פורום בית המדרש
בהנהלת: טיפות של אור
מכתב פתיחה
דברי תורה לפרשת בלקא-ל-ו-ל
אני בספק אם מותר לך לצלם את הספר ולפרסם דפים ממנואנו_נימי (G+)
בלי רשות מההוצאה לאור-זה גזל גמור אם הם לא מרשים.
צריך לבדוק בדפים הראשונים של השער אם יש איסור של כל הזכויות שמורות ואיסור העתקה וצילום.
יש מושג בחוק שנקרא Fair Use. וגם ע"פ דין תורה הנועם אלימלךהדוכס מירוסלב
לא רכושם...
אני בספק אם אלה צאצאים שלו או מורשים שלהם שהוציאו את זה לאור
הגיוני שהטקסט לא שלהם, העימוד וההוצאה כןצריך עיון
אבל בכל מקרה שימוש לא מסחרי לא אסור ע"פ החוק לכן לא אמורה להיות בעיה
נכון, זה נקרא Fair Useהדוכס מירוסלב
לגבי העימוד וההוצאה, הם לא מפסידים כאן כלום כי אף אחד לא יוותר על קניית הספר (ו/או יקנה דווקא את ההוצאה שלהם) רק בגלל הצילום הזה. אם כבר ההפך, זאת פרסומת בשבילם.
הרב אליקים פוסק שיש יאוש מדעת. ואין בעיה לפרסם.א-ל-ו-ל
למה צריך להגיע ליאוש בכלל?..הדוכס מירוסלב
לא הבנתיא-ל-ו-ל
השאלה שלי היא מה הטעם לאסור מלכתחילה? אין פה הפסד בכללהדוכס מירוסלב
שאל את מי שאמר שיש חשש גזלא-ל-ו-ל
זכויות יוצרים, כתוב אין לצלם להעתיק וכו,
אין לך את המקור של התשובה של הרב אליקים?הדוכס מירוסלב
פעם בפלאפון הוא ענה לי, אשאך עוד פעםא-ל-ו-ל
ואיתה את המילים שהוא כותב.
השאלה:א-ל-ו-ל
"לרב שלום, מותר לצלם דפים מתוך ספר שכתוב בו "אין להעתיק, לצלם, לשכפל וכו"?"
הרב אליקים ענה שמותר.
הרב אליקים ענה שמותר.
הבנתי שמותר... השאלה מה הטעם של העניין שאמרת לפניהדוכס מירוסלב
רוצה ללמוד תורה פשוט, אל תטרח יותר מדי אם זה מסובך
חשש גזל, בן אדם השקיע ויש לו זכויותא-ל-ו-ל
אני ראיתי בילקוט יוסףאנו_נימי (G+)
שאוסר. אני גם מבין את הטעם וחושב שיש קצת מקום להחמיר.
איפה שם?הדוכס מירוסלב
בדפי הפתיחה לספרים שלואנו_נימי (G+)
שאלתי רב אתמול... אמר שאין מקום לאסור את מה שנקרא בלע"זהדוכס מירוסלב
Fair Use או בעברית שימוש הוגן
איזה רב?אנו_נימי (G+)
רב שקשור לרב יצחק יוסף האמת... אם תוכל להראות לי מקור מדבריהדוכס מירוסלב
הילקוט יוסף אוכל לשאול אותו שוב עם פרטים
אמרתי לך איפה להסתכל. אנסה לבדוק אם אוכל לצלם.אנו_נימי (G+)
אין לי ילקוט יוסף בבית 
הדוכס מירוסלב
אנסה להשיג בסביבות ערבאנו_נימי (G+)
הנה קובץ מצורף.אנו_נימי (G+)
אשריך, תבורך. אבל זה שונה. שם מדובר על המחבר, וודאי שיש לוהדוכס מירוסלב
זכות על הספר.
פה מדובר על מישהו שפשוט צילם/הקליד ספר של אחד מגדולי עולם והוציא לאור מחדש.
שים לב שם גם, שאפילו המחברים עצמם אמרו את מה שאמרו בתור גזירה ונידוי/חרם/שמתא, ולא מעיקר הדין
טוב.אנו_נימי (G+)
לא יודע איך אתה הסקת...אני הבנתי שעדיף פשוט לא לצלם וזהו.
מז"א? למה נראה לך שלאיזה נעבעך יש זכויות על הנועם אלימלך?הדוכס מירוסלב
הוא כתב את הספר? הוא היורש שלו..?
הוא שילם על ההוצאה לאור.אנו_נימי (G+)
זה לא מקנה לו את הזכויות על הנועם אלימלךהדוכס מירוסלב
נכון אבל מקנה לו את כל זכויות הצילום מהספר ושל הספראנו_נימי (G+)
בלעדיו זה לא היה מולך.
אמרנו כבר, זה לא נכון חוקית וגם לא הלכתית...הדוכס מירוסלב
גם לא מפסידים אותו בכלום יש עשרות הוצאות לנועם אלימלך זה לא שהוא גאל איזה כתב יד.
והשאלה ששאלתי את הרב באותו יום הייתה גם על ספר שמישהו באמת גאל כתב יד שאף אחד אחר לא הוציא וגם אז בעיה הלכתית אין וחוקית זה עדיין Fair Use
בסדר גמור. תודה רבה על העיון ועל הדיון.אנו_נימי (G+)
אשריך 
הדוכס מירוסלבאחרונה
הרב אבינר אמר שמותר לצלם דפים מספרdvirm1
תדעו לכם. שאין כמוכם בכלל. באמת.נפש חיה.
אני לא יודעת אם תבינו אותי
אבל זה מרגש.
באמת.
נערךאנו_נימי (G+)
עבר עריכה על ידי אנו_נימי (G+) בתאריך י"ט בתמוז תשע"ז 21:50
נטילת לולב ביום טוב שחל בשבת בארץ ישראלדורש טוב לעמי
מה דעתכם בעניין?
לפני שנים אחדות הרב ישראל אריאל הוציא ספר בשם "שופר ולולב בשבת" שבו הוא קורא גם לתקוע בשופר בשבת, לפחות בירושלים, וגם ליטול ביום טוב ראשון שחל בשבת.
אך תכל'ס אלה שתי סוגייות נפרדות לחלוטין, ובעוד לא השתכנעתי בכלל לגבי שופר, לגבי לולב אני מוצא טעם רב בדבריו.
בקיצור נמרץ, שלוש טענות חשובות לחזק את האמירה לפיה צריך ליטול לולב ביום טוב ראשון שחל בשבת בארץ ישראל, (לא בחול המועד, ולא במועד בחו"ל, בבית, ולא בבית הכנסת):
א) יש סיבות טובות להניח כי הסוגייה השנייה (בבלי סוכה, מד.) שסותרת את מסקנת הסוגייה הראשונה (שם, מג.) היא בעצם תוספת מאוחרת, כנראה של חכמי בבל בדורות שאחר חתימת התלמוד, שפשוט חולקים על מסקנת התלמוד. כל הסגנון שם תמוה, הלשון - אינה כלשון התלמוד, והשינוי של 180 מעלות מכל מה שקדם בסוגייה, מעורר קושי רב.
ב) המנהג בפועל בארץ ישראל בתקופת האמוראים ובדורות שאר חתימת התלמוד היה ליטול לולב ביו"ט שחל בשבת. כמבואר בירושלמי (עירובין פרק ג הלכה ט), בספר החילוקים, ובפיוטי הקליר. והרי לכל אורך הדיון בגמרא: אמוראי בבל, שלא ידעו מה המנהג בארץ ישראל, ניסו לברר זאת, ולקבוע הלכה למעשה על פי אותו מנהג, ואף המסקנה הדחוקה של הסוגייה השנייה מבוססת על חשבונות הלכתיים שמטרתם ליישב את ההלכה עם העדות של אמוראים שדיווחו על המנהג בארץ לגבי מצוות ערבה בשבת!
ג) גם אם נקבל לחלוטין את מסקנת הסוגייה השנייה בגמרא, לפיה בני ארץ ישראל בטלים כלפי בני בבל, ולכן אין ליטול לולב גם בארץ, כדין חוץ לארץ, יש מקום רב לטעון שכיום, כשהמרכז הגדול ביותר של יהודים בעולם הינו בארץ ישראל, וגם מרכז התורה הוא ללא ספק בארץ ישראל, כבר אין בני ארץ ישראל בטלים, ויש לשוב לנהוג על פי דין המשנה - וליטול. (אדרבה, אולי יש אפילו מקום לטעון שכיום בני חוץ לארץ בטלים כלפי בני ארץ ישראל וגם הם חייבים ליטול לולב ביו"ט שחל בשבת).
יש עוד הרבה מאד מה להוסיף, אך קיצרתי.
חשוב להבהיר, אני כן בא לעורר דיון, אך אני בהחלט לא בא להורות הלכה נגד המנהג המקובל ופסק השולחן ערוך, ומפציר במי שמעיין ומגיע (כמוני) למסקנה שצריך ליטול בשבת: לעשות זאת בצנעה, לא להוציא את ארבעת המינים מהמבנה בו הוא נמצא, ולאחר שנטל והניח - לא לטלטל אותם עוד. אישית, אני גם נמנע מלברך בשם ומלכות. (לגבי שהחיינו אפשר למצוא פתרונות כמו פרי חדש או בגד חדש).
המאמר הראשון הוא מאמר ישן של הרב יואל אליצור שמסכם בגדול את הסוגייה בצורה יפה, אם כי חלקית.
והפרט הכי מעשי בו הינו המשפט האחרון, בו הוא מביא מהרב רבינוביץ' זצ"ל שמי שנוטל בצנעה לא עובר בשום איסור, (מובאת גם דעת החולקים).
המאמר השני, של הרב אליהו ובר, שחלקו השני עוסק בלולב, עניינו להוכיח שכיום צריך ליטול בארץ ביו"ט שחל בשבת.
שמרנים תרגישו חפשי לתקוף אותי. אך אנא, לקיים בלב "את והב בסופה".
שנה טובה לכולםטיפות של אור
לפעמים דברים שנכתבים יושבים על הלב במשך שנים. במיוחד אם יודעים שהדברים עדיין מופיעים
קצת אחרי שנכנסתי לניהול הפורום מחקתי או ערכתי כל הודעה שנראתה לי פוגענית כמה חודשים או שנים אחורה. אם מישהו רוצה שאני אמחק הודעה כלשהי שפגעה בו ופיספסתי אותה, לא משנה מי כתב אותה וכמה שנים אחורה זה קרה, הוא מוזמן לפנות אלי בפרטי. כמובן גם הודעות שאני כתבתי
גמר חתימה טובה לכולם
להצטער על כך שלא תוקעים בשבת?דורש טוב לעמי
מה אתם אומרים? מה צריך להיות היחס לכך שאנו מנועים מלקיים מצוות שופר השנה?
צער/באסה על כך שאנחנו לא נזכה לקיים מצווה דאורייתא של שופר השנה?
לנשום לרווחה שחז"ל 'פטרו' אותנו מחובה זו? - פחות לחץ וסטרס, תפילה קצרה יותר ובכללי אווירה קלילה יותר בלי שופר על הראש, חז"ל קבעו שלא צריך אז מיותר...
אין מה להתבאס כי גם ככה מבחינה רוחנית בחסידות אומרים שהתיקונים של השופר נעשים בשמיים על ידי שמירת השבת
תשובב אחרת
יאללה, מחכה לשמוע את דעתכם!
חלילה שחז"ל יעקרו מצווה מהתורה מצד טעמים פנימייםדורש טוב לעמי
אפשר לצרף טעם רוחני בתןר תוספת חשובה לטעם ענייני, אך לא לטעון שהוא העיקרי.
גם שמעתי את מו"ר הרב אשר וייס, לא השתכנעתי
ברור שבמהלך הדורות דווקא היו הרבה אנשים במצבים שונים, בטח בשנים קשות של שמדות גירושים ופוגרומים שהיו נאלצים ללכת עם שופר ביד למישהו שיתקע עבורם או ילמד אותם איך לתקוע. זו סיטואציה הגיונית ביותר. ובימי קדם היתה שכיחה פי אלף.
תעשו לי סדר עם הנושא של השתתפות נשים בכנסת ובממשלהפתית שלג
מה היה בעבר ואיך זה התפתח\לא התפתח במגזרים השונים הנאמנים לתורה [לצורך העניין- שס, יהדות התורה, וציונות דתית]
מה בעניין חברות בכנסת ומה בעניין תפקיד בממשלה?
בעיקר מזווית הפסיקה ההלכתית
לא יודע לסקור את כל הסוגיה, יודע שהיה בעבר דיון עלמתוך סקרנות
עצם הצבעת נשים בבחירות, דווקא הרב קוק התנגד לזה (כמו שגם התנגד לבית יעקב).
לתשומת לב, אלו שמנסים להשתמש בו בטענות שצריך "להתקדם" ולהתאים את ההלכה...
בכוונה לא התייחסתי לזה כי זאת סוגיה מעט שונהפתית שלג
שמשפיעה באופן ישיר על כוחה של המפלגה.
ולכן הגיוני לסבור שבאופן עקרוני ראוי שלא לתת לאישה עסק בציבוריות, ומשום עת לעשות לה' כן לקרוא לנשים להצביע
אבל חברות בכנסת ובממשלה היא קצת שונה
זה כן יכול להשפיע על הפופולריות של המפלגה בקרב ליברלים יותר, ופה נכנסת הסוגיה התורנית
וואי מענייןטיפות של אור
עבר עריכה על ידי טיפות של אור בתאריך כ"א באלול תשפ"ו 21:11
אולי @הסטורי או @אריאל יוסף ידעו
(אני רק יודע שהרב עוזיאל והרב ישראלי והרב הרצוג והרב חיים דוד הלוי ועוד התירו הלכתית בספרים שלהם. כמו כן - ראיתי שבמפדל היו טובה סנדרהאי, שרה שטרן-קטן, וגילה פינקלשטיין וכמובן איילת שקד, אורית סטרוק ועידית סילמן)
פתאום נזכרתי בזהטיפות של אור
הרב אבינר לחוטובלי: אם ממילא יש ח"כיות, עדיף לבחור בטובות ביותר - כיפה
(אני חושב שהיה זכור לי משהו כזה במעורפל)
השאלה לא רק הלכתית אלא של רוח התורהקעלעברימבאר
ניתן לקיים הלכה ולהיות נבל ברשות
יש אגרות משה על הסכנה של השקפות חיצוניותטיפות של אור
שעלולות להתחפש ל'רוח התורה'
(זה לא פוסל כל טיעון של 'רוח התורה', וגם לא בהכרח במקרה הספציפי הזה. רק מציב במקום לגיטימי את הטענה ההופכית 'לפעמים רוח התורה זה רק תירוץ לשוביניזם')
"הנה קבלתי מכתבו הארוך מאד המלא דברי תוכחה על כל גדותיו על מה שלפי דעתו נדמה לו שתשובותי סימן י' וסימן ע"א מספרי אגרות משה על אבן העזר יגרמו איזה פרצה בטהרת וקדושת יחוס כלל ישראל וכו', אבל האמת שאין בדברים שכתבתי ושהוריתי שום דבר שיגרום חס ושלום איזה חלול בטהרת וקדושת ישראל אלא תורת אמת מדברי רבותינו הראשונים, והערעור של כבוד תורתו הרמה על זה בא מהשקפות שבאים מידיעת דעות חיצוניות שמבלי משים משפיעים אף על גדולים בחכמה להבין מצות ה' יתברך בתורה הקדושה לפי אותן הדעות הנכזבות אשר מזה מתהפכים חס ושלום האסור למותר והמותר לאסור וכמגלה פנים בתורה שלא כהלכה הוא, שיש בזה קפידא גדולה אף בדברים שהוא להחמיר כידוע מהדברים שהצדוקים מחמירים שעשו כמה תקנות להוציא מלבן. ואני ברוך ה' שאיני לא מהם ולא מהמונם וכל השקפתי הוא רק מידיעת התורה בלי שום תערובות מידיעות חיצוניות, שמשפטיה אמת בין שהוא להחמיר בין שהוא להקל. ואין הטעמים מהשקפות חיצוניות וסברות בדויות מהלב כלום אף אם להחמיר ולדמיון שהוא ליותר טהרה וקדושה"
מאיפה מוכיחים מה רוח התורה?ארץ השוקולד
הנושא היה נושא בוער בבחירות למוסדות הישובהסטורי
בזמן המנדט הבריטי, כבר בשנת תרפ"א.
חשוב לציין ברקע, שכל המושגים של בחירה דמוקרטית היו יחסית חדשים בעולם וברוב מוחלט של המדינות שכן היו דמוקרטיות - לא היתה זכות הצבעה לנשים (לדוגמא: בשוויץ זכות ההצבעה לנשים ניתנה רק בתש"ל!).
בציבור הדתי/חרדי (מושג זהה במונחים של אז) עלתה התנגדות חריפה כפולה - גם שזה אסור תורנית הלכתית/השקפתית וגם שזה פשוט 'נישט שייעך' (=לא שייך) נשים חרדיות (סטייל 'בתי האונגרין' מאה שנה אחורה) - פשוט לא ילכו להצביע ולא יבינו מה רוצים מהן.
רמת הניכור היתה כזאת שרבים מהציבור הדתי האמינו, שגם מפלגות הפועלים לא באמת חושבות שנשים צריכות להצביע, אלא זה בסה"כ דרך להכפיל כח - כי הפועלות ילכו להצביע והדתיות לא...
השלטונות הבריטיים (שגם אצלהם עברו באותן שנים תהליך של נתינת זכות הצבעה לנשים) הכריעו שאמנם תינתן זכות הצבעה לנשים, אך במשפחות שמרניות הבעל יוכל להצביע גם בשביל אשתו. (כן, היום זה נשמע הזוי).
נוצר פולמוס בין רבנים 'מקלים' שטענו שאפשר להתיר, לבין 'מחמירים' שטענו לאיסור גמור. הרב קוק תמך עקרונית בעמדת המתנגדים להשתתפות נשים בבחירות, אבל הקפיד לא לפסוק שזה אסור, אלא רק שזה לא מתאים לאורחות היהדות והצניעות, אה וגם אם נשים יתערבו בענייני ציבור, זה עלול ליצור בעיות בשלום בית.
אגב, הפולמוס הזה היה אחד מכמה עניינים (יחד עם הקמת הרבנות הררשית), שדחף את 'העדה החרדית' לדרוש מהבריטים להכיר בציבור שלהם כ'עדה דתית נפרגת' ולא כחלק מ'הישוב המאורגן' שקיבל סוג של סמכויות אוטנומיות מהשלטון הבריטי כלפי היהודים.
ואחרי הקמת המדינה?טיפות של אור
היה ויכוחים סביב חברות כנסת דתיות כמו סביב מזכ"ליות ליישובים?
במפד"ל אני זוכר פולמוס סביב גילה פינקלשטייןהסטורי
אבל חידשת לי ששנים קודם היו שתי ח"כיות.
לגבי עצם ההצבעה המציאות ניצחה. ברגע שיש זכות הצבעה, אם נשים לא תצבענה, מפסידים חצי מהכח.
גולדה מאיר היתה בשלב מסויים מועמדת לראשות עריית תל אביב, ולטענתה היא לא נבחרה כי החרדים התנגדו (כידוע, היו בתל אביב אדמו"רים וחסידיהם בהמונים).
אכן כפי שציינו כאן, הרב ישראלי הסביר שמינוי לזמן, שלא קבוע ובוודאי שלא עובר בירושה - אינו מוגדר 'שררה' וממילא מותר שיהיו נשים (וגויים).
מענייןטיפות של אור
"אפילו ממונה על אמת המים שמחלק ממנה לשדות"פתית שלג
גם פה מדובר על אופן שבו התפקיד עובר בירושה?
הרמבם בהמשך כותב שכל המינויים עוברים בירושהטיפות של אור
עבר עריכה על ידי טיפות של אור בתאריך כ"ב באלול תשפ"ו 0:30
"ולא המלכות בלבד, אלא כל השררות וכל המינויין שבישראל ירושה לבנו ולבן בנו עד עולם"
אם אתה רוצה, הרב ישראלי כאן: עמוד הימיני פרק יב אות ח
וסיכום טוב של דעות המתירים ונימוקיהם כאן:
ישר כח. תודה👍פתית שלג
שבתאי טבת טוען שחלק מההתנגדות נבעה מצניעותארץ השוקולד
של הליכה לקלפי ולכן הוצע אז פיתרון שבחלק מהמקומות הגברים יצביעו עבור הבנות במשפחה.
אתה יודע אם הוא צודק בכך?
עיין מה הרב קוק מנמק בענייןקעלעברימבאר
תן הפניה בבקשהארץ השוקולד
כי שבתאי טבת מפנה לפשרה שהושגה בפועל
אגב, זכור לי שבאותו זמן היה כאן רוב דתי-חרדימתוך סקרנותאחרונה
ואם היו מצביעים כולם (בניגוד להחלטה שקבלו להחרים את הבחירות בשל נושא הצבעת הנשים), כל ההיסטוריה של המדינה יכלה להיות שונה.
סתם, אנקדוטה מעניינת.
מאגרי ספרים תורנייםחזק וברוך
אתר חדש של ספרים ומאמרים און ליין:
ספריית לייבוביץ | הספרייה התורנית
כמובן יש את היברובוקס, אוצר החכמה ואת:
חוברת להורדה וקישורים ללימוד כל ההלכות לחגי תשריעיתים לתורה
ערב טוב,
מצורף לזיכוי הרבים חוברת להורדה של כל ההלכות לחגי תשרי כולל הלכות ראש השנה, יום הכיפורים, ארבעת המינים, סוכות, יום טוב וחול המועד שנככתבו על ידי הרב ירון אליה.
ניתן להוריד את החוברת כאן 20260906223103.pdf
כמו כן מצורפים קישורים לקריאת כל ההלכות אונליין.
כתיבה וחתימה טובה לכולם!
הסימנים וסעודת הלילה • הסימנים לשנה טובה • סעודת הלילה • הנהגות יום ראש השנה
דגשים לראש השנה שחל בשבת • ערב החג • סדר היום • לקראת ערב שני
איסורי יום הכיפורים • איסור רחצה • איסור סיכה • נעילת הסנדלר • אישות
מעוברות ומניקות וחולים בתענית • נטילת תרופות • אכילה ושתיה ל"שיעורים"
מצוות ישיבה בסוכה • חיוב ישיבה בסוכה • ברכת לישב בסוכה ◦ מנהג ספרד באכילת שאר דברים ◦ מנהג אשכנז באכילת שאר דברים ◦ מנהג תימן
מבוא להלכות יום טוב • מלאכות שהותרו לצורך אוכל נפש • מלאכות שנאסרו אפילו לצורך אוכל נפש • היתרי מלאכה שלא לצורך אוכל נפש • הלכות נוספות הקשורות לצרכי יום טוב
כיבוי אש וגרם כיבוי ביום טוב • כיבוי אש ביום טוב • גרם כיבוי ביום טוב
איפה אפשרפצל"פ
לקנות היום את שמירת שבת כהלכתה חלק ב?
יפה נוף/דני ספרים (היום זה הוצאה יותר מורחבת וחדשהנפש חיה.
מהמהדורות הישנות)
באיזה איזור בארץ אתה מחפש?
יצא כרך ב', של המהדורה חדשה?הסטורי
אני לא יודעת, זוכרת שלפני כעשור הייתי בשיעור הלכותנפש חיה.
הלכות שבת, מתוך הספר שמירת שבת כהלכתה בהוצאה החדשה (הבנתי שהספר בהוצאה החדשה כולל בתוכו חלקים א-ב ויש נספח- חלק ג, או שמראי-המקומות וההערות מפורטים יותר, בשונה מהמהדורה הישנה)
אז לאהסטורי
ההוצאה החדשה (כלומר מהדורה שלישית) היא רק חלק א' של המהדורה השניה+ הטמעה של הערות ונספחים שהרב נויבירט הוציא בקונטרס נפרד כמה שנים אחרי המהדורה השניה.
את חלק ב' (במהדורה הזאת) הרב נויבירט זצ"ל לא הספיק להוציא בחייו. לאחרונה שמעתי שהוא כן התחיל לעבוד עליה ויש מי שעמלים לסיים, אבל ככל הידוע לי עדיין לא יצא לאור.
אהה. תודה! לא הכרתי את התוספת. שנזכה בע"ה.נפש חיה.
עבד עליו הרב אשר וסרטייל זצ"ל, ולא הספיק.יהודי שואף לטוב
לא יודע אם מישהו עובד עליו היום.
אני יודע, לאחרונה שמעתי שיש טיוטא ועובדיםהסטורי
לערוך ולהוציא אותה.
מקווה שלא יוסיפו עליו עוד חומרותמשה
למי שמכיר את הסיפור עם שש"כ הראשונה. ביררתי פעם (בכובעי כאוצר החכמה) ומסתבר שהמו"ל (והיום יורשיו) לא מרשים להשתמש בשום עותק שלה לצורך שום שימוש, מאימת הצנזורה הפנימית של העולם החרדי.
קשה להאמין שיוסיפויהודי שואף לטוב
את השינויים בחלק א' עשה הרב המחבר זצ"ל, לנוכח הביקורת בתוך הציבור.
צריך להיות חצוף מאד מאד, ולהיות בז לזכר הרב המחבר, כדי לשנות ממש.
אמנם, אנו מכירים תופעות של השמטות (צינזורים), כגון באם הבנים שמחה בהוצאת המשפחה ובדברי החפ"ק בעניין יישוב הארץ, אבל לשנות ממש לא מכיר שהעזו.
עיקר העבודה למהדורה החדשה היא פרויקט המפתחות ועריכה גרפית, ללא התערבות בתוכן.
נקווה שלא יחצו גבולות...
האמת שכשלומדים עם ההערותהסטורי
יש הבדלי ניסוח, אין כמעט יותר חומרות. כל מה שכתוב במהדורה הראשונה ב'למעלה', מובלע במהדורה השניה והשלישית בהערות.
(חוץ מקולט שמש, שאכן הרב אוירבאך לא הסכים לקולא וגם המציאות השתנתה לחומרא)
בין כך - כמעט כל הלכות מלאכות שבת, כבר נמצאות בכרך א'. כרך ב' זה דיני הדלקת נרות, קידוש, סעודה, תפילות וכד', ממילא יש שם פחות עניין לחומרות/קולות.
אגב יש גם את ג..חזק וברוך
מה?פצל"פ
חלק גחזק וברוך
ג. של המהדורה השניה, שיצא שנים אחריההסטוריאחרונה
זה הפרקי מבוא והערות נוספות, שבמהדורה השלישית הוטמעו בתוך כרך א. (בחלקים שנוגעים לו, לכרך ב. לא זכינו)
פניה לאנשי חב"ד בענין אגרות קודש…סיעתא דשמייא1
…האם רלוונטי לשאול באגרות קודש אם מותר לבחור בבחירות הבאות עלינו לטובה?
חלילה.. רק אל תכפיש את את…סיעתא דשמייא1
את הצד השני ותגיד שהוא שמאל רק כדי לעודד קיטוב ושנאה ( לא אתה באופן אישי כמובן)