סתם סתם. כדי שיהיה לנו יותר זכויות אחכ, ואגב הכח של היצהר מקביל לכח של היצהט. המלחמה שווה‎‎

(יותר מדי פעמים= פעם אחת ומעלה)

היו רק ארבעה שלא חטאו כלל

ולא על אנשים שהצליחו או לא. ואגב כתוב בתניא(סוף פרק ט') שגם היצהר רוצה שננצח אותו ויהפך לטוב. כמו משל הזונה שבזוה"ק.

אבל בלי קשר חשבתי שאני מגיבה למתיישב,לא הייתי כותבת תניא וזוהר לרמבמיסט..‎‎‏

כשהתכוונת לאילו פעם אחת, אז אמרתי שהיו בדיוק ארבעה אנשים שלא עשו זאת וכל השאר כן

אבל אצלי הוא מנצח יותר מפעם אחת...

אחרי 3 פעמים של ניצחון של היתר הטוב, כבר קל לעשות את המצווה, ואחרי 3 פעמים של ניצחון של היצר הרע קשה לשמור על המצווה.

בפשטות תחשוב על משחק כדורגל
רק בלי שוער...
בעברית זה אומר משחק משעמם צפוי חסר אתגרים עם המון הצלחה ואפס הנאה

אז עכשיו תחשוב על חיים בלי יצר הרע בלי אתגרים בלי הרצון הבילתי פוסק של להתקדם כי אין לאן


בצורה טיפה יותר עמוקה היצר הוא מה נותן לאדם את יכולת היצירה ככל שהיצר גדול יותר כך גם הדברים שהאדם יוכל ליצור בעזרתו יהיו גדולים יותר

שכשאדם מרגיש שאין לו כח, שלא יאמר "אין לי כח"

שיאמר- "ריבונו של עולם! תן לי כח!"

טפס בכוח, בכוח תטפס ואל תתן לו ליאוש בך להתפס

בחיים לא תכניס. ואפילו לא תנסה!

חוץ מזה שלא מציבים שוער אלוף עולם מול שחקן פשוט בנמשל...

מתאפיין היצר הרע של כל אחד, זה כוחות שווים שיש לך על השוער בונוס שהמושכות בידיים שלך.

התגברות על היצר הרע מביאה לעליה.

למלאכים אין יצר הרע.

הם גם לא יכולים להתקדם.

לנו יש.

בלי יצר הרע לא היינו מתקדמים.

היצר הרע עולה על הכל כשהדבר חשוב!!!!

נגיד אם יש בעיות עם יצר הרע בעיניני תפילה זה אומר שהתפילה שלך חשובה מאוד אצל ה'!!!!

והיצה"ר מקשה עלי את זה...

זה יכול לפתור מלא בעיות בעמ"י!!!!!!

לא ככ פשוט נכוןן???

(מזה אומר בעצם)

הרע....

את מגילה, וככה תתחיל ללמוד הרבה מסכתות ותגמור את סדר מועד ואחריו את נשים, ואחריו את נזיקין וכו. ואז תהיה יהודי צדיק וגדול בתורה, חסרים היום כאלו בעם ישראל.

לבד גם קשה ללמוד, גם רואים הכל מזווית אחת, וגם קשה להחזיק את עצמך בגמרא...

אז להוסיף עוד אני לצערי הרב לא אוכל,
וללמוד גמרא אולי בהתחלה זה קשה, אחרי התרגלות ועמידה בדפים זה כיף ללמוד, והקב"ה שולח לך שמחה גדולה בלימוד. תנסה, ואל תתחיל באמת מ 5 דפי גמרא, תתחיל מדף יומי, אחרי חודש 2 דפים, אחרי עוד חודש 3 דפים, אחרי עוד חודש 4 דפים, אחרי חודש נוסף 5 דפים (וכמובן שהכל ילך עפ הזמן שיש לך, תלמד בחצי שעה דף ו5 דפים יוצאים שעתיים וחצי)בשורות טובות, ישועות, נחמות ונקמות.

)מעל דף) בחברותא מסיבה פשוטה, במקום ללמוד אנחנו מדברים ומבזבזים את הזמן, לבד אין הרבה מניעות ביחס לשניים.

לדעתי אין באמת לאדם בחירה חופשית!!

בגלל שה' יודע מה שאני ייעשההה

הכל כבר כתוב..

אז מה הבחירה חופשית בזהה???

אני לא הולך לפרט כאן כי זו סוגיה שלמה ואנחנו לא באמת מסוגלים להבין

דבר שני איננו מבינים מהי ידיעת ה'

כך שמכל מקום הטעות היא לא בתשובה לשאלת הידיעה ובבחירה אלא השאלה עצמה

כי אם הוא כבר יודע אז אין לנו מה לחשוב...

אנחנו יכולים לומר "מה אם ה' כבר יודע אז בואו לא נעשה כלום"

שאלה ידועה

 

ידיעת ה' זה לא ידיעת בשר ודם ולכן השאלה לא נשאלת מלכתחילה

אבל אני לא יודע כי אני אנושי

השם כבר יודע מה נעשה אבל עדיין רשות הבחירה בידינו - ושני הדברים אינם סותרים זה את זה - אז איך בכל אופן זה מסתדר??

מצאתי מאמר יפה כאן 

 

בגדול זה מה שהוא כותב:

אנחנו נמצאים במימד של זמן והשם הוא מחוץ למימד הזמן.

זה כמו שאתה תראה סרט כמה פעמים וכבר תדע מה כל דמות תעשה בסרט.

אבל עדיין - הדמויות שבסרט הן האחראיות למה שקורה שם ולא אתה.

עכשיו תדמיין שאתה מחוץ למימד הזמן ויכול לחזור אחורה בזמן - וללכת לזירת הצילומים של הסרט.

אתה יודע מה הולכים לצלם ומה הולך לקרות, אבל זה לא אתה קובע את זה אלא השחקנים.

 

כיוון שאין לנו אפשרות לצאת אל מחוץ למימד הזמן - זה בלתי אפשרי בשבילנו לדעת מה יקרה.

אבל הקב"ה יודע למרות שאנחנו השחקנים בעלי הבחירה.

 

מקווה שזה הסבר מניח את הדעת 

לעניות דעתי עיקר הבחירה החופשית של האדם היא ברצון לא בהכרח שיצליח אבל העיקר הוא מחשבה והרצון כי הקב"ה רוצה את הלב אבל ברור שאסור לוותר על השתדלות וצריך להתאמץ כמה שאפשר כי אלוקים יודע כמה באמת אדם מנסה/לא מנסה לממש את הרצון שלו.

 

זה לא סותר את זה שהקב"ה יודע מה נעשה, נדמה לי שהרמח"ל משווה את זה לאדם שעומד על מקום גבוה ורואה אנשים הולכים במבוך ויכול לדעת לאן מועדות פניהם, ברור שזה הרבה יותר מורכב אבל זה נדמה לי העיקרון הבסיסי.

אין דבר כזה יצר הרע ויצר הטוב.
יש כח יצירה ואתה מנתב אותו לכאן או לכאן. אתה המחליט איך תשתמש בכוחות היצירה שלך..

אם לא תתחזק את החיוביות שביצר, אוטמטית תראה רק את הרע שבו. כך יצר המין הופך להיות אסור לחלוטין ויצר השינה שייך לעצלנים, מפני שלא מראים לנו את הנצרכות והחיוביות שיש בשני יצרים אלו..

קטן עליך!
תשנה את החשיבה ותתמיד בעבודה!

איזה חיוביות יש ביצר???

יש כח יצירה רע ויש כח יצירה טוב.

צריך לדעת איך להימנע בשימוש בכח הרע ולהשתמש רק בכח הטוב בכל דבר ובכל נושא בעולם!

כך שגם אם אתה עושה מעשה כלשהו - תניע אותו מהכח הטוב, מנקודה טובה. זאת גם עבודה מחשבתית וגם עבודה מעשית.

אין כח יצירה טוב ואין כח יצירה רע!
יש פשוט כח יצירה שחייבים לקחת אותו לכיוון החיובי.
קבלנו מה' את יצר המין - יצר זה הוא לא רע והוא לא טוב, הוא יכול להיות מנותב לרעה (בעילת נשים אסורות, מראות אסורות, החפצת נשים וכו') ואפשר גם לנתבו לטוב (הקמת בית עם אשתך באופן בלעדי, ללא השוואות מיותרות, שמירת עיניים שתעצים את איכות החיים שלך ואת הזוגיות וכו').
אותו דבר קיים בכל שאר כוחות היצירה.

לגבי המימרא - "בראתי יצר הרע בראתי לו תורה תבלין" - התורה מוצגת כאן כתבלין שנותן טעם ליצר הרע ולא עוקר אותו ממש, כי תבלין דרכו להטעים משהו קיים. ואם לא היה לנו שום נצרכות ביצר הרע (כח היצירה) היה צריך משהו שיבטל אותו ולא יטעים אותו (יאזן אותו).

חיזקת!!!!

יש טענה שהיצרים הם כח יצירה

הוא אומר שאים כוח יצירה טוב ולא טוב

וצריך להוביל אחד לכיוון החיובי

ואחד (שהולך מעצמו לכיוון השלילי) צריך לבטל אותו ולא לשמוע לו...

וצריך למצוא את האיזון (balans ראית?? אני מתקדמת)

 

אני רק יודעת שבלנס זה איזון

אני לויודעת איך כותבים את זה

כח הכבוד!

כתוב גם שחז"ל ביטלו את היצר של העריות ובעקבות זה כוח ההולדה נחלש ואז הם תיקנו אותו ומה שאתה אומר ממש מאשר את זה.

יש עוד כל כך הרבה מימרות של חזל שמסבירות את זה. כמו - "אם פגע בך מנוול זה (יצר הרע) מושכהו לבית המדרש". תורה לא מצפה לעקור אותו, אלא לנתב את אותו כח יצירה לטוב, לתועלת!

שנזכה!!

הקפיץ הוא הפוטנציאל המעשי. כמו שאפשר ליפול לעומקים, ככה אפשר להתעלות לגבהים ולהעלות את העולם כולו איתנו.
קיבלנו יצר רע כדי שנוכל להראות ולבחור באמת. בלי הכרח. שהבחירה תהיה אמיתית ומשוללת אינטרס.
וכדי שהשכר יהיה עבור משהו שעמלנו עבורו ולא סתמי שנתבייש לקבל.
כדאי לך לפתוח דרך ה' ומסילת ישרים

בכללי

בראתי יצר הרע - בראתי תורה תבלין.

התורה היא ענקית הקדושה
כנגדה יש קליפה גדולה שצריך לשבור
על מנת להצליח לנטרל את הרע שבה ולהצליח לנתב את עצמינו לטוב בעזרת הכללים שבה. .


אם תרצה עוד תגיד
או פנה באישי בכיף.

אז תעבוד קשה ; )

"את משל האופניים...אם הוא מזיע קשה לו להגיע ידע שהוא בעליה, אך אם הגלגל מתגלגל מאליו וזה קל,הוא נמצא בירידה וחבל, ואם הוא עוצר במקומו הוא עומד ולא זז,אז הוא בטוח שיפול,זה הכל"...

בס"ד

 

לעניות הבנתי ה' רוצה שכל אחד מאיתנו יגיע לנקודה הזאת של ההבנה שהוא לא יכול בלעדיו, שקשה לנו ואנחנו לא באמת יכולים להתמודד לבד כי זהמחזק את הקשר שלנו איתו. רואים את זה בין השאר ממלחמות כיבוש הארץ- ברגע שחייל שם מבטחו בה' רואים ניסים וכשיוצאים למלחמה חלילה לא עם ה' רואים שיש תוצאות אחרות. אז מה שונה מלחמה באומות הגויים לבין כל התמודדות אחרת שיש לאדם?

ורבי נחמן מדבר על זה שכשישאלו אדם למה לא התקדם בעבודת ה' והוא יגיד זה היה לי קשה מידי, יישאלו אותו גם להתפלל לא יכולת? כל האחריות שלנו היא לא עצם ההצלחה, אלא לבקש מה' שייתן לנו את הכח להצליח. אני מבינה שיש חוסר הבנה בעניין "הכל צפוי והרשות נתונה" (למרות שהסבירו פה ממש יפה ונראה לי זה כן מובן, בכ"א-) אבל מה שבטוח כן אפשר להבין שה' רוצה קשר איתנו, אני מניחה שזה ברור, ואם זה ברור אחד הדרכים שבהם נבנה קשר בין אבא לילד וזה משמח את אביו- זה שהילד שלו אומר לו: אבא, אני צריך אותך.. אני לא יכול להסתדר בלעדיך.. כן, להתרפק עליו ולבכות לו בלב נשבר ואוהב. כמו שאמר ר' נחמן: אין שלם מלב שבור. (חשוב לחדד- כמובן שהכוונה ממש לא עצבות)..

 

לי זה מאוד עוזר שאני מתבוננת מה משמח אבא בקשר שלו עם הילד, איש בקשר שלו עם אשתו וכנ"ל מלך ונתינים, בכל אלו הצדדים שהם של ה' (אבא, בעל, מלך) הוא הצד היותר חזק, הרוצה להשפיע, רוצה שנכבד אותו ונודה בפניו כן, אנחנו צריכים את השפע שלו. בדיוק מהסיבה הזאת השפע לא יורד כמו גשם משמים, גם זה בשביל הקשר שלנו איתו. כי רק הקשר איתו זה מה שבאמת הכי משמח אז הוא עושה הכל על מנת לעורר אותנו לדבר איתו (: לפעמים זה מתוך שפע אור ולפעמים זה מתוך קושי. הכל בשביל זה..

 

ואם זה לא היה ארוך מידי עד עכשיו, אז תוספת מתוקה- "צרה" = צר ה'. ה' עושה שנרגיש איזה שהוא צר, הרגשת לחץ, קטן לי מידי איפה שאני נמצא. ודוד המלך מלמד אותנו: "בצר הרחבת לי" מי שפותח לנו את המקום הצר שאנחנו נמצאים בו זה ה' יתברך.. אבינו מלכנו כל יכול... 

ועוד פירוש ממש מתוק לצרה- (גם מלשון צר,) כמו שאמרו פה כבר בתגובות קודמות- לפעמים אדם לא יודע מה תפקידו בעולם, אז הוא מתבלבל, פונה למקומות לא נכונים, לכן ה' מצר עליו את הדרך, בשביל שהוא יתמקד, יבין מה משימתו, לאן עליו לפנות. שהמטרה תהיה יותר ברורה מולו והוא לא יתפזר לכיוונים לא נכונים. מתוק, לא?

ולע"ד אם זה אומר שאם קשה לך בזה סימן שזאת משימתך ותמסור על זה את הנפש או שלהפך, כנראה ה' רוצה לכוון אותך למקום אחר שיותר מתאים לך - זה כבר דבר שרק אתה תדע לענות עליו כי "אדם הכי קרוב אל עצמו" ואל משימת נשמתו, מה שכן מומלץ להתייעץ על זה עם דמות תורנית שאתה סומך עליה (:

בעזהי"ת שיהיה בהצלחה ובקרבתך אליו! 

 

זה כוח החיים.
בגלל הוא חזק כדי שלא תמות.

(הדרך הארוכה קצרה)

זה יהיה לא כוחות ולא פייר


(ואחרי כל המילים היפות והנכונות- זה (ממש ממש) קשה

בס"ד

 

אתה עוד תמצא תשובה אל תדאג...

חזק ואמץ!

בס"ד

 

צדיקים - נראה להם כהר גבוה, רשעים - נראה להם לחוט השערה.

 

הללו בוכין והללו בוכין".

 

 

אשרי מי שיזכה לבכי הנכון.

ולגבי פתרונות.. "גדול תלמוד שמביא לידי מעשה" "תורה מביאה לידי זהירות" (ובכללי כל מסילת ישרים)

שאלה מעולה
כדי לתת לנו טעם בעולם הזה, עם כל הקושי

אשכרה.