עוד רגע מתפוצצתשריתה

שלום לכולם זקוקה לעצה דחופה...

בעלי ואני נשואים 9 שנים+ 3.

כשהתחתנו עברנו לגור אצל הורי בעלי (שני הצדדים דחפו לזה-ענייני מנטליות), אני לא התנגדתי כי לבעלי היה חשוב להשאר בסביבת בית הכנסת וחשבנו שכך נחסוך יותר לרכישת בית.

השנה הראשונה היתה סיוט , חמותי התגלתה כאישה שתלטנית מאוד שהיתה צריכה לדעת לפרטי פרטים לאן אנחנו הולכים, כמה עלה כל דבר, היתה מחטטת לי במגרות וזה היה מגיע למצבים שהיתה צועקת על בעלי כשהייתי בהריון -למה העזתי לקנות לי סלט בעבודה כשאני יודעת שיש אוכל משבת.

ברחנו משם לפני הלידה אבל נשארנו בקרבתם בגלל העבודה של בעלי שהתחיל לעבוד עם אבא שלו בעסק המשפחתי למרות שהיתה לו עבודה מצויינת,על מנת ל"פתח את העסק".

עכשיו המשכורת של בעלי תלויה בחמי וכל פעם שבעלי צריך חופש או לסיים מוקדם הוא צריך לעבור תשאול אצל חמי

שמדווח כמובן הלאה ואחרי שעה מגיע טלפון מחמותי עם דרישה לפרטים נוספים.
ההורים והאחים שלו קופצים כל הזמן בלי להודיע ואפילו שהם רואים שאנחנו בדרך החוצה זה לא מפריע להם לשבת שעות כך שהמון מהתוכניות עם הילדים מתבטלות.

יש לנו לפעמים ארועים משפחתיים מקרבה של - בת מצווה של נכד של בת דודה של חמתי(ואני לא מגזימה), בעלי ואני מחליטים לא ללכת משיקולים כלכליים ושאם כל הכבוד יש לנו ילדים קטנים ואנחנו אפילו לא מכירים את בעלי הארוע. ואז חמותי מתחילה עם הטלפונים הבלתי פוסקים והשטיפות שאנחנו לא מכבדים אותה... ואז גם אבא שלו מתחיל בעבודה לדרוש מבעלי לכבד אותם ( הם איבדו לגמרי את הגבולות של אבא ובוס) ובעלי כמובן מציית מיד וכל החלטה משותפת שלו מתבטלת באותו רגע ואם אני לא מסכימה ללכת הוא הולך לבד.

חמותי ניסתה גם להכתיב לי גם איך לגדל את הילדים אבל במקרה הזה הגידול בשליטתי אז ידעתי לשים לה גבולות.

לא מדובר על מקרים זו השגרה היום יומית שלנו...בכל יום צץ משהו אחר. כל המצב גורם לי לכעס ומתחים עם בעלי כי אני מרגישה שהוא כמו סמרטוט שלהם ושהזוגיות ושמשפחה שלנו מתנהלת לפי הרצונות שלהם, לא עוזרות כל השיחות, הוא לא מבין למה זה מפריע לי.

עצוב לי לאמר שאני כבר לא יכולה לסבול את המשפחה של בעלי ולאט לאט גם את בעלי שלא שם גבולות גם אחרי 9 שנים.

אודה לעזרתכםעצוב

תני לי לנחש את אשכנזיה והוא ספרדי?הלוי מא
ממש לאשריתה


הנחה מטופשת. סליחהאביגיל.
חח גם אני חשבתיאושרקה
שהוא ספרדי והיא שכנזיהאושרקה
*אשכנזיה*כמו צמח בר
יכול להסביר את הקנאה של המשפחהרפואה שלמה
נראה לישירקי
שתדברי איתו שישים גבולות ויגיד יפה״ זה עניין שלנו״ ואם לא אז נראלי תצטרכי את לשים את הגבולות האלה אם כמה שזה לא נעים ...
בכל אופן זאת דעתי ואני מציעה לך להתייעץ עם מישהו מוסמך כי בעלך יום יום תחת השפעת אבא שלו שמעביר לאמא שלו מידע.... מסובך😨
גם לנו היו התערבויות שתלטניות כאלה ופשוט כשהתעקשנו לשים גבולות והיינו עקביים זה לאט לאט ירד ברור שזה שוב צץ כי זה אופי כזה אבל חייב לדעת להפסיק את זה...
לגבי האחים שלו תגידו להם פעם אחת אם אפשר שתודיעו לפני שאתם באים .... הם גם צריכים להבין שיש לכן תוכניות ודברים לעשות...
נשמע שהמצב הזה התפתח כי הייתם מתחשבים מידי.... אז זה נתן להם עוד יותר עילה להתערב ולהרגיש בנוח....
באופן כללי חייב להוציא את המשפחות מהחיים של בני הזוג כמובן בלי לפגוע יותר מידי בקשרים שלכם איתם... ובגלל מורכבות הנושא גם את וגם בעלך צריכים לשבת להתייעץ ביחד וממש כדאי עם עוד דמות מוסמכת שתעזור לכם!!
מאחלת לך ממש בהצלחה... באמת סיטואציה קשה😶
עכשיו ראיתישירקי
שרשמת שלא עוזרות השיחות איתו... אז תשימי את את הגבולות ואפילו תלכי להתייעץ לבד.....

זה חייב להיפסק 9 שנים זה כבר הרבה זמן
גבולותא&נ
את חייבת להיות חזקה ולעמוד על שלך ובכל זאת שהכל יהיה בצורה נעימה .
הסבירי לבעלך שאת חושבת שעל מנת יחסי השלום והפרטיות בניכם ושלכם
עם כמה שחשוב העסק המשפחתי של אבו היקר הנישואים והקן המשפחתי חשוב עוד יותר ועליו למצוא עבודה בה תוכלו לשמור על המשפחה ועל השלום בה. כמובן שיקח את הזמן עד שימצא עבודה הראויה לו אין מה להיות פזיז.
לגבי אמו במידה ויש אירוע משפחתי שאין קשר אליכם תוכלי להתקשר ולהגיד לה כמה את מעונינת לכבד אותה אבל כל שקל חשוב לך ולבעלך ואת מעדיפה להוציא את הכספיים על דברים אחרים כמו צרכי הבית.
ברגע שאתם באים לצאת והם נכנסים תודיעי ״ כמה נחמד שבאתם אבל חבל שלא הודעתם לפניי קבענו עם חברים וכו׳ ואנחנו חייבים ללכת״ עם פרצוף מבויש. פעם פעמיים והן בעצמם ירגישו לא בנוח ויבינו שזה לא מתאים כל-כך הרבה פעמים להגיע בלי התראה .

ושוב לעמוד על שלך בצורה נעימה .
בעז״ה שיהיה בהצלחה ורק שלום בית ושלום בין כולם
בעלך כל הזמן נאלץ לבחוראליפ
בדר"כ הבחירה פשוטה
על כן יעזוב איש את אביו ואת אימו ודבק באשתו

כאן בעלך לא באמת יצא אף פעם מהבית של ההורים ולכן הוא נתון בין הפטיש לסדן
אם המקצועות שלכם מאפשרים הייתי הולך וגר מרחק הגון מבית אמא

ברור שיהיה לזה מחיר בכמה אספקטים ואני לא משלה את עצמי שחמותך תשקוט על השמרים אבל כרגע זה נראה בין פיצוץ לדעיכה שלך

שם במרחקים תקבלו הזדמנות לגלות את עצמכם מחדש
כמעט ועברנו לישוב במרחק 40 דקות נסיעה מהםשריתה

בעלי עובד מעל 10 שעות ביום , משמעות הדבר היתה שהילדים היו רואים את אבא שלהם רק בסופי שבוע.

הוא לא הסכים לוותר על מקום העבודה ולאכזב את אבא שלו.

אז אני נאלצתי לוותר על השקט הנפשי שלי לטובת הזמן של בעלי עם הילדים.

 

הוא כל הזמן מכניס את העניין של לכבד את ההורים, לכן הוא תמיד נותן להם את  המילה האחרונה , אני לא מצליחה לגרום לו להבין לאן המעשים שלו מובילים אותנו.

 

בעלי מציג את הדברים כאילו אני שונאת את חמותי ולכן מנסה להרחיק אותם.

 

רשמתן שאני צריכה לדבר אם חמותי לגבי העניין של האירועים, למה אני אדבר איתה אם בסופו של דבר הוא יעשה מה שהיא מבקשת וילך לבד, היא עוד יותר תהיה מרוצה אם תדע שהוא מקשיב לה בסופו של דבר ותבטל אותי לחלוטין.

מישהו צריך לשנות לו את התפיסה, וכנראה שהמישהו הזהמודדת כובעים

לא יכול להיות את.

 

רב/יועץ נישואין/מדריך חתנים/חבר חכם.

 

ולדבר עם חמותך על האירועים - לדעתי אסור מכל וכל!!!! מי שצריך לדבר איתה על זה הוא בעלך ולא את! במיוחד לאור המצב הרגיש.

 

נסיעה של 40 דקות לעבודה לא נשמעת לי סוף העולם. כולם עושים את זה. ולמה הילדים היו רואים אותו רק בסופי שבוע? לא הבנתי. אם הוא יחזור בשבע בערב הביתה, יש לפחות שעה שהם יראו אותו. זה לא קרבן גדול לעומת המצב הנגדי.

כנ"ל. בעיני לגמרי שוטה לשלם את מחיר המרחק.44444
בינתיים הילדים גדלים. הם יהיו ערים יותר שעות ויראו יותר אבא ומנגד כבר יהיה קשה יותר להחליף להם חברה.
שוטה= שווה44444
תשמעיא&נ
קודם כל בגלל זה אמרתי שהדברים צריכים להיות בצורה נעימה !. תגידי לבעלך ״ אני מאוד אוהבת את אמא שלך אישה טובה בטח שהיא לא מתכוונת אבל מאוד פוגע בי התחושה שהיא -ככה וככה - ברור לי שהיא לא מתכוונת אבל לי זה מאוד מפריע . תוכל לעזור לי לשפר את הרגשתי ?״
שום גבר ולא אישה יקבלו שמדברים משהו שלילי על ההורים שלהם
אבל ברגע שפשוט מצגים את הדברים בצורה שונה בלי לדבר רע על אף אחד את גורמת לו להראות את מה שמפריע לך נטו .
שאת תהיי טובה כלפיו ולא תריבי ותגידי על ההורים שלו הוא לא יוכל לבוא אלייך בשום טענות ..להפך יכאב לו שמשהו מפריע לך
את צודקת אני מודה לקשה לי מאוד להתנסח בצורה כזו לגביהםשריתה


צריך להתחיל עם בעלךאליפ

שיחזור לפחות ערב אחד בשבוע מוקדם ותצאו לדבר

צריך להבהיר לו שאת לא שונאת את חמותך אבל קיים ערבוב תחומים מהכתוב נראה שזה לא מצידך

צריך להבהיר שעכשיו בונים בית שהוא רק משלכם, על יסודות העבר אבל חדש

צריך להבהיר שתמיד תאהבו את אבל ההחלטות בגדול הם שלכם

 

לדעתי כדאי למצוא אמתלא למה צריך לעבור צפונה דרומה ימה ונגבה

כן...גם אם יש ירידה בהכנסות לא שווה לוותר על הכיף שבזוגיות

 

לדעתי אין טעם לדבר עם חמותך, זה נשמע ממש נפשי אצלה שבתפיסה הפנימית גם את עכשיו חלק מהחמולה אז נדרשת לציית לקוד המשפחתי. צריך להתייחס אליה באדיבות וכו' אבל לא לשנות בלא ייעוץ מקצועי

 

לסיום קחי בחשבון שכולנו כאן רק עזרה ראשונה, צריך ליווי יותר מקצועי

נשמעמציצה

שהפתרון האידאלי מבחינתם, הוא לעבור דירה, גם אם ההורים שלו יתפוצצו - אבל זה ימנע הרבה פיצוצים עתידיים... 

לכי עם בעלך לרבבינייש פתוח
אצלנו בישיבה ספרו על מקרה דומה והרב אמר שהדריך את הבן אדם איפה שההורים גרים, שהוא יגור בקצה השני של העולם
ואגב כל הכבוד על יכולת העמידה שלךבינייש פתוח
אני חושבת שבמקרה כזה קיצוניחרותיק
צריך ללכת לקיצוניות שניה לזמן מסוים.

בעלך חייב להשתחרר מהסינר של אמא,
והם חייבים לשחרר אותו.

זה הכי לא בריא בעולם המציאות הזו.
איך אפשר לבנות זוגיות ככה?

הייתי בורחת מזמן לגור במקום אחר.

ושימי לב, את לא חייבת דין וחשבון לחמותך!
אין לך אפילו שמץ של ציווי לכבד אותה.
ברור שעדיף לכבד כדי לשמור על יחסים תקינים,
אבל את-לא-חייבת!
בעלך אמנם חייב בכיבוד הורים,
אבל יש כיבוד ויש הורים שהורסים את הזוגיות,
ואני מאמינה שרב יפסוק לו שאם זה המחיר, הוא צריך לכבד אותך ולא אותם.

תתייעצי בעצמך עם רב. אל תתני לזה להמשך.
פסיקת רבשריתה

אני בטוחה שפסיקת רב תעשה בגישה של בעלי שינוי (לא יודעת האם לאורך זמן) , כמו שאני מכירה אותו הוא ירגיש שאני עושה את זה כדי להרחיק אותו מההורים שלו ולא לטובתנו.

כואב לי שהוא לא מבין את זה לבד שהוא פוגע בנו ובי, הוא אטום למה שאני מרגישה  ושאני צריכה ללכת איתו לרב בשביל דבר כזה טריויאלי.

אני מטבעי אדם חזק שלא שותק למי שפוגע ויכולת הסבל שלי במשך 9 שנים כבר הגיע לסף, נמאס לי ,לטובת השקט הנפשי שלי מצידי שישאר עם ההורים שלו .

זה צריך להיות בתהליך לא בהנחתותאליפ

הייתם פעם בייעוץ מסודר?

לא היינושריתה


ואיך הוא יגיב לבקשה שלך?אליפ

הוא מרגיש שאתם הולכים ומתרחקים?

לא אכפת לו במיוחדשריתה

כל עוד הבית מסודר ונקי, הילדים מטופלים, יש אוכל חם.. פחות מעניין אותו הדברים הללו

הוא כל הזמן מתלונן שאין לו כח והוא טרוד בעבודה , תמיד שואל אותי "מה אני יכול לעשות"

אפילו לא מקדיש דקה למחשבה

אבל הוא יסכים ללכת לייעוץ?אליפ

ולדעתי המשימה הראשונה במעלה היא להביא אתכם להיות יותר ביחד

ענה לי -"תחפשי רב אם את רוצה....ואז נראה"שריתה


אם כן אולי תכתבי באיזה אזור את גרה באופן כלליאליפ
בטוח שלחלק מחברי הפורום יהיו הצעות

הניצוץ להנעת התהליך תלוי בעקשנות שלך...
לפני שאת מתפוצצת - תקראי ותחשבירפואה שלמה
כל המשפחה שלך תלויה כלכלית בחמיך וחמותך.
אולי את לא מבינה את ההשלכות של מה שכתבתי.
שיהיה לך ברור שאם "תשאירי אותו אצל ההורים שלו" תמצאי את עצמך ברחוב ובלי מזונות. כי לעצמאים יש פלאי פלאים בהצהרות ההכנסות שלהם...
לא מדובר בירידה בהכנסות אלא מצב שעלול להיות קרוב לפת לחם.
קחי נשימה עמוקה. בעלך לא טיפש ויודע שהוריו "מחרבים" לו את הנישואים. הוא לא שמח בזה יותר ממך ויודע בדיוק כמוך איפה עובר הגבול בין כיבוד הורים ובין מה שתיארת.
פשוט אין לו ברירה והוא מכיר את ההורים שלו הרבה יותר טוב ממך.
ההורים שלו במקום לאפשר לו לדבוק באשתו מחזיקים אותו שבוי בעסק. יכול להיות שאם הוא עוזב גם פרנסתם מתמוטטת.
לפני שאת עושה צעד בלתי הפיך תביאי בחשבון שאת חמותך לא תוכלי לשנות.
וגם את לא יצאת מתחת לסינר שלהם כי אינך מסוגלת לפרנס את משפחתך עד שבעלך ימצא. עבודה.
מציעה לך להפסיק למרר את חייו בעניין אמא שלו
החיים שלו מספיק מרים גם ככה
שחררי אותו לאירועים משפחתיים שאינך רוצה לבוא ואל תהפכי את זה למלחמת עולם כי פשוט לא כדאי לך.
איך משתחררים ממלכודת החנק?
קודם כל מפסיקים לכעוס כל כך על צינור הפרנסה שהקב"ה בחר לכם. אחר כך מכירים קצת טובה (כן! בטוחה שחמותך מצפה לזה). וכשהזעם נעלם חושבים ביחד איך ומתי יהיה ניתן לשנות. ואם אי אפשר לשנות, לכי ליעוץ לעזור לעצמך.
כדאי לבקש בספריה או לקנותרפואה שלמה
ספר על אסרטיביות
את נעה בין פאסיביות( יושבים אצלנו שעות ותוכניות מתבטלות) ובין אגרסביות ( כשאת מתפוצצת - ובצדק).
קיימת שפה שנקראת אסרטיביות וכדאי לתרגל אותה מול חמותך השתלטנית ואחי בעלך.
זה יעזור להציב גבולות לפני שישגעו אותך
וכן. הם מתנהגים לא יפה כלפיך וכלפי בעלך. אבל באסרטיביות נעימה את תציבי גבולות בלי לאבד את מה שיש לך
על מה בדיוק להכיר טובה?שריתה

העסק מתמוטט עם בעלי מתפטר, מדוע את מסיקה שאין ביכולתי לפרנס את המשפחה?

ברוך ה' אני עובדת ויכולה גם לעבוד יותר במקרה הצורך.

חבל שאת מנסה להציג אותי כאדם שמרמר וצריך עזרה לעצמו.

התגובה שלי מכוונת לרפואה שלמהשריתה


שיהיה לך בהצלחהרפואה שלמה
אינני סבורה שאת אדם שמרמררפואה שלמה
חמותך מציקה בלי הפסקה
גם חמיך שתלטן וחטטן
ועוד לא הגענו לאחים חסרי הנימוס הבסיסי.
אבל
חשוב שתביני מה המלכוד כאן.
אם אכן העסק מתמוטט בלעדיו אני לא חושבת שיפיל את העסק של ההורים שלו
מה עוד שהוא עצמו מתפרנס מהעסק.
את במצוקה וסובלת. השאלה איך נכון להתמודד. אם הוא לא מעוניין לשנות, הייתי מנסה קודם אסרטיביות לא כלפיו אלא *כלפי משפחתו*.
מתנצלת אם הניסוח לא היה טוב
אנסה שוב:
בעלך כנראה אדם נעים אבל משפחתו - לא.
אם "תשאירי אותו אצל הוריו" או תציבי אולטימטום עלול לקרות מה שכתבתי.
לרפואה שלימהחסוי בהחלט

יקירה,

השיקולים שלך קרים מידי

אל תשכחי שמדובר פה בזוגיות ולא עסק...

אני לא חושבת שהעסק של ההורים היקרים חשוב יותר מבניית זוגיות עמוקה ויציבה.

תמיד אפשר למצוא עבודה אחרת. העסק של האבא הוא לא מקום העבודה היחיד בעולם,

והבן, אף על פי שהוא נשמע כאחד שמחזיק את העסק, צריך לפעול ע"פ "חייך קודמים"

לא סתם נאמר: ע"כ יעזוב איש את אביו ואמו ודבק באשתו.

זה חיוב! לא המלצה!!

כי אם אישה מרגישה שלבעלה יש עוד משהו חשוב בחיים שלו יותר ממנה היא יכולה לקרוס מזה לחלוטין!!

שריתה יקרה!

דבר ראשון חיבוק ענק! זה לא פשוט להתמודד עם כאלו דברים.

המלצתי היא פשוט לפנות לרב שמכיר את בעלך ובעלך מעריך אותו.

תפני אליו לבד, ותספרי לו הכל, איך את מרגישה, מה בעלך חושב וכו'.

הרב יפסוק כך וכך... ופשוט לפעול ע"פ הפסק.

בהצלחה יקירה!!חיבוק

לא קרים אלא מציאותייםרפואה שלמה
בעלה של שריתה סובל בעבודה שלו.
אשתו דברה איתו לא פעם ולא פעמיים.
בכל זאת הוא לא עוזב את העסק, אלא אומר לאשתו למצוא דרכים להסתדר עם חמותה. מסכימה ש*קשה עד בלתי אפשרי* לסבול כזו חמות. וגם שאר המשפחה חסרי נימוס בסיסי.
ולמרות זאת טוב תעשה הפותחת אם תנסה קודם שיטות התמודדות אחרות לפני ה"נתק" כי המצב מורכב מאד.
הסברתי את המשמעות של "להשאיר אותו בבית אמו". כשמדובר במשפחה כה קשה צריך לחשוב טוב טוב לפני שנוקטים בצעד כזה. אם בימות שלום המשפחה כה חסרת התחשבות, בזמן מלחמה עלול לקרות בדיוק מה שכתבתי.
כל זה בהנחה שאין אלימות מצד הבעל
אפשר להירגע. הם לא אלוקים מחלק המזונות...חדשה ישנה
את בעצם אומרת שפרנסתם של ההורים תלויה בבעל. לכאורה את צודקת, אבל בואי ניזכר לרגע קטן מי זן ומפרנס לכל? בידי מי מפתח הפרנסה? בידי בעלה??

וקצת פרופורציה בחיים- הבית עומד להתפרק, זוג שמתגרש זה כמו חורבן ביהמ''ק , מה יותר נורא מזה?? דחוף לעוף מהעבודה הזאת ולעבור דירה, גם אם זה כרוך בהרבה הוצאות וצער, כי אין צער גדול מלפרק בית, להפריד בין בני זוג, להפריד בין הורים לילדים.
הבנת הנקרא למתקשותרפואה שלמה
כתבתי שזה הצינור שהקב"ה מפרנס דרכו.

*אין עוד מלבדו.*

ברור ששינוי, בבחירה חופשית, אפשרי.
...
מכיוון שהמצב המתואר מסובך, כדאי ששריתה תשקול את צעדיה, ובהצלחה לשניהם.
מסכימה עם הצגת המציאות.44444
לכן לדעתי, צריך לחשוב על פתרון שיפתור את הבעיה מהשורש. התלות בהורים. לא הייתי מתחילה עם עניין העסק שכנראה הטא הכי עדין ובו תהיה הפגיעה קשה ואישית.
הייתי מתחילה עם מעבר דירה, פחות אישי ומשמעותי. אם לא עוזר, מוצאת פתרון למקום העבודה. אבל בלי לדעת באיזה תחום הוא עובד קשה לייעץ.
לדעתי אתם חייבים להתרחקאסתרקה
ובמרחק של יותר מ40 דקות נסיעה. זה לא פשוט לחיות בלי עזרה אבל במקרה שלכם זה שווה את זה. ברור שבעלך יפחד מהעול הכלכלי ולהתרחק מהעסק של אבא שלו אבל הוא בהחלט יכול להצליח במקום אחר במיוחד שיש לו משמעת עבודה כזו רצינית..
(וסליחה אם זה לא בסדר, אבל נכון אתם מהעדה הבוכרית? כי בחברה שלי סיפורים כאלה נפוצים במיוחד בקהילה הזאת )
קרובשריתה


בן כמה חמיך? יש סיכוי שבשנים הקרובות יעבוד פחות בעסק?44444
בעיני, זה נתון חשוב מאד.
אם חמיד נגיד בסביבות 70 וקצת אז הייתי נוטה פחות לצאת מהעסק אלא רק לעבור דירה.
להתרחקאתי ב
כשמתמודדים עם חמות שתלטנית - אין בררה אלא להתנתק לגמרי, ולו באופן זמני (כשהורי בעלי ניסו לנהל לנו את החיים, הרב של בעלי הורה שניתנתק לשנתיים. אחר כך בעלי הציב גבולות ברורים יותר).
סיטואציה לא פשוטה
זו חדירה בלתי נסבלת לפרטיות... קשה...צדק משמים נשקף
קודם כל טוב שברחת מבית חמותך וחמיך
ושאת מחנכת את הילדים בדרכך.
איך שרדת את זה 9 שנים..
בקשת עצה.
הייתי מתחיל פרקטית לנהל מחברת הוצאות והכנסות במסגרת "תוכנית ההתנתקות". זו אופציה ראלית?
שנית הייתי "מוריד טורים" ביחס לחמותך כי אם רוצים להפרד, עדיף לא מתוך מריבה.
גם בעלך צריך להרגיש שזה לא נעשה מתוך שנאה לאמא שלו.
אולי כשהמתח בינכן ירד קצת ( חושב שתצטרכי יעוץ איך להתנהל מולה זה לא פשוט) תצליחי לקבל הסכמה מבעלך להתרחק לישוב שרצית.
עדיף "אבא של שבת" ולא אמא ממוטטת נפשית!
לגבי העסק המשפחתי, נראה לי חבית חומר נפץ לא הייתי מנסה לנתק אותו..
הניסוח של "רפואה שלמה" חריף לטעמי, אבל התוכן - חושש שיש יותר מקורטוב אמת.
צריך יעוץ טוב.
בשורות טובות.
שתי שאלותכותבת המחקר
נניח שבעלך יאלץ להסכים לדרישותיך במלואן.
העסק יתמוטט כמו שכתבת,
אבל את תצליחי לפרנס עד שהוא ימצא עבודה חדשה.
עכשיו אתם גרים רחוק מההורים שלו.
איך את מרגישה עם העובדה שלעת זקנה נשבר מטה לחמם
ואיך את מדמיינת את הזוגיות שתהיה בינכם תחת הצל של מה שאירעלהוריו, והנתק בינו ובין משפחתו.
באמת נראה לך שזה ישבור את מטה לחמם?סדר נשים

חסר אנשים שירצו להחליף אותו?

כן. אני חושבת שקשה לעבוד עם חמיהכותבת המחקר
תראי, זה לא נורמלי שאבא ובן יעבדו באותו עסק, והאבא יהיה כל כך נוקשה כשהבן צריך לצאת לחצי יום.
זה גם לא נורמלי שחמות תעשה כזה סקנדל כשכלתה ההרה קונה סלט בעבודה. כולנו מבינות את גודל האבסורד.
נראה שהחמות לא עובדת והחם גייס את הבן כי בעצם רק ביחסי מרות כפולים אב בן בוס עובד הוא מצליח בדרכו הנוקשה להפרנס אכשהו. גם העקשנות של הבן להשאר למרות שהוא חוזר עייף ומותש ולא טוב לו אומרת דרשני. הוא דואג להוריו.
אם היה אפשר למצוא מחליף הבעיה הייתה נפתרת. אלא שגם האב וגם הבן סבורים שזה לא יתכן. זכרי שלבן היה מקצוע אחר והוא הוזעק לעזור בעסק .
בדרך כלל בן שיש לו עבודה מצויינת אבא שלו יעדיף לקחת פועל ולא לקלקל לבן. זה לא קרה כאן ואני לא בטוחה שהכל רוע לב צרוף כמו שהפותחת מבינה את המצב. אני רואה אותו אחרת לגמרי
יש לי גם מה לאמר על הבעיות האחרות שהציגה- זוית ראיה אחרת שיכולה לשפר את מערכת היחסים. נדאלה האם שריתה רוצה לשפר את מערכת היחסים או שיא שואפת לדבר אחד: נתק.
וממך סדר נשים אשמח לקבל תשובהכותבת המחקר
גם לשאלה השניה שהעלית
שריתה כתבה שהעסק יתמוטט אם הבן עוזבכותבת המחקר
אני מקבלת את דבריה בעניין
יש ענין של חייך קודמים!חסוי בהחלט

הבעל חייב לדאוג קודם כל לעצמו ולמשפחתו הפרטית!!!

זה הלכה לכל דבר!

אשמח לעזוריקיר גרוסר

תוכלי לפנות אלי בפרטי אני סטודנט ליעוץ נישואין שנה ג' ויכול לשבת אתכם למספר מפגשים בחינם לגמרי כחלק מ"עבודה מעשית".

אשמח לעזור - אם אתם באזור ירושלים

0506951980

יש פיתרון אחד!עובד
אתם *חייבים* לברוח משם מהר!!
לעשות תשובת משקל על כל השנים
בהן מכרתם את עצמאותכם הכלכלית
הזוגית הנפשית ההורית והרוחנית....
לעוף משם על טיל גם במחיר חיפוש עבודה חדשה, גם במחיר ביקורת שתימתח עליכם, הייתי אומר כמעט בכל מחיר!!
יש לי משהו אחד טוב לומר..
אם שרדתם עד עכשיו כל כך הרבה זמן
כנראה שיש לכם עוצמות מיוחדות ומידות
מופלאות. במצב סטנדרטי, בתים יכולים
להתפרק מהר מאוד ממצבים כאלה-
תברחו משם לפחות 100 קילומטר,
למקום חדש, שיאפשר לכם לנשום עמוק,
ולהתחיל לחיות חיים זוגיים בלי שישתלטו
עליכם ובלי לאבד כל ניצוץ של זהות ועצמאות!
מהמקום החדש, תתחילו לעצב גם את הקשר
עם ההורים מחדש ותוכלו ליצור מינונים נכונים
לכל דבר(ביקורים, שיתופים, הגעה לשמחות).
לא שייך לדבר על גבולות ולשבת איתם או לחנך אותם כי אתם פשוט סמוכים על שולחנם... איבדתם את זהותכם העצמית כמו שכתוב "והתמכרתם שם לעבדים"...
רק לברוח בהזדמנות הראשונה-
תתחילו אתמול לחפש עבודה ולבנות לעצמכם
עתיד, רחוק מהם!
ב"ה לפי מה שאת אומרת העבודה של בעלך לא משהוmetorafi
אם מבחינה כלכלית אין לכם כסף לתת לבר מצוות טוב יעשה בעלך אם יחליף עבודה, ותגידו להם שאתם צריכים ללכת שאתם צריכים ללכת ופשוט הולכים , אני נניח גר ליד ההורים שלי הם לא באים בלי להודיע לכן אני לא צריך לשים גבולות , אתמול נניח אבא שלי ביקש שאחליף לו גלגל אז קודם הגעתי הביתה ורק אז הלכתי להחליף גלגל, וההורים שלי רואים את אשתי והילדים יותר ממה שהם רואים אותי בבית חחח בכל אופן מה שאני אומר זה או שהוא שם גבול או שאת שמה גבול , אצלי ב"ה ההורים בסדר גמור ואני גר 7 בתים מהם ,אם לא היה בסדר הייתי שם גבול באופן חד משמעי אני לא נותן לאף אחד להשתלט לי על החיים שלי לפחות לא על מה שאני יכול לשלוט בו
ב"ה לפי מה שאת אומרת העבודה של בעלך לא משהוmetorafi
אם מבחינה כלכלית אין לכם כסף לתת לבר מצוות טוב יעשה בעלך אם יחליף עבודה, ותגידו להם שאתם צריכים ללכת שאתם צריכים ללכת ופשוט הולכים , אני נניח גר ליד ההורים שלי הם לא באים בלי להודיע לכן אני לא צריך לשים גבולות , אתמול נניח אבא שלי ביקש שאחליף לו גלגל אז קודם הגעתי הביתה ורק אז הלכתי להחליף גלגל, וההורים שלי רואים את אשתי והילדים יותר ממה שהם רואים אותי בבית חחח בכל אופן מה שאני אומר זה או שהוא שם גבול או שאת שמה גבול , אצלי ב"ה ההורים בסדר גמור ואני גר 7 בתים מהם ,אם לא היה בסדר הייתי שם גבול באופן חד משמעי אני לא נותן לאף אחד להשתלט לי על החיים שלי לפחות לא על מה שאני יכול לשלוט בו
ב"ה לפי מה שאת אומרת העבודה של בעלך לא משהוmetorafi
אם מבחינה כלכלית אין לכם כסף לתת לבר מצוות טוב יעשה בעלך אם יחליף עבודה, ותגידו להם שאתם צריכים ללכת שאתם צריכים ללכת ופשוט הולכים , אני נניח גר ליד ההורים שלי הם לא באים בלי להודיע לכן אני לא צריך לשים גבולות , אתמול נניח אבא שלי ביקש שאחליף לו גלגל אז קודם הגעתי הביתה ורק אז הלכתי להחליף גלגל, וההורים שלי רואים את אשתי והילדים יותר ממה שהם רואים אותי בבית חחח בכל אופן מה שאני אומר זה או שהוא שם גבול או שאת שמה גבול , אצלי ב"ה ההורים בסדר גמור ואני גר 7 בתים מהם ,אם לא היה בסדר הייתי שם גבול באופן חד משמעי אני לא נותן לאף אחד להשתלט לי על החיים שלי לפחות לא על מה שאני יכול לשלוט בו
ב"ה לפי מה שאת אומרת העבודה של בעלך לא משהוmetorafi
אם מבחינה כלכלית אין לכם כסף לתת לבר מצוות טוב יעשה בעלך אם יחליף עבודה, ותגידו להם שאתם צריכים ללכת שאתם צריכים ללכת ופשוט הולכים , אני נניח גר ליד ההורים שלי הם לא באים בלי להודיע לכן אני לא צריך לשים גבולות , אתמול נניח אבא שלי ביקש שאחליף לו גלגל אז קודם הגעתי הביתה ורק אז הלכתי להחליף גלגל, וההורים שלי רואים את אשתי והילדים יותר ממה שהם רואים אותי בבית חחח בכל אופן מה שאני אומר זה או שהוא שם גבול או שאת שמה גבול , אצלי ב"ה ההורים בסדר גמור ואני גר 7 בתים מהם ,אם לא היה בסדר הייתי שם גבול באופן חד משמעי אני לא נותן לאף אחד להשתלט לי על החיים שלי לפחות לא על מה שאני יכול לשלוט בו
ב"ה לפי מה שאת אומרת העבודה של בעלך לא משהוmetorafi
אם מבחינה כלכלית אין לכם כסף לתת לבר מצוות טוב יעשה בעלך אם יחליף עבודה, ותגידו להם שאתם צריכים ללכת שאתם צריכים ללכת ופשוט הולכים , אני נניח גר ליד ההורים שלי הם לא באים בלי להודיע לכן אני לא צריך לשים גבולות , אתמול נניח אבא שלי ביקש שאחליף לו גלגל אז קודם הגעתי הביתה ורק אז הלכתי להחליף גלגל, וההורים שלי רואים את אשתי והילדים יותר ממה שהם רואים אותי בבית חחח בכל אופן מה שאני אומר זה או שהוא שם גבול או שאת שמה גבול , אצלי ב"ה ההורים בסדר גמור ואני גר 7 בתים מהם ,אם לא היה בסדר הייתי שם גבול באופן חד משמעי אני לא נותן לאף אחד להשתלט לי על החיים שלי לפחות לא על מה שאני יכול לשלוט בו
ב"ה לפי מה שאת אומרת העבודה של בעלך לא משהוmetorafi
אם מבחינה כלכלית אין לכם כסף לתת לבר מצוות טוב יעשה בעלך אם יחליף עבודה, ותגידו להם שאתם צריכים ללכת שאתם צריכים ללכת ופשוט הולכים , אני נניח גר ליד ההורים שלי הם לא באים בלי להודיע לכן אני לא צריך לשים גבולות , אתמול נניח אבא שלי ביקש שאחליף לו גלגל אז קודם הגעתי הביתה ורק אז הלכתי להחליף גלגל, וההורים שלי רואים את אשתי והילדים יותר ממה שהם רואים אותי בבית חחח בכל אופן מה שאני אומר זה או שהוא שם גבול או שאת שמה גבול , אצלי ב"ה ההורים בסדר גמור ואני גר 7 בתים מהם ,אם לא היה בסדר הייתי שם גבול באופן חד משמעי אני לא נותן לאף אחד להשתלט לי על החיים שלי לפחות לא על מה שאני יכול לשלוט בו
ב"ה לפי מה שאת אומרת העבודה של בעלך לא משהוmetorafi
אם מבחינה כלכלית אין לכם כסף לתת לבר מצוות טוב יעשה בעלך אם יחליף עבודה, ותגידו להם שאתם צריכים ללכת שאתם צריכים ללכת ופשוט הולכים , אני נניח גר ליד ההורים שלי הם לא באים בלי להודיע לכן אני לא צריך לשים גבולות , אתמול נניח אבא שלי ביקש שאחליף לו גלגל אז קודם הגעתי הביתה ורק אז הלכתי להחליף גלגל, וההורים שלי רואים את אשתי והילדים יותר ממה שהם רואים אותי בבית חחח בכל אופן מה שאני אומר זה או שהוא שם גבול או שאת שמה גבול , אצלי ב"ה ההורים בסדר גמור ואני גר 7 בתים מהם ,אם לא היה בסדר הייתי שם גבול באופן חד משמעי אני לא נותן לאף אחד להשתלט לי על החיים שלי לפחות לא על מה שאני יכול לשלוט בו
ב"ה לפי מה שאת אומרת העבודה של בעלך לא משהוmetorafi
אם מבחינה כלכלית אין לכם כסף לתת לבר מצוות טוב יעשה בעלך אם יחליף עבודה, ותגידו להם שאתם צריכים ללכת שאתם צריכים ללכת ופשוט הולכים , אני נניח גר ליד ההורים שלי הם לא באים בלי להודיע לכן אני לא צריך לשים גבולות , אתמול נניח אבא שלי ביקש שאחליף לו גלגל אז קודם הגעתי הביתה ורק אז הלכתי להחליף גלגל, וההורים שלי רואים את אשתי והילדים יותר ממה שהם רואים אותי בבית חחח בכל אופן מה שאני אומר זה או שהוא שם גבול או שאת שמה גבול , אצלי ב"ה ההורים בסדר גמור ואני גר 7 בתים מהם ,אם לא היה בסדר הייתי שם גבול באופן חד משמעי אני לא נותן לאף אחד להשתלט לי על החיים שלי לפחות לא על מה שאני יכול לשלוט בו
ב"ה לפי מה שאת אומרת העבודה של בעלך לא משהוmetorafi
אם מבחינה כלכלית אין לכם כסף לתת לבר מצוות טוב יעשה בעלך אם יחליף עבודה, ותגידו להם שאתם צריכים ללכת שאתם צריכים ללכת ופשוט הולכים , אני נניח גר ליד ההורים שלי הם לא באים בלי להודיע לכן אני לא צריך לשים גבולות , אתמול נניח אבא שלי ביקש שאחליף לו גלגל אז קודם הגעתי הביתה ורק אז הלכתי להחליף גלגל, וההורים שלי רואים את אשתי והילדים יותר ממה שהם רואים אותי בבית חחח בכל אופן מה שאני אומר זה או שהוא שם גבול או שאת שמה גבול , אצלי ב"ה ההורים בסדר גמור ואני גר 7 בתים מהם ,אם לא היה בסדר הייתי שם גבול באופן חד משמעי אני לא נותן לאף אחד להשתלט לי על החיים שלי לפחות לא על מה שאני יכול לשלוט בו
ב"ה לפי מה שאת אומרת העבודה של בעלך לא משהוmetorafi
אם מבחינה כלכלית אין לכם כסף לתת לבר מצוות טוב יעשה בעלך אם יחליף עבודה, ותגידו להם שאתם צריכים ללכת שאתם צריכים ללכת ופשוט הולכים , אני נניח גר ליד ההורים שלי הם לא באים בלי להודיע לכן אני לא צריך לשים גבולות , אתמול נניח אבא שלי ביקש שאחליף לו גלגל אז קודם הגעתי הביתה ורק אז הלכתי להחליף גלגל, וההורים שלי רואים את אשתי והילדים יותר ממה שהם רואים אותי בבית חחח בכל אופן מה שאני אומר זה או שהוא שם גבול או שאת שמה גבול , אצלי ב"ה ההורים בסדר גמור ואני גר 7 בתים מהם ,אם לא היה בסדר הייתי שם גבול באופן חד משמעי אני לא נותן לאף אחד להשתלט לי על החיים שלי לפחות לא על מה שאני יכול לשלוט בו
ב"ה כנראה שהעבודה של בעלך לא משהוmetorafi
אם מבחינה כלכלית אין לכם כסף לתת לבר מצוות טוב יעשה בעלך אם יחליף עבודה, ותגידו להם שאתם צריכים ללכת שאתם צריכים ללכת ופשוט הולכים , אני נניח גר ליד ההורים שלי הם לא באים בלי להודיע לכן אני לא צריך לשים גבולות , אתמול נניח אבא שלי ביקש שאחליף לו גלגל אז קודם הגעתי הביתה ורק אז הלכתי להחליף גלגל, וההורים שלי רואים את אשתי והילדים יותר ממה שהם רואים אותי בבית חחח בכל אופן מה שאני אומר זה או שהוא שם גבול או שאת שמה גבול , אצלי ב"ה ההורים בסדר גמור ואני גר 7 בתים מהם ,אם לא היה בסדר הייתי שם גבול באופן חד משמעי אני לא נותן לאף אחד להשתלט לי על החיים שלי לפחות לא על מה שאני יכול לשלוט בו
ב"ה כנראה שהעבודה של בעלך לא משהוmetorafi
אם מבחינה כלכלית אין לכם כסף לתת לבר מצוות טוב יעשה בעלך אם יחליף עבודה, ותגידו להם שאתם צריכים ללכת שאתם צריכים ללכת ופשוט הולכים , אני נניח גר ליד ההורים שלי הם לא באים בלי להודיע לכן אני לא צריך לשים גבולות , אתמול נניח אבא שלי ביקש שאחליף לו גלגל אז קודם הגעתי הביתה ורק אז הלכתי להחליף גלגל, וההורים שלי רואים את אשתי והילדים יותר ממה שהם רואים אותי בבית חחח בכל אופן מה שאני אומר זה או שהוא שם גבול או שאת שמה גבול , אצלי ב"ה ההורים בסדר גמור ואני גר 7 בתים מהם ,אם לא היה בסדר הייתי שם גבול באופן חד משמעי אני לא נותן לאף אחד להשתלט לי על החיים שלי לפחות לא על מה שאני יכול לשלוט בו
מבינה אותך לגמרי. אני תמיד נרתעתי מלגור במקום קטן בגלל שיש44444
יותר מידי מעגלים משותפים (השכנה היא גם המורה, הבלנית והבת שלי היא גם המדריכה ובעלה הוא גם מתפלל מביה"כ, גם הורה לילד הגן עם הבן שלי וגם בועדת חינוך). זה עוד בלי להכניס משפחה.

מכל מיני סיבות, בשנים האחרונות יצא לי להיות במסגרות שונות עם הרבה אנשים שהגיעו ממקומות קטנים (מקומות שונים). ממה שאני שומעת זה אפילו יותר זוועה ממה שחשבתי. דווקא בישובים המצב סביר, במושבים וקיבוצים זו כבר זוועה ממש.
מה שכן ממה שאני שומעת זה גם עניין של דור. לא דומה דור בני 30 לדור בני 65.

כשמכניסים משפחה הכל מסובך הרבה הרבה יותר.

אצלינו (כבר כמה דורות) קיים כלל במשפחה שלא עושים עסקים עם משפחה. העקרון הוא, שבן משפחה יהיה רק בן משפחה ולא תחת כובעים נוספים.

לדעתי, שלב ראשון, לעבור דירה. אפילו למרחק חצי שעה נסיעה ואף 45 ד' נסיעה. זה ימנע התנחלויות ומרחק סביר מהעבודה.

אם העניין לא משתפר, הייתי חושבת על עבודה אחרת לבעל. חברים נתונים בקשר לעבודתו כך שקשה להמליץ.

אגב לחמים את יכולה לתרץ את המעבר בתירוצים אחרים. מן הסתם, לא הכל מושלם במקום מגוריכם למעט החמים.....

ביחד עם זאת, תמיד צריך, גם במחשבה להכיר להם טובה. זה משתקף....

בקשר לכל האירועים, תגידי בפשטות שב"ה המשפחה גדלה והיא אפשר לעמוד בקצב האירועים ואתם משתדלים כמה שיותר.
נשמע נוראי.. חייבים לשנותנגביאחרונה

אי אפשר להישאר ככה, זה בטוח. נשמע ממש נוראי. אין שום סיבה לחיות בצורה כזאת! זאת פשוט אלימות מצד המשפחה שלו. כנראה הוא לא מבין את זה ולא מצליח להיכנס לתחושות מנקודת המבט שלך, לא תמיד זה מגיע עם הזמן, לפעמים אפילו הפוך. הוא כל כך התקבע ככה, שלא ברור לו מה את רוצה פתאום...

 

תעברו דירה למקום רחוק, ועבודה אפשר תמיד (כמעט) להחליף, זה גם מאוד מומלץ במקרה הזה.

תדברי איתו, כל הזמן. תנסי להסביר, לשתף ברגשות, אל תחיו כל אחד בבועה שלו (אני לא אומר את זה משיפוטיות, אולי אתם ממש לא כאלה, פשוט אני לא יודע).

אם את מנסה להסביר לו והוא ממש לא מבין- אז חייבים יעוץ, לפני שיהיה מאוחר מדי. הרגשות שלך כבר מתחילים להיות שליליים כלפיו וסתם חבל. אתם יקרים אחד לשני, וחבל להרוס את זה. אם גם ליעוץ הוא לא מבין ולא מסכים תתחילי בללכת לבד.

 

שיהיה לכם בהצלחה, מקוה שתמצאו את הדרך.

מלחמה!! איך אתם שורדים נכון את התקופה הזו?חיוך2019

אצלנו זה 3 ילדים: 7,5 ושנה וחצי.

קומה שלישית, מקלט בכניסה. אין ממד.


האמת שבהתחלה המקלט היה דוחה, אבל ב"ה טיפלנו בזה. הבאנו מנקה רצינית, קניתי דשה סינטטי לרצפה (כי הרצפה מבטון חשוף) ועם הזמן שדרגנו שם ועכשיו זה מקום סך הכל נחמד.


אני מרגישה כבר מותשת, מוצפת


אשמח לשמוע מה נותן לכם כח בתקופה הזו?

איך ליצור נפרדות וזמן גם לעבודה ופנאי אישי בצוך כל התובענות של המצב...


ואיך לעלות תמורל...

האמת שמאתגרנקדימון
והידיעה שזו מלחמה קיומית של אין ברירה עוזרת אבל גם לנימוק הזה יש מיצוי.

האם שקלת ליטול קלמנרבין או מרגיעים טבעיים אחרים? לפעמים צריך גם את זה עד שיסתדר

לא ניסתי..חיוך2019

מאמינה בחוסן מנטלי

אז מנסה לשאןב רעיונות🙂

אני לא חושב שזה סותרנקדימון

אפשר לשתות קמומיל להרגעה, ולשתות מיץ תפוזים טרי כדי לקבל ויטמין c נקי, אז למה אי אפשר לקחת רגיעון טבעי בכדור?
 

זה לא במקום עצות מנטליות, זה עצה נוספת. אל תבואי שלילית לזה, לא מדובר במשהו כימי או ממכר.

אני יותר חושבת שזה עוד סבב ומי יודע עוד כמה יהיוחיוך2019
וזו מחשבה מחלישה
לזה אין פיתרון מוצלח כל כךנקדימון

חוץ מההבנה שהעולם מורכב. לפחות אנחנו נמצאים בארץ ישראל, ריבונים על עצמנו, ויכולים להגן מבלי להיות תלויים בחסד המזויף של העמים.
 

ובעז"ה גם זה נראה שבכל מקרה נצא מהמלחמה (אולי סבב) הזה מחוזקים ייתר עם מעמד אחר, בריתות אחרות, ותודעה אחרת.


 

רק ראיה לטווח הארוך יכולה להועיל כאן.

יפה, מחזקחיוך2019
בעינייoo

זה יותר כמו מלחמה אחת מתמשכת עם הפסקות

זה כנראה ימשיך

אולי עוד הרבה זמן


זה לא מחליש אותי

מה שהיה לפני רצף המלחמות הללו

היתה אשליה

שמחיר הניפוץ שלה יכל להיות גבוה בהרבה

כל מה שיקרה

הרבה יותר טוב ממה שהיה פה קודם


הטיפים שלי


להתעלם מהחדשות

לצמצם התייחסות למלחמה למינימום

להתעסק בדברים שיש עליהם שליטה

כאלה שנותנים תחושות טובות


לחיים יש להציע הרבה יותר מאזעקות טילים וחדשות

זה כנראה ימשיך, איך אתה רואה את זה?חיוך2019
מלחמה שתמשך עוד כמה שנים?

זה מעבר ללהתעלם מחדשות, זה זה שאי אפשר לתכנן שום דבר, לבסס קרירה, הילדים קופצים וצריך להעסיק אותם והכל מיטלטל

אי אפשר לדעת כמה זמןoo

לילדים אולי למצוא פתרון ביניים שיכול להחזיק תקופה


קריירה כדאי שלא תהיה תלויה רק בזמני שגרה

ולעשות איזושהי חלוקה זוגית בקשר לילדים


אפשר לתכנן דברים

במגבלות מסוימות

רוב הדברים אפשריים

אם באמת רוצים אותם

האמת?עוד מעט פסח

לומדת תנ''ך.

התחלתי בלימוד הנ''ל היומי, וזה פשוט מרחיב את הדרך להסתכל על המציאות. זה נותן ראייה רחבה של מה שקורה כאן והמון המון תקווה. כשקשה לי אני עושה בינג' ומרגישה אח''כ שאני חוזרת לנשום.

זה נותן לי אמונה וחוסן מנטלי בכמויות.

ממליצה מאוד.


רעיון יפהחיוך2019
מה את לומדת?
הנ''ך היומיעוד מעט פסח

אלה פרקי תנ''ך מבוארים על ידי הרב פרנקו מישיבת הגולן.

אפשר למצוא בכל אפליקציה שאת שומעת בה פודקאסטים או מוזיקה.


דוגמא לפרק ששמעתי במוצ''ש האחרון (רק כדי להתבשם. ממליצה בעקרון לשמוע על הסדר)-

'תהילים מזמור פג


ואם שמעת, חשוב לזכור שאלו שיעורים בני חמש-שש שנים, שהוקלטו לפני ה-7.10.

הרלוונטיות שלהם רק מראה כמה אנחנו תחת השגחה אלוקית.

יש משהו כתוב או רק מוקלט?חיוך2019
אני חושבת שזה מוקלטמתיכון ועד מעון

גם אני שומעת, מאוד אוהבת.

אני נמצאת בקבוצה ששולחים בה מידי יום 2 פרקי נ"ך ע"מ לסיים לשבועות

לא מכירה כתובעוד מעט פסח
יש קבוצה מלווה עם חומרים שאנשים שלומדים מעלים, אבל אני לא שם ולא יודעת מה יש ומה אין שם.
יעזור לך לדעת שהילדים חוזרים למסגרות ביום ראשון?רוני 1234
זה לא וודאי. ותלוי בכל מיני דבריםיעל מהדרום

לק"י


אם זה מעודד אותה, היא יכולה לחשוב על זה...

אבל לדעת שזה לא סופי.

לא כולם חוזרים כנראה5+אחרונה
גם אם יחזירו, לא בכל המוסדות קיים מרחב מוגן ולא בכל מקום יחזירו. צריך להערך לזה. 
היה לי דוחה אצל חמי וחמותי בחגחיוך2019

מאז ומתמיד היה לי קשה שם.. בשנים האחרונות ההגעות שלנו ללינה הצטמצמו לפסח וסוכות. בדכ היינו ישנים בקומה למעלה ושם יש שני חדרים.

מורכב לי שם מאד, אח אחד עם אספרגר נמצא בדכ אצל ההורים בחגים.

הבית מבולגן, מוזנח ולא הגייני. שירותים מלוכלכים, מטבח מזונח וכו...


בשנה וחצח האחרונות, אחות של בעלי באה לגור שם עם החבר שלה והבת שלהם בת שנתיים והם השתלטו על הקומה למעלה.


נשאר לנו רק חדר אחד בקומה למטה, שהוא גם הממד, חדר קטן ביותר שיש בן מקום למיטת יחיד ושני מזרונים על הרצפה. בזה עם תכננו שנהיה משפחה של שני הורים ו3 ילדים🤬 בעוד בקומה למעלה יש שני חדרי שינה ובאחד מהם  אף אחד לא ישן.


למיותר לציין שהיה זוועה, הילדים קפצו על המזרונים, קפצו מהמיטה למזרונים שברצפה, רבו כי היו צריכים לישון שניים על מזרן אחד. התינוק בכה רוב הלילה ולא מצא את עצמו.

באמצע הלילה אזעקה ונכנסו לממד הזה עוד 6 אנשים פלוס כלב.


סבל


חמותי התפלאה למה לא נשארנו גם שבת אחרי החג פחחחח


אני כועסת. אם כבר הזמנתם אי אפשר לאפשר להיות בחדר הפנוי למעלה? אשכרה הגיסה השתלטה שם אז אי אפשר..


הבית היה סירחון. לא יכלתי לעמוד בזה, רוב החג יצאתי להסתובב בחוץ.

ומרפי כשיצאתי למטלה עם התינוק אחרי דקה שתיים היתה התרעה ואזעקה, ולרוץ לממד 3 קומות למעלה עם תינוק בן שנה וחצי ביידיים.


למחרת החג כשהתעוררתי בבית גילתי דימום והריון שחשבתי שהתחיל נגמר.


רע לי.


איך אפשר להזמין אנשים ולא לאפשר להם תנאים מימנליים של שהות?


איך אפשר להשאיר חדר ריק ולדחוס את כולם לחדר אחד. אני עצבנית. אבל יותר מזה מוצפת ולא מצליחה לחזור לרוגע והשלווה שלי.


למה בכלל הלכתי לשם.. הלכתי כי חשןב לי שלילדים יהיה סבא וסבתא בליל הסדר, אבל החויה היתה זוועה  והגוך שלי עדיין מזועזע מזה.


אפשר לדבר עם חמותך על זה?חושבת בקופסא

לפנות בעדינות ולבקש את החדר הריק?

בכל מקרה נשמע מבאס ממש. מה בעלך עושה בשביל לשפר את התנאים האלו?

אז תצמצמו גם את הפעם בשנההעני ממעש
דפא 2 תפתחו מולם הכול
באמת לא פשוטנהג ותיק

ומורכב


אי אפשר להסביר להם?

למה לא היה אפשר להיות בחדר הפנוי למעלה?

כביכול זה נהיה הבית של האחות שהתנחלה אצל ההוריםחיוך2019
ולחלוטין לא ידעתםנהג ותיק

לפני שהגעתם שזה יהיה המצב?

וגם אם זה הבית של האחות, אי אפשר שאח שלה ואשתו או האחיינית יהיו שם?

באמת מוזר להזמין כשלפחות לזוג אין מיטה לכל אחד משני בני הזוג

מסכימה שזה פחות מתאיםחיוך2019
אני חשבתי שנהיה גם בחדר שלמעלה ובו יש 3 מיטות. העניין שהכל רגיש בין האחות לחבר שלה, כשבאנו בסוכות הוא לא היה ואך אחד לא העז לשאול איפה הוא.   הוא כנראה שכר דירה לבד. אחות של בעלי והחבר לא נשואים כי כביכול היא דתלשית שלא מאמינה ברבנות וההורים שלי בעלי הולכים על קצות האצבעות ולא מעיזים לשאול שום דבר, העיקר שעכשיו הם שוב ביחד, כי יש להם ילדה בת שנתיים, אז לא נעים להם לשאול אם אפשר להשתמש בחדר.. וכביכול יש שם את החפצים שלהם. וגם לבעלי לא נעים לשאול אם אפשר להיות שם בחדר. משהו הזוי בעיני
באמת מצב מורכב מאודנהג ותיק

הקשר עם האחות לא חזק גם בלי קשר לחגים?

אין מצב לנסות להתקרב בשגרה כדי שאם תתארחו שוב (אם בכלל תרצי עם כזאת מציאות) תוכלו להשתמש בחדר הפנוי למעלה?

לך אין בכלל קשר עם גיסתך?

והכי חשוב, בעלך מבין אותך בכל הסיפור הזה?

בעלי מבין אותי מאדחיוך2019
יש לי קשר עם הגיסה ודווקא קשר טוב, אבל יש סוג של הסכמה בשתיקה במשפחה הזו ויש דברים שלא מדברים אליהם. נגיד להורים שלו זה סופר מפריע שהיא והחבר לא נשואים אבל הם לא יגידו על זה מילה. אז כל הקטע עם החדר היה מסוג הדברים שלא מדברים עליהם..
ברוך הנהג ותיק

מאוד חשוב שהוא איתך


אם הקשר עם גיסתך טוב, אין אפשרות לפני אירוח שם לבקש ממנה שאתם או הילדים יהיו בחדר השני?

על הדברים האישיים שלה כמו שאמרת לא צריך להיכנס


חבל שתגיעו לשם ותצאו בכזאת הרגשה לא טובה 

זה כאילו גולש למקום האישיחיוך2019
כי הקומה הפכה להיות הבית שלהם וההורים הדוסים כביכול לא משלמים עם זה שהם ביחד בלי נישואים אז כביכול אם יש שני חדרים למעלה הם לא יודעים.. אבל אם נתפוס תחדר זה כביכול בעייתי. למרות שברור שהם ישנים באותו חדר
מורכבנהג ותיק

מאוד מורכב

וכנראה מצב רגיש ביותר

אגב, להזמין את ההורים אליכם רלוונטי? 

חמי אוהב את הבית כנסת שלו בחגיםחיוך2019
הם לא יעזבו את שאר הילדים שבבית, אז כרגע נראה לי פחות
ולהזמיןנהג ותיק
יחד עם שאר הילדים לא רלוונטי? 
לא..חיוך2019
האח עם האספרגר לא מתחבר לבית שלנו. ואין מקום לכולם יש לנו רק חדר אחד לארח
אני מביןנהג ותיק
באמת בכלל לא פשוט
אז מציע להיות רגישים ממשהסטורי
מכיר כמה משפחות כאלו. ההורים ממש הולכים על ביצים, כדי מצד אחד לא לתת לגיטימציה רשמית לאיסורים שנעשים אצלהם ומצד שני לא לקרוע את החבל עם הבן/הבת שהתרחקו מהדרך.

אז אישית, בלי קשר לכלל ההתנהלות, הייתי חושב שמי שמסוגלת להיות אמא, אמורה להחזיק באופן קבוע דירה לעצמה ולא להיות תקועה אצל ההורים, אבל כנראה שגם זה חלק מהמורכבות.


למעשה מציע להתמקד במה נכון לכם, גם אם זה להשאר בבית (אולי להזמין אותם אליכם?), אבל בשום אופן לא להכנס למורכבות בין גיסתך להורים.

כבר כתבתי פעם בשרשור אחרפשוט אני..

מבחינתי, אירוח צריך לכלול תנאים מינימליים כגון מיטה.

אם אין מיטה, אין אירוח שכולל לינה. נקודה.


''אמא, אנחנו נשמח מאוד להתארח אצלכם, אבל בגלל שאין לכם מיטות עבורנו, נגיע ביום שבו אפשר גם לחזור הביתה לישון אחרי האירוח''. ככה פשוט.

בלי דרמות, בלי להפוך את זה ליותר ממה שזה.


אין מיטות, לא מגיעים.

צודק, באופן אישי קשה לי עם ליל הסדר בלי סבאחיוך2019
אבא שלי בחו"ל כבר שנים ולא ידעתי איך בדיוק יהיה אצלם. חשבתי שיהיה מקום. אבל לפעם  הבאה לגמרי צודק
נשמעעוד מעט פסח

שחלק מהקושי הוא גם שציפו מכם 'להתכלב' בלי שאמרו לכם.

ויש אנשים שבאמת זורם להם לישון מיליון אנשים בחדר קטן (שכנים שלי ישנים קבוע 7 נפשות בממ''ד עם תנאים כמו שתיארת). אבל יש אנשים שאצלם ילד בלי מיטה משלו- לא ישן דקה.

והילדים שלי הם מהסוג האחרון- אז אני מבינה אותך מאוד.


ואשתף שפעם חמי וחמותי הוציאו אותנו לנופש, אבל כדי לחסוך הם החליטו בשבילנו שהילדים ישנו שניים במיטה. שזה סבבה בעיני אנשים מסוימים, אבל אצלנו לא. ממש ממש לא. וגילינו את זה רק כשהגענו לנקודת האירוח.

אני הייתי חצופה מספיק כדי לשלוח שני ילדים לישון בחדר של סבא וסבתא.

ומאז זה לא חזר על עצמו.

קלעת בולחיוך2019
אני לא הבנתי שאני נכנסת לסיטואציה הזו, אפילו ניסנו לברר מראש וכאן היתה האכזבה וגם ההתשה מהסיטואציה
מציע להתיידד עם הרעיון של ליל סדר בביתהסטורי
(בתגובה אחרת כתבתי לגבי הזהירות מול המשפחה)

ספציפית לגבי 'ליל סדר עם סבא', יש לזה משמעות וחשיבות של המשך העברת מסורת הדורות, אבל יש גם אפשרות אחרת.


רבים שנאלצו בקורונה או במלחמה או בנסיבות אחרות לעשות בעצמם - גילו גילוי חדש. ליל סדר שלכם, בקצב שמתאים לכם כשבעלך ואת ממוקדים בילדים שלכם - זה משהו מיוחד ומרומם מאוד. אפשר גם להזמין חברים לעשות יחד. אם יש לכם כח הכי חשוב (וגם הכי מחנך את ילדכם) להזמין את הזקוקים לכך בשכנותכם - אדם גלמוד, משפחה של עולים שאין להם קרובים בארץ וכד'. אבל קודם כל המיקוד בכם.


זה לא אומר שמעכשיו כך זה יהיה לנצח, יתכן שבעוד כמה שנים יסתדרו דברים ותוכלו לעשות בפורמט זה או אחר סדר עם סבא וסבתא, אבל כרגע זה כנראה יוצא מאוד עמוס - אז כדאי לחשוב על האפשרות.

בעניין ליל הסדר בביתחיוך2019

עשינו את זה לא מעט שנים,

כי גם בשנים שהיינו צריכים להיות בצד שלי לפעמים לא יכלנו בגלל מורכבויות משפחתיות.


אבא שלי עזב לחו"ל לפני 5 שנים וכן יש כאב כזה ותחושת חוסר, זה בעיקר פוגש אותי סביב ליל הסדר

כואבהסטורי

ועדיין מציע למצוא איך להפוך את הלימון ללימונדה.


אנחנו עשינו לבד סדר, זוג עם תינוק, בגלל אילוץ מאוד מורכב וזאת היתה חוויה מכוננת.

אח"כ חלק מהשנים כן נסענו, אבל כשהתאים שמחנו לעשות לבד.

וואי, כואב לקרוא את התיאורשלג דאשתקד

ומצד שני, ממש מרגיש לי שאני מכיר את הסיפור הזה... די דומה לבית שאני מכיר. או בקיצור, יש מצב שאנחנו קרובי משפחה


בכל מקרה, התיאורים נשמעים לא טוב, אבל גם צריך להבין שאלו ההורים של בעלך, ואיזשהו מחיר תצטרכי לשלם על הכבוד שלך לבעלך ולרצון שלו לשמר קשר עם הוריו.

לשמחתי, אני שומע כאן הרבה תחושת הזנחה, אבל לא משהו בלתי הגיוני או לא אפשרי לחלוטין.


מציע שתקיימי שיחה עם בעלך ותחשבו על מה כן ומה לא, ואיך בכל זאת הולכים זה לקראת זה. כי בסופו של דבר דם זה לא מיץ עגבניות ואנחנו צריכים לתת מקום להיבטים סוציולוגים של בני זוגינו.

מציע לך להגיע עם אמפתיה וכבוד לצרכים שלו. קחי בחשבון שהמחיר יכול להיות הוצאה של בטן מלאה שלו על הורייך (אחרי הכל, הגמל לא רואה את דבשתו). וגם להכיר ולקבל את המושג "כניעה".

זה מה יש...

מעניין אם יש קרבת משפחה...חיוך2019

למרות שלא נראה לי.

ביננו אנחנו פתוחים ומדברים על הכל.

על האתגרים בשמפחתי ובמשפחתו.

וגם הוא מבואס מהמצב.

קשה לו שאמא שלו לא יוצאת...

לא מבין מה האחות נתקעה שם שנה פלוס...

וגם מתגעגע, בקיצור, מורכב

תראישלג דאשתקד

הסיפור-מסגרת שתיארת, מתאים אחד לאחד לבית שאני מכיר (ולמגינת הלב, הבית שגדלתי בו. רק שמסיבות שונות אני כמעט לא מתארח בו..). וכן, הכתיבה שלך מתאימה לגיסה שהתארחה בחג. כולנו יודעים שמאוד קשה לה.

מה שכן, זה כנראה לא אתם, גם כי אין הרבה סיכוי שהיא תכתוב כאן, וגם כי כשכנסת לפרטים זה שונה מאוד מהבית שאני מכיר (האספרגר הוא לא אח אלא קרוב ברמה אחרת, והאחות התקועה היא לא דתלשית וזה סיפור של הרבה יותר משנה שנתיים. ועוד כמה פרטים).

 

מצד שני, דווקא אני מדמיין את אותה גיסה מתייעצת אתי. ובכנות אני בעיקר שואל את עצמי למה מתוך כמה וכמה ילדים שקשה להם, רק היא "עושה כל כך הרבה בעיות"? למה דווקא היא לא מתפשרת? ובפרט באמת שהם באים מעט מאוד (לא רק לאירוח, גם לארוחה קצרה וכדו' הם בקושי באים, וגם כשבאים - זה בלעדיה).

וזה מדגיש לי אולי את מה שצריך לשים לב ולהיות מודעים לו. בשביל לשמר קשר עם משפחה, זה עניין רציני ודורש איזה מחיר משמעותי. אם זה חשוב לכם (כמובן בהנחה שזה באמת חשוב), אז נאלצים לשלם את המחיר. אפשר להפחית את הכמות, אפשר למצוא מקסימום פתרונות לבעיות ספציפיות (נניח אם יש בעיה עם הממד, אז אולי יש לבעלך חבר ילדות או שכן שהוא בקשר טוב איתו, ושינסה לסדר לינה אצלו). אבל אם הקשר הזה חשוב, צריך להבין שיש לו מחיר.

זה לא קל, אבל יכול להיות שגם בילך מתקשה אצל הורייך ושותק, ולא כדאי לעורר דובים. ובכלל יש סיכוי שזה גם קשור לרגישויות ייחודיות שלך.
 

בהצלחה יקרה ♡

לצערינו הרב, יש הרבה משפחות כאלוהסטורי
כלומר - אני לא מכיר את כל הפרטים אחד לאחד, אבל מאז שאני מודע, כי במשפחה המורחבת שלי יש דתל"ש, שכל אירוע/אירוח וכו', הפך למלחיץ מה אומרים/מה לא אומרים/מתי מצפים לכבד ומתי שותקים וכו' - אני שם לב להרבה סיפורים כאלו.
אני חושבנקדימון

שהכיוון של השיח ביניכם פה הולך למקום רע.

אתה די בטוח שאתם משפחה ויש לך בטן מלאה עליה (או על הגיסה האמיתית), מה שמבטיח מתכון נוראי לפורום.

 

הכי טוב שתדלג על הסיפור הזה, או שתנסה להתאמץ להבין את הצד שלה. זו הזדמנות פז שלך לשמוע ולהיכנס לנעליים של מישהי שאתה חושב ש"רק היא עושה בעיות". אולי תגלה כמה דברים גם על עצמך במהלך הקריאה.
 

ואכמ"ל.

מה?!?שלג דאשתקד
לרגע לא כתבתי שהיא לא צודקת, כתבתי שלצערינו אין המון מה לעשות עם העובדה שהיא צודקת וכדאי לחשוב איך מתמודדים ולא איך נמנעים.

ואני אומר את זה דווקא בגלל שאני מבין את הסיטואציה, וגם אני כנשוי טרי, הייתי ממש שמח להיות קצת פחות דבוק למשפחה של אשתי, אבל בס"ד הבנתי מהר שאין טעם להיפרד ועדיף למסגר ולהתמודד.

היישבורת,לב

ממש מבינה את התסכול על הסיטואציה. זה באמת יכול להרגיש שלא מתחשבים בכם.

זה שלא היה מקום נורמלי לישון, וחוסר הגיינה זה נורא מגעיל ומבאס אין ספק וברור שצריך להסיק מסקנות כלשהן להבא.


יחד עם זה, מציעה גם לחשוב על מה שההורים עוברים עם האחות וכמה זה התגברות והתמודדות יום יומית ואולי עוגמת נפש עבורם, ויש בן עם אספרגר שאולי צריך יחס מיוחד, והם בטוח רצו שתבואו ואתם גם חשובים להם מאוד.

יש מצב שהם נמצאים בסיטואציה מאוד קשה של לנסות לרצות את כולם ובעצם לא יכולים לתת פתרון טוב לכולם בו זמנית. וכמו כל הורים מבוגרים הם פשוט רצו את הילדים שלהם איתם בחג. רצו נחת וזה רצון כל כך מובן.


אני לא אומרת שאת לא צודקת, ההרגשה שלך מובנית ומצודקת.

את לא צריכה לסבול ואולי לא תוכלו להתארח שם בתקופה הקרובה,

אבל אולי כדאי לנסות לראות גם את הצד של ההורים ולהבין את הקשיים שלהם בהתמודדות עם כולם.

אולי זה יתן פרופורציות וחמלה למצב שלהם, גם אם זה לא עושה את המצב שלך יותר קל.

אולי תמצאו דרך לשפר בעתיד את השינה שם ואולי לא. אולי תמצאו דרך אחרת לקשר.

זה לא חייב להיות פתרון מידי אבל כל צעד קטן לחמלה יכול לעזור.


שולחת חיבוק


תגובה יפהביישן נ
את ממש צודקתחיוך2019

זה בדיוק הסיפור.

וזה נורמלי.

זהההרבה צרכים שונים בו זמנית וזוג הורים שרוצה לתת לכולם.

אבל בגלל שזיהתי שזה יותר מידי צרכים, גילאים, סטטוסים וכו שמתנגשים, העדפתי ללכת אחרי החג ולא להשאר גם לשבת כי הרגשתי שזה כבר יהיה יותר מידי.


קצת מבאס שלאחות אין עצמאות ולא נראה שיש אופק להתנחלות שלהם שם.

להורים זה ממש קשה אבל לא ברור לי למה הם נתקעים שם.


בעבר גיסתי היתה עובדת ומאז הלידה שזה שנתיים היא רוצה לגדל את הילדה בבית אז עובדת רק שעה ביום וההכנסה בהתאם והבן זוג לא יודעת היה שם קצת און אנד אוף אז לא ברור..


הפתרון הקל שלהם זה להיוצ אצל ההורים, הסבתא עוזרת המון עם הילדה, חוסכים הוצאות, אבל בעיניי זה קטסטרופה.


גם כמובן דוחק אותנו הצידה לסבא ולסבתא לא נשאר גרם של כח וסבלנות לילדים שלנו. אבל מעבר לזה הסבתא אישה חולה וכולם בבית עליה זה עומס. 

וואוונהג ותיק

כמה מורכבות

כמה זה דורש לנווט בין חלקי המשפחה בעיקר שזה חשוב לכם וזה מביא גם מחירים לא פשוטים כמו שכתבת.

@שבורת,לב כתבה מאוד יפה כאן

כואב הלב לשמועשבורת,לב

את כנראה לא תוכלי לפתור את המצב עם הגיסה,

זה שלהם.

אל תקחי עליך דברים שמיותרים לך.

אבל את מקסימה שלמרות הכל היית שם בחג ומקסימה החשיבות של חג עם ההורים בעיניך.

זה לא מובן מאליו.


צריך לקוות שעם הזמן אולי יהיו שינויים.

יש עוד שנה עד ליל הסדר הבא ובינתיים יכול להיות שדברים יזוזו וישתנו לטובה.


צריך זמן וסבלנות.

❤️

תודהחיוך2019
את מקסימה ואני מאוד מזדהה עם המאמץ שלך לעשותאורין

ליל סדר עם הסבא והסבתא. מעריכה אותך ממש.   זו כן חוויה שזוכרים הילדים.    מבינה שהיה לך קשה ומעריכה גם את הסבתא שמתמודדת בכל כך הרבה חזיתות : הבת הלא נשואה עם הרגישות הדתלשית - קורה במשפחות דתיות ובאמת הולכים על ביצים כדי לא לנתק ולהתנתק, הבן עם האספרגר וגם הרצון לארח אתכם - משפחה שלמה כשאין להם תנאים מתאימים. חושבת שאולי כדאי מראש לחשוב איך לעזור לסבתא, אולי להביא מיטה מתקפלת, אולי משהו בניקיונות לפני, להביא מצעים שלכם (אני מביאה קבוע כדי לא להוסיף כביסות למארחים) וכד'. חושבת שכיוון חשיבה כזה, שהסבתא מתאמצת ולא ככ מצליח לה כי קשה לעמוד בצרכים של כולם ורצון לעזור לה וליצור חוויה משופרת לכולכם כחזית מאוחדת, יכול לעזור גם לתחושות שלך.

אפשר להשקיע ולמצוא דירה קרובה. אפשר בתשלום ויש הרבאיציק אברג'ל
רעיוןחיוך2019אחרונה
השבת אבידה - כלבי האסקי סיבירייהודיה מא"י

שני כלבי האסקי סיבירי נמצאו בהר כביר ביום שישי האחרון (חוה"מ פסח)

מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי

הי את! איזו משתמשת וותיקהמשה
לבדוק עם בודק שבביםנפשי תערוג
אין לנויהודיה מא"י
ביום חמישי צפוי להגיע פקח מטעם הוטרינר של המועצה, ויוכל לבדוק זאת, אם נמצא את הבעלים קודם, עדיף.
יש קבוצה של מתנדבים שיכולים לסרוקנפשי תערוג

הסורקים - מחזירים את הכלבים הביתה | Facebook


עד יום חמישי זה הרבה זמן

גם הבעלים יחפש את הכלב

וגם הכלב "יתגעגע" 

לא יודעת, אבל החסד שלך נוגע לליבידיאט ספרייט
הלוואי שתעדכני אותנו שהבעלים נמצאו ושלכולם שלום.
לשאול בחוות באיזור אולי5+אחרונה
לבעלי החוות יש קבוצות ווצאפ
הילדים אצל חמי וחמותיאדם פרו+

כל החג מה עושים??

זה הזמן לתחביבים, לתחזוקת הבית, לקניות, לביקוריםזמירות
אם יש לך בית עם גינה - האביב הוא זמן מצויין לחידוש הפרחים העונתיים בגינה
זה בעיה בחול המועדרקאני
מטייליםרקאני

אוכלים אוכל טעים

פוגשים חברים

לומדים

מדברים איתם בטלפון 

 

בהצלחה! נשמע לא פשוט בכלל...

משחקים עם aiמשה
אחייניות שליתמיד בבטחה

מבקשות מג'מני דברים מופרכים לדפי צביעה, ואז מדפיסות וצובעות

כן!משה
חדי קרן אוכלים מצות בסוכה.
חתול עם תחפושת של נסיכה שרודף אחרי פיהתמיד בבטחהאחרונה
קהילה דתית מגןבשת בצפוןיונית321
מישהן מכיר קהילה דתית מגובשת מאד ברדיןס חצי שעה-ארבעים דקות חיפה? שכל הדתיים באותו איזןר כזה ויש אווירה צעירה כזאת אנחנן זןג צעיר עם תינוק.. עדיף בעיר ולא בחיפה עצמה
האם חייבים להגיד את כל ההגדה? (מוזכרים ילדים)חרות

מה החובה להגיד?

תמיד אני מוצאת את עצמי מתזזת בין הילדים לאורחים ובין לבין מנסה להשלים את כל הטקסט של ההגדה.

אני תוהה מה חובה להגיד ומה רשות... אשמח למקור אם יש לכן.. 

בעיקרון נשים חיבות בכל מצוות הלילה כמו גבריםהסטורי

כולל מצוות סיפור יציאת מצרים.

 

אמנם כמינימום שבמינימום, למי שלא מצליח הכל (או חייל וכד' שיש לו דקות ספורות), יוצאים ידי חובת סיפור יציאת מצרים בהזכרת יציאת מצרים שבקידוש (וכמובן - לשתות כוס ראשונה) ולהגיד מ"רבן גמליאל היה אומר וכו' לפיכך וכו'" עם הברכה שחותמת את המגיד וכוס שניה.

(מקור: משנ"ב סימן תע"ג ס"ק ס"ד).

 

נוהגים להשתדל מאוד לשמוע גם את עשרת המכות (משנ"ב שם) ולכאורה כדאי מאוד גם את הפסקה של "עבדים היינו" שבהתחלה, שבה מופיע סיפור השיעבוד והיציאה בקיצור. (ע"פ דבריו בסימן תע"ב ס"ק נ')


 

מעבר לזה - כמובן כל המרבה, הרי זה משובח, אבל אם את מפסידה קטעים מכל הדרשה הארוכה של "ארמי עובד אבי וכו'" - לא צריך להילחץ להשלים.

חייבים להגיד "פסח מצה ומרור"אריק מהדרום
בתאבון
גם כשהשאר אומרים ואת שומעת זה תופסחוזרת
אומרים פסח ומצה ומרור
רבן גמליאל אומר פסח מצה ומרור חובהחתול זמני

עשרת המכות מאוד חשוב

כל השאר פחות מהותי

מניח שאת מדברת על מגיד והללנפשי תערוג

מגיד לוקח כ10 דקות בקריאה מהירה ורצופה

הלל כ3-4 דקות


לא רואה לחץ להשלים כלום.

תכווני בקידוש. תגידי "פסח מצה ומרור" את עשרת המכות.

ותכוונתי "ולהגדת לבנך". תספרי להם שאת מתזזת אחרים כי זה פסח.


או שלשם שינוי אל תתזזי.

ואז הם ישאלו מה קרה שאת ככה נינוחה?

אז תספרי להם שעבדים היינו ועכשיו את בת חורין 🤣


פסח שמח 

פירוט של מה שחייבים:גבר יהודי

מתוך שולחן ערוך "הרב", תעג סעיף מג:

ועיקר נוסח ההגדה שתקנו חכמים חובה על הכל הוא מתחילת עבדים היינו עד הרי זה משובח ואחר כך מתחלה עובדי עבודה זרה היו אבותינו כו' עד סוף דרוש פרשת ארמי אובד אבי ואח"כ פסח שהיו אוכלין כו' מצה זו כו' מרור זה כו' בכל דור ודור כו' ואותנו הוציא משם כו' לפיכך כו' עד ברוך אתה ה' גאל ישראל ושאר כל נוסח ההגדה הוא מנהג שנהגו כל ישראל מדורות הראשונים:


נ.ב. מה שהוא כותב "סוף דרוש פרשת ארמי אובד אבי" - הכוונה היא עד עשרת המכות (ולא חייבים להוסיף את דברי רבי יוסי הגלילי וחבריו)

ומי שמוכרח לקצר יותרגבר יהודי
יכול למצוא הנחיות בפסקי ההלכה של הרבנות הצבאית
ממה שזכור לי מהמשנה ברורהשלג דאשתקד

צריך לומר, או לפחות להקשיב, מ"רבן גמליאל אומר, כל שלא אמר..." עד הברכה שלאחר ההגדה.

אם תרצי אבדוק במדויק

זה מה שכתבתי:הסטורי

בעיקרון נשים חיבות בכל מצוות הלילה כמו גברים - נשואים טריים

וציינתי את המקורות.


העובדה שכמה ניקים שונים, ענו על דעת עצמם בלי מקורות ו(כנראה) בלי לדעת בכלל, כיצד הראשונים והפוסקים השונים הבינו את המשפט היחיד שהם ציטטו, מדגישה שוב עד כמה הפורום אינו במה מתאימה לפסיקת הלכה.

מסכים איתך בכל דבריךשלג דאשתקדאחרונה

ולתועלת הציבור, להלן דברי המשנה ברורה, סימן תעג סעיף קטן סד:

גם נשים חייבות במצות הלילה ובאמירת הגדה ... ולכן החיוב גם על המשרתת שתשב אצל השולחן ותשמע כל ההגדה ואם צריכות לצאת לחוץ לבשל עכ"פ מחויבת לשמוע הקידוש וכשיגיע לר"ג אומר כל שלא אמר וכו' תכנוס ותשמע עד לאחר שתיית כוס ב' שהרי מי שלא אמר ג' דברים הללו לא יצא ונוהגין שגם קוראין אותן שתשמע סדר עשרה מכות שהביא הקב"ה על מצרים כדי להגיד להם כמה נסים עשה הקב"ה בשביל ישראל

פסח+עומס+אופיhodayab

אז ככה:

פסח: צריך להסביר למישהו למה פסח מלחיץ?? למה חשוב לשמור על סדר ונקיון לקראת פסח?? למה יש מליון דברים על הראש?? נראה לי שמובן.

עומס: אנחנו לא נשואים טריים, יש עוד כמה קטנים ב"ה וכולם בבית. אז עומס יש בלי עין הרע.

אופי: בעלי אדם מבולגן, ואני מתערבבת לחלוטין מבלאגן בעיניים. זה ממש מכבה אותי. והוא מנסה לסדר, רק שמבחינתי זה עוד יותר גרוע כי אני רק חושבת שמסודר ומסתבר שהוא משאיר לי כלים מלוכלכים בייבוש, או שם את הדברים במקום הלא נכון (ולא קשור!!!), או שהוא פשוט לא מסדר כי "גם ככה את לא מרוצה" ואז הכל נופל עליי. 

 

אז בימים כתיקונם אני מחליקה. אבל עכשיו גם קשה לי, וגם הגדולה שלנו (שדומה לו מאד) מסתבר גם ירשה ממנו את האופי ומתחילה לסדר בכאילו בדיוק אותו דבר! ופה אני בפאניקה מוחלטת. אני כועסת עליה שהיא לא מסדרת ושמה דברים לא במקום ומוציאה דרך זה עצבים בעצם על אבא שלה. וזה ממש מתסכל.

בנוסף, אני מרגישה שאני היחידה שרודפת אחרי סדר בבית ואני לא מהמבריקות, אני מדברת על מינימום. לראות מרצפת ריקה. כולם מבלגנים ואני מנסה לאסוף את עצמי ואת כל הבלאגן בבית ולסדר...

עצות מישהו? 

 

חיבוק יקרהנגמרו לי השמות

בזמן וביום הכי לחוץ בשנה אולי זה לא הזמן לתהליכי עומק,

לכן ממליצה רגע לעבור את היום ומחר כמה שאפשר, ובהמשך לראות במבט-על איך לגשת לנושא.

גם לבחון יותר לעומק את הצורך שלך שם,

גם את ההתנהלות עצמה של כל אחד מבני הבית בנושא הסדר והניקיון,

גם להקשיב פנימה ולפתוח לעומק את הצד של בעלך שכתבת שהוא כן מנסה לסדר

וכי הזמנים בהם הוא לא מסדר עבורו הם כי "גם ככה את לא מרוצה" כדבריו.

כלומר להקשיב רגע לחוויה הפנימית גם שלו.

שהוא כן מנסה וניסה לסדר.

שאולי לא יודע או לא מסוגל או קשה לו לסדר כמוך, אולי זו לא החוזקה הכי חזקה שלו, אולי הוא "סתם" שונה ממך והראש שלו פועל אחרת וכן הלאה...

וגם שהוא לא מסדר לא כי לא אכפת לו, לא כי הוא נגדך, אלא כי באמת באמת הוא מרגיש שמה זה שווה אם גם ככה תהיי לא מרוצה, אז הוא במעין "אין כניסה" כמו תמרור כזה.

אם אסדר - אשתי לא תהיה מרוצה.

אם לא אסדר - אשתי לא תהיה מרוצה.

אז מה אוכל לעשות?

אולי אני מרגיש שכל מה שלא אעשה זה אף פעם לא יהיה בסדר או מספיק?

שאין לי שם כניסה, אין לי שם מוצא?

אולי אני צריך להרגיש שם בעומק שכן יש הכרה למאמץ שאני כן עושה,

שכן יש קבלה לשוני ולאדם שאני,

שכן אשתי שמחה ומאושרת,

שכן אני יכול לתת יד ולתחזק את הבית כמו שצריך ויש לכך ניראות והערכה?

וכמובן לשמוע גם לעומק אותך.

ואז להגיע למציאת דרכי כיוון שיכולים להתאים לשניכם.

אחרי ראיית עומק שלך

ראיית עומק שלו

ראיית עומק של ההתנהלות כולה בנושא

השלב של ההתקדמות והפתרונות יכול להגיע יותר בבהירות, אבל רק על גבי ההבנה לעומק והניראות של כל הנ"ל.

 

שולחת עוד חיבוק וחיזוק

ב"הצלחה גדולה בכל יקרה!

ומצרפת לך כאן שתי הודעות שכתבתי בדיוק מקודם בפורום הו"ל שיכולות להתאים גם לכאן ❤️

 

קוצר רוח ועבודה קשה

 

וקצת על הזוגיות שלנו בתקופה הזו 

 

(משום מה קצת מתקשה ולא עובד לי להעתיק את הכתובת של הקישור עצמו, אז ניסיתי מה שיכולתי בינתיים ואם לא עובדים לך הקישורים אפשר פשוט להיכנס לכרטיס שלי ולראות את שתי ההודעות האלה שם בצורה מסודרת...)

יש לך בית גדול והרבה מקום?שוקולד לבן

אם כן אני מציעה לרכז כל תחום באותו אזור, לתת מקום לכל דבר ואם צריך לכתוב על כל מגירה וקופסא מה יש בה. כשיש מקום לכל דבר, וכל תחום באותו האיזור הרבה יותר קל לשמור על סדר גם למאותגרי סדר קשים. ואם הםממש מאותגרים שלטים ממש יכולים לעזור כי הם רואים בדיוק איפה כל דבר

צריך כמובן תקופת הטמעה,אבל זה עדין מקל מאד

אם לא קשה לך אפשר גם לזרוק ולפנות מהבית דברים לא נצרכים,ואז זה מוריד מהבלגן כי יש פחות מה לבלגן

לפני פסח תמיד הכי מבולגןרוני 1234

וזו תקופה שצריך לנשוך שפתיים ולהחזיק מעמד.


לאחרי פסח אני מציעה חלוקת תפקידים שבה את האחראית הבלעדית על הסדר ו"בתמורה" הוא אחראי על משהו אחר (רצוי משהו שאת שונאת לעשות).

בתור המבולגנת מביננו אני יכולה להעיד שאני בכלל לא *רואה* שום בלגאן בזמן שהוא משתגע ולכן זה פתרון ממש טוב שבו הצד המסודר משלים עם הבלגאן של השני אבל "מרוויח" ממקום אחר.

נשמע גםמשה

אם יורשה לי, שאת בעצם כועסת על אנשים שמנסים לעזור (וטועים) ומוציאה את החשק שלהם מזה. גם על הבעל ועכשיו גם על הילדה שלך.

 

גם התגובה שלו "גם ככה את לא מרוצה" נשמע כמו "אני עושה את המקסימום שלי ואת לא מרוצה". זה לבד מוציא את החשק.

 

המחשבה שלי: רשימה סגורה, לתת לו משימות שלא מטרגרות אותו איתך, ובטח שלא להעיר לו. זה לא מועיל לכם.

קראתישבורת,לבאחרונה

נשמע שאת מאוד מוצפת, יש עלייך הרבה עומס ופסח עושה להכל בוסט.

את רוצה שותפות ואת צודקת, כשאין זה מאוד מתסכל.

אני חושבת שזה יותר עמוק מהבלגן הטכני וכדאי לברר מה קורה לך בפנים ובזוגיות.

בקשר לילדה-

ברגע שאת שמה עליה תווית שהיא כמו אבא שלה המוח שלך כבר מתחיל לחפש הוכחות לזה ואז כל דבר קטן שהיא עושה נצבע דרך זה.

היא קצת אבא שלה וקצת כמוך ובעיקר היא אדם בפני עצמה.

היא תלמד ממך מיומנויות בצורה יותר טובה כשזה יבוא בלי לחץ.

אז אולי הכי שווה כרגע להתרכז בלהחליף את המחשבה שהיא דומה לאבא שלה במחשבה אחרת כמו שהיא עדיין לומדת.

זה יעשה המון הבדל.

שולחת חיבוק❤️🧘🏽‍♀️🙏


מעשים קטנים של אהבהצופה אנונימי

שלום לכם

קצת חדש פה (בעיקר קורא מהצד)

רציתי לשאול ולשאוב השראה

אילו מעשים קטנים (או גדולים) אתם עושים לאשתכם (או לאשכן) להראות אהבה?

פרחים, פתק קטן, איזה שוקולד…

בתודה מראש לכל העונים

מקווה שיעזור וייתן השראהזמירות

פרחים מידי יום שישי,

לקום בלילה לילדים הקטנים

לקום איתה בלילה גם כשהיא מניקה כדי לעזור

אחריות לניקיון הבית

אחריות לקניות השבועיות

מתנה שווה ליום הולדת

ליזום מידי פעם יציאה לבית קפה/מסעדה

ליזום לצאת איתה לקניות לעצמה בקניון

לאפשר לישון עד מאוחר בשבת בבוקר

חופשות שוות בארץ או בחו"ל 

דעה לא פופולרית אולי(מנק' מבט נשית)*אשתו של בעלי*
מיותר שהבעל יקום בלילה יחד עם אשתו,אם הוא עובד למחרת והאישה בחופשת לידה (ובעיניי גם אם היא עובדת...)

בעיניי זה מיותר לחלוטין שהבעל גם יקום בלילה,לפחות שהבעל ישן כמו שצריך


מי שבא לה להעיף עגבניות...רחמים...הכל נקי פה לפסח...

זה תלוירקאני

לי היו תקופות בתחילת ההנקה

שהציל אותי כשהוא היה קם לעזור לי

 

לא קם יחד איתהנפשי תערוג

אבל כן היינו עושים סוג של תורנות או לפחות קימה אחת שלי כדי שיהיה לה 4-5 שעות רצופות של שינה.

אחרת זה מורכב להמשיך לתפקד שכל שעתיים צריך לקום להאכיל + יש בית ועוד ילדים שצריכים את צרכי הבית 

לא רלוונטי בהנקה מלאהרקאני
מש"א☝️☝️☝️*אשתו של בעלי*
גם בהנקה מלאה זה מאוווווד יכול לעזוררחללי

יש תינוקות שלא נרדמים מיד אחרי הנקה.

ואפילו רק להביא את התינוק לאישה להנקה בשכיבה יכול להקל מאוד מאוד.

אבלרקאני

הוא כתב שהוא קם במקומה...

זה לא רלוונטי

לקום יחד איתה כן

בעיניי מיותר*אשתו של בעלי*

רק בשביל להביא/להחזיר תינוק,

זה תינוקי ומיותר בעיניי,במיוחד אם הבעל עובד למחרת.

תדעי שיש נשים שזה עוזר להן מאודרחללי

ככה לא באמת צריך להתעורר אלא ממשיכים להניק חצי מתוך שינה.

ויש גם אמהות מניקות שעובדות.

אני חושבת שיש תפיסה כללית, ופרטים טכניים.לאחדשה

ויש הבדל מהותי בעיניי, בין מה גבר יכול לעשות לאשתו, לבין אשה שיכולה לעשות לבעלה.
מבחינת התפיסה- זה חופף בעיניי והכלל הוא- לאן מכוון החץ? מה בראש סדר העדיפויות?
כל הפעולות הקטנות- והנחוצות מאוד, צריכות לנבוע היכן ומתי שבן הזוג יצליח לחוש תחושת אכפתיות, וזה שאני בראש סדר העדיפויות.
ברור שאנחנו חיים עם רגליים על הקרקע, ויש בלתמי"ם ויש  עניינים אבל מה מניע אותי?
מקווה שזה ברור..
לעניין הטכני-
לפי דעתי אשה צריכה להרגיש יציבות, לקיחת אחריות ויוזמה.
מה הבעל יכול לעשות?
ליזום דייט- ביתי או בחוץ, אחת לשבוע או לשבועיים, לדאוג שיש מי שישמור על הילדים (לא לבקש מאשתו אבל שהוא יהיה זה שמוביל את העניין)
משקה שהיא אוהבת בלי שהיא תצטרך לבקש
משהו טעים שהיא אוהבת
מסאז'- בזמנים שמותר, או אפילו לרכוש לה מסאז' מקצועי
הודעות במהלך היום, גם הבעת חיבה רגשות ומחשבות וגם שיתוף -נתקלתי בסרטון\ פוסט הזה וחשבתי עלייך (משהו שמביע אהבה, הערכה או תשוקה)
כמובן שפינוק של מתנה שווה מדיי פעם, מבלי שהיא תצטרך להתחנן ולהזכיר מליון פעם, לשים לב היא היא רומזת או אומרת שרוצה משהו, ולהפתיע איתו
לסדר לה את המיטה
אם מתאפשר לשניכם בלו"ז- לשחרר אותה לעשות כרצונה לזמן פינוק של מה שהיא רוצה, כמה שעות מבלי שהיא תצטרך לדאוג איך הבית מתפקד ומסתדר...
כשיש אפשרות לתת לה לישון עד מאוחר בשקט\ שנ"צ
ושוב חוזרת לעיקרון- שהיא תרגיש במעשים ולא רק בדיבורים שאתה חושב עליה ושהיא נמצאת בראש סדר העדיפויות.

נשמע שפותח הפוסט הוא גבר לכן עניתי על הצד הנותן הגברי..
 

תגובה נפלאהנגמרו לי השמות
זה לפירקאני

מה שהשני אוהב

אני אוהבת קפה

כיף לי שהוא מפנק אותי בכוס קפה עם שוקולד

 

הוא אוהב אוכל טוב

כיף לו שאני מפנקת בארוחה שווה

 

פתקים זה תמיד טוב

פרחים אני פחות בקטע

דווקא בעלי שמח לקבל עציצים יש לו גינה מכובדת

 

לצאת ביחד לטייל

הוא מאוד אוהב לצאת לאיזה מעיין

אני אוהבת לבתי קפה

 

חושבניחתול זמניאחרונה

שמשתנה מאדם לאדם.

כן יש בזה משהו טיפונת לא־רומנטי לשאול "מה עושה לךָ/ךְ את זה"

אבל באמת אנשים כל־כך שונים וכל־אחד אוהב ומתלהב ממשהו אחר.

סבורני שהחכמה הגדולה היא לאו דווקא לעשות את המעשה הרומנטי הגנרי אלא דווקא לדעת מה הצד שני האוהב? מה האופי שלו? מה הנקודה שנוגעת בו/בה בדווקא?

אולי יעניין אותך