פחות משנה - הבעיה היא לקבל את הראיון.

זו פשוט מסננת מאוד יעילה מבחינה סטטיסטית. נכון, יהיו אנשי מקצוע מעולם שלא יזומנו לראיון בגלל שאין להם תואר, אבל לרוב זה יחסוך למגייס לא מעט ראיונות עבודה מיותרים וכל שעת עבודה שלו היא מאוד מאוד יקרה.

תיק עבודות משכנע, למשל.

אז קורות החיים לא יעברו את ה-HR-ית...

יש מקצועות שחובה תואר, בלעדיו לא יסתכלו עליך אפילו.

זה בעיקר במקצועות שדורשים עמידה במבחנים מקצועיים ורישיון תעסוקתי.

(בשכר נמוך, אם יש לך מקצוע לא אקדמאי ואתה מרוויח סביר, המחיר עולה עוד יותר).

קח 200 אלף שקל ושים אותם בתיק מניות  ל-20 שנה, עד היום היה לך בערך 800K בממוצע של 7% ריבית לשנה.

האם זה משתלם? לפעמים כן. תלוי במקצוע ובהעדפות החיים שלך.

אבל אם תיקח למשל את מקצועות ההיי-טק, בשנה השניה כבר אנשים מתחילים לעבוד במשרות סטודנט בשכר של 70 שקלים לשעה (וזה המינימום) - אז לא רק שלא מפסידים על זה, גם אפשר אפילו להרוויח. (50% משרה במשרה כזאת, זה יותר ממאבטח ועוד מקבלים קרן השתלמות).

מעבר לזה, השכר ההתחלתי המינימלי אחרי תואר ראשון הוא כ-15k (טרם נתקלתי בבוגר אוניברסיטה שהתחיל עם פחות) - בלי התואר, לרוב מתחילים לעבוד עבור חצי מהסכום הזה.
אז עבור מישהו שלומד מקצוע מתחום ההיי-טק שעבד במשרת סטודנט תוך כדי התואר, זה יוצא מאוד משתלם.

אגב,  אם אתה מכיר קרן שיש לה היסטוריה של ממוצע 7% על פני שנה שלמה, אני אשמח אם תעדכן אותי...
 

אגב,  אם אתה מכיר קרן שיש לה היסטוריה של ממוצע 7% על פני 20 שנים, אני אשמח אם תעדכן אותי...

אף אחד לא מבטיח לך שזה אכן ימשך.

וכמובן שהאח הגדול צריך לקבל את ליטרת הבשר שלו כיוון שהיה לך העונג שתסכן את כספך במדינה ישראל... אז זה כבר 4.5%

(וגם שם יש לא מעט חריגים, למשל אם ניצלת את הזמן של גילאי העשרה שהערך שלו הוא אפס)

לא חסרים מקצועות אחרים שלומדים באקדמיה ופשוט לא שווים את זה.

יש גם חסרונות אחרים לתעשיה הזו, אבל זה נושא אחר.

אבל כן, בכל שאר התארים שאפשר ללמוד באוניברסיטה, אני מסכים איתך לגמרי.

(למעט חריגים כמו רפואה - שאין כ"כ הרבה אפשרויות ועוד כמה תארים שבאמת יכולים לקדם אדם משמעותית).

רוב מוחלט של תארים הם בזבוז מוחלט של זמן (כמו למשל, תארי ה"לוגיה" המשולבים למיניהם).

רפואה, משפטים, הוראה לסוגיה - חייבים. זה החוק (הבעייתי בראייתי כקפיטליסט).

אם התואר משדרג לך את המשכורת על ההתחלה ל-15K, כנראה שהוא שווה את זה, למרות שאגב יש עוד דרכים להגיע לשם.

יחידות בצבא זה דוגמא אחת, לא יחידה.

זה לא רק ביזבוז זמן כמו שאתה מתאר

ואני לא חושב שהוא כתב שלימודים כשלעצמם הם בזבוז זמן - אלא שתלוי מה לומדים ואם זה פרקטי. (אם הבנתי נכון).

לא כמו כמה מכרים שלי שלמדו תואר ואחר כך גילו שאין בזה עבודה / אין עבודה מתאימה לאמהות / אין עבודה בפריפריה.

ויש גם לימודים קצרים

פרקטיים וממוקדים

ואפילו מסופסדים

ותואר בהנדסת מחשבים\חשמל\תכנה או מדעי המחשב מאוניברסיטה אכן משדרג את המשכורת לפחות לרמה הזאת (בתנאי שמסיימים בממוצע של 80+, אחרת התואר לא שווה הרבה).
לגבי יחידות בצבא - זה נכון, אבל צריך להחליט בגיל 18 על מקצוע לחיים ולא כולם מוכנים לזה.

כל עוד זה לא פוגע לי בלימודים...

אין לי בעיה עם שכר מינימום (ואפילו פרוייקטים בהתנדבות...)

אבל זה צריך להיות בשעות שלי ובקצב שלי (בלילה למשל...)

1. סטטיסטיקה - תואר ראשון ושני

2. בגדול, כן.

3. החזרתי את ההשקעה מהתואר הראשון, עד כה התואר השני לא השתלם כלכלית.

4. הורים מימנו. (היו לי מלגות לחצי מהזמן)

5. בין 3-5 שנות ותק.

6. לא בדיוק, עובד בתחום שהספיק בו תואר ראשון ומשתמש בידע נוסף שלמדתי שם.

7. התואר הועיל בעיקר ככרטיס כניסה, פחות משתמש בידע מהלימודים ברוב הזמן.

שני - לא.

ביחס למתמטיים אחרים: הנדסות, מחשבים?

אם כי עדיין לא אומר שיש זמן לעבוד בשנה א, ההנחה היא שרק לומדים לפחות בשנה ראשונה. בשנה שניה יש אחוז סביר שכבר עובד במקביל.

ואם יש לך מושג גם מבחינת שכר

אנליסט, דאטה אנליסט, דאטה סיינטיסט (קשה יותר להתקבל כי בשביל זה צריך יכולות תכנות טובים), תפקידים העוסקים בלמידת מכונה, יועץ סטטיסטי, סטטיסטיקאי, אקטואר.

1. חינוך

2. כן, מאוד.

3. לא השקעתי שקל בתואר ב"ה הסבר בתשובה הבאה.

4. עשיתי את תוכנית המצוינות רג"ב (היום רו"ם), כלומר הם שילמו לי על כל התואר + קיבלתי מלגה נוספת לכיס. אחת ההחלטות הטובות שעשיתי! מעבר לחסכון הגדול בכסף קיבלתי שם המון מבחינה מקצועית.

5. מתחילה את שנתי הרביעית כמורה ומחנכת בתיכון.

6. אכן כן, אני אפילו מלמדת רק את ההתמחויות שלמדתי! אחד הכיפיים!

1. פיתוח אפליקציות

2. כן

3. עלות של 2 משכורות ראשונות אחרי הלימודים (קורס+ מחשב ספציפי)

4. עבדתי משרה מלאה במקביל

5. שלב גבוה ממה שחלמתי ויש עוד פוטנציאל אם אני ארצה

6. יש נקודות השקה

1. לומדת עדיין, הנדסת תוכנה

2. לא, אבל אני עדיין לומדת כאמור וזה תואר קשה ומייאש

3. כנל

4. מלגות החזר חלקי

5. סוף התואר

6. עדיין לא

7. יש תחושת ייאוש באוויר כשהתחלתי ללמוד זה היה תואר נחשק עכשיו יש מלא עובדים בשוק ואין עבודות וכל הAI שינה את צורת העבודה ואני מרגישה קצת שפן ניסוי של המכללה שעדיין לומדת איך ללמד בעידן הAI

1. למדתי אחיות -סיעוד

2. אני מרוצה שלמדתי את התואר הזה כי זה נקודת פתיחה טובה למה שאני רוצה לעסוק בו- תחום הרפואה המשלימה

3. כן. זה פתח לי דלתות ופטר אותי מקורסי אנטומיה ואנגלית בלימודים אחרים

4. מילגה

5. עדיין לא פיתחתי ממש קריירה, מסיבות שלא קשורות ללימודים. אבל יש לי חזון

6. לא עובדת בתחום

7. לימודים חשובים לכל העניין של טיפולי גוף, קונבנציונליים ולא קונבנציונליים. אז אם מישהו או מישהי רוצים לעסוק בתחום כלשהו שקשור- ממליצה בחום!

2. מרוצה מאוד

3. בהחלט

4. חלק וחלק.

5. מומחית.

6. כן. לגמרי

לפני 10 שנים סיימתי את הלימודים.

אחרי שנתיים סטאז' בקסלמן (חלק מה-BIG 4) בשכר 5,700 ש"ח לחודש, עברתי לתפקיד עוזר חשב בחברת נדל"ן ציבורית ענקית שכולכם מכירים בשכר 15,000 ש"ח לחודש, אחרי שנתיים קודמתי לתפקיד חשב בשכר 24,000 ש"ח בחודש, גם היום אני באותה החברה ובאותו התפקיד.

השכר הנוכחי שלי הוא 34 אלף ש"ח בחודש + רכב + קרן השתלמות על כל הסכום + בונוס שנתי שתלוי ברווח של החברה. כשהתחלתי את עבודתי בחברה הבונוס הראשון שלי היה שכר של חודש אחד (15,000 ש"ח) באפריל האחרון זה היה 70,000 ש"ח (קצת יותר משני חודשי עבודה).

עבודה לא קשה מדי. יש תקופות שבהן אני מגיע למשרד ובקושי יש לי מה לעשות.

מצד שני לפני פרסום דוחות כספיים לפעמים אני נשאר לעבוד עד הלילה.

ההורים מימנו לי את התואר. האם הוא החזיר את ההשקעה? כבר בשנה הראשונה של אחרי הסטאז' החזרתי אותה.

בעלי עשה את אותו מסלול - סטאז בביג פור, עוזר חשב בחברת נדלן גדולה (שיא הגדילה היתה כשהוא התחיל לעבוד שם, ומהיר מאוד הפכה לציבורית), לא קודם מעבר לעוזר חשב, והמשכורת עלתה בצורה הדרגתית מאוד בשעות עבודה קשוחות מאוד.

אחרי כמה שנים עזב, והיום עובד בחלקיות משרה כחשב/סמנכל כספים. משכורת כמובן בהתאם, למרות שבנטו לא יוצא שינוי גדול מדי, אבל אין להשוות את הזמן בית שלו.

2. כן

3. מניח שכן לא חישבתי

4. מימנתי לבד

5. אני חשמלאי בחברה גדולה השתמשתי ברישיון החשמל שהגיע יחד עם התעודה

6. אני עובד בחשמל

7. אחרי שסיימתי את ההנדסאי קירור ומיזוג אויר לא מצאתי באזור שלי משרה להנדסאי קירור ומיזוג אויר ללא ניסיון וללא רישיון נהיגה אז אמרתי שאני אתחיל לעבוד כעוזר חשמלאי כי קיבלתי עם התעודה רישיון חשמלאי עוזר ונשארתי בתחום, מאז עליתי לדרגת חשמלאי מעשי ובמקביל התחלתי ללמוד גם הנדסאי חשמל.

1. הוראה. תואר ראשון ושני

2. בגדול כן. מערכת קשה. שכר נמוך מדי לדעתי במיוחד בתחילת הדרך (עכשיו הרבה יותר טוב)

   אבל יציבות מטורפת. קורונה. מלחמות. הכל. שכר קבוע.

3. כן

4. תואר ראשון היו מלגות. אבל ההורים בעיקר עזרו לממן. תואר שני יצאתי בפלוס אפילו. כי היו מלגות+ מימון של משרד החינוך

5. מורה כבר כמה שנים. יש גם תפקידים והגשת בגרויות

6. כן. עבדתי בתחילת הדרך בעוד דברים כדי להשלים הכנסה. אבל עכשיו המצב הרבה יותר טוב.

7. לדעתי מי שאוהב את התחום. זה מסלול די טוב.

   כמו שכתבתי. יש יציבות. עם תואר שני והגשת בגרויות מגיעים לשכר סביר משהו כמו 16 ברוטו. אפשר גם יותר אם עובדים מעל 100% משרה (שזה עדיין פחות ממשרה מלאה בשאר המשק)

1. תקשורת חזותית עם תעודת הוראה

2. אני בשנה האחרונה של התואר, עדיין מוקדם מידי להגיד לגבי המשמעות בשוק העבודה. הרבה דברים באופן ההתנהלות של המוסד כמו רמה מקצועית וניהול בירוקרטי, אני לא ממש לא מרוצה מהם.

3. ברור שעוד לא

4. שנה אחת החזר מלגת פריפריה, שנתיים מלגת פר"ח ושנה אחרונה כנראה אממן לבד.

5. מתחילה סטאז' בהוראה

6. טכנית כן, בתכלס לא. אני רוצה להיות מעצבת גרפית. אני עובדת בהוראה רק כי זה חלק מהמסלול של התואר, אבל לא שוללת לחלוטין את האופציה, נראה איך יילך.

1. קלינאית תקשורת

2. בגדול מרוצה ושמחה בבחירה שלי.

3. ההורים מימנו את התואר. אבל בכל מקרה ברור שהעבודה לאורך השנים החזירה הרבה יותר מסכום הלימודים.

4. כנ"ל - ההורים מימנו (וגם קיבלתי איזו מלגה, נראה לי של משרד החינוך שהפחיתה את שכר הלימוד).

5. עובדת כבר 12 שנים באותו מקום (בי"ס חנ"מ) ושמחה שם.

6. כן, עובדת במה שלמדתי.

7. אחד היתרונות מבחינתי הקלינאיות תקשורת זה שיש יחסית מגוון גדול של אפשרויות תעסוקה. גם מבחינת תוכן וסגנון עבודה (אודיולוגיה, שפה, תקשורת, גמגום, קול, אכילה, ועוד), וגם מבחינת מסגרת עבודה - פרטי, עמותות, קופות חולים, בתי חולים, משרד החינוך וכו'. בגדול העבודה במסגרת ציבורית (משרד הבריאות במשרד החינוך) פחות מתגמלת מאשר בפרטי. אבל לי באופן אישי מאוד נוח לעבוד במשרד החינוך, למרות הביקורת שיש לי עליהם, והיחס שלהם שלא ממש מושך עוד עובדים פרא-רפואיים גורם למחסור גדול, שמוסיף עוד עומס על מי שכן במערכת... אני נהנית קודם כל מחופשים עם הילדים, שעות עבודה מתאימות לאמא (רק בקרים, ואני גם בחרתי את גודל המשרה שלי ושעות העבודה שלי לפי היכולת והאיזון מול הבית. לא בכל עבודה זה מתאפשר הגמישות זו, אפילו לא לכל מורה זה מתאפשר). וגם סגנון העבודה בבי"ס זה משהו שאני אוהבת - לא רק טיפולים פרטניים, יש גם הרבה קבוצתי, הדרכת צוות, חשיבה מערכתית ופרויקטים בית ספריים, ועוד.

אבל איך זה עובד עם חופשים של משרד החינוך?

אין משמעות לרצף טיפול, או מקרים שבהם ההפסקה הזו בעייתית?

אולי זה מתפרש רע. אבל השאלה הזו היא לא ביקורת (עלייך בטוח לא, אולי על המערכת), וזה לא התחום שלי בשום צורה, רק קפץ לי בקריאה ומסקרן אותי

למען האמת, הבעיה האמיתית במשרד החינוך היא הרבה מעבר להפסקה הטיפולית במשך החופש. יש מחסור כל כך גדול של מטפלות שלמעשה אין לי כמעט תלמידים שמקבלים טיפול פרטני. עם רובם אני עושה טיפול קבוצתי (אחד או שניים בשבוע בד"כ), והדרכת צוות להמשך עבודה והתנהלות גם כשאני לא בכיתה.

דווקא מבחינת ה'חופש' זה פחות בעייה בעיני. כשמקבלים טיפולים דרך הקופ"ח לרוב מקבלים סדרה של 9-12 טיפולים, לפעמים מקבלים אישור לכמה סדרות, לפעמים עושים הפסקה ואחר כך רואים אם צריך המשך (ןלרוב גם שם יש הפסקה באוגוסט, ממה שיצא לי להכיר). אז במשרד החינוך יש רצף של כמה חודשים של עבודה, עם הפסקות בחגים ועוד הפסקה ארוכה יותר בחופש הגדול. וחוזרים לעבוד שוב עם חשיבה מחודשת כשמתחילים שנה חדשה.

(ובתור אמא לפעוט במעון שיקומי שגם שם יש חופש, אמנם קצר יותר אבל גם הפסקה ברצף הטיפולי - דווקא בחופש היו התקדמויות בדברים שלא קרו לאורך השנה. גם בזכות שעבדתי איתו על פי הדרכה שקיבלתי מהצוות, לבקשתי, וגם כי יש דברים שעובדים עליהם הרבה זמן בלי לראות שינוי, והשינוי קורה לפעמים דווקא בהפסקה..)

למדתי הנדסאי כימיה, כל הלימודים כמעט במימון המענק של אחרי צבא, עסקתי בתחום בתעשייה הבטחונית. בזמן הקורונה התקשיתי לנהל את זה עם תינוקות קטנים כי במעבדה לא עובדים מהבית וזה חיוני ואין מסגרות. הבנתי שפחות מתאים לי להיות הגיבורה הלאומית עח הבית והחלטתי לעשות הסבה ולמדתי חשבות שכר. ההשקעה החזירה את עצמה, כבר שנה רביעית בתחום. מרוצה.

אין מקצוע שאין בו חסרונות אבל בהתחשב בכלל המערכות והמלחמות שהגיעו אחרכך, הנוחות והגמישות במקצוע החדש עשתה את שלה וזה גם מעניין מאוד. גם המעבדה מעניינת אבל אולי בגלגול אחר כי היום אני מרוויחה יותר ולא ממצה עדיין את פוטנציאל ההשתכרות

ביחס לוותק. אבל העבודה הראשונה בתחום תמיד בשכר נמוך ונשארתי בה קצת יותר מדי כי היו בה תנאים מעולים אבל שכר נמוך ואופק התפתחות מקצועי מוגבל.

עכשיו אני במשרה מס 2 עם עלייה של 30 אחוז ונסיקה משמעותית בידע המקצועי הנדרש לתנופה בהמשך. זה נחשב מקצוע רווחי ביחס להשקעה בו. אחותי בתחום כבר 10 שנים ומרוויחה 20+, יש לי קולגות עם 6 שנות וותק שמרוויחות 17+,מנהל מדור שכר יכול להרוויח גם 30k.

תלוי איפה עובדים

1. מה למדתם? מדעי המחשב ואחרי שנים הנהלת חשבונות

2. האם אתם מרוצים? סה"כ כן, ב"ה

3. החזרתם כבר את ההשקעה? תואר ראשון יכול להיות שהחזרתי בכלום זמן שעבדתי בתחום. הנהלת חשבונות החזרתי תוך חודש...

4. חייתם על מילגות או מימנתם לבד? קיבלתי קצת מלגות לתואר. ואת הלימודי הנהלת חשבונות העבודה מימנה חלקית.

5. איזה שלב בקריירה אתם? 4 שנות נסיון

6. האם אתם עובדים במה שלמדתם? תואר ראשון עבדתי ממש קצת. הנהלת חשבונות אני עובדת כיום.

7. פרטו באופן חופשי.

   בעייתי כל הקטע של התארים. מצד אחד מי שאין לו תואר נחשב פחות, מצד שני יש כ"כ הרבה אנשים שלמדו ולא עושים כלום עם התואר שלהם. או כי הם למדו כדי לסמן וי או כי הם נכנסו לעולם התעסוקה וגילו שזה לא בשבילם.

   על עצמי אני יודעת להגיד שאחרי שהתחתנתי הבנתי שזה לא בשבילי. חיפשתי עבודה שתתאים לי בתור אמא. גם מצד השעות, גם מצד המרחק וגם מצד המעסיק. היום ב"ה אני יכולה להגיד שהגעתי למקום כזה. וזה לא שלא ביררתי את העניין לפני שבחרתי מה ללמוד. אבל עד שאתה לא במציאות הזו, אתה לא באמת יודע...

1. הפרעות בתקשורת

2. מאד מרוצה

3. כן

4. ההורים מימנו

5. עובדת בתחום כבר מספר שנים

6. כן

כאשר פתחתי שרשור להשכלה באופן כללי?

א. נכנסתי לזה כי היה לי ניסיון עבר בתחום וידעתי כמה אני מחוברת אליו ושיש לי כישורים טבעיים בתחום.

ב. לא היה מעורב בכלל השיקול כתואר קל. אני אפילו מתבאסת מזה שהוא היה קל מידי ולא מספיק מקצועי, הייתי רוצה לקבל הרבה יותר ידע מקצועי ממה שקיבלתי.

ג. מאוד מרוצה שבחרתי בתחום.

ד. אני אכן עוסקת בזה גם היום, מתחילה עכשיו את שנתי הרביעית בחינוך והוראה בתיכון.

ה. מאוד מרוצה מחיי היום יום! אחת העבודות הכי מספקות שיש! בטח כשיש לי את הכישורים ואני מרגישה מימוש עצמי מלא ואני מרגישה שמעריכים אותי על הכישורים האלה. כן הייתי רוצה שיהיה פחות דורש 24/6, אבל יתכן שזה יגיע עם השנים וההתמקצעות..

אני מאמינה מאוד שהמקצוע הזה שייך רק למי שיש לו אש בעיניים, חדור שליחות, ובאמת יש לו את הכישורים המתאימים. בלי הדברים האלו מגיעים לשחיקה מאוד מהירה. מי שמגיע לתחום כי זה מקצוע 'נוח' לא ישרוד הרבה זמן (הדור של פעם כן הצליח לשרוד גם בלי כל הנ"ל, אבל לעניות דעתי היום לא תשרוד מכל מיני סיבות..).

להשוות בין המקצועות

(יש לי תעודת הוראה שידעתי מראש שאף פעם לא אעשה בה שימוש)

הכי קשים

והכי לא מתגמלים

לא באמת מפתה

היחידה שלי (בתור בחורה דוסית שלא רוצה ללמוד במקום מעורב, ומקצועות ריאליים לא מתאימים לה).

אבל לא עסקתי בזה מעולם (למעט ניסיון כושל קטנטן אחד), והשתמשתי בתואר הראשון כמקפצה ללימודי התעודה שלמדתי אח"כ (שדרשו תואר ראשון), ובזה אני עוסקת היום.

(גם בתואר בהוראה בחרתי במקצועות שמעניינים אותי ויכולים לספק מקצוע מעבר להוראה)

אם תוכלי לפרט גם אם במסר אני אשמח

תודה

למדתי עריכת לשון, ואני עובדת כעצמאית. היו שנים קשות שבהן לא הכנסתי כמעט, אבל עכשיו ב"ה יש עבודה יציבה למדי (עדיין זה לא קבוע כמובן וגם לא יוצאת משכורת גבוהה מאוד, אבל מספיקה לי).

אני חושב שלחלק גדול מיועצי המס יש לפחות תואר אחד מתחום הפיננסים, מנעס, חשבונאות וכדו' אבל אני לא מכיר את התחום מספיק כדי לענות על זה.

מה שאני עושה כרגע זה עובר על

אנטומיה פיזיולוגיה בקצב 8 עמודים ביום...

לוקח מה שצריך משם בגדול..

ורושם אנגלית - כי הבנתי שיש דגש על שפה שם

פשוט לא שוים יותר מידי.

יש מעט מאוד נישות באקדמיה ששווה ללמוד אותם מהצד של פרנסה.

יש רפואה ופרא רפואה, STEM, משפטים וראיית חשבון, הוראה ואדריכלות, זהו בערך.

אם המטרה היא פרנסה אפשר ללמוד מגוון תעודות ורישיונות שלא באקדמיה, תיווך נדלן, רתכות ומסגרות, אינסטלציה ושיפוצים, טכנאים וחשמלאים למיניהם, רישיון מנוף או טרקטור או מלגזה או משאית, הלוואי שהציבור החרדי (והציבור הישראלי בכלל) יתמקד בזה במקום בתארים מיותרים במדעי הרוח והחברה, אין שום פרנסה בתחומים האלה.

כמו שכתב ריה"ל "ואל תפתיך חוכמה יוונית שאין לה פירות כי אם פרחים".

גם מעניינת אותי ההזדמנויות שיש ללימודי תואר "מהדרין"

אגב אולי בפרוג יהיו תשובות רלוונטיות יותר

קמפוס שטראוס,

יש להם מכינה לגברים, מניח שיש גם לנשים אבל לא יודע