בואי לאישיי

בעצםבעצם, זה טוב בסוף.
עצוב שהגיע לזה אבל טוב שיצא.


חדשה פה?

או לעבור משהוא משמעותי

 

שמשם הם לא יוצאים אנשים טובים יותר תאמין לי!!!

מיניסיון

הי, מממ זה בטח קשה אבל תדעי שהגיוני שבאיזה שהוא מקום גם לו טוב עם זה, אולי עדיף את זה מאשר להמשיך להסתובב בלי לתפל... וואי שיהיה לו ממש בהצלחה... תבקרי אותו הוא רולי צריך אותך

 

 

 

(ממש סורי עם נדחפתי, בהצלחה

רק אחרי 3 שבועות האחים יכולים להגיע

אני צודקת?

זה כזה סמיילי עם מלא משמעויות

הוא יקבל את ההעזרה הכי טובה.

אל תדאגי! הוא יצא משם הרבה יותר טוב בעז''ה!

זו עומדת להיות תקופה לא קלה, גם לכם כמשפחה וודאי שלו.
תשדלי לזכור גם מתוך הקושי- שבסופו של דבר זה יביא אותו למקום יותר נכון, יותר בריא.
מאחלת לכם רק טוב, שבע"ה יגיע כמה שיותר מהר.


(ואם מותר לי להוסיף משהו שלמדתי על בשרי- שתדעי שמותר לך מותר לך מותר לך לומר שקשה לך בגללו. לא ממקום של האשמה, אלא באמת ממקום שהוא אח שלך והוא כל כך חשוב לך ויש לך קושי להתמודד ולהכיל ואת גם צריכה חיבוק ותמיכה ושיגידו לך שאת גיבורה כי כן זה קשה גם לך.
יש לנו נטייה להשתיק את הקושי שלנו שנוצר מהקושי של אדם אחר, כי "לו קשה יותר והוא לא בחר בזה אז מי אני שאגיד שקשה לי". זה לא נכון! כן צריך להיות עם טקט, מתי מתאים לדבר על הכאב שלך ועל הקושי, אבל אל תדחיקי אותו, תספרי למישהו שאת סומכת עליו שקשה לך. ואם מישהו מגיב לקושי שלך לא נכון (לדוגמה בצורה שהזכרתי למעלה), פשוט תחפשי מישהו אחר שידע להכיל אותך כמו שצריך. זה שאחד לא הצליח להחבר לכאב שלך לא אומר שהכאב שלך ראוי לזילזול או שהוא מטופש, קטנוני או ילדותי.)
(וגם- אני תמיד כאן בשביל כל דבר, אם רק תרצי).