מומלץ בחום!

חוסך הרבה זמן, כסף וכאב ראש אחר כך. בסופו של דבר זה לא שלא יהיה לך זמן לנשום, פשוט החופש מוקדש בעיקר לזה.

גם החומר עדיין טרי לך בראש, את לא במחויבות של עבודה/שירות וכו' ובגדול הראש שלך הכי פנוי לזה עכשיו.

זאת לא קייטנה, אבל עצם זה שחשבת על זה מעיד שאת רצינית. לדעתי- לכי על זה. את לא תצטערי

אני עשיתי בתיכון וכן הצטערתי על זה אז אי אפשר להגיד לה בוודאות "את לא תצטערי על זה"..

זה תלוי האם היא תקבל את הציון שיספק אותה בשביל מה שהיא רוצה/ תחליט ללמוד. לי אישית זה לא הספיק ולכן נאלצתי לעשות שוב אז זה לא חסך לי לא זמן וממש לא כסף אבל יש אנשים שכן הולך להם בפעם הראשונה ולהם באמת זה משתלם כמו שאמרת.

@מירוש!- אני במקומך הייתי מחכה עם זה אחרי השירות, גם כי את טוענת שאין לך מוטיבציה כרגע והפסיכומטרי מאד דורש זאת וגם כי בתיכון לרוב זה עוד גיל מוקדם מידי ולא יודעים במה רוצים לעסוק ולכן לא יודעים לאיזה ציון לשאוף.

בהצלחה!

זוהי הגישה הכללית שלי, בלי לדעת עלייך יותר מידי פרטים.

למה?

החיים לא נהיים קלים יותר, ולא נהיה פתאום יום שבו פתאום יש כוח לפסיכומטרי.

עכשיו את בתוך מצב של מרתון למידה, יש לך את הכלים ואת היכולות לשבת וללמוד, וזה פי מיליון יותר קשה  לעשות את זה אחרי השירות כשאת כבר לא יודעת מאיזה צד מחזיקים עיפרון.

זה יכול גם לחסוך חופש בעתיד =)

בסופו של יום הקורסים בתיכון בד"כ יותר זולים, וזה ייתן לך הזדמנות לתכנן את המשך חייך בשלב יותר מוקדם. יש חומר שיהיה לך יותר קל מלאחרים, ויש לך גם את מוסר הלמידה.\וזה לא משהו שעושים 24/7, יש גם זמן לדברים אחרים...

בהצלחה

אני גם ממש התלבטתי על זה שנה שעברה ובגלל שהיה לי ממש (אבל ממש!)

עמוס לימודית בשביעית החלטתי לא לעשות.. וזה היה לי מצויין כי גם לא הפסדתי את תחילת שמינית וגם באתי עם מרץ (יחסית) ללימודים ואני ממש לא מתחרטת על זה למרות שזה כן היה עוזר לי אם היה עכשיו פסיכומטרי ביד. זה היה לי מצוייין ובאמת שאם הייתי עושה היה לי סיוט החופש בגדול וסיוט בשמינית.. ניצלתי את החופש לדברים אחרים חשובים לא פחות כמו רישיון..

אם את לא יודעת מה את רוצה ללמוד שנה הבאה ויש סיכוי שלא תצטרכי פסיכומטרי אז יכול להיות שתתאמצי לשווא..

עוד נקודה זה שבדר"כ הממוצע ציונים של פסיכומטרי בתיכון נמוך בהרבה מאחרי תיכון.. רוב החברות שלי שעשו לא קיבלו ציונים מאוד טובים או שמספיקים להם למה שהם רצו.

אם את יודעת מה את רוצה לעשות אחרי סיום תיכון יותר קל להחליט.. אם את יודעת שאת רוצה ללמוד אז כדאי להתאמץ על זה (אלא אם כן את רוצה הוראה במכללות שאז יותר קל להתקבל על תנאי וכמובן שאת צריכה תעודת בגרות סבירה..)

אם לא אפשר לעשות תוך כדי שירות (כמוני  בע"ה) או בחופש שלפני..

שיהיה בהצלחה גדולה!! והחלטות טובות!! 

מקווה שלא בלבלתי אותך..

ומה שבטוח - תהיי שלמה עם ההחלטה שלך!! זה הכי חשוב!

הסטטיסטיקה שונה- לתיכוניסטים יש ממוצע גבוה יותר

מוזמנים גם. יש פה הרבה נתונים:

https://www.nite.org.il/files/statistics/graphs_2016.pdf

הציון הכללי הממוצע [בשנת 2016] של נבחנים מתחת לגיל 18 הוא 533. בין 18-20 זה 515.

יש שם עוד הרבה נתונים, וחלוקה לפי שפות וכאלה.

מה שאני כתבתי זה מעמוד 43

פשוט לא שוים יותר מידי.

יש מעט מאוד נישות באקדמיה ששווה ללמוד אותם מהצד של פרנסה.

יש רפואה ופרא רפואה, STEM, משפטים וראיית חשבון, הוראה ואדריכלות, זהו בערך.

אם המטרה היא פרנסה אפשר ללמוד מגוון תעודות ורישיונות שלא באקדמיה, תיווך נדלן, רתכות ומסגרות, אינסטלציה ושיפוצים, טכנאים וחשמלאים למיניהם, רישיון מנוף או טרקטור או מלגזה או משאית, הלוואי שהציבור החרדי (והציבור הישראלי בכלל) יתמקד בזה במקום בתארים מיותרים במדעי הרוח והחברה, אין שום פרנסה בתחומים האלה.

כמו שכתב ריה"ל "ואל תפתיך חוכמה יוונית שאין לה פירות כי אם פרחים".

גם מעניינת אותי ההזדמנויות שיש ללימודי תואר "מהדרין"

אגב אולי בפרוג יהיו תשובות רלוונטיות יותר

קמפוס שטראוס,

יש להם מכינה לגברים, מניח שיש גם לנשים אבל לא יודע 

אפשר לפרסם את השרשור כדי להגדיל סיכוי לתשובה?

הי,
יודעת על מישהי שלמדה אומנות בשלוחה החרדית - היה אפס צינזור, גם בספריה היה ספרים ותמונות בלשון המעטה, לא ברמת צניעות מינימלית. גם המרצים מדברים על הכל בלי סינון.
בשלוחה הרגילה, זה עוד יותר, מן הסתם.
אולי זה שיקול - למי שפנתה

לפעמים זה נותן כיוון

ממרצים שלמדו או מלמדים שם.

יכול להיות שחלק כן השתפר עם השנים, אני לא יודעת מניסיון.

אווירה תחרותית נוראה בין הסטודנטים, סיפורים על אנשים שמחבלים אחד לשני ביצירות. 

ביקורתיות מאוד קשה מצד המרצים, מילים מאוד קשות, מסמנים לסטודנטים איקס גדול ישר על העבודה.

הכי קיצוני: בגלל כל זה, היו סטודנטים שהיו מגישים את העבודות ואז עולים לגג להתאבד.

וגם זה מקום מאוד חילוני ומאוד שמאלני. 

מבחינת צניעות זוועת עולם. מבחינת פוליטיקה, הם הוציאו בתור פרוייקט אומנותי תמונה של ביבי עם חבל תלייה לפני כמה שנים.

יש המון פרוייקטים ללימוד אומנות ועיצוב לדתיים שקמו בשנים האחרונות, הם סובלים מחסרונות משמעותיים משלהם (בעיקר חוסר מקצועיות משווע) 

אבל כל הנ"ל אלו דברים שנשמעים לי מאוד מרתיעים. שוב, לא באמת מניסיון.

בגדול זה לא המקום להתייעצות זו נישה מאוד מצומצמת ואם את בכיוון של בצלאל את כנראה מגיעה מכיוון טיפה שונה.

לא עונה כי עברו שנים מאז שהייתי בנישה הזו של האמנות למדתי אבל לא שם ומכיר כאלה שכן.

חלק ימליצו חלק פחות אבל ההפחדות כאן בלי פרופורציות. כמו בכל מקום זה תלוי בך בכוח הפנימי שלך ובשמירה שלך על עצמך ועל מה שחשוב לך. תנסחי את זה לעצמך מראש.

מי שלא למדה שם ומגיבה... זה מדבר בעד עצמו אין סיבה לחרדות בהצלחה

כנ"ל חוסן, וכנ"ל ערכים והגדרות דתיות.

להגיד זה תלוי בך זה נחמד אבל לא באמת עונה על השאלה אם האווירה מתאימה למי שמחפש מסגרת דתית וצנועה.

אכן אין סיבה לחרדות. 

זה חממה מוגנת ורגועה לבנות שרוצות תואר של בצלאל בלי כאבי ראש

אבי נגר

מישהו יודע ומכיר בי"ס עם מסלול קצר יותר לאומנות ששווה באמת?

עכשיו רואה ששאלת על תואר אז לא רלוונטי

לעבור מנחה 3 חודשים לפני הסוף- אני לא יודעת כמה זה ריאלי.

תואר עיוני, ולצערי באמת אין המון חומר ל-2 מאמרים נוספים. אפשר ל-1. המון זמן התבזבז על כיוונים שלא צלחו.

אני מרגישה שהמנחה חושב שהתחתנתי קטולית עם הבעיה שאני מנסה לפתור. אני כולו באתי ל-4-5 שנות מחקר, לא מעבר. 

גם באמת שהמחקר מייאש אותי לגמרי. אני אמורה ללדת בתחילת שנה ואין כיוון מבטיח באופק. אם אצטרך לעבוד על זה עד לפתרון הבעיה אני עלולה להשתגע באמצע.

הגיוני שיש הרבה כיוונים שלא צולחים אבל בדרך כלל יש כיווני מחקר עם סיכון יותר גבוה ויותר חדשניים וכיווני מחקר נוספים פחות חדשניים אבל עם סיכוי טוב יותר להצלחה.

לגבי הוועדה המלווה זה החוקרים שהיו במעבר שלב.

הייתי קובעת פגישה עם המנחה ומנסה להבין איך כן אפשר לכנס את החומר שיש למאמר אחד נוסף. איזה סימולציות חסרות וכו ושמה על זה פוקוס מרכזי. יכול להיות גם שהמנחה שלך אובר ביקורתי ואם תדברי עם הוועדה המלווה הם דווקא כן יחשבו שיש מספיק חומר או קרוב לזה (מכירה מנחים משוגעים שלא רצו לשחרר אנשים בתואר שני גם אחרי כמה פרסומים וטענו שזה לא מספיק).

פשוט אני כבר כל כך מותשת מזה שכבר פחות חשוב לי התוספת ד"ר לשם שלי, העיקר לסיים.

כרגע הכיוון של הפסקת לימודים הכי ריאלי, מקווים לנס עם הרבה עבודה קשה.

ומוסיפה שאפשר לקבל הארכות אוטומטית עכשיו בגלל המלחמה..

בכל מקרה לא הייתי מוותרת, הייתי מנסה לראות איל אפשר כן להוציא מזה בחודשים הקרובים דוקטורט, את לא צריכה שלושה מאמרים אלא עבודה בהיקף של שלושה מאמרים

מניחה שיש לך וועדה מלווה, אולי להתייעץ איתם? זה אמור להיות חלר מהאחריות שלהם

בדכ עושים באמצע הדוקטורט ומגישים להם מסמך. רוצה לכתוב לי בפרטי מאיזה אוניברסיטה את?

אם את לא זוכרת, יכולה לשלוח מייל לרשות לתלמידי מחקר אצלכם

לי התואר השני לקח זמן רב, כך שבאמת לפעמים דברים מאתגרים ממש ולא הייתי מציע להתייאש אם כי הרמה של שני ודוקטורט לא קרובים.

שולח כוחות מכאן.

תרצי שאפרסם את זה בראשי כדי להשיג עוד תשובות?

אין חובה לסיים דוקטורט בצורה של מאמרים. זה אופציה, אבל לא חובה.

אמור להיות בתדירות של פעם בשנה פגישה עם ועדה מלווה (מהמוסד שלך או חיצוני), והם אמורים לתת חוות דעת נוספת למנחה לגבי התרומה, התקדמות וכו'.

נראה שלא היה לך דבר כזה.

בטח יש אצלכם דיקן\אחראי תארים מתקדמים שאפשר לדבר איתו על העניין.

בסופו של יום, דוקטורט זה עובר\נכשל. זה לא משנה אם עוברים ב-61 או במאה.

אז בסדר, לא יצא מאמר יוקרתי. אבל השאלה היא אם מה שכן נעשה מספיק למשהו, ובשביל זה שווה לפנות למישהו בעל תפקיד באוניברסיטה (הכוונה היא לפרופ' בכיר מהתחום, שכבר הגיש סטודנטים משלו ובחן אחרים, ויש לו למה להשוות) ולשמוע מה אפשר לעשות.

והרבה דירות שותפים.
 

בלוד יש כפר סטודנטים.

ברחובות יש כפר סטודנטים.

מניח שיש גם מעונות בבר אילן, לא יודע איך הם.

אוכל לחפש פרטי קשר לכל השלושה למי שרוצה, מוזמן לפנות בפרטי.

ממה שהבנתי

הרבה דתיים גם

ייתכן מאוד שאפשר לגור שם גם בלי ללמוד באריאל

שווה לבדוק