הבת שלי שמנה יותר (בגיל חודשיים שקלה שש וקצת, עכשיו בת כמעט ארבעה חודשים ולהערכתי מתקרבת ל8)

ובסדר לי לסחוב אותה במנשא. (הלכתי איתה לסיור של שעתיים בערך על הגב. היה כבד, אבל נסבל).

כמובן עדיף מנשא שיש לו אופציה לנשיאה על הגב (ארגו או צ'יקו) וחייבים תמיכה טובה בגב ופיזור משקל ברצועת מותן.

יש לכם אפשרו לשאול מנשא ממישהו ולמדוד?

בכל מקרה כשיש אפשרות לעגלה אז עדיף, כי זה לא בריא לסחוב כל כך הרבה. וגם קחי בחשבון שכשמסתובבים עם מנשא אין איפה להניח אותה, וקשה מאד להתכופף ולעשות דברים אחרים תוך כדי.

פשוט מנסים למצוא דרך להסתדר הכי טוב עם שתיהן

קיבלתי אמבטיה של ביבי גוגר ויש לי טיולון כמה זה פרקטי להחליף?

עד מתי בכלל משתמשים באמבטיה?

אני משתמשת לטיולון לשתיהן ביחד או לחוד 

לכן מתלבטת אם להחליף לאמבטיה בכלל...

אבל עוד מעט הגדולה תגמור את הגן ולא תצטרך אותו לשינה בכלל

אז אולי אז.

הקטנה תהיה אז בת 3 חודשים בול

עכשיו קיבלתי אמבטיה (מפרויקט אגורה)

ומתלבטת אם זה כזה שווה  וכדאי להחליף

שבשימוש יום יומי האם אפשר

להחליף לפעם טיולון ופעם אמבטיה?

והאם לא כדאי כבר להשאיר כי עוד רגע ממילא עוברים לטיולון?

בת כשלוש חודשים

לא נעים לי אבל אשמח לתשובה 

כנראה לא ראית

צילמתי את האמבטיה

זה העריסה או השני?

מקווה שהבנתי

רוב הנשים מסתובבות עם מנשא

רציתי לדעת האם גם במשקלים גבוהים

הם משתמשות

אבל בגלל שזו הוצאה רצינית השאלתי מחברה כדי להרגיש קודם מה זה ואם זה שווה את ההשקעה.

את האמת, זה יכול להיות אחלה עד שהם עוברים את ה-4-5 קילו. אולי אני עצלנית וחלשלושית ולא מסוגלת לסחוב כבד. אז זה די תלוי מסוגלות פיזית. קיצר, הולכת להחזיר למשאילה החמודה וממש לא לרכוש אחד משלי...

מה שכן, אם זה מנשא גב אז יותר קל לסחוב משקלים גבוהים יותר, אבל לא תמיד קל להשחיל את התינוק לשם, ואת גם לא רואה אותו. 

עם הגדול שלנו לא היה שייך מראש כי הוא היה דביבון אמיתי 

יש לי ילדה ששקלה 10 קילו בגיל חצי שנה ונשאתי אותה (על הגב! זה משמעותית יותר נוח ובריא) עד גיל שנה וחצי.

ואם מתחילים על הגב בגיל ארבעה חודשים אז הגטף מתרגל בהדרגה למשקל העולה- ויש הטוענים שזה גם ממש טוב לאמא הנושאת- חיזוק העצמות, מניעת אוסטאופורוזיס וכד'.

אישית- לי זה מאוד נוח. יש לי מנשא ארגו ואני יכולה ללכת לכל מקום בלי להיסחב עם עגלה ובלי להיתקע בשבת עם ירידה של כמה קומות בלי מעלית. 

שהיא קטנה גדולה

(עוד לא בת 3 חודשים

ושוקלת בערך 7 להערכתי,נולדה 4 וחצי..)

מקווה שהבנת את זה

לא נראה לי מתאים לשים אותה על הגב

אני צודקת?

עוד חודש, בגיל 4 חודשים, כבר אפשר לשאת על הגב.

למה זה באמת?

עוד שבוע שבועיים כבר בן ארבעה חודשים, הבובון. 

האמת שאין לי מושג כמה הוא שוקל (עוד לא הייתי בטיפת חלב...) אבל הוא ארוך מאוד ומחזיק ראש מעולה. נראה לי שיהיה מבסוט על הגב עוד מעט. 

אם יש לך מנשא טוב (כמו שלי) אז גם על הבטן אפשר לסחוב עוד קצת- עד חצי שנה. אבל זה באמת פחות נוח.

מהלידה אני השתניתי כ"כ

הרבה יותר רגשית

המח הלך לו

והכח-ירד לטמיון

(עבדתי בתור בחורה בחנ"מ היתי סוחבת לבד נכה ששוקלת 100 קילו

מהכיסא גלגלים ולמעלה)

והיום?אין לי כח לסחוב את הפשושיות

אבל עושה את זה..

אז לכן שאלתי אם כדאי מנשא

ברור שהוא משאיר ידיים פנויות אבל בטח הוא מעמיס על הגב

אבל אולי בעלי יקנה לעצמו

הגיוני שאין כח ואין מח. מזדהה איתך לגמרי.

אבל באמת על הגב זה יותר קל. 

אולי יש לך חברה להשאיל ממנה מנשא טוב כדי לנסות לפני שאת קונה?

שתינו אותו דבר בערך

מה זה משנה.

כמעט 3 חודשים וכמעט 4

מקווה שזה יעבור בקרוב

רק שחוץ משלושה ימים מתישהוא לפני חודש וחצי- לא נחתי בכלל עם כל הארועים המשפחתיים שעברו עלינו...

רוצה לשתף?

זה קרה פתאום?

כבר אין כוח לדבר על זה.

רק הצעתי

שיהיה רק טוב ובשורות טובות

ותמשיכי להיות כזו מקסימה..

(יש רצון עז לצרף אותך לפורום הסגור

מצידי ועוד כמה חברות

אבל נראה לי את עסוקה מידי

לא?)

עד אז היה שימוש יומיומי במנשא בדרך למעון (וללימודים שלי) ובחזרה באוטובוסים

ב7-8 קילו כבר היה לי כבד מידי ובעלי המשיך מדי פעם להשתמש..

אבל יש לציין שאחרי הלידה בגלל הנקה הגעתי ל42 קילו אז אני יחסית רזה, זה בטח משנה...

ולא אין לי פיסבוק

נשמע מענין

גם אם בלידה נראה שיצא הכל, יכול להיות שנשארו שאריות שגורמות לדימומים.

נבדקת אחרי הלידה?

מכירה אישה שיש לה דימומים וכתמים בתקופת ההנקה )קבוע( לא יודעת את ההסבר במדויק אבל בעצם בהנקה רירית הרחם לא מתעבה תקופה ממושכת וכנראה שאצלה הרירית ככ דקה שיוצר כתמים.

מטפלת בזה ברפואה אלטרנטיבית אבל זה לא עוזר 100%

גם כדי לבדוק שאין שאריות ברחם

וגם אם הרחם נקיה - שתבדוק ממה זה - מה מצב רירית הרחם, מה המצב ההורמונלי ואם יש לה עוד רעיונות ממה זה יכול להיות.

גם אם אין לזה משמעות רפואית, דימום לא מוסבר במשך 3 חודשים אחרי הלידה, זה בהחלט מצריך יחס ופתרון רפואי היות שזה מפריע.

שאריות שליה.

חשוב ללכת שוב לאולטרה סאונד ואם לא רואים מספיק טוב אז להיסטרוסקופיה

איך היה בהנקות הקודמות?

בפרט אם זה קורה לאחרכ שאתם ביחד...ולפני לא היה.
אם היא מוצאת פצע- אתם מותרים וזה מקל עלייך,כי אז יודעים שיש לך פצע בצוואר הרחם וזה מקור הדימום.
אם אין פצע- זה אוסר אתכם, (כמובן היא גם מתקשרת לרב ומסבירה והוא אומר את דעתו ההלכתית) וכדאי ללכת לרופאה כי יאז מקור הדימום הוא מהרחם, או הורמונאלי מהנקה...

תשאלי קודם כל את מכון פועה תתקשרי אליהם

הם טובים ומקצועיים.

דבר שני

יש לפעמים הפרשות דמיות בהנקה

צריך להיות כל הזמן עם תחתון שחור

אפשר לשים תחתונית שחורה

ולא להסתכל בניגוב

ראיתי גם שיש נייר לניגוב שחור ואז זה גם מגניב כי את לא רואה את.ההפרשות האלו

דבר נוסף כמו שאמרו ממש תבקשי אולטרסאונד לראות שהכל נקי בבטן

בעייני כלום.

או שמביאים משהו מכולם ואז אפשר לפנק במשהו קטן או ארוחת בוקר נחמדה וצנועה.

או כלום.

הכוונות טובות. אני בטוחה. אבל זה יוצר מתח במודע או שלא במודע מול הורים אחרים ומול הצוות שאחרי דברים כאלה הם סוג של משוחדות...

אם לילדים טוב, תפרגני להם בהודעות. תכתבי מכתב להנהלה/למפקחת. הרבה הרבה יותר משמעותי מעוד כוס עם שוקולד. 

אני כבר מאבדת את הראש

האנשים סביבי לא ככ עשירים ולמרות זאת התפיסה שגננות ומורות חייבות לקבל כל הזמן מתנות.

גם כשזה מטפלת פרטית שאני משלמת לה טבין ותקילין כל חודש.

כל ראש חודש יש מתנות בגן, א. בוקר/שוקולדים וכו.

טו בשבט חנוכה ראש השנה תחילת שנה חזרה לשגרה.. בפורים יש משלוח מכל ההורים אבל בנוסף ככככלללל האמהות שולחות עוד משהו.

מעבר לעלות אני סתם לא טובה בהפקות האלה ולמצוא כל פעם ברכה בחרוזים ולנסח יפה ולכתוב בכרטיס מעוצב... ממ משתגעת מזה

וגם לא מרמינה שהגננות כבר מוחמאות, כי זה ברור לי נאבד בסך הכל הכללי..

גם אני וגם אני רואה עוד הורים שנותנים משהו מדי פעם ואני לא חושבת שזה גורם למתח והשוואות.

אפשר גם לארגן מכל הגן וזה עוד יותר מהמם אבל דורש הרבה יותר כוחות.

ולא עולה שקל

לבעלי יש קבוצה שבה הוא שומר את כל הודעות המרגשות של הורים, קורא בזמנים קשים

ולא מהבינה......

זה הכי נותן כח והכי מחמם את הלב.

לא עוד כוס או קרם לחות לארון....

בחנוכה זה חג החינוך

זה אותם מילים

אני אוהבת לעצור ולהגיד תודה

והם מתרגשות מאוד משוקולד

או שיש לך ליד הבית זולסטוק או מקס ותמצאי משהו סמלי לחנוכה ארוז יפה

ממש סמלי

ופתק

זה מהמם

וגם אז הייתי מביאה, רק אם הייתי בטוחה שיסמכו על זה.

וגם הכשרות של שאר המצרכים.

אולי תתייעצו עם חמיך?

עלה לי שואב שוטף ידני או רובוטי..

השאלה אם תשתמש בו..

בטח אם הכל עליה

ואם זה משהו שאין לה אז בכלל כדאי

אנחנו קנינו בכל מיני הזדמנויות להורים: שואב שוטף, מטחנת בשר, מדיח כלים (לא היה להם אבל כן הייתה הכנה במטבח), מקרר - כשהמקרר שלהם גסס וידענו שקשה להם לקנות.

זה הריון ראשון ואני קצת בלחץ

הייתי בטוחה שעד כה אני כבר אלד מזמןן

לק"י

עושים מוניטור, שתן ולח"ד אצל האחיות.

ואז עוברים לרופא, הוא עובר על המוניטור ועושה אול'. יש רופאים שמציעים לבדוק פתיחה/ אורך צוואר הרחם. אני אישית מסרבת כשאין סיבה אמיתית.

השרשור נועד לכל מי שחפצה בפרקי זמן של -

התאוורורות,

מנוחת הראש, הגב, העיניים ואצבעות הידיים,

נוכחות עם עצמה ועם היקרים לה,

מיקוד, ריכוז ויעילות 🙂

אנחנו מקדישות זמן איכות לעצמינו / בן הזוג / הילדים / כל מי שיקר לנו, ומתנתקות מהפלאפון ומהמחשב על מנת ללהתאוורר - ולהתחבר שוב למה ולמי שחשוב לנו.

איך זה עובד? כל אחת שרוצה כותבת בשרשור מתי היא מתכוונת להיות בלי מסך.

מוזמנות להתעניין, לשאול "איך היה?" לפרגן ולתמוך אחת בשנייה ❤️. וגם לנחם ולעודד כשלא הלך (קורה...). ההתעניינות ההדדית נותנת מוטיבציה וכוח!

הפרויקט מוקדש לעילוי נשמתן של רנה שנרב הי"ד, רעות שוורץ ז"ל, הודיה מעודד ז"ל וקרן אורה יוסקוביץ ז"ל.

מי שרוצה תיוג כשיש שרשור חדש - תכתבו לי בתגובה להודעה הזאת בבקשה 🙂❤️

ל3 שעות וחצי!

זה לא היה לגמרי מתוכנן מראש, אבל זה היה כל כך כיף ומשחרר.

הייתי רק בקשר עם הבית למה שהיה צריך וזהו.

מבחינתי זה היה מושלם!!

אני רוצה לקחת הבוקר לאיזה זמן אבל עוד לא תכננתי לגמרי איך הולך הבוקר שלי.. יש כמה טלפונים שאני צריכה לעשות וכזה.. אז אעדכן בע"ה בהמשך 😀

יש דרך הקופה

אפשר לקבוע פגישה עם העוס, זה ללא עלות בכלל. פשוט לצלצל לשאול מתי היא נמצאת, אמורה לעבור בין מרפאות.

והיא עוזרת למצוא ולהפנות הלאה.

אם הטיפול הוא דרך הקופה זה ממש בחינם, רק לפעמים יש המתנה.

העוס יכולה לסיע בקיצור ההמתנה אם תחשוב שזה דחוף...

יש גם טיפול תרופתי שמאד עוזר. אני הרגשתי שצריכה את העזרה התרופתית כי אחרת לא אתמיד בטיפול, כי לא היה לי באמת כח לטפל בעצמי.

מה קורה בטיפול?

בגדול, נותנים מקום להכל. הרבה פעמים דכאון נובע ממקום בתוכינו שמכל מיני סיבות  אנחנו חונקים בפנים. והחנק הזה מחלחל כמו מוות של איזור מסוים בנפש. וזה מוביל לדכאון המדובר.

כשמגיעים לטיפול ויש מקום להכל, להניח כל רגש כל חויה כל תחושה, עצם האוורור הזה מאד מקל ומסיע לחזור לחיים.

יש גם כלים מעבר שעוזרים להתמודד.

ועוד 2 נקודות חשובות:

ויטמינים- למלא מאגרים של משפחת ויטמיני בי, ברזל, וויטמין די. בשלושתם מצוי מאד מחסור אצל נשים בפרט אחרי לידה והם קריטיים לבריאות הנפש.

ספורט- לא תמיג זה ישים אבל אם כן, כל פעילות גופנית, גם הליכה של 20 דקות בפרט אם נעשית בשמש- מעלה רמות של הורמונים בגוף שאחראיים על מצב רוח חיובי.

ואם יורשה לי לעודד- זה עובר. זה לגמרי יכול לעבור.

ספורט התגלה מחקרית כיעיל כמו טיפול תרופתי כשהוא נעשה במינונים מסויימים.

אם אני זוכרת נכון זה משהו כמו 20 דקות של פעילות מאומצת (נגיד הליכה שמתנשפים) 3 פעמים בשבוע, אבל לא זוכרת במדויק.

וממש התגלה שמוחית זה עוזר כמו טיפול.

וויטמינים סופר סופר חשוב.

לנסות טיפול דרך הקופה.

ומצטרפת גם לזה שדיכאון מגיע בדרך כלל מסיבה מסוימת, וכשאת מבינה מה הסיבה ומטפלת בה הרבה פעמים הוא פשוט עובר...

אבל ממש חמוד שהיא אומרת לבד שמוצץ יכול לעזור לה

הייתי שוקלת להביא לה

אפשר ללכת לריפוי בעיסוק. ובינתיים לתת לה ללעוס דברים אחרים, כמו חתיכת בד שתחברו לבגד שלה, כפית חד פעמית, מאכלים קשים כמו גזר וגריסיני...

יכול להיות שזה נובע גם ממשהו רגשי, אז יכול להיות שכשזה ייפתר גם הצורך התחושתי ייגמר.

בינתיים תשתדלי כמה שפחות להראות לה את הגועל שלך, כי מן הסתם זה ישפיע על הקושי הרגשי...

❤️

חשבתי לתומי שתחושתי זה ילגים שנולדו ככה.

זה יכול להווצר ביום בהיר אחד?

ויכולות להשתנות במהלך השנים.

שלושה מילדיי (אם לא פספסתי נוספים) "אכלו" את החולצה שלהם בשלב מסוים של חייהם, וזה עבר אחר כך. אצל הקטנה (הילדונת שעל הרצף) זה עבר לאחר שבגן ובבית עשינו מה שכתבתי לך (בהתייעצות עם המרפאה בעיסוק). יש לה צורך גדול בתחושה, וזה מתבטא בכל מיני אופנים, וזה אחד מהם.

אבל באמת זה יכול להיות בגלל עניין רגשי, ואז זה יעבור בזכות הטיפול הרגשי... תתייעצו עם המטפלת הרגשית.

יש כאלה על שרשרת, שגם נראים יפה.

היא ממש אוהבת

אני מרגישה שבימים שאני מצליחה להפנות אליה יותר זמן איכות זה פחות קורה ככה שאולי באמת זה רגשי אצלה ויעבור מהר מעצמו...