(הלכו למסיבת גיוס לקרובת משפחה- אני חושב שלא ראוי שאבוא....)
בכ"א- אני צריך להספיק לכתוב קצת גם כי מחר צריך לחזור לישיבה ובעקרון ממתי /שאלך לישיבה (מחר איזור הבוצר כנראה...)- עד י' אב אני אמור שלא להיות פה כלל. אז תאחלו לי בהצלחה אבל שגם אשאיר לכם טעם של עוד לבין הזמנים....
כאמור הייתי בעתניאל-
מחשבות על קו וגוש.
על עולמות שונים
על גישה לעולם ולתורה בתוכו או הפוך תורה ובתוכה העולם .
בכללי מחשבה שעוברת הרבה זמן- מכבסת מילים. זה דבר שבעצם מפריע הרבה פעמים לראות את התוכן. יש בי
חשש קל של "נערווען" (אובססיה, "עצבים" ביידיש) לגבי זה בקטע הטוב והרגוע....
מחשבה בל"חית, כי חייבת להיות- אני די בטוח שלפחות מבחי' האישיות הנוכחית שלי אני לא ראוי לאף אחת.
מנגד- אני צריך להתחתן. גם צורך הלכתי וגם צורך כללי של המשכיות וכו' וגם צורך של מילוי תאוות כי אין מה לעשות... אבל תכל'ס- אני צריך להתחתן בהקדם. צורך קיומי נפשי. לפחות ככה זה הרגיש לאיזה כמה רגעים השבת.
(השאר נשאיר ללנ"ו בעיתו ובזמנו)
תמצות זה נחמד אבל כמו תמיד יש זמנים שתסתכל על מה שכתבת כדבר טפשי- ברור שיש שני מניע עקרי בנושא הזה הוא בגרות וכמו שאמרו פעם בשם איש חכם בפייסבוק- כשאני רואה מה כתבתיפה לפני שנתיים גורם לי לרצות לא לכתוב עכשיו כדי לא לגרום עגמת נפש של הרגשת פעירות לנחמיה נחמד בזמן הנ"ל.....
מנגד- יש גם צד כזה של הרגשת טפשות גם בלי הפרש גדול של זמן לכן יש עוד מניע שהוא ערנות ועייפות אבל עדיין- זה לא מספיק לי... יש בטח עוד....
הנה משהו שכתבתי בש"א שדברתי עליה בערש"ק-
שיהיה לכם משהו לישון עליו.
מזכיר לי עוד מחשבה מעתניאל- פילוסופיה של ימי הבניים בספרד בעיקר של יהדות ספרד- יכולה מאוד להחליא והדברים של רבנו בעניין פילוסופיה מתבהרים לי לאט לאט יותר ויותר אבל יותר נרא ה לי בקטע של הגר"א של לא ללמוד שער הייחוד ובמקום זה- כוזרי. (שזו ממש דוגמא כי בתכל'ס הוא התמודד עם אותם שאלות בהם התמודד האבן רושדי וכו')
הממ... מחכה למפגש יוצרים (מחכה למענה בנוגע וכו' מי שהבין- הבין)
מזכיר לי-
יש לצניעות לפעמים גבולות עדינים שיש לי הרגשה שדי פרצתי אבל לא ברמה של איסור ממש אבל זה קרוב וכו' אז צריך להקדיש תשומת לב לעניין......
טוב- שיהיה לכם טעם של עוד. הלוואי שאזכה להיות ראוי לרצון לקרבה מכם.
שתרצו שאהיה פה. שאכתוב. שאכתוב תובנות. מחשבות חיזוקים פריקות שירה סיפור תהיות רצונות שאיפות ועוד שתרצו שאהיה. שאהיה אהוב. הלוואי.
חבר'ה- אתם זוכרים את ה"אתם לא אמיתיים"? אז זהו שמאחורי המרקע של בית פלוני יושב אדם שהתחבר לערוץ שבע (או שלא) וקורא הודעה שקפצה לו למסך, לצד הכותרת שלה היה רשום אצלו על המרקע בכיתוב שחור "נחמיה17" והוא קורא ומה שהוא עושה עם המילים שקרא- זו החלטה שלו אבל העיקר שהוא קרא. שהוא ראה את המילים כאיש. כאדם. כקיים. כאמיתי.
אני קורא משמע אני קיים....
אלא מה- אני רוצה שתוכיחו לי את זה קיצור- תהיו מוכנים לבין הזמנים.
(נראלי אעצור כאן מקווה שיש טעם של עוד וכו'. אני גם נראלי עומד תיכף לשנות חתימה אז א גרוייסע הצלחה....)
שבוע טוב.
אוהב
נחמיה
(אני אמיתי! נפגש בבין הזמנים.....
או ליד דף הניקים....)
