ומה עם השחץ והגאווה שיש בכיפות ובמטפחות ובטליתות מעוטרות? 

אני רואה בעיקר שיש שחץ וגאווה בהורדה של הפיאות. (וכפי שתוכל להבחין בשרשורך)

בכל מצב, באמת אין הכי נמי. 

אבל אשמח להבין מדוע זה מטריד אותך..

שמעתי שר' אליה לאפיאן זצ"ל, שהיה אדם צדיק, מבעלי המוסר, משגיח של ישיבת כפר חסידים בזמנו, ביקר בישיבת כפר הרא"ה אחרי ייסודה, עפ"י הזמנתו של הרב נריה זצ"ל.

ראה, התרשם, אמר: יפה מאד, אבל מה ה"צ'ופ" הזה על הראש של הבחורים (הבלורית עם התסרוקת כלפי מעלה, כמקובל אז...). ענה לו הרב נריה: עם הצ'ופ הזה, אנחנו מושכים מי שטובע כלפי מעלה....

[לגבי גידול פאות, ראיתי שהרב עמרם קרח זצ"ל, שהיה הרב הראשי האחרון לגולת תימן, כתב בספרו שאצלם הפאות (סימנים), התחילו מגזרה של השלטונות, לבזות את היהודים שילכו עם "נחשים" משני צידי הראש.

כפי שקרה לא פעם, מה שחשבו הגויים לעשות כביזיון ליהודים, נהפך לגאות-יחידה, שהם יהודים]

אבל שמא (סברה), בהיות שאצל ילדים היו משאירים פאות כחינוך למצוות לא תקיף, שלא שייכת אצלם, גזרו הם לעשות ארוכות, לגנאי.

ויתכן שגם מה שיש חלק מהאשכנזים, החסידים, שמשאירים ארוך ממש, גם בא על יסוד אותו דבר, ולא בגלל גזירה. זו השערה. צריך לבדוק.

[והנה מצאתי, ואני מעתיק: 

"עד לאחר גירוש התורכים... ולא היו מגדלים פאות בראש, אולי שהיו מניחים בפאות שיעור קטן ומלקטים אותו במספריים והשאר מגלחים בתער.

הגזרות שנתחדשו אחר גירוש התורכים... בתחילה גזרו עליהם להסיר עטרותיהם מעל ראשיהם ולילך פרועי ראש, חרפה ומצוקה גדולה היתה להם בהיותם עוברים ושבים בראש מגולה. לא הספיקה גזרה זו עד שגזרו עליהם לגדל פאות ראשיהם למען יהיה להם סימן קבוע בגופם.. כשגדלו שערות הפאות היו בושים אפילו על עצמם והיו רואים אותם כאילו הם שני נחשים על לחייהם כי הניחו מה שלצד האזניים ושאר הפאות לצד הפדחת גלחוהו עם שאר שער הראש.

היהודים קראו אותם סימן, או סימנים..

גם היהודי כשיבוא בברית דת האיסלאם באונס או ברצון, קודם היו מגלחים פאותיו להמיט מעליו החרפה המיוחדת ליהודים"]

ממצאים ארכאולוגיים מראים שגם פה בארץ ישראל הלכו מגודלי פאות.

וגם באשכנז מגדלים, זה בוודאי לא הגיע מתימן...

אם אני זוכר נכון את הקטע בסערת תימן, הרב התכוון לומר ששם הכריחו אותם להשאיר את זה, ולא שזה משם הומצא.

אם אני לא טועה ככה הרב רצאבי מסביר את זה ומביא ראיות לגבי זה.

ציטטתי מדויק. והוא כותב שלפני כן לא הלכו כך.

אני לא ראיתי לגבי הממצאים הארכיאולוגיים שאתה מזכיר, אז לא יכול להתייחס.

לגבי אשכנז (כנראה לא אשכנז, שזו גרמניה, אלא יהודים חסידיים באירופה), אכן כבר הזכרנו, שזה בוודאי לא בא משם.

תיכף אנסה למצוא את הראיות מהצד השני.

אפשר לראות ראיות ארכולוגיות באינטרנט. דוגמה אחת, אירונית לגמרי, היא העובדה שאחד מדרכי הזיהוי של צלמי ע"ז יהודיים הוא אם יש לדמות פאות מגודלות

לא מזמן מצאו דבר כזה בבית זית. התמונה הופיעה בכל העיתונים

שזה של ברסלבים...

ראיתי את זה במו עיניי רק כמה שנים אחרי

מאמרים שונים

אבל הוא חלק מחביבותו (גם הציניות המכוונת..).

כל עצמו של גידול בלורית הוא לשם יופי... לכן דיברו על זה 

פאות זו מידת חסידות -דבר טוב כשלעצמו.. 

לא ראוי לחשוד סתם ביהודי שהוא גאוותן - ישראל בחזקת כשרים.  לכן, שכל אחד יעשה חשבון לעצמו.

אני חושבת שהרבי מקוצק הוא זה שאמר- אל תשפיל את השני ע"י הגבהת עצמך.

הוא בא בתביעות
כדי "לעשות מהארץ שמיים". 

הכוונה שלו [ככ ה נראלי] להגיע לבירור מאד יסודי של התנועה הנפשית של היהודי- ולמשמוש כדי לוודא שאין שמץ פסול או פיגול בעבודת ה'. כולל במצוות..

ואת ההבדל בינו לבין הבסיס היותר חשוב- יש כאן בעיה.

מה שמגדלים ומוציאים מקדימה וכו' זה כדי להודיע ברבים [בערך כמו שעושים אלו שהולכים עם טלית מעל לבגד]

לא מה שצומח מהראש.

ולא דומה לציציות, שם יש וראיתם על הציציות עצמן. לא שמוסיפים משהו אחר.

זה מדבר רק על דברים שהוזכר בהם במפורש שהם שייכים לבעלי דרגה או יראי שמים וכו'

מי שמגדל בלורית עושה את זה לרוב כדי להשוויץ בחיצוניות שלו- כמה השיער שלו יפה

וזו גאווה פסולה בהחלט

ומי שמגדל פיאות לרוב עושה את זה כדי להראות שהוא יהודי מאמין ושומר תורה ומצוות, ולא מתבייש בזה

וזה דבר מאד חיובי

לא.

אנעל בלי לחשוב פעמיים אם הדיון יגלוש לגופם של רבנים.

שכל מטרתה לעבוד את ה'

אם זה עוזר להגדיר את עצמך כדוס ולא לפזול החוצה, למקומות אחרים- זה ודאי עדיף על דברים אחרים

לא הכל חומרי בעולם הזה

סעיף ב מאוד הגיוני. זה טריוויאלי, אלא אם כן יחליטו שכל אמירה אישית היא בהגדרה של מייצגת.

סעיף א יהיה סופר מובן אם מדובר במקום בטחוני/ממשלתי וכיוצא בזה, או אם מדובר בסטראטאפ וכדומה שכל קימטוט יחרב להם את התדמית ויפגע כלכלית בגלל האטמוספירה הפוליטית שהכל שזור בה היום במקומות האלה. אחרת לא ברור בכלל למה אסור להגיד שאתה עובד במקום פלוני.

ומסעות
 

זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ 

מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)

יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר, 
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.

סיורים, טיולים.... הכי נכון וטוב בעיניי.

אם אתה מתחבר דרך ללכת בה ולהכיר בה עוד ועוד מקומות ועוד ארבע אמות אז טיולים

אם ההיסטוריה מחברת אותך למשמעות של הנצח- תוסיף ידע

אם אתה ממש רוצה להיות בחזית של כיבוש הארץ אז לך להתיישבות הצעירה או הותיקה

ואם אתה רוצה חיבור פיזי לאדמה עצמה- אז חקלאות

אישית אני חושבת שזה משלים אחד את השני ועוברים בכל התחנות כדי לקבל תמונה מלאה ולפתח קשר עם משמעות. אחר כך אפשר להתמקם בזווית אחת ולגוון מדי פעם.

(זה נשמע כמו חיבור זוגי אבל באמת יש בחיבור לארץ מימד כזה. ראה ערך השיר 'הנני כאן' שכתב חיים חפר ושר יהורם גאון ואחר כך הראל סקעת, והשיר הוותיק 'עוד לא אהבתי די' שקיבל לאחרונה עיבוד מחודש והוסב בקלות לשיר אהבה לאישה)

ואני רק מרגיש רצון להתקרב עוד ועוד ועוד

על מה אתה מתלבט?

לדעתי הכי כדאי להתחיל בלצאת לסיורים עם מדריכים שמלמדים את ההסטוריה של המקומות מאז התנ"ך ועד ימינו.

גם להבין פשט תנ"ך. בדיוק קראתי את החוברת של נתנאל אלינסון על מגילת רות, ואתה רואה שאי אפשר להבין באמת את מה שקרה שם בלי הבנה בסיסית במציאות החקלאית ובתנאי האקלים של האזור לדוג'.

כתבתי דברים לא יפים בכלל על חג הסיגד,

בדיעבד הבנתי שזה נבע נטו מבורות.

הפוסט נמחק לבקשתי, ומאז למדתי לקח... 

לומדת במוסדות חרדיים ותמיד נמשכתי לדתל, משהו היה נשמע לי מאוזן יותר, אהבת עם ישראל, ארץ ישראל, השילוב שלהם בתורה, השמחה שראיתי שם......

מבינה מאוד מאיפה זה מגיע.....

אין פה דרך נכונה או לא נכונה, לכל נשמה יש את מה שמושך אותה, אצלי אישית כרגע הבנתי כמה דברים על הדתל ועל מגזרים בכללי אבל לא משנה מה דעתי, רק תדע שכנראה זה קורה לעוד ופשוט תבדוק עם עצמך מה בדיוק הנקודה שמושכת אותך לשם, נניח אם זה הדגש אהבת העם והארץ(כמו שהיה אצלי) פשוט תעתיק אתזה לחיים שלך...

לאידעת מזה אומר חרדי ומה נער גבעות אבל הדרך חיים שלי היא לקחת את הטוב מכל המגזרים, יכול להיות שיתאים גם לך... אם לא-יכול גם להיות שהדרך של הנשמה שלך היא באמת יותר בדרך הדתל ופחות בחרדי....

אגב, יכול להיות שדווקא בגלל שכל השנים אמרו לך שהתורה האמיתית היא אצל החרדים ולא אצל המזרוחניקים-אתה עכשיו אולי קצת בהלם שזה לא נכון ורוצה לברר את זה...

בקיצור, תנסה, הרב קוק נשמע לך דתל? תנסה ללמוד אותו, רבנים אחרים? תחפש ספרים או מאמרים ופשוט תקרא, תראה אם זה מה שהנשמה שלך חיפשה......

ובין אם כן ובין אם לא-תמיד אפשר לשלב, זה קשה מאוד ועבודת חיים אבל אתה יכול להיות עם כובע וחליפה ולאהוב את כל עם ישראל, למרות שלפעמים זה לא נראה ככה😅🫣😅

באמת בהצלחה🙏🙏

(אני צעירה ולא מעל עשרים אבל פשוט תפס אותי מאוד... לא לסקול אותי😜🫣)

הוא אולי הלך שחור לבן, וגם לא היה פתוח.

בסוף גם היום, קח את החבר'ה מחרשה - הם לא חרדים, הם שמורים כמו חרדים אבל הראש אחר

זה מגזר עם התנהלות. ושם הרב קוק לא שייך.

ומבחינת תפיסת עולם ותפיסת התורה, הרב קוק אמנם זכה לכבוד מהחזו"א שבא לפגוש אותו (החזוא את הרב קוק, ושמא היה זה הרב שך?) אבל בדעותיהם היו שונים.

נאמר כך, הרב קוק הסמיך את הרב צבי יהודה להיות אחראי על הוצאת כתביו - שכידוע הם ליקוטים מכלל פנקרי הראי"ה והכתבים שהשאיר אחריו. דהיינו הרצי"ה נחשב לממשיך בפשטות של הרב קוק.

האם הרצי"ה נחשב חרדי, ואפילו קיצוני? אני סבור שהתשובה ברורה.

אבל המחשבה של הרב קוק מאוד פתוחה ורחבה

באופן שהוא כמעט ההיפך הגמור מהקו המרכזי של הדרך החרדית של ימינו.

התשובה שלך מאוזנת ובוגרת.

תיקון קל: המגזר החרדי אוהב את העם לא פחות מהדתי לאומי. הוא פשוט מסתגר יותר מהטעמים שלו. 

זו ממש טעות לחשוב אחרת.

אבל (נקדימון), הבה לא נגרר שוב למחלוקת דאז. בבקשה. טוב?

תודה, מחמיא לי מאוד❤️😅

אני לא מדברת על אנשים אלא על המגזרים, מההיכרות שלי עם שני המגזרים-שניהם לא אוהבים במיוחד אחד את השני וזה הגיוני, הרבה פעמים כשאנחנו בטוחים בצדקת הדרך שלנו עלולים קצת לדחות את הדרך של האחר(למרות ששבעים פנים לתורה וכל הדרכים כן צודקות לאנשים שהולכים בהן...) וגם כשמחנכים ילדים צריך לחנך אותם שהדרך שלנו נכונה, אמנם לא שהדרך של השני שגויה, לכן אני גם מדברת רק על המגזר ולא על האנשים אבל בכללי-במוזגות הלימוד של שני המגזרים די מחנכים לכך שהדרך של האחר שגויה...

האנשים עצמם אוהבים אחד את השני, לפחות רובם, מי שמתייחס לואהבת לרעך כמוך יותר משהו מתייחס לצורה בה חינכו אותו....

כותבים @ ואז בצמוד אליו ובלי רווחים מתחילים לכתוב את שם המשתמש שאת רוצה לתייג. תיפתח כמו תיבה שממנה תבחרי את האחד הרצוי. @נחלת 

אמנם אני מניח שהפעם דווקא התכוונת לא באמת לתייג אותי  

לי יש מנהג, שאולי אנשים לא שמים לב, להפריד בין הקבוצות השונות בציבור החרדי כי לא כולם זהים. אני כן חושב ככלל שהציבור החרדי אוהב פחות, אבל לא דווקא במזיד, אלא פשוט כי כשנושא האהבה לא נמצא על ראש שמחתך אז זה בפועל לא באמת מתגלה. למשל, אפשר להשוות למשל מגזר כלשהו לחב"ד? נושא אהבת ישראל שם הוא כל כך חזק שזה לא מהשפה לחוץ  אלא ממש ניכר בכל המעשים.

בנוסף, לאחרונה, ההתבטאויות של מי שאמורים להיות מנהיגי הציבור ומתווי הדרך לקהל מאוד מקשים על ההבנה שאת רוצה...

מבחינתי את שלי אמרתי בהקשר הזה. לא חייבים להמשיך לדון בנקודה, ואני בהחלט מקווה שלא נתדרדר חלילה כמו בפעם ההיא. ברור לי שאת לא מסכימה עם מה שכתבתי, אז את לא חייבת להגיב אם את מוצאת לנכון.

ומה הכוונה ב"רוח הלימוד"? איך לומדים גמרא והלכה? או שאתה מתכוון לתפיסה של התורה עצמה ולאופן שהיא מתממשת בחיים.

תלך ללמוד במקום של דת"ל שמושך אותך

לא חייב שזה יהיה ה-ישיבה שלך, אפשר ערב בשבוע.

תלמד תורה במקומות שנוגעים בך ומתחברים לך. לפעמים זה אפילו לא עניין של הגדרה מגזרית אלא מי הרב הספציפי ומה רוח המקום מבחינת אווירה

מכירה איש צדיק שלמד במגוון ישיבות על ספקטרום מגזרי מאוד מאוד רחב (אני עצמי הייתי בהלם, למרות שמכירה אותו). ברובן כאיש נשוי. מבחינת מגזר שלו הוא בערך כמו הבית בו גדל, זה לא היה מתוך בלבול, אלא מתוך ללמוד תורה. גם מרבנים שהם לא רבנים שקשורים למגזר שלו.

בקיצור- לא הכל חייב להיות בתוך תבנית מוגדרת. אתה בין לבין? תלמד גם מפה וגם מפה.

לאט לאט אני מניחה שתמצא דרך שלך.

נורא קל היום לאתר, תסתכל על הדברים השונים ותראה מה משכנע אותך ולמה אתה מתחבר (אפשר לשלב כמובן)

בהצלחה רבה

יש את אתר ישיבה עם שיעורים רבים של רבנים שונים (נדמה לי בעיקר של רבני מרכז ושלוחותיה) :

https://www.yeshiva.org.il/

יש את הבית מדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון:

בית המדרש הוירטואלי - VBM ע"ש ישראל קושיצקי

יש את האתר YBM של ישיבת מעלה אדומים:

ישיבת מעלה אדומים | YBM - מאגר השיעורים

יש את האתר של גל עיני של הרב גינזבורג (כיוון חסידי) :

גַּל עֵינַי - השער לפנימיות התורה

יש את האתר של הרב מלמד וישיבת הר ברכה:

דף הבית - ישיבת הר ברכה

יש אתר של הרב אבינר:

הרב הגאון שלמה אבינר – שיעורי הרב שלמה אבינר

האתר של ישיבת שיח (הרב שג"ר) :

שיעורים - ישיבת שיח יצחק

אולי לדגש על לימודי אמונה ומחשבה? אולי לדרך החינוך? אולי בכלל בהקשר ישיר לעניין העם והארץ?

ברוב הישיבות הדת"ל תמצא שלומדים הכל.

הרב קוק אבל גם ברסלב וחב"ד

פסיקה של ילקוט יוסף/ שמירת שבת כהלכתה

יחלקו כבוד לרבנים חרדים

לעומת זאת, ברוב הישיבות החרדיות זה לא קיים.

לא תמצא ישיבה שלומדת הרב קוק

אפילו את ההלכות הרב מרדכי אליהו רוב החרדים הספרדים לא לומדים

וכבוד לרבנים הדת"ל. אין מה להרחיב.

תסיק כאן למה ומה זה אומר

אותם הקילקולים שראה רבי ישראל סלנט כשהקים את תנועת המוסר.

בעניין הזה המציאות מוכיחה, לצערינו, שנפש החיים טעה כשכתב שלימוד גמרא מתקן את מידותיו של האדם. תנועת המוסר צדקה.

למעשה כבר קדם הרמח"ל ותיאר במדויק בהקדמה למסילת ישרים את המצב שבו החכמים לא לומדים מוסר והבעלבתים גם לא לומדים מוסר. ללמוד על מנת לעשות.

בתחנת אוטובוס?

בתור לרופא?

באמת? 

ב. התחושות האלה עולות יותר מול צעירים וגילאי האמצע.

ג. ניתוק, בשונה מיהירות וגסות רוח, אינו מידה רעה אלא מידה עצובה. יכול להיות אדם טוב ועדין שיהיה מנותק לגמרי.

ד. האם אני מרגיש בוז וריחוק כלפיי גם בתחנת אוטובוס ובהמתנה לרופא? כן, למרבה הצער..

על כל אדם/מגזר איזשהו.

מה עולה כשרואים חילוני?

מה עולה כשרואים עץ?

האם אתם מסתכלים על הדרך שלי בעין טובה או רעה?

אז זהו- כשאני רואה חרדי שמח עם מלא חיים- אני שמח ומעריך. בדרך כלל אלה חסידים.

כשאני רואה חרדי שכלוא בתוך המגזריות שלו, או בתוך דרך שהוא לא רוצה להיות חלק ממנה, שרואים על הפרצוף שלו מלא אתכפיא- אני מרחם עליו..

ותמיד תוהה אם טוב לו באמת בדרך הזו

+ באופן כללי הגישה שלי שעדיף שכל אחד יתקן את המגזר שאליו הוא 'שייך' ולא מגזרים אחרים

אז היחס הכללי שלי הוא בעיקר 'זה עושה את החיים קלים לגור באזור שלידו יש חרדים - שטיבלך/קניית ארבעת המינים/בתי מדרש שפתוחים במשך היום וכו' '

כמו שלא עולה לי כלום עבור דת"ל או חילני

תות?

אבל נחכה לשם הרשמי כדי לוודא

60 לשעה

80 לשעה

לא כולל הפסקות אוכל