יאללה, תתחילי

כן? כן. יופי.



אל האולפנה הקודמת קודמת שלי יכלתי להגיע רק עם טרמפים.
היה לי כמה טרמפים קבועים, הייתי מדברת איתם ערב לפני, וככה נוסעת.
בטרמפ שלי בימי ראשון היו נוסעות איתי כמה חברות עד מקום מסויים, ככה קבוע.

בקיצור, יום ראשון אחד, אחרי שלא נסעתי לפחות חודש אני מגיעה לטרמפיאדה ורואה אותם עולות על טרמפ, אני מסתכלת בשעון, הוא עוד לא אמור להגיע והוא גם ככנ תמיד מאחר. טוב, מוזר. לא נורא, קורה.
אני עולה בטבעיות, שמה את התיק בבג׳אז, מתיישבת בנחמדות, הוא מתחיל לנסוע אני כזה מסתבכת שעות עם החגורה ופתאום אני קולטת שחברות שלי מסתכלות עלי בפרצוף מוזר ממש.
אני מסתכלת עליהם בכזה מה אתם רוצות ופתאום אני קולטת שעליתי על טרמפ לא נכון, הם בכלל נוסעות עם אבא של חברה שלי.
כולי מתפדחת תחיים, זאת חברה שלא דיברתי איתה שנים, אבל ממש שנים וגם אף פעם לא היה לנו קשר טוב.
ופתאום אני קולטת שבעצם הם בכלל לא יקחו אותי לאולפנה כי הם נוסעות עד למקום שהוא לפני.
כולי מפודחת מבקשת לעצור, יורדת מהאוטו, מסתבכת עם הבג׳אז. זה היה נורא.
חודשיים הייתי מתחבאת כל פעם שראיתי את אותה ילדה.

זה לא נשמע כזה פאדיחות, אבל תדמייני את עצמך בסיטואציה ואז תביני על מה אני מדברת. נורא.
פעם ראשונה שאני בכלל מעיזה לספר את זה

אם את רוצה יש לי עוד אחת שאף פעם לא סחפרתי. אני במצברוח לספר אותם עכשיו.

יאללה לכי עלזה.

אני לגמרי במצברוח לחייך עכישו

אז,
באולפנה האחרונה שלי היה צריך בשביל להשתחרר לבקש אישור לשחרורים הביתה מהמזכירה.
בפעם הראשונה שלי הגעתי והיא התחילה להתעניין ולשאול שאלות כמו כל העולם.
אני כבר הייתי כל כך רגילה לשאלות האלה שאני עונה עליהפ בערך בלי להקשיב לדאלות כי באופן מפתיע זה תמיד באותו סדר.
זה היה יום ממש לחוץ והייתי במצברוח נוראי ועניתי לה על כל השאלות מהר כזה ולא ברור ועצבני. בקיצור, היא נתנה לי שיחרור וכשאני יוצאת היא אמרה לי משהו ממש מוזר שלא קשור לכלום.
אני מנסה להבין ומרחצה בראש את השיחה שלנו ופתאום קלטתי שדיברנו על שני נושאים שונים לגמרי.
ו.. תוך כדי שאני משחזרת אני מבינה שהיא קלטה את זה אבל לא טרחה להכיד לי שאני אומרת דברים לא קדורים.
אחד הדברים הפדחניים, כשקלטתי את זה התחלתי להסמיק באמצע הרחוב (זה מאד קל לי להסמיק כי אני אשכנזיה)

(תכלס זה לא ממש ממש פאדיחה אבל כמות הפאדיחות שלי במקום הזה היתה מטורפת אז גם זה ביחד עם כל השאר זה זוועה)

(אשכנזים זה הכי שווה, בעיקר אשכנזים מסמיקים!)

 

איזה מעצבנת שהיא לא אמרה לך כלום.

בעיקר בקטע של המסמיקים,
תנסי את להסמיק כמוני ותביני.
אני נהיית עגבניה וזה בעצמו גורם להמון פאדיחות)

כמוני, אני אשכנזיה טהורה בערך עד אברהם אבינו..)

צרה משותפת.

אני דווקא לגמרי לא אשכנזיה טהורה אבל קיבלתי את כל הגנים האלה.
(לחלקיהם הטובים והרעים)

מה יכול להיות רע באשכנזים?

|מעופף|

יש להם אופי שאני לא סובלת, לחלקם כמובן, אבל האשכנזים עם האופי האשכנזי זה מעיק (ואת לא כזאת, חלילה)
הם מסמיקים וזה מידי מראה את המחשבות שלהם.
הם נשרפים במקום להשתזף.
הם לבנים ברמה שאני לא אוהבת להסתכל על עצמי.
לספרדים יש אוכל יותר טעים, זה מוכח.
הם מתפדחים מהכל.





אויי אני לא אוהבת את זה.
זה מידי מכליל ומגעיל.
זה אשכנזים מסוג מסויים וזה לא כולם.

(סליחה על ההתערבות.)

בעיקר בהסמקות ובשריפה במקום השיזוף.

אני בן אדם אדום בגלל זה. מסמיקה מכל דבר, ונשרפת.

זה מבאס ממש.

למרות שאני זכיתי בלהיות בלונדינית עם עיניים כחולות בזכות האשכנזיות הזאת.



אבלאבל, אני בכלל לא חושבת שזה יפה.
יש אנשים כהים מהממים.
אחותי כהה ממש יחבית טלי והיא הרבה יותר יפה ממני. הרבה.

האמת שאני לא לבנה-לבנה. אבל האדום עולה על הכל.

מסכימה איתך. יש כהות מהממות.

מבחינתי אחוז אחד של כהות כבר תופס הכל. (זה למה אני לא לבנה.)

 

וחוץ מזה- נמשים עדיפים על לבן (את מנומשת?) מעל טיפונת יותר כהה. מניסיון.

רואים את זה ולפעמים לא.
בדכ זה ממש לא בולט.

את צריכה להודות על זה.

ברר.

 

 

(לא, אל תדמייני אותי עכשיו ככהה מנומשת. אני לא. אבל זה לא ממש יפה. במחילה מהמנומשים כולם..)

אוי זה נשמע נורא

יאללה ספריי