אל תבכה תשמח

אז תהיה מרוצה ממה שאתה 

ותאהב את עצמך איך שאתה!

ותעשה הכל בשביל שיהיה לך כיף 

תראה את הדברים הטובים ותיהיה גאה בעצמך

או שתישאר במסקנה שלך

(זו רק הצעה קטנה ........)

ההפך. זה ממש כיף לי ואני יודע כמה כיף זה להיות שמח

אבל הגעתי למסקנה שפשוט אני אוהב להיות עצוב. יש בזה משהו מנחם. משהו שאתה בורח אליו כדי להתחמק מכל מיני דברים שיש לך

לא הבנתי איך אפשר לאהוב להיות עצוב??

זה בהרבה יותר כיף ואתה תרגיש מאושר!!!!

אני אוהב להיות שמח!

אבל הרבה פעמים יש ייאוש ועצבות... ואז זה כיף...

שאתה אוהב מתי שיש יאוש ועצובות

אבל זה כואב......

הבנתי לפעמים אתה רוצה לברוח למקום הזה ולהיות עצוב שזה מה שאתה אוהב אבל זה מאוד כואב

אני צודקת?

ואל תחשוב שנתתי רשות לומר את זה..

כי בזמן האחרון

אני נוגע לא נוגע

ואם נגיד את האמת

אני הולך ומשתגע

כי בזמן האחרון

קצת חשוך אתה שומע?

אז תדליק כבר את האור

תעשה מה שאתה יודע

ערב שוב יורד

צונח לרחוב

בין אלפי פושטי ידיים

נשמות אבודות

כשהערב שוב יורד

נופל אל הבור

גם אני עכשיו פושט ידיי

מבקש לחזור

כשהחושך משתלט עליי

אני רץ אל האור

עם הזמן הפכת להיות

אחד שמתבונן

עם הזמן המחשבות באות

מלטפות את הכאב

שונא אתה אוהב אתה

אולי אתה בכלל בודד

דפיקות בדלת נשמעות

תפתח עכשיו

זאת האמת

עכשיו אני מנגן

עכשיו זה בין השורות

עכשיו נלחם עם המים

אסור את היד להרפות

עכשיו אני כאן צועק

אוהו

אואוהו אוואווהוו

את כל השתיקות

זה בעיניים

את הקולות

את מה שהיה

קברתי בתוך הדממה

את השעות

את מה שנגמר

אספתי את מה שנשאר

יצאתי לראות

יצאתי לחיות

ולנשום בעיקר

זה המקום המוכר. אזור הנוחות. קשה לעזוב הרגלים.

אבל צריך פשוט להחליט שיוצאים מזה!! שאתה לא נכנע לכאב ולרחמים העצמיים. זה לא מועיל לשום דבר.

אבל בהחלט מוכר