אז מה אתה רוצה שאני אגיד? אהרון אותת שמאלה ואמר, תגיד אשרינו! זה מה שתגיד, תגיד אשרינו!

וגם את, את שומעת? הוא נופף לעברי באצבע הזקנה שלו. תגידי אשרינו... אשרינו שזכינו... אוי זאת זכות...

מאיפה אני אתחיל להסביר לך איזו זכות זאת, זה פיס, זה לוטו.

...

תכל'ס אשרינו.

שירה גאולה

ויימא בהון: תפחי לי אחותי רעיתי יונתי תמתי. דהא תם עונך בת ציון לא יוסיף להגלותך. שראשי נמלא טל. מאי נמלא טל אלא אמר קודשא בריך הוא: אנת חשבת דמיומא דאתחרב בי מקדשא דעאלנא בביתא דילי ועאלנא בישובא. לאו הכי. דלא עאלנא כל זמנא דאנת בגלותא. הרי לך סימנא: שראשי נמלא טל. ה"א שכינתא בגלותא...

הזוהר הקדוש

המשנה אומרת שמותר לשתות בין ארבעת הכוסות, בין כוס לכוס-עוד יין,

אבל בין כוס שלישית לכוס רביעית לא ישתה. ובתלמוד ירושלמי מבוארת נקודת החילוק-

מדוע בין כוס שלישית לרביעית לא ישתה:

כי אם אדם ישתה יין בין כוס ראשון לשני-לא ישתכר, כי יין שלפני האוכל ובתוך הסעודה אין בו חשש שכרות,

אבל כוס שלישית שבאה לאחר המזון-עלולה לשכר. לכן לא ישתה יין אחריה.

אמר על הרב שלום שבדרון זצ"ל רמז עמוק:

הכוסות הם כנגד ארבע לשונות של גאולה, גאולות גשמיות ורוחניות,

ה' גואל אותנו מסבלות מצרים, ומציל אותנו מהעבודה זרה של מצרים,

ואחכ הוא גם הראה לנו את היד הגדולה -בזרוע נטויה ובשפטים גדולים-

ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי.

אפשר חלילה להשתכר, כי יבוא מישהו ויגיד: נו, הגעתי כבר! השגתי ככ!

נגאלתי ממצרים, אני צועד עם אהרן הכהן ומשה רבינו, מוקף בענני כבוד ואוכל את המן, נגאלתי כבר בשלמות. אומרים לו: לא! אל תשתכר כאן, הגאולה עדיין לפניך-

כוס רביעית: "ולקחתי אתכם לי לעם-מתן תורה".

כי רק אז "וידעתם כי אני ה' המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים" רק אז.

ללא קבלת התורה הגלות עדיין מקיפה אותנו.

לכן רמז הירושלמי כי אין לשתות בין כוס שלישי לרביעי, כדי לא להשתכר חלילה משלושת הגאולות, ולהישאר ללא הגאולה הרביעית. אל תפריד בין הכוסות ואל תבוא על סיפוקך לפני שקיבלת את התורה.

הרב שלום שבדרון זצ"ל מתוך דרשה לפרשת וארא

עם ישראל חי תמיד, בד בבד עם הצרות, למעלה מדרך הטבע.

חז"ל אומרים כי ששה דברים נבראו קודם בריאת העולם שניים מהם הם תורה ותשובה.

כיצד נבין את המושג הזה "נברא קודם בריאת העולם"?

פשוט. אותם ששה דברים נבראו קודם בריאת העולם, היינו שהם למעלה מן הטבע של העולם, אינם כפופים לבריאת העולם.

לכן, אם התורה נבראה קודם העולם, כאשר קבלנו את התורה גמרנו עם השעבוד לטבע, ישראל עומדים תמיד למעלה מן הטבע.

ולפיכך אמרנו כבר פעם כי מי שאמר- אם היו היהודים עולים לארץ ישראל לפני מלחמת העולם השניה לא היו נהרגים, הינו שוטה, ואסביר.

פעם שמעתי פלוני מדבר על הנושא הזה כמו חצי אפיקורוס (...) הוא התלונן שאם היו שומעים לציונים ועולים לא"י לא היו נטבחים.

אמרתי לו, כיצד אתה חושב שהיינו ניצולים כאן בארץ ישראל, הלוא אתה ואני והכל יודעים כי התרחשו בשערי ארץ ישראל ניסים גדולים, הגרמנים ימ"ש כבר עמדו בשערי הארץ,

אז מה היית עושה אם היה חרון אף וכמו שהצליחו לשחוט ששה מיליון יהודים הם היו הורגים את כל העולים לארץ מכל קצוות תבל רח"ל??

אני הייתי כאן בארץ, התגוררתי כאן עם משפחתי וכמו כולם, נוכחנו בנס ופלא שלא נכנסו לטבוח בנו.

הפחד, הבכיות והזעקות שהיו כאן עלו עד לב השמים. (...) אז מה אתה מדבר הבלים? אמרתי לעומתו.

מיד הגיב "נכון נכון, אז מה יהיה אתנו?" שאל.

אמרתי לו: "חכם" דע לך כי התורה למעלה מן הטבע. מה יהיה-אתה שואל? דע לך כי מעולם לא היה הדברים לפי חשבונותיך וחשבונותיי וכך יהיה גם בעתיד! עם ישראל לא חי כדרך כל האומות, אנו ככבשה בין שבעים זאבים, עד היום שרדנו גם ללא מדינת ישראל, וגם עתה איננו חיים בגינה, אלא בניסים, כל עוד שאנו מחזיקים בתורה- שנבראה לפני העולם

הרב שלום שבדרון זצ"ל מתוך דרשה לימי בין המצרים

הרנינו גויים עמו -לאותו הזמן ישבחו העובדי כוכבים את ישראל ראו מה שבחה של אומה זו שדבקו בהקב"ה בכל התלאות שעברו עליהם ולא עזבוהו יודעים היו בטובו ובשבחו

רש"י בפרשת האזינו

פרקי היכלות רבתי פרק ו פיסקה ג
ג אמר ר' ישמעאל סח לי  שר הפנים ידידי שב בחיקי ואגיד לך מה תהא על ישראל ישבתי בחיקו והיה מסתכל בי ובכה והיו הדמעות נופלות מעיניו ונופלות על פני אמרתי לו הדר זיו מרום למה תבכה אמר לי ידידי בא ואכניסך ואודיעך מה גנוז לישראל עם קדש תפשני והכניסני בחדרי חדרים ולגנזי גנזים ולאוצרות של הפנקסים ופתח והראני כמה צרות כתובות צוררות משונות זו מזו אמרתי לו הללו למי אמר לי לישראל אמרתי לו ויכולין לעמוד בהם אמר לי למחר בא ואודיעך צרות משונות מאלה למחר הכניסני לחדרי חדרים והראני צרות משונות מהראשונות אשר לחרב ולרעב ולשבי אמרתי לו הדר זיוי ישראל בלבד חטאו אמר לי בכל יום מתחדשות צרות רבות עליהם מאלה וכשנכנסים לבתי כנסיות ועונין אמן יהא שמיה רבא אין אנו מניחים אותם לצאת מחדרי חדרים: