את מסכימה לי לשאול??

אבל לא אאוטינגים וכאלה

כגון שם, כתובת, גיל או כל דבר בעולם שאדם אנונימי לא רוצה שידעו על חייו.

מאיפה צצת לפה?



חשבתי שזה לא לרמתך

שלא ישנאו אותי

ממ.. אז איך שואלים עליך שאלות?

נתחיל בפשוט,
מה שלומך?

שלומי עכשיו מוזר כי מצד אחד סבבה ומצד שני חסר לי.

את מבינה?

את חייבת להבין

ולא בטוח שזה זה, אז כן. מבינה לגמרי.


(זה הרגשה ממש קשה, יותר קשה ממוזר)

והגרון צמא ואת לא יודעת למה,

ואת מחכה למשהו שאין לך מושג מה הוא ואם הוא יעשה לך טוב.

ואז זה עוד יותר קשה.

כן, בדיוק ההרגשה הזאת.

אבל טוב לי סך הכל

 

 

 

ואת יודעת מה?

(זה שטוב לך זה הכי חשוב. באמת!)

והוא על המון חומר. הדפסתי את השירים היום והם לקחו איזה חמישה עמודים, רק השירים שצריך לעבור עליהם.

ועוד שלושה ספרי לימוד שאני צריכה לדעת טוב (גמרתי אותם אבל)

ורשימת מושגים שאני די מתמצאת בהם שזה דווקא סבבה.

 

ומבחנים בספרות זה קשה, פעם חשבתי שאני טובה בחרטוט אבל לאחרונה יש לי מחסום ענקי במילים ואם לדבר אני לא מצליחה אז גם לכתוב לא, והתשובות שלי ממצות את עצמן אחרי פסקה ונגמר לי מה להגיד. ותשובה שם צריכה לקחת לפחות עמוד וחצי.

 

והוא עוד יומיים ואז מה שהוא לא קריטי, אני צריכה לעבור אותו כדי שהכסף לא ילך לפח.

ואני פשוט לא מצליחה ללמוד

 

(אני גם חושבת ככה! זה מוזר)

(את זוכרת את המבחן ההוא? שהיה לי? יש לי הרגשה שזה אותה תחושה.
זה לא אותו גודל של מבחן ואין לי מושג אם אותה חשיבות, אבל זה הרגשה של פיתאום אני לא מסוגלת לעשות את זה.
אצלי אני חושבת שזה הגיע כי לא היה לי למה, זה מבחן שילך לפח. השקעתי לכלום.
יכול להיות שאצלך זה כי את מרגישה שאת חייבת חופש? שניה לעצור ולחשוב?
זה מלחיץ פתאום לעשות הכל לבד, להיות לבד.
ופתאום מרגישים שצריך חופש.
אני כותבת איך זה הרגיש אצלי, אני לא יודעת איך זה אצלך אבל מנחשת שזה משהו דומה.)


יהיה טוב ואת תצליחי. שנעלמות מילים זה מלחיץ קצת, אבל הם יחזרו.


(למה מוזר?)

יכול להיות שגם אצלי זה מאותה סיבה, הקורס הזה לא קריטי ואני לא צריכה אותו, רק חבל על הכסף.

וגם אני רוצה להצליח בחומר הזה כי אני אוהבת אותו.

וגם אני רוצה לנוח למרות שנחתי מספיק, אני עצלנית מדי.

והלוואי שאני אוכל לעשות הכל לבד ><)

 

תודה. באמת.

 

(זה מוזר כי עד לא מזמן לא רציתי שיהיה לי טוב)

זה חוסר כח אמיתי.
וצריך שקט והמון זמן כדי שיחזור הכח הזה.
ואת תוכלי לעשות הכל לבד, אני בטוחה, כבר ניסית ואת מצליחה את זה. פשוט צריך כח רצון והשקעה ואולי גם יכולת לקבל עזרה מהסביבה.
(לקבל עזרה זה קשה))

הלוואי שאת צודקת.

(נכון, כל כך))

יכול להיות שזה מגיע ממקום של חוסר וודאות.
הרגשה כזאת שחייבים דקה עצירה.

זה מלחיץ לעשות מבחן בלי להיות בטוחה שזאת הדרך ואת לא עושה טעות.

(למרות שזה כן נשמע שאת בטוחה בעצמך, וזה טוב)

אבל פשוט תודה.

(דווקא לא הרגשתי שעזרתי)

אשכרה.