לפני הכל, ברוכים הנמצאים (חדש פה)
אני מוכרח להגיד שאני מעט מודאג, לפחות בשלב זה של חיי.
אני מרגיש כמה לאהבה, לזוגיות נכונה. אני חושב שהגעתי לשלב שבו יש לי מה לתת לקשר כזה ובמקביל שאני ראוי לקבל קשר שכזה.
החלטתי לא ללמוד בישיבה לפני הצבא, מכמה וכמה סיבות. למדתי המון על עצמי, גיבשתי את זהותי האישית והדתית במהלך השירות ואני שמח שעברתי תהליך שכזה בצבא.
לא חושב שלחברים שלמדו בישיבות קל יותר להכיר, אבל המסגרת הזו מהווה קרקע פורייה לכך.
אין לי אותה, אין לי מאיפה. שידוך עבורי זה מושג שהוא כמעט ולא קיים.
אני מכיר בכך שמסלול חייך, המוסדות שבהן בחרת להשתייך אליהן יכולות להוות מעין קצה חוט על אישיותך,תפיסותיך (למרות שחשוב לציין שיש המון המון יוצאים מן הכלל). אני מבין שאת הפער שנגרם מאי לימוד בישיבה לא קל להשלים, לא כל אחד יכול (יש כאלה שכן) וזה יכול לגרום לפחות היענות להצעות שידוכין . אבל זה לא הרמטי, גם אני אדם, גם לי יש תפיסות מוצקות, בטוח יש בנמצא מישהי שזה יעניין אותה למרות הכל.
מרגיש מפוספס
יש לי המון תורה ללמוד מחר. 
