בוקר טוב... חיזוק יומי... כ' סיון*
*ייסורים באהבה*
בוקר אחד יצא מישיבתו רבי אליהו לופיאן ופסע לאורך שוק הרוכלים. אל השוק הגיעה אישה ובסלה עשרים ביצים כדי למוכרן ולפרנס את בני ביתה.
לפתע שמע רבי אליהו צעקות, הפנה את מבטו וראה את מוכרת הביצים צועקת ובוכה... "מה עשיתם לי? בנך שבר לי את כל הביצים! מה אעשה עכשיו? מהיכן אביא פרנסה לביתי?"
ניגשה אם הילד אל המוכרת ואמרה: "אני מתנצלת, בלא שימת לב בני שבר את הביצים, כמה ביצים היו לך?" שאלה האם. "עשרים ביצים" השיבה המוכרת.
"הרי לך מעות בעבור עשרים הביצים, ובעבור ניקיון המקום, ושוב, סליחה על הבלאגן שנוצר" התנצלה האישה.
פניה של המוכרת זרחו תוך רגעים ספורים, לא רק שמכרה את הביצים, גם קיבלה כסף עבור הניקיון ולשמחתה חזרה לביתה מוקדם מהרגיל.
כשראה זאת רבי אליהו לופיאן חשב בליבו: "כעת, ודאי המוכרת תרצה שבכל יום יגיע ילד וישבור לה את הביצים... הייסורים הללו אמנם כאבו לה בתחילה אך כל-כך השתלמו בסוף..."
ייסורים הם דבר שבכל יום, אין אדם החומק מהם, אין אדם שלא נחבל מהבלם. לו רק היינו יודעים מהו שכרם, כמה זיכוך אנו מזדככים על-ידם, היינו לומדים לחיות איתם, לשמוח בהם, ולא נכנסים לעצבות וייאוש ומטיחים דין ודברים חלילה כלפי מעלה...
מטרת הייסורים היא לנסות אותנו - "... מְנַסֶּה ה' אֱלֹוקכם אֶתְכֶם לָדַעַת הֲיִשְׁכֶם אֹהֲבִים אֶת ה' אֱלֹוקכֶם בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם" (דברים יג, ד')
אשרי אדם שמכיר בניסיונות, ועובר אותם עם אמונה וחוסן. החיים שלך הם מסלול עם התחלה וסוף, בדרך יש לך מסיטים, מכשולים, נפילות, בדיוק כמו ב"ווייז" המזהיר אותך מכל דבר המפריע בדרכך אל היעד.
כל ניסיון הוא מפגע בדרך שלך, תפקידך לעבור אותו בשמחה, לקבלו באהבה ולהמשיך בדרכך הבטוחה והמשתלמת אך יעדך הסופי.
קיבלת חלילה ייסורים? זכור תמיד שהם "סטירה" מלטפת ואוהבת מאבא, "סטירה" ששווה כל-כך הרבה...
יום טוב ובשורות טובות
לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!
*אם גם אתם התחזקתם מהקריאה, שתפו וחזקו אחרים...*