בס"ד

וטוב כי אחרי הכל רוב הלא דתיים יודעים עלינו דברים מהתקשורת או מהמשפחה ורוב הפעמים הם יודעים עלינו דברים לא נכונים ולא מחמאים. ולכן (לא רק אבל גם) ממש חשוב לדבר איתם!!! העניין הוא שאי אפשר לדעת מה הם יאמרו וישאלו אותנו. ולכן צריכים להיות ממש מוכנים לזה.למרות שאנחנו רק נוער, אולי דווקא בגלל זה ראוי שאנחנו נדבר איתם. וגם צריך להראות להם שאנחנו לא חפיפניקים, כאלו מתנדנדים לא חרדים ולא חילונים, צריך לתת להם לראות את הטוב שביהדות ועד כמה זה רק מעלה מועיל ומחיה, עד כמה זה אמיתי!!

ובעזרת-ד' נעשה ונצליח!!!

ישר-כח!

זה טוב כי ברור שזה מקרב...

אב מצד שני זה מאוד קשה... החילונים מעלים שאלות קשות.. למרות שנראלנו שאנחנו יודעים הכל, כשהחילוני שואל שאלה זה קשה ומבלבל.. אז צריך לבוא לזה ערוכים..

אבל, אני לא יודעת עד כמה הוא מתאים לגיל שלנו, אני חושבת שלבני- נוער החילוניים מן הסתם יהיו הרבה שאלות, שגם אנחנו שואלים את עצמנו באיזשהוא מקום...ולא יהיה לנו מה לענות, אני חושבת שזה רק יביא אותנו ליותר קשיים אמוניים שגם ככה קיימים, ואין מקום לערוך סמנריון כזה בשיתופנו.

אין לי בעיה בסמנריוני "גשר" ואני מאוד בעדם. אבל זה בדיוק העניין שצריך מרצים קצת יותר בוגרים ומיושבים על דעתם בכדי שהם יוכלו להעביר את הדברים בצורה טובה. ואנחנו כרגע קודם צריכים לפתח את עצמנו ורק אח"כ להעביר את זה לאחרים.

מסופר במסכת חגיגה דף ה: שכשמת ר' יהושע בכו יותר מהרגיל. שאלו למה בוכים כל כך הרבה? וענו כי הוא היה יודע לתת תשובה לכל האפיקורסים הגויים[לאפיקורס יהודי בתקופת הגמרא לא היה צריך לתת תשובות וכן מוכח מגמרא סנהדרין לח:]. ועכשיו הוא מת ומה יהיה על עם ישראל? ענה אותו חכם שיש פסוק [לא זוכר איזה] שממנו לומדים שתמיד יש מצב בו יש תשובות לשאלות. אם ר' יהושע מת אז השאלות שהם יוכלו לחשוב עליהם יהיה פחות קשות והרבנים של אותו דור יוכלו לענות עליו.

מהגמרא אנו לא לומדים שיש ל"עם" תשובות לכל השאלות. אנו לומדים שיש לפחות לאחד בדור, האם לנו יש את התשובות?

בס"ד

ואם בכלל אנו יכולים למצוא את התשובות

 לעניות דעתי אחת הדרכים שעל ידם אפשר לנסות להערך למפגש שכזה  בסיעתא דישמיא הוא  ע"י שיעור אילו שאלות ישאלו ולבדוק, ללמוד ובעזרת ד' גם למצוא את התשובות עליהם.

או שצריכים מאה אלף?

השאלה הנשאלת היא האם אפשר להוכיח את קיום האל בצורה שיכלית או שלא ניתן[אפיקורסים בתוקפת הגמרא היו מראים סתירות בפסוקים, זה לא מה שיש עכשיו] כל ספר הכוזרי, "שעיקר אמונת ישראל תלויה בו" כדברי הגר"א מתבסס על האמונה באל. בדור שלנו המצב שונה, השאלה הראשונה היא האם צריכים לברר את הנושא או לא? אחר כך האם יש אל או לא? עד שמגיעים לתחילת ספר הכוזרי. משם הדרך סלולה לאמיתות הדת היהודית.[יש ספר שמנחה עד ספר הכוזרי אבל הוא לא כל כך נפוץ וידוע]

בס"ד

ונראה לי שדווקא אצל הנוער יש הרבה אמונה שלצערינו איננה כ"כ מומשת מכל מיני סיבות. נראה לי שזה תלוי בקבוצה.

שיעור אחד נראה לי לא יספיק. אפשר אולי לעשות מפגשים ברצף (במשך שבוע או חודש וכדו') ולראות מה ההענות לזה ומזה להמשיך. לדוגמא: רוב הנוער שהיה במפגש ממש מתלהב ורוצה לשמוע עוד אז צריך להמשיך וכדו'. יכול להיות שההענות תהיה יותר אישית  או בקבוצות קטנות יותר וכדו'.

גם הבנתי שרוב האנשים פה נגד פנים אל פנים[הבנתי גם שכתבו שתי כתבות ב"טל שמים" נגד פא"פ]
אנו צריכים להתחבר ולהעלות קודם כל את הדתיים.

תראו מה יש במסע מושבות של מחוז מסויים:
"בתוכנית:
מפגשי נוער
פעילות עם ילדים
הדלקת נרות ברוב עם
פנים אל פנים"

ואם איני טועה גם כל השאר הם כך±.

אנו יכולים ללמוד שני דברים מכל זה.
1.אפשר להוציא אנשים למשהו שלא היו רוצים לצאת אליו אם מפמפמים ונותנים שם[מסע מושבות=פא"פ+דתיים חילוניים, ועוד זה עולה כסף[כי יש הוצאות נוספות דוג' אוטובוסים וכו'], לא דרך התנועה זה כמעט חינם].
2. הגישה שלנו היא להתחבר לציבור הדתי, לחזקו, ולא לציבור שאינו שומר מסורת.

וכל אלו שאומרים בנ"ע בנ"ע בנ"ע, תראו מה הם עושים... אנו גם עשינו את זה רק בשמות אחרים, ומחלק הדברים אנו סולדים מבחינה אידאולוגית[ולא רק הלכתית].

נקודה למחשבה...

אני לא חושב שרוב האנשים פה הם נגד פא"פ.

ישנם כמה כאלה, לא רבים.

גם לי אין התנגדות למפגשי דתיים חילונים, השאלה היא איך.

פעילות משותפת - זה סיכון, אבל זה סיכון שצריך לפעמים לקחת.

מפגש ע"מ לדבר דיבורים רציניים נטו - הסיכון גבוה מידי לעניות דעתי.

לדעתי אפשר וחשוב להיפגש! לא צריך רצוי וכו לדבר על הדת, אפשר להיפגש ולעשות איזה התנדבות ביחד או משהוא  אחר.

לגבי הפחד להיתקלקל , הרבה פעמים כשמפחדים מימשהו זה כי אין לנו יכול להתמודד.    

בס"ד

לפי דעתי זה דבר מעיל וחשוב מאד לארגן מפגשים בינינו לבין ילדים חילונים, מכיוון שזה תורם בטווח הרחוק (ואולי גם הקרוב) לאחדות בעם ישראל ועוד הרבה מאד סיבות (אפשר לחשוב לבד).

בעניין של ההשפעה לרעה-צריך קודם כל שמי שיבואו יהיו ילדים שבטוח יודעים שהם לא יושפעו לרעה (אפשר לבדוק את זה עם רבנים, הורים וכו'.

בענייןם ההשפעה שאפשר להשפיע עליהם, אני חושב שכמה שזה נראה מציאותי ולא יעיל- בכ"ז הרי כולנו אנשים ואם נדבר בשפה שמובנת להם, נראה שהם לא כאלה אנטי וכו'. 

אבל הגמרא בסנהדרין דף לח: מסבירה שאפיקורס זה דווקא גוי, אפיקורס יהודי, לא. כי הוא מחפש רק לקנטר, לעומתו אפיקורס גוי שואל גדי ללמוד.

צריך עיון מה ההגדרה של "החילונים" בימינו, הם כנראה כמו אפיקורסים גויים של אז, שואלים כדי לדעת. אבל השאלה היא מי הולך אליהם.
הגמרא בקידושין לא. אומרת "ודע מה שתשיב לאאפיקורס" כדי שאם ישאל אותך אל תגמגם לו אלא אמור לו מיד...- לא שאתה הולך לחפש אותם.
מי שהולך אליהם זה כבר עניין אחר, האם רק מאורי הדור?[צריך גם לעיין באגרת תקנ"ה, הרב מדבר על זה קצת]

צריך לדעת מה להשיב, אף אחד לא ביקש ממך ללכת להגיד לו.

אבל לא נראלי שחילונים מוגדרים אפיקורסים. כל הקטע של האפיקורס זה שזה לא יעזור לענות לו, אז אין טעם לענות. אבל צריך לדעת את התשובות.

אבל סתם כך: את יודעת מה להשיב לאפיקורס? אני לא דורש שתהיי רב, אבל נראלי שלהרבה חבר'ה פה חסר ידע בסיסי באמונה, והם לא בדיוק יודעים מה להשיב לאפיקורס. או שהם יודעים להשיב לאפיקורס שבתוכם - כלומר הם יכולים לשכנע את עצמם, אבל לא אנשים אחרים ובטח שלא חילונים.

בקיצור, נראלי שהסיכון שהאפיקורס ידע יותר מה לענות לך מאשר הפוך, לא שווה את העסק.

חשוב מאוד להפגש עם חילוניים לא ממש לשיחות וויכוחים אלא לפעילויות משותפות כדי שיכירו אותנו ושיבינו שלא באנו להחזיר אותם בתשובה אלא כדי להתחבר איתם ושהם יכירו את העולם שלנו ושיראו שאנחנו לא כמו שהציגה אותנו התשקורת...

כמובן שצריך להזהר לא להסחף ולשמור על הגבולות אבל אני חושבת (ובלי להתגאות) שהחברה בתנועה שלנו מספיק חזקים וחכמים לשמור על גבולות והעקרונות...ואפשר גם שהמפגשים יהיו נפרדים ואז אין בעיה של צניעות..

בקיצור, זה רעיון מעולה רק צריך לתכנן אותו טוב...

הדגש שלי היה על כך שאנו צריכים לשקוד על התורה וללמוד ספרי מוסר לפני מפגש כזה..(התגובה שלי כעקרון היתה כלפי כאלו שטענו שאינם יודעים מה להשיב לחילונים..)

*אפיקורס הוא אדם שאינו מאמין בתורה שבע"פ(הגדרה שאולי קולעת לקבוצה  קטנה של חילונים בימנו)

ב"ה

יש את האתר www.kipa.co.il שאם י'הי'ו להם שאלות שאנחנו לא יודעים לענות עליהם, אפשר לשאול שם.

כך שלדעתי אין בעיה עם מפגשים כאלה, אבל לא בגיל 15-17..

יש מצווה:"הוכח תוכיח את עמיתך"-בגמרא יש מחלוקת:לפי דעה 1-עד שיכה אותך.ולפי דעה 2-עד שיקלל אותך.

לפי דעתי אנחנו צריכים לעשות כאלו מפגשים בגלל שייש חובה על כל יהודי להוכיח את עמיתו שאינו מתנהג בצורה כשרה(כמובן שבדרכי נועם)...ובמפגשים כאלו זה בידיוק הזמן ללבן עינינים עם חילונים ולהדריך אותם לדרך הנכונה.

וסיפור לסיום:בגמרא מסופר על רבי יוחנן בן זכאי(99% שזה הוא)שראה את שכנתו עוברת עברה בשבת ולא מיחה בידה..ולפיכך נקרא העוון עליו.

שנזכה להפיץ את אור ה' בעולם!בציפיה לבינין אריאל!

מוטב יהיו שוגגין ואל יהו מזידים ביצה ל עמוד א

המקרה שלא מיחה: ביצה כג עמוד א

שרוב החילונים כן עוברים על עברות שכתובות במפורש(לדג:חילול שבת שהעונש לעושה זאת במזיד:סקילה!!!)

לכן עדין קיימת כאן מצוות הוכח תוכיח את עמיתך..חוץ מי זה שאם נביא בפניהם  טיעונים הגיונים ומבוססים,אין סיבה שלא יקבלו את ה"תוכחה" שלנו(שתעשה בצורה הכי נעימה שאפשר..)

ד"א-תודה על המקורות.

היה כתוב שייש להוכיח כל יהודי וזו  מצווה מהתורה.(כמובן בדרכי נועם!)

כמו כן במגש עם חילונים אין כוונתנו להטיח בהם אשמות..אלא ל"הוכיח" אותם בצורה יפה ומועילה... 

מישהו שהולך בגישת הרב, או מישהו שהולך ההפך ממנה??

אני לא חושב שאני יכול להוכיח, אני חושב שאני רק אזיק.

היה דבר תורה על מצוות הוכח תוכיח..(שכחתי את שמו של העלון וגם את שם הרב שכתב את אותו דבר תורה)

מה שכן..עד כמה שזכור לי השארתי עותק של העלון הזה בכיתה..אם הוא נמצא שם עדין..אני אבדוק ויגיד

בקשר למה שכתבת:"יכול להיות שבדורנו,דור הגאולה,הדין שונה"-גישה זו יותר מתאימה לרפורמים המשנים את ההלכות והדינים בהתאם למצבו של עמ"י.

יש לנו תורה שניתנו בה דינים אשר חייבים בהם כל ישראל לאורך כל הדורות..חוץ ממצבים מעטים בהם ניתנת הוראת שעה ע"י גדולי הרבנים(ועד כמה שזכור לי לא ניתנה הוראת שעה בזמן האחרון בקשר למצוות הוכח תוכיח את עמיתך")

אבל אני יכול להמציא סיבות למה אם תרצה.

אני סתם נכנס לפורומים נטושים וכותב בהם משהו.

אגב מסתבר שהפורום הזה אפילו מופיע בתפריט הפורומים אז כנראה הוא דווקא פעיל כביכול...

מתקשרים לתנועה יש בטוח מספר בגוגל

😜

מחפשים מבנה שלא אכפת לו שיצבעו עליו (אנחנו צבענו על איזה מחסן של בית כנסת ששימש לנו גם כחדר ציוד של הסניף....), הכי טוב לדוגמא מבנה שטרם צבעו אותו והוא עוד בבנייה ואז יש סיכוי גבוה שייתנו לצבוע. אפשר לנסות לדבר עם העירייה/מועצה ולצבוע ארונות חשמל או קירות בעיר (יש קירות בעיר שלנו שאיזה ארגון של נוער צבע אותם).

בהצלחה רבה

מאוד

ישיבה קטנה? ישיבה גבוהה? מה זה "מקום כמו ישיבה"? 

בהנחה שהתכוונת למסגרת לימודית כלשהי, אז מה חשוב לך שיהיה שם?

מבחינת סגנון  דתי/חרדי, מה חשוב לך?

איפה אתה מרגיש שאתה עומד מבחינת הרצינות שלך? כלומר - בהנחה שאתה מתכוון למסגרת לימודית, יש מסגרות שמיועדות לאנשים שלא כל כך יש להם כח ללמוד, ורוצים יותר מקום עם אווירה טובה אבל מחובר לקדושה, ויש מסגרות שמיועדות לאנשים שרוצים ללמוד בכל הכח...