רק אני צודק

"תורה לומדים בכל מקום".

כל ההגדרות האלה מיותרות... ב"ה עם ישראל אנשים טובים ומסתדרים עם כולם

יש קצת צדק אצל : הדת"ל, חרדים (ליטאים), חסידי ברסלב וחסידי חב"ד.

חבד זה למוח.

ברסלב זה ללב.

ליטאים זה הלימוד תורה העוצמתי.

דת"ל זה אהבת הארץ והעם.

וכולם קצת טועים

חב"ד נסחף למחוזות משיחיים וזונח את הלב...

ברסלב זונח את השכל...

ליטאים זונחים הכל (אבל ה-כ-ל) חוץ מלימוד.

דת"ל הכי מסכנים כי אין להם משנה סדורה וגם נסחפים למחוזות הזויים (על משיחיות המדינה, למשל).

תלמד מכולם. תקח מכולם. תתחבר לרב שיעזור לך לחבר את המרכיבים.

אין מאיפה להתחיל לתקן

אני אישית:

4 שנים של ישיבה דת"לית

3 שנים (מצטבר) של כולל ליטאי.

4 שנים בחב"ד.

2 ברסלב.

אוהב את כולם

מבחינת אידיאולוגיה מבחינתי ברור שדת"ל, צבא, היחס למדינה

מה גם שיש הרבה ואפילו הרבה מאוד דברים שאני לא אוהבת בחברה החרדית בלי קשר לאידיאולוגיה

בעיקר הצביעות, המראית העין

הגזענות, הצורך שכולם יהיו אחידים- הולכים בתלם 

החשיבות ל"ייחוס"

למרות שהם גם די מגוונים, והכרתי כאלה שמטיילים בעולם ונהנים מהחיים וממה שיש לעולם להציע

אוהבת את הגמחי"ם שלהם, אבל לא את החינוך לעוני אם אפשר לקרוא לזה כך

חב"ד!

וברצינות, מי שלא מרגיש שלם עם עצמו לענות שהדרך שלו צודקת, ליבי עליו.

רואה מעלות בהרבה דרכים. רואה מעלות שיש לי מה ללמוד מהם בהרבה ציבורים אחרים.

חושבת שלפעמים אנשים לא צועדים נכון בדרך שסללו להם.

אבל מאמינה שהדרך שבה אני צועדת היא האמת. אחרת הייתי מחפשת אחרת.

חושבת שלכל אחד מגיע להגיע לשלמות עם עצמו בדרכו

ממך להתפתח בדרך שתיארת?

אני תמיד חושב שאני טועה, זה מה שמוביל אותי לעלות שלב אחרי שלב בעבודת ה'.

כלומר, אני חושב שדווקא הדרך שאני הולך בה היא האמת, זאת שמפקפקת בעצמה ואף פעם לא נכנעת לתכתיבים.

כנראה שזה פחות או יותר אותו הדבר...

יש לי המון מה להתקדם בדרך האמת שאני מאמינה בה.

כי יש בי שני כוחות כמו בכל אחד. ולא תמיד כוח האמת מנצח.

ולא כל מה שאני מאמינה בו קל ליישום...

אם אתה תמיד חושב שאולי הדרך שבה אתה צועד טועה, אז אתה אף פעם לא מאמין במשהו לגמרי. אז אולי אתה לא מאמין שיש אמת?

אולי זה מפולסף מידי. אבל אני אני מאמינה שיש אמת, אז אני צריכה לחפש אותה, ואם היא אכן קיימת אז החיפוש עלול להוביל שאמצא אותה. ומה לעשות, יכול להיות שכשאמצא אותה, יקרה דבר הזוי- אני אבין ואאמין שהגעתי ליעד.

אם אני לא חושב שהגיוני להאמין שהגעתי ליעד, כולמר לדעתי יכול להיות שאין בכלל יעד שאין בכלל אמת.

הייתי מובנת?

ניסוח מסורבל...

צריך להתאמץ המון להחזיק מעמד מול היצר שגורם לך לחשוב על "היעד" שלא קיים.

העניין הוא שכל צעד (לכיוון הנכון) שאתה עושה בדרך צריך להיות היעד.

זה נסיון לא קל...

אתה צועד בדרך ללא יעד?

נשמע לך ראציונלי? אמיתי?

לא נשמע לך מילים יפות שלא הולכות עד הסוף עם מה שהמאמינים בו?

הזוי באוזני

ולהרחיב על זה לא נראה לי שהמקום הוא הפורום...

זה רציונאלי, אבל לא בריא לרוב העולם (וכנראה שגם לי)

יש יעד. ויש דרך. וצריך לצעוד בדרך אל היעד.

אני מאמינה בזה. וחושבת שאני גם יודעת מה היעד..

וחושבת גם שיודעת מה הדרך אליה.

רק שהדרך ארוכה וקשה. 

ולכן כל צעד הוא יעד קטן בדרך ליעד הגדול.

אבל אם לא מחפשים להגיע ליעד האמיתי, אז אפשר ללכת גם בדרך ההפוכה לגמרי. 

אם מחפשים את היעד ולא מוצאים אותו, אז זה לפחות בשוגג...

אבל היעד הוא הדרך, זה המפתח להצלחה בחיים בכל תחום.

ככה מגשימים חלומות...

בשביל להצליח להתקדם בדרך אל היעד הגדול החלט צריך לראות בדרך עצמה יעד. מסכימה..

אבל למחוק את היעד הגדול שאלוקים הציב זה כבר מחיקת האמת.

הפסיכולגיה שמקדמת בחיים היא יפה. וגם נכונה במידה מסוימת. אבל אי אפשר לתת לה לבלבל אותנו..

להפוך להיות אנשים שצועדים בדרך ללא מטרה, שנלחמים בקרב בלי אויב, שכובשים שום שטח...

העיקר שיריתי.. הדרך זו המטרה...

זה מצחיק.. תכלס..

לא התכוונתי שאין מטרה. אין יעד.

בכל צעד שאתה עושה יש מטרה כלשהי, אתה צריך לפגוע בה.

אבל אין יעד, אתה צריך להמשיך ללכת.

פשוט אין גבול לקרבה לה'

כי עכשיו הגדרת שיש יעד. רק שהיעד הזה הוא אין סופי.

זו הגדרה אחרת. לגמרי.

אז קודם אין סופי זה לא משהו שלא קיים. 

והיעד הזה שהוא קרבת ה' הוא בחלט אחד היעדים המרכזיים.

*אבל*

היעד הזה הוא יעד אישי שבו אני המרכז. שאני אהיה הכי קרובה. 

היעד האמיתי בשבילי גדול מזה גם כן.

וביעד ההוא אלוקים הוא העיקר.

וליעד הזה, למרות שיאיר בו אור אין סופי, אפשר להגיע בנקודת זמן מוגדרת.

גאולה קוראים לזה.

ובנתיים חוץ מהיעד הענק של קרבת ה' שאליו תמיד מתקדמים יש גם יעדים מעשיים בתורה שהם כן מדודים. בתניא קוראים לזה למשל להיות בינוני. זה יעד גם כן.

מהי הדרך להגיע ליעד הזה? יש לי את האמונות שלי. בדרך של חב"ד.

אבל אל תמחק את המושג יעד. זה נשמע חסר מטרה. ובאיזשהו שלב זה כבר לא עושה חשק לצעוד..

כבר אמרתי שהעניין הזה הוא נסיון רציני, ולכן העדפתי שלא להגיע למושגים שכתבת עליהם בתגובה.

זה לא בריא לרוב האנשים וזה מוליד ייאוש ויצר רע מחודש כזה שלא הכי קל להסתדר איתו. לי לפחות זה עושה את זה

לא יודע אם זה ממש קשור... 

אבל תמיד טוב שיהיה יעד ביניים כלשהו

ככה יותר קל להתקדם, ויש יותר כוח שרואים הצלחות 

אבל רציתי לומר שאדם ששואף כל הזמן גבוה, הדבר הראשון שיצר הרע ינסה לעשות לו, זה ליצור יעדים רחוקים מדי.

צריך לדעת לפרק כל משימה לתתי משימות ולסמן לעצמך וי על כל אחת מהן.

אפשר גם לקנות מדבקות סמיילים ולהדביק לעצמך על החולצה על כל אחת

רק אל תתן לזה להשכיח שיש גם משהו גדול מאחורה.

אני כאן כדי למלא את התאווה שלו

המטרה הגדול / היעד הגדול- גאולה. כי אז יהיה מלוא כל הארץ כבודו.

אבל יש בזה הרבה יעדים קטנים גם. כשאני מברכת על תפוח קידשתי דבר תחתון באור אלוקי. כל דבר גשמי שסביבי הוא יעד. איך מקדשים אותו? איך הופכים אותו דירה לה'?

זה כולל את היצרים שלי שהם הכי תחתונים. כי התפוח לא יכול להתנגד לה' והם כן. אז אם הם הכי תחתונים, אז לכבוש אותם זה הכי לעשות לו דירה בתחתונים.

וכן הלאה. זה גם יעד ענק וגם המון יעדים קטנים באמצע.

ולא. זה לא מייאש. בטח לא היעדים הקטנים. והיעד הגדול.. צריך ללמוד עליו באמת ואז הוא לא מייאש גם.

על מה שכתבת פה אין חולק (גם אני)... אני מדבר על משהו קצת אחר אבל מעדיף שלא להכנס אליו, עמך הסליחה

מכל צד פוליטי (בין אם מדובר באחים לנשק או רבנים חרדים),

רק אנשים שמעריכים את חיינו פה יותר מכך שערכיהם ישלטו הם שותפים אפשריים לדעתי.

בעו"ס, היינו לימוד תורה.

עד אז אגבש דעה עם בעלי, בטח נשקיע בלחיות היטב בכדי למות היטב

חשוב לא להתרגש

כשמאה מיליון דולר נופלים אל כיסי.

בנוסף לא מצאתי עדיין מי שילמד אותי את הדברים מפיו, ועליי ללמוד לפני שאצא לשדה.

הרבה יותר חשוב להרים מיזמים שיעשו את העבודה ויכניסו כסף אחר כך

מלתרום אותו ובעצם לאבד אותו.

בכללי אני מעדיף לתת דגים ולא חכות.

לא? 

היה לי פעם סיפור עם עבודה משרדית קטנה שהייתה לי וחברה במצב כלכלי לא פשוט. בקיצור נתתי לה את זה נטו כצדקה וגם שילמתי קצת קדימה על עוד חודש כדי לעזור עם חוב ספציפי.

מפה לשם.

בחודש הראשון היה מעצבן והיא עשתה את זה לא כל כך טוב. בחודש השני עשתה את זה טוב. בחודש השלישי עשתה מעולה ממש.

החוב נגמר מזמן. היא עבדה שם עוד שנה והייתי מרוצה מהעבודה שלה. התבאסתי ושמחתי כשהיא עזבה.

גם הפורום כיום אינו מה שהיה לפני שנה,

די דעך.

הרבה ניקים ותיקים התחלפו בניקים אחרים.  כנראה הרוב לא יזהו את הניק הותיק, גם אם היית יודע אותו.   

הערתי ברצינות אם הציניות פוספסה כדי שלא תצא תקלה

'באתי עדיך - האם הכרתני? הנני היהודי, ריב לנו לעולמים...'

חוץ מזה מי אמר שמותר לנפץ ע"ז שאינה שלך, ואולי לפי דינא דמלכותא כל ממצא שייך למדינה. וגם מי אמר שהוא ע"ז? והאם הולכים בזה לפי חזקה או לפי סימנים או לפי מה שאומר הארכאולוג?

"כי את מזבחותם תתצון, ואת מצבותם תשברון

ואת אשריהם תכרותון."

יהודי כלל לא רשאי להחזיק בפסלים

מבחינה ממונית הפסל לא שווה כלום

ונחשוב כאפר, כי צריך לשרוף אותו.

מותר להחזיק דברים שלא שווים כלום.

ולא בטוח שאיסורי הנאה אכן לא שווים כלום.

ובכל זאת אסור להחזיק פסל

תציץ בפניני הלכה לגבי דין של ביטול עבודה זרה, ובחלוקה שבין בעלות יהודית לבעלות של גוי.

כאן הלכה ה - ביטול עבודה זרה של גוי | פרק י - איסור הנאה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א וכאן הלכה ו - עבודה זרה של ישראל אינה בטלה לעולם | פרק י - איסור הנאה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

על פניו נראה שלא בטל מזה דין עבודה זרה, אם כי זה יהיה גם תלוי בשאלה האם הפסל נמצא באזור שהיה יהודי או לא. עכשיו באמת תהיה השאלה האם בכלל זה משהו שבידך לאבד או שאתה צריך לתת את זה למדינה. זו שאלה מעניינת מאוד.

צריך שאלת רב על כזה דבר. לא לנחש בעצמנו.

אם זו שאלה רק לעיון - יש על זה מאמר בתחומין לו. המסקנה שלו לא לנתץ, כי עבודה זרה שאף אחד לא עובד היום בטלה מאליה. וגם אם יש חשש שהפסל היה של ישראל, זה ספק ספיקא - כי אולי הישראל לא השתמש בו לפולחן. ראה גם כאן:

הלכה ח - תיירות | פרק יב - בתי פולחן וסמלים | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

זו אמירה מאוד מוזרה.

לאיזה עוד שימוש ישראלים החזיקו פסלי עבודה זרה? בזמן שעבודה זרה שולטת בכיפה, קשה לומר שהיו מי שהחזיקו דבר כזה רק לנוי.

אם חזקת רוב פסלים שהם לנוי. אז בשביל להוציא מחזקה יש כללים הלכתיים ביורה דעה

שרוב הפסלונים של הישראלים לא שימשו לפולחן אלא למסחר או דברים אחרים

(יש על זה הרחבה במאמר אחר בתחומין יג. בלי קשר למאמר - אני שמעתי מארכיאולוגית שמתישהו הארכיאולוגים הגיעו למסקנה שהיו פסלונים שפשוט שימשו למשחק ילדים)

אם יש 9 חנויות כשרות ואחת טרפה ונמצא בשר ביניהם, ושרלוק הולמס אומר שיש ממצאים מיקרוסקופים שזה טרפה, מה הדין?

למשל בתכלת, למרות הממצאים המחקריים, רוב הפוסקים לא פסקו שזה התכלת

אבל מעניין, אחפש לקרוא בתחומין

התרפים שמיכל שמה במיטה של דוד.

או האריות בכסא שלמה.

גם בארכאולוגיה יש כזה דבר פסלים שהם בבירור לנוי. אני לא יודע לגבי הארץ, אבל בבבל היו הרבה כאלה בארמונות

(ואם התכוונת למה שהארכיאולוגית סיפרה לי בנוגע לצלמיות משחק - דומני שהיא התכוונה אפילו לא רק אצל יהודים, אלא בכלל)

וכן, המעשה הנכון הוא לפתוח הפניות 👍

אולי היום בניגוד לילדות אני אצליח לטפל בו ויגדל לו קצת שיער

נעשה לו קוקיות, שיהיה בת

איך אומרים ראש דשא או ראשת?😉

"ראש אולפנה או ראשת אולפנה?" 

"ראש עיר או ראשת עיר?"

כן ראשת זה חארטה..

מחבבת שגרה

היא לא חייבת להיות משעממת

בשבט יש יומולדת לעץ שלנו בגינה

שגדל בספונטניות מתוך דשא סינתטי

לא שזכרתי את זה

אבל האייפון בחר להציג תמונה שלו הראשונה להיום 

יש הזדמנות לעשות סעודה רביעית, להוסיף אלפא ביתא פסוקי ברכה ופיוטים וכו'. הלוואי שאזכה לחצי ממה שאני מדבר בחצי מהפעמים. אבל לפחות יש משמעותית יותר זמן ויותר נחת לזה מאשר בקיץ. (וגם בקיץ זה ברכה כי יש הזדמנות יותר בנחת משמעותית בשישי להשלים שמו"ת ושיר השירים וכו' וכולי האי הלוואי )

שהעברת נושא. זה מאוד חכם. יישר כוח!

חודש טוב!

לגבי מה עושים במוצ"ש ארוך. זה היה כמו מים קרים על נפש עייפה  אחרי הדיונים של חרדים -דת"ל.