דיברתי עם רב מפורסם מברסלב והוא והרב שלו הולכים עם הארגמון...
לא ראיתי בעין עם מה הם הולכים... שאלתי מה דעת הרב ברלנד משם וענו לי שהוא הולך עם ארגמון
יכול מאוד להיות שבעבר זה היה שונה, לא יודע להבדיל בעין בין שיטת ראדזין לארגמון
)
סטופ
צריך עיון
צריך עיון
סטופ
רחפת..עד לפני שנה וחצי לא הבנתי את הקטע של הציצית.. אחרי לימוד קטן ממש, ההסתכלות על מצוות ציצית לגמרי שונה!
ומה אומר הצבע התכלת. יפייפה.
רק שמחה#התחלתי לחפש אותן. ובאמת, אם אני זוכרת נכון, זו המשמעות של כל המצווה! (וזה גם יפה כמובן)
נראה לי ממש חשוב ללמוד את זה. (הלוואי שאלמד את זה כמורה בעז"ה.)
מקפיד על זה
אבל הם יצהיבו
בגדול אין צורך רוב הזמן...
בכל אופן לכבס ביד לוקח לי בערך חמש דקות גם כמות גדולה של טליתות, ועוד עשר דקות המתנה וזהו תליה ויבוש
הדוכס מירוסלבמוטיבציהבזמן שיש טכנולוגיה, אנשים ילכו לקחת אותו
מעתיק מהרב שמואל אריאל:
"לגבי "עולה אחת לשבעים שנה" - גם כאן ישנן ראיות רבות, שאין לתפוש את הדברים כפשוטם ממש, שהחלזון מופיע רק אחת לשבעים שנה:
• הבאנו לעיל את דברי הגמרא, שנבוזראדן השאיר בארץ ציידים כדי לצוד חלזונות תכלת - האם שייך להשאיר אנשים באופן מיוחד, שיחכו שבעים שנה עד שיצודו חלזונות?
• בספרי לדברים 72 מסופר על אדם שפרנסתו מחלזון - כיצד ניתן להתפרנס מדבר שמופיע רק אחת לשבעים שנה?
• ובכלל - כיצד ניתן לספק לכל עם ישראל, וגם לנכרים, תכלת, מבעל חיים שמופיע רק אחת לשבעים שנה?
• לברייתא במנחות יש ברייתא מקבילה במסכת ציצית 73 , ושם נאמר שהחלזון עולה אחת לשבע שנים.
כל זה מוכיח, שהדברים אינם ממש כפשוטם, אלא הכוונה היא שהחילזון הוא נדיר וקשה להשיגו.
הרב הרצוג 74 מאמץ אף הוא פרשנות זו, שהביטוי "אחת לשבעים שנה" הוא ביטוי של הפלגה, וכוונתו שהחילזון הוא נדיר להשגה. אך עדיין הוא רואה בזה קושי על הזיהוי של הארגמון, משום שהארגמון איננו נדיר. אך מסתבר, שבעת העתיקה הארגמון היה נדיר הרבה יותר מאשר בימינו, משום שהשתמשו בו בכמויות עצומות לצביעה, כפי שהבאנו לעיל בתיאור הממצאים הארכיאולוגיים. וכידוע, רוב בעלי החיים שנכחדו מן העולם, נכחדו מחמת ציד של בני אדם ולא מחמת סיבות טבעיות. בימינו, לאחר מאות רבות של שנים שבהן לא ניצוד הארגמון, האוכלוסיה שלו התרבתה במידה ניכרת ואין הוא נדיר.
נחנך בית תפילה מוסלמי נוסף בכביש 6
נגיד בשביל אחד שלא קם מהמואזין וקם רק ב9.30 שיהי לו מניין.
חוץ מזה שצריך להקים שם שני בתי תפילה- אחד שהמוסלמי יתפלל בו, והשני שכף רגלו לא תדרוך שם.
חוץ מזה למה הם לא עושים מסגדי חצר כמו בקורונה?
ממש כפשוטו, יש פעמים שאני מרגיש חרדות או סוג של דכדוך ולא מוצא אוזן קשבת אז אני כותב לgpt
זה פשוט מצב ח^א
דכדוך וחרדה זה סיבה לעשות עבודה אבל זה לא מוריד את הערך שלך או משהו כזה.
כדאי למצוא מטפל
זה בהחלט מקל שיש את מי לשתף אבל לא פותר בכלל את הבעיה
האם הילד/ה שבתוככם עדיין קיימ/ת?
אתם בדיאלוג?
הרמוניה?
מתח?
תהליך?
מה תדעו לספר עליו/עליה?
בהנחה שהתבגרתם כבר 😆
לכל מיני שטויות מצחיקות
רוצה לקרוא?
זו הסקיצה השניה או השלישית (אשמח להערות והארות... לשיפור)
ילדה קטנה שבתוכי
אל תעלבי אל תיפגעי
אני צריך אותך כמו מים
בואי נשב בחוץ מול זריחת השמיים
אני צריך אותך אותך כמו שאת צריכה אותי
ואם בלילה תבכי תייבבי
אבוא ואתן לך חיבוק אמיתי
חיי חסרי כל אור בלעדייך
וחייך מסוכנים מאד בלעדיי
אני צריך את ליבך שתהיי מנועי
את צריכה את ראשי שאכוון את דרכך
נכתב בעת חיכוך נפש ונשמה. רוח וגשם. שכל ולב.
באמת, לרוב שולט עלי אדם ממין זכר שופע ביטחון עצמי ליצן חסר תקנה, אבל יודע להיות רציני, לפעמים בדיכאון (משתדל שלא יראו את זה), חבר טוב ואוהב מאוד. מחפש כל הזמן, ופילוסוף בלתי פשרן... הייתי קורא לאישיות שלו טיגריס, בודד פראי בלתי ניתן לאילוף, אבל כשמישהו נכנס לו ללב אז הוא בפנים. נקודה.
ולפעמים לוקחת עלי שליטה ילדה קטנה חסרת ביטחון, שבקושי מעזה לספר בדיחות כי אולי מישהו יצחק עליה... רוצה רק את הפינה שלה ושקט... אוהבת לקרוא, יכולה להתרכז ב3 דברים ביחד (ובגלל הפיצול קשב שלה גם לחשוב על שני דברים בו זמנית ממש...). לאישיות זו הייתי קורא תמנון. חכמה, ביישנית עושה הרבה...
אם כי היא גדלה לאורך השנים
תחושות/ חוויות/ פצעי ילדות
מופעים בעיקר בסיטואציות עם הילדים
ויש את התחושות של הילדה היותר גדולה שזה בעצם גרסה צעירה יותר של עצמי
איתם אני בעיקר בתהליך
לקחת את הכאבים/ טעויות/ הצלחות ללמידה ולא לתת להם לנהל אותי
תודה
יש בי צד חצי־ילדי, מצד זה שאני לא לוקח שום דבר ברצינות אמיתית.
לגבי הילד הפנימי האמיתי, קיים משהו עמום מתחת ליותר מדי שכבות.
וה-4 לא ברור
בפרשה הם היו בחברון.
לא בקרית ארבע.
קרית ארבע זה השם השני של חברוןף לפי התורה והנך
3 ילידי הענק, הם לא ראו את אבא שלהם?
חוץ מלצייר את תלמי יווני עם תלמים
יכולתי כבר לבקש? ג'לביה?
כמו שרואים מציורי יהודים בלכיש מבית ראשון, מנינוה.
כאפיה זה כנראה רק למדבר ערב שם השמש חזקה יותר ולא רוצים להשרף בעורף
@משה אולי תרצה להשתמש בזה
בגיל 20+
הכיוון יותר סמלי, עד 100 ש"ח.
כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם
חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד
עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')
אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב
נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו
תודה💖
העניין שלו
זה הבעיה עם בנים,
לבנות הכי קל לקנות מתנות
בטח שיש דברים שמעניינים בנים. הוא רגיל? הוא חנון?
לקנות לו בהקשר הזה
הוא די רגיל, טיפה חנון...
מה אמורים לקנות לבנות?
מעבדת AI
ארון תקשורת לAI
שרת אחסון לAI
ספר דווקא אחלה רעיון רק הילד בצבא ואין לו זמן לקרוא
תודה על הרעיונות🙏
ספר עם פתק החלפה.
אבל זה באמת לפי האדם...
חתול נייד
כיסוי חלות שבת
אבל קשה יותר להזיז אותו.
כוס תרמית טובה (כלומר גם מחזיקה חום כראוי וגם קלה לשטיפה), סטנדר, כרית לגב לכיסא של הישיבה, אוזניות אוטמות רעש, ספר שהוא רוצה כבר הרבה זמן, מחזיק טלפון שמתחבר לזרוע (בשביל ריצות.. אם הוא בייניש שעושה כושר), חבילה של ממתקים מיוחדים ולא שגרתיים (כל מיני יקרים כאלה), מכונת תספורת/גילוח (אם אין לו משלו), טוסטר או כלי מטבח כלשהו מיוחד (אם זה יועיל במקום שהוא גר), אולר.
אפשר גם פשוט להשתתף איתו, כלומר לתת לו ממש את הכסף, כדי שיקנה משהו ספציפי שהוא ממילא מתכנן לקנות (ואז הוא בעצם ישלם פחות.. כן? אין הכוונה שיקנה משהו בדיוק ב100 שח אלא שזה יקל עליו כשהוא קונה משהו ב200 נניח). אמנם קצת פחות מרגישים את המתנה שבדבר, אבל זה גם אפשרי. אנחנו עשינו את זה במשפחה כמה פעמים (בודדות אמנם) כש"נתקענו" בלי מתנה.
אפשר אולי גם לשבת בבית קפה, אם זה מתאים לכם וזורם. אפשר אולי פק"ל קטן, אם זה הסגנון שלו. אפשר לקנות עוגה בוטיקית אם חוגגים במשפחה בבית.
גם הדוות נתונות לקארמה של סבל ונירוונה, ויכולת לצאת ממנו על ידי הדרך של בודהה.
אמרתי שהדוות שולטות על הטבע, מלבד גורל של קארמה. שבחלק מהזרמים הבודהיסטים אכן נמצא (לא רק בהינדואיזם).
כמובן ניתן להיות בודהיסט לא אלילי. אבל זה לא המצב אצל המון העם במזרח, שמשלב אלילות יחד.
זה שונה מהיהדות שמתנגדת לעבודת אלילים. בעוד הבודהיזם אדיש. לא מתנגד
