הוא מתחיל את גיל ההתבגרות של גיל שנתיים, יש להם רצון להיות עצמאיים, לקבל את מה שהוא רוצה , אבל מצד שני עוד לא יודעים להתמודד עם העוצמות של הכעס שהם מגלים בתוכם.
מה עושים? לא מתרגשים, לא כועסים, נותנים את הבקבוק , אם הוא זורק וכועס ממשיכים בנחת להתעסק במשהו ואומר לו- הבקבוק שם, תקח כשתרצה. זהו, אם עושים ענין מהתפרצויות הזעם האלה, הן רק מתגברות.
אצלנו לפעמים עוזר לו( בן שנתיים וארבע) כשאני מתחילה לספר , כאילו חתומים, על פילפילון שקרה לו מקרה דומה למקרה שהוא כועס עליו עכשיו, הוא פתאום מפסיק לצעוק ומתחיל להקשיב, ואז אני מספרת מה פילפילון עשה ואיך הוא נרגע, אבל זה עובד על הבן שלי, לא יודעת אם יעבד אצלך. באופן כללי אצל הגדולה הינו נלחצים מהתקפי הזעם האלה, אחר כך למדנו לא לעשות עניין, זה שלב בהתפתחות שלהם, הם צריכים לפתח זהות נפרדת מאמא ולכן צריכים קצת למרוד.