בס"ד

מצרפת את דעת ההלכה לגבי שמיעת מוזיקה בשלושת השבועות שכתב הרב אליעזר מלמד:

ד - שמיעת מוזיקה ממכשיר חשמלי ביתי
יש אומרים שכמו שאסור לשמוע כלי זמר בהופעה חיה בשלושת השבועות, כך אסור לשומעם דרך מכשירים חשמליים ביתיים כדוגמת רדיו וטייפ, ורק שמיעת שירים בלא ליווי של כלי זמר מותר בספירת העומר ובשלושת השבועות. וכן הורו כמה מגדולי הפוסקים (אג"מ יו"ד ב, קלז; יחו"ד ו, לד). ויש מי שאסר אפילו שמיעת שירים בלא ליווי תזמורתי באותם ימים (ציץ אליעזר טו, לג).
אולם יש שהקילו לשמוע בימים אלו כלי זמר דרך מכשירים חשמליים, מפני שמה שכתבו האחרונים לאסור הוא דווקא לשמוע הופעה חיה של נגנים, שיש בזה חגיגיות, אבל בשמיעת כלי זמר דרך רדיו או טייפ אין כל כך חגיגיות. ואמנם, כשהחלו לייצר את מכשירי הרדיו והטייפ הראשונים, היתה שמחה בשמיעת הניגונים דרכם, אולם כיום שהכל רגילים לשמוע בכל עת מוזיקה על ידי מכשירים חשמליים, אין בזה כל כך שמחה, וממילא אין איסור לשומעם בשלושת השבועות. 
ועוד, שיש לחלק בין ניגונים של שמחה לניגונים רגילים. שרק ניגונים של שמחה ראוי לאסור בימים אלו, אבל ניגונים רגילים, וקל וחומר ניגונים עצובים, אין לאסור בשלושת השבועות. וכן למדנו (שבת קנא, א) שבעת ההלוויה עצמה נהגו להביא חלילים ולנגן בהם כדי לעורר צער ובכי על הנפטר, והיה זה בכלל מצוות לוויית המת. מכאן שאין איסור גורף על שמיעת כלי זמר, אלא האיסור בימי אבלות הוא לשמוע ניגונים של שמחה. וכן שמעתי מאבי מורי, שלא רק שמותר להשמיע שירים עצובים על החורבן בליווי כלי זמר דרך הרדיו בתשעת הימים אלא שיש בזה מעלה, שעל ידי כך הלבבות מתעוררים יותר להתאבל על החורבן. 3 

ה - הלכה למעשה 
נראה למעשה לפי הדעה המקילה, שיש לחלק את השירים לשלושה חלקים. האחד הוא שירי שמחה, כדוגמת שירי חתונה. השני, שירים שאין בהם לא שמחה מיוחדת ולא עצב מיוחד, ובכללם רוב השירים כיום, וכן רוב היצירות הקלאסיות. השלישי, שירים עצובים כדוגמת שירי אבל על אדם שמת או על החורבן.
מתחילת שלושת השבועות, יש להימנע משמיעת החלק הראשון, והוא שירי שמחה. ומראש חודש אב, יש להימנע גם משמיעת החלק השני האמצעי, ורק את החלק השלישי הכולל שירים עצובים מותר לשמוע. וכן נהג ערוץ שבע לשדר בשלושת השבועות שירים רגילים שאין בהם שמחה, ובתשעת הימים לשדר שירים עצובים שמזכירים למאזינים את האבל על חורבן בית המקדש.
עוד נראה, שכאשר שומעים מוזיקה בקול רם, גם כאשר היא סתמית, העצמה נותנת לשיר חגיגיות, והרי הוא נעשה כשיר שמחה. לכן גם שירים שמותר, אין לשמוע בקול רם.
עוד נראה, שאסור להשתתף בקונצרט של מוזיקה עצובה (רקוויאם) בשלושת השבועות, ואף שזו מוזיקה של אבל, מכל מקום הקונצרט הוא אירוע חגיגי ומשמח, עובדה שרגילים להתלבש לקראתו בחגיגיות. אולם כאשר מקיימים אירוע תרבותי, נראה שמותר להשמיע בו נגינה עצובה לזכר ירושלים, ואפילו בתשעת הימים (עפ"י שבת קנא, א). 

להלכות ומנהגים נוספים שכותב הרב באתר ישיבה:

מנהגי שלושת השבועות | אתר ישיבה

שנזכה לגאולה שלמה במהרה בימינו!

א. יש המון זמרות חרדיות/דתיות. פשוט זה שוק שתוסס מאחורי הקלעים ולכן לא תמיד אפשר וקל להגיע אליו. חפשי בתוכניות ישנות "רק רוצה לשיר" בערוץ 7 לדוגמה. אפשר ליצור קשר עם אחת מהן או כמה, להוצאת השירים לאור

ב. לכל שיר ויצירה יש זמן להיוולד. אל תתייאשי! כשיגיע הזמן השירים והלחנים שלך ייצאו לעולם

ג. אם יש לך גורם מתווך זה אפשרי להעביר לחנים לזמרים, לדעתי.

לגבי שליחת השירים, אם את יודעת לנגן בפסנתר, אפשר לשלוח את המנגינה בלבד, בצירוף טקסט. או לבקש מגבר שישיר כשאת מלווה אותו בפסנתר.