עוד רגע מתפוצצתשריתה

שלום לכולם זקוקה לעצה דחופה...

בעלי ואני נשואים 9 שנים+ 3.

כשהתחתנו עברנו לגור אצל הורי בעלי (שני הצדדים דחפו לזה-ענייני מנטליות), אני לא התנגדתי כי לבעלי היה חשוב להשאר בסביבת בית הכנסת וחשבנו שכך נחסוך יותר לרכישת בית.

השנה הראשונה היתה סיוט , חמותי התגלתה כאישה שתלטנית מאוד שהיתה צריכה לדעת לפרטי פרטים לאן אנחנו הולכים, כמה עלה כל דבר, היתה מחטטת לי במגרות וזה היה מגיע למצבים שהיתה צועקת על בעלי כשהייתי בהריון -למה העזתי לקנות לי סלט בעבודה כשאני יודעת שיש אוכל משבת.

ברחנו משם לפני הלידה אבל נשארנו בקרבתם בגלל העבודה של בעלי שהתחיל לעבוד עם אבא שלו בעסק המשפחתי למרות שהיתה לו עבודה מצויינת,על מנת ל"פתח את העסק".

עכשיו המשכורת של בעלי תלויה בחמי וכל פעם שבעלי צריך חופש או לסיים מוקדם הוא צריך לעבור תשאול אצל חמי

שמדווח כמובן הלאה ואחרי שעה מגיע טלפון מחמותי עם דרישה לפרטים נוספים.
ההורים והאחים שלו קופצים כל הזמן בלי להודיע ואפילו שהם רואים שאנחנו בדרך החוצה זה לא מפריע להם לשבת שעות כך שהמון מהתוכניות עם הילדים מתבטלות.

יש לנו לפעמים ארועים משפחתיים מקרבה של - בת מצווה של נכד של בת דודה של חמתי(ואני לא מגזימה), בעלי ואני מחליטים לא ללכת משיקולים כלכליים ושאם כל הכבוד יש לנו ילדים קטנים ואנחנו אפילו לא מכירים את בעלי הארוע. ואז חמותי מתחילה עם הטלפונים הבלתי פוסקים והשטיפות שאנחנו לא מכבדים אותה... ואז גם אבא שלו מתחיל בעבודה לדרוש מבעלי לכבד אותם ( הם איבדו לגמרי את הגבולות של אבא ובוס) ובעלי כמובן מציית מיד וכל החלטה משותפת שלו מתבטלת באותו רגע ואם אני לא מסכימה ללכת הוא הולך לבד.

חמותי ניסתה גם להכתיב לי גם איך לגדל את הילדים אבל במקרה הזה הגידול בשליטתי אז ידעתי לשים לה גבולות.

לא מדובר על מקרים זו השגרה היום יומית שלנו...בכל יום צץ משהו אחר. כל המצב גורם לי לכעס ומתחים עם בעלי כי אני מרגישה שהוא כמו סמרטוט שלהם ושהזוגיות ושמשפחה שלנו מתנהלת לפי הרצונות שלהם, לא עוזרות כל השיחות, הוא לא מבין למה זה מפריע לי.

עצוב לי לאמר שאני כבר לא יכולה לסבול את המשפחה של בעלי ולאט לאט גם את בעלי שלא שם גבולות גם אחרי 9 שנים.

אודה לעזרתכםעצוב

תני לי לנחש את אשכנזיה והוא ספרדי?הלוי מא
ממש לאשריתה


הנחה מטופשת. סליחהאביגיל.
חח גם אני חשבתיאושרקה
שהוא ספרדי והיא שכנזיהאושרקה
*אשכנזיה*כמו צמח בר
יכול להסביר את הקנאה של המשפחהרפואה שלמה
נראה לישירקי
שתדברי איתו שישים גבולות ויגיד יפה״ זה עניין שלנו״ ואם לא אז נראלי תצטרכי את לשים את הגבולות האלה אם כמה שזה לא נעים ...
בכל אופן זאת דעתי ואני מציעה לך להתייעץ עם מישהו מוסמך כי בעלך יום יום תחת השפעת אבא שלו שמעביר לאמא שלו מידע.... מסובך😨
גם לנו היו התערבויות שתלטניות כאלה ופשוט כשהתעקשנו לשים גבולות והיינו עקביים זה לאט לאט ירד ברור שזה שוב צץ כי זה אופי כזה אבל חייב לדעת להפסיק את זה...
לגבי האחים שלו תגידו להם פעם אחת אם אפשר שתודיעו לפני שאתם באים .... הם גם צריכים להבין שיש לכן תוכניות ודברים לעשות...
נשמע שהמצב הזה התפתח כי הייתם מתחשבים מידי.... אז זה נתן להם עוד יותר עילה להתערב ולהרגיש בנוח....
באופן כללי חייב להוציא את המשפחות מהחיים של בני הזוג כמובן בלי לפגוע יותר מידי בקשרים שלכם איתם... ובגלל מורכבות הנושא גם את וגם בעלך צריכים לשבת להתייעץ ביחד וממש כדאי עם עוד דמות מוסמכת שתעזור לכם!!
מאחלת לך ממש בהצלחה... באמת סיטואציה קשה😶
עכשיו ראיתישירקי
שרשמת שלא עוזרות השיחות איתו... אז תשימי את את הגבולות ואפילו תלכי להתייעץ לבד.....

זה חייב להיפסק 9 שנים זה כבר הרבה זמן
גבולותא&נ
את חייבת להיות חזקה ולעמוד על שלך ובכל זאת שהכל יהיה בצורה נעימה .
הסבירי לבעלך שאת חושבת שעל מנת יחסי השלום והפרטיות בניכם ושלכם
עם כמה שחשוב העסק המשפחתי של אבו היקר הנישואים והקן המשפחתי חשוב עוד יותר ועליו למצוא עבודה בה תוכלו לשמור על המשפחה ועל השלום בה. כמובן שיקח את הזמן עד שימצא עבודה הראויה לו אין מה להיות פזיז.
לגבי אמו במידה ויש אירוע משפחתי שאין קשר אליכם תוכלי להתקשר ולהגיד לה כמה את מעונינת לכבד אותה אבל כל שקל חשוב לך ולבעלך ואת מעדיפה להוציא את הכספיים על דברים אחרים כמו צרכי הבית.
ברגע שאתם באים לצאת והם נכנסים תודיעי ״ כמה נחמד שבאתם אבל חבל שלא הודעתם לפניי קבענו עם חברים וכו׳ ואנחנו חייבים ללכת״ עם פרצוף מבויש. פעם פעמיים והן בעצמם ירגישו לא בנוח ויבינו שזה לא מתאים כל-כך הרבה פעמים להגיע בלי התראה .

ושוב לעמוד על שלך בצורה נעימה .
בעז״ה שיהיה בהצלחה ורק שלום בית ושלום בין כולם
בעלך כל הזמן נאלץ לבחוראליפ
בדר"כ הבחירה פשוטה
על כן יעזוב איש את אביו ואת אימו ודבק באשתו

כאן בעלך לא באמת יצא אף פעם מהבית של ההורים ולכן הוא נתון בין הפטיש לסדן
אם המקצועות שלכם מאפשרים הייתי הולך וגר מרחק הגון מבית אמא

ברור שיהיה לזה מחיר בכמה אספקטים ואני לא משלה את עצמי שחמותך תשקוט על השמרים אבל כרגע זה נראה בין פיצוץ לדעיכה שלך

שם במרחקים תקבלו הזדמנות לגלות את עצמכם מחדש
כמעט ועברנו לישוב במרחק 40 דקות נסיעה מהםשריתה

בעלי עובד מעל 10 שעות ביום , משמעות הדבר היתה שהילדים היו רואים את אבא שלהם רק בסופי שבוע.

הוא לא הסכים לוותר על מקום העבודה ולאכזב את אבא שלו.

אז אני נאלצתי לוותר על השקט הנפשי שלי לטובת הזמן של בעלי עם הילדים.

 

הוא כל הזמן מכניס את העניין של לכבד את ההורים, לכן הוא תמיד נותן להם את  המילה האחרונה , אני לא מצליחה לגרום לו להבין לאן המעשים שלו מובילים אותנו.

 

בעלי מציג את הדברים כאילו אני שונאת את חמותי ולכן מנסה להרחיק אותם.

 

רשמתן שאני צריכה לדבר אם חמותי לגבי העניין של האירועים, למה אני אדבר איתה אם בסופו של דבר הוא יעשה מה שהיא מבקשת וילך לבד, היא עוד יותר תהיה מרוצה אם תדע שהוא מקשיב לה בסופו של דבר ותבטל אותי לחלוטין.

מישהו צריך לשנות לו את התפיסה, וכנראה שהמישהו הזהמודדת כובעים

לא יכול להיות את.

 

רב/יועץ נישואין/מדריך חתנים/חבר חכם.

 

ולדבר עם חמותך על האירועים - לדעתי אסור מכל וכל!!!! מי שצריך לדבר איתה על זה הוא בעלך ולא את! במיוחד לאור המצב הרגיש.

 

נסיעה של 40 דקות לעבודה לא נשמעת לי סוף העולם. כולם עושים את זה. ולמה הילדים היו רואים אותו רק בסופי שבוע? לא הבנתי. אם הוא יחזור בשבע בערב הביתה, יש לפחות שעה שהם יראו אותו. זה לא קרבן גדול לעומת המצב הנגדי.

כנ"ל. בעיני לגמרי שוטה לשלם את מחיר המרחק.44444
בינתיים הילדים גדלים. הם יהיו ערים יותר שעות ויראו יותר אבא ומנגד כבר יהיה קשה יותר להחליף להם חברה.
שוטה= שווה44444
תשמעיא&נ
קודם כל בגלל זה אמרתי שהדברים צריכים להיות בצורה נעימה !. תגידי לבעלך ״ אני מאוד אוהבת את אמא שלך אישה טובה בטח שהיא לא מתכוונת אבל מאוד פוגע בי התחושה שהיא -ככה וככה - ברור לי שהיא לא מתכוונת אבל לי זה מאוד מפריע . תוכל לעזור לי לשפר את הרגשתי ?״
שום גבר ולא אישה יקבלו שמדברים משהו שלילי על ההורים שלהם
אבל ברגע שפשוט מצגים את הדברים בצורה שונה בלי לדבר רע על אף אחד את גורמת לו להראות את מה שמפריע לך נטו .
שאת תהיי טובה כלפיו ולא תריבי ותגידי על ההורים שלו הוא לא יוכל לבוא אלייך בשום טענות ..להפך יכאב לו שמשהו מפריע לך
את צודקת אני מודה לקשה לי מאוד להתנסח בצורה כזו לגביהםשריתה


צריך להתחיל עם בעלךאליפ

שיחזור לפחות ערב אחד בשבוע מוקדם ותצאו לדבר

צריך להבהיר לו שאת לא שונאת את חמותך אבל קיים ערבוב תחומים מהכתוב נראה שזה לא מצידך

צריך להבהיר שעכשיו בונים בית שהוא רק משלכם, על יסודות העבר אבל חדש

צריך להבהיר שתמיד תאהבו את אבל ההחלטות בגדול הם שלכם

 

לדעתי כדאי למצוא אמתלא למה צריך לעבור צפונה דרומה ימה ונגבה

כן...גם אם יש ירידה בהכנסות לא שווה לוותר על הכיף שבזוגיות

 

לדעתי אין טעם לדבר עם חמותך, זה נשמע ממש נפשי אצלה שבתפיסה הפנימית גם את עכשיו חלק מהחמולה אז נדרשת לציית לקוד המשפחתי. צריך להתייחס אליה באדיבות וכו' אבל לא לשנות בלא ייעוץ מקצועי

 

לסיום קחי בחשבון שכולנו כאן רק עזרה ראשונה, צריך ליווי יותר מקצועי

נשמעמציצה

שהפתרון האידאלי מבחינתם, הוא לעבור דירה, גם אם ההורים שלו יתפוצצו - אבל זה ימנע הרבה פיצוצים עתידיים... 

לכי עם בעלך לרבבינייש פתוח
אצלנו בישיבה ספרו על מקרה דומה והרב אמר שהדריך את הבן אדם איפה שההורים גרים, שהוא יגור בקצה השני של העולם
ואגב כל הכבוד על יכולת העמידה שלךבינייש פתוח
אני חושבת שבמקרה כזה קיצוניחרותיק
צריך ללכת לקיצוניות שניה לזמן מסוים.

בעלך חייב להשתחרר מהסינר של אמא,
והם חייבים לשחרר אותו.

זה הכי לא בריא בעולם המציאות הזו.
איך אפשר לבנות זוגיות ככה?

הייתי בורחת מזמן לגור במקום אחר.

ושימי לב, את לא חייבת דין וחשבון לחמותך!
אין לך אפילו שמץ של ציווי לכבד אותה.
ברור שעדיף לכבד כדי לשמור על יחסים תקינים,
אבל את-לא-חייבת!
בעלך אמנם חייב בכיבוד הורים,
אבל יש כיבוד ויש הורים שהורסים את הזוגיות,
ואני מאמינה שרב יפסוק לו שאם זה המחיר, הוא צריך לכבד אותך ולא אותם.

תתייעצי בעצמך עם רב. אל תתני לזה להמשך.
פסיקת רבשריתה

אני בטוחה שפסיקת רב תעשה בגישה של בעלי שינוי (לא יודעת האם לאורך זמן) , כמו שאני מכירה אותו הוא ירגיש שאני עושה את זה כדי להרחיק אותו מההורים שלו ולא לטובתנו.

כואב לי שהוא לא מבין את זה לבד שהוא פוגע בנו ובי, הוא אטום למה שאני מרגישה  ושאני צריכה ללכת איתו לרב בשביל דבר כזה טריויאלי.

אני מטבעי אדם חזק שלא שותק למי שפוגע ויכולת הסבל שלי במשך 9 שנים כבר הגיע לסף, נמאס לי ,לטובת השקט הנפשי שלי מצידי שישאר עם ההורים שלו .

זה צריך להיות בתהליך לא בהנחתותאליפ

הייתם פעם בייעוץ מסודר?

לא היינושריתה


ואיך הוא יגיב לבקשה שלך?אליפ

הוא מרגיש שאתם הולכים ומתרחקים?

לא אכפת לו במיוחדשריתה

כל עוד הבית מסודר ונקי, הילדים מטופלים, יש אוכל חם.. פחות מעניין אותו הדברים הללו

הוא כל הזמן מתלונן שאין לו כח והוא טרוד בעבודה , תמיד שואל אותי "מה אני יכול לעשות"

אפילו לא מקדיש דקה למחשבה

אבל הוא יסכים ללכת לייעוץ?אליפ

ולדעתי המשימה הראשונה במעלה היא להביא אתכם להיות יותר ביחד

ענה לי -"תחפשי רב אם את רוצה....ואז נראה"שריתה


אם כן אולי תכתבי באיזה אזור את גרה באופן כלליאליפ
בטוח שלחלק מחברי הפורום יהיו הצעות

הניצוץ להנעת התהליך תלוי בעקשנות שלך...
לפני שאת מתפוצצת - תקראי ותחשבירפואה שלמה
כל המשפחה שלך תלויה כלכלית בחמיך וחמותך.
אולי את לא מבינה את ההשלכות של מה שכתבתי.
שיהיה לך ברור שאם "תשאירי אותו אצל ההורים שלו" תמצאי את עצמך ברחוב ובלי מזונות. כי לעצמאים יש פלאי פלאים בהצהרות ההכנסות שלהם...
לא מדובר בירידה בהכנסות אלא מצב שעלול להיות קרוב לפת לחם.
קחי נשימה עמוקה. בעלך לא טיפש ויודע שהוריו "מחרבים" לו את הנישואים. הוא לא שמח בזה יותר ממך ויודע בדיוק כמוך איפה עובר הגבול בין כיבוד הורים ובין מה שתיארת.
פשוט אין לו ברירה והוא מכיר את ההורים שלו הרבה יותר טוב ממך.
ההורים שלו במקום לאפשר לו לדבוק באשתו מחזיקים אותו שבוי בעסק. יכול להיות שאם הוא עוזב גם פרנסתם מתמוטטת.
לפני שאת עושה צעד בלתי הפיך תביאי בחשבון שאת חמותך לא תוכלי לשנות.
וגם את לא יצאת מתחת לסינר שלהם כי אינך מסוגלת לפרנס את משפחתך עד שבעלך ימצא. עבודה.
מציעה לך להפסיק למרר את חייו בעניין אמא שלו
החיים שלו מספיק מרים גם ככה
שחררי אותו לאירועים משפחתיים שאינך רוצה לבוא ואל תהפכי את זה למלחמת עולם כי פשוט לא כדאי לך.
איך משתחררים ממלכודת החנק?
קודם כל מפסיקים לכעוס כל כך על צינור הפרנסה שהקב"ה בחר לכם. אחר כך מכירים קצת טובה (כן! בטוחה שחמותך מצפה לזה). וכשהזעם נעלם חושבים ביחד איך ומתי יהיה ניתן לשנות. ואם אי אפשר לשנות, לכי ליעוץ לעזור לעצמך.
כדאי לבקש בספריה או לקנותרפואה שלמה
ספר על אסרטיביות
את נעה בין פאסיביות( יושבים אצלנו שעות ותוכניות מתבטלות) ובין אגרסביות ( כשאת מתפוצצת - ובצדק).
קיימת שפה שנקראת אסרטיביות וכדאי לתרגל אותה מול חמותך השתלטנית ואחי בעלך.
זה יעזור להציב גבולות לפני שישגעו אותך
וכן. הם מתנהגים לא יפה כלפיך וכלפי בעלך. אבל באסרטיביות נעימה את תציבי גבולות בלי לאבד את מה שיש לך
על מה בדיוק להכיר טובה?שריתה

העסק מתמוטט עם בעלי מתפטר, מדוע את מסיקה שאין ביכולתי לפרנס את המשפחה?

ברוך ה' אני עובדת ויכולה גם לעבוד יותר במקרה הצורך.

חבל שאת מנסה להציג אותי כאדם שמרמר וצריך עזרה לעצמו.

התגובה שלי מכוונת לרפואה שלמהשריתה


שיהיה לך בהצלחהרפואה שלמה
אינני סבורה שאת אדם שמרמררפואה שלמה
חמותך מציקה בלי הפסקה
גם חמיך שתלטן וחטטן
ועוד לא הגענו לאחים חסרי הנימוס הבסיסי.
אבל
חשוב שתביני מה המלכוד כאן.
אם אכן העסק מתמוטט בלעדיו אני לא חושבת שיפיל את העסק של ההורים שלו
מה עוד שהוא עצמו מתפרנס מהעסק.
את במצוקה וסובלת. השאלה איך נכון להתמודד. אם הוא לא מעוניין לשנות, הייתי מנסה קודם אסרטיביות לא כלפיו אלא *כלפי משפחתו*.
מתנצלת אם הניסוח לא היה טוב
אנסה שוב:
בעלך כנראה אדם נעים אבל משפחתו - לא.
אם "תשאירי אותו אצל הוריו" או תציבי אולטימטום עלול לקרות מה שכתבתי.
לרפואה שלימהחסוי בהחלט

יקירה,

השיקולים שלך קרים מידי

אל תשכחי שמדובר פה בזוגיות ולא עסק...

אני לא חושבת שהעסק של ההורים היקרים חשוב יותר מבניית זוגיות עמוקה ויציבה.

תמיד אפשר למצוא עבודה אחרת. העסק של האבא הוא לא מקום העבודה היחיד בעולם,

והבן, אף על פי שהוא נשמע כאחד שמחזיק את העסק, צריך לפעול ע"פ "חייך קודמים"

לא סתם נאמר: ע"כ יעזוב איש את אביו ואמו ודבק באשתו.

זה חיוב! לא המלצה!!

כי אם אישה מרגישה שלבעלה יש עוד משהו חשוב בחיים שלו יותר ממנה היא יכולה לקרוס מזה לחלוטין!!

שריתה יקרה!

דבר ראשון חיבוק ענק! זה לא פשוט להתמודד עם כאלו דברים.

המלצתי היא פשוט לפנות לרב שמכיר את בעלך ובעלך מעריך אותו.

תפני אליו לבד, ותספרי לו הכל, איך את מרגישה, מה בעלך חושב וכו'.

הרב יפסוק כך וכך... ופשוט לפעול ע"פ הפסק.

בהצלחה יקירה!!חיבוק

לא קרים אלא מציאותייםרפואה שלמה
בעלה של שריתה סובל בעבודה שלו.
אשתו דברה איתו לא פעם ולא פעמיים.
בכל זאת הוא לא עוזב את העסק, אלא אומר לאשתו למצוא דרכים להסתדר עם חמותה. מסכימה ש*קשה עד בלתי אפשרי* לסבול כזו חמות. וגם שאר המשפחה חסרי נימוס בסיסי.
ולמרות זאת טוב תעשה הפותחת אם תנסה קודם שיטות התמודדות אחרות לפני ה"נתק" כי המצב מורכב מאד.
הסברתי את המשמעות של "להשאיר אותו בבית אמו". כשמדובר במשפחה כה קשה צריך לחשוב טוב טוב לפני שנוקטים בצעד כזה. אם בימות שלום המשפחה כה חסרת התחשבות, בזמן מלחמה עלול לקרות בדיוק מה שכתבתי.
כל זה בהנחה שאין אלימות מצד הבעל
אפשר להירגע. הם לא אלוקים מחלק המזונות...חדשה ישנה
את בעצם אומרת שפרנסתם של ההורים תלויה בבעל. לכאורה את צודקת, אבל בואי ניזכר לרגע קטן מי זן ומפרנס לכל? בידי מי מפתח הפרנסה? בידי בעלה??

וקצת פרופורציה בחיים- הבית עומד להתפרק, זוג שמתגרש זה כמו חורבן ביהמ''ק , מה יותר נורא מזה?? דחוף לעוף מהעבודה הזאת ולעבור דירה, גם אם זה כרוך בהרבה הוצאות וצער, כי אין צער גדול מלפרק בית, להפריד בין בני זוג, להפריד בין הורים לילדים.
הבנת הנקרא למתקשותרפואה שלמה
כתבתי שזה הצינור שהקב"ה מפרנס דרכו.

*אין עוד מלבדו.*

ברור ששינוי, בבחירה חופשית, אפשרי.
...
מכיוון שהמצב המתואר מסובך, כדאי ששריתה תשקול את צעדיה, ובהצלחה לשניהם.
מסכימה עם הצגת המציאות.44444
לכן לדעתי, צריך לחשוב על פתרון שיפתור את הבעיה מהשורש. התלות בהורים. לא הייתי מתחילה עם עניין העסק שכנראה הטא הכי עדין ובו תהיה הפגיעה קשה ואישית.
הייתי מתחילה עם מעבר דירה, פחות אישי ומשמעותי. אם לא עוזר, מוצאת פתרון למקום העבודה. אבל בלי לדעת באיזה תחום הוא עובד קשה לייעץ.
לדעתי אתם חייבים להתרחקאסתרקה
ובמרחק של יותר מ40 דקות נסיעה. זה לא פשוט לחיות בלי עזרה אבל במקרה שלכם זה שווה את זה. ברור שבעלך יפחד מהעול הכלכלי ולהתרחק מהעסק של אבא שלו אבל הוא בהחלט יכול להצליח במקום אחר במיוחד שיש לו משמעת עבודה כזו רצינית..
(וסליחה אם זה לא בסדר, אבל נכון אתם מהעדה הבוכרית? כי בחברה שלי סיפורים כאלה נפוצים במיוחד בקהילה הזאת )
קרובשריתה


בן כמה חמיך? יש סיכוי שבשנים הקרובות יעבוד פחות בעסק?44444
בעיני, זה נתון חשוב מאד.
אם חמיד נגיד בסביבות 70 וקצת אז הייתי נוטה פחות לצאת מהעסק אלא רק לעבור דירה.
להתרחקאתי ב
כשמתמודדים עם חמות שתלטנית - אין בררה אלא להתנתק לגמרי, ולו באופן זמני (כשהורי בעלי ניסו לנהל לנו את החיים, הרב של בעלי הורה שניתנתק לשנתיים. אחר כך בעלי הציב גבולות ברורים יותר).
סיטואציה לא פשוטה
זו חדירה בלתי נסבלת לפרטיות... קשה...צדק משמים נשקף
קודם כל טוב שברחת מבית חמותך וחמיך
ושאת מחנכת את הילדים בדרכך.
איך שרדת את זה 9 שנים..
בקשת עצה.
הייתי מתחיל פרקטית לנהל מחברת הוצאות והכנסות במסגרת "תוכנית ההתנתקות". זו אופציה ראלית?
שנית הייתי "מוריד טורים" ביחס לחמותך כי אם רוצים להפרד, עדיף לא מתוך מריבה.
גם בעלך צריך להרגיש שזה לא נעשה מתוך שנאה לאמא שלו.
אולי כשהמתח בינכן ירד קצת ( חושב שתצטרכי יעוץ איך להתנהל מולה זה לא פשוט) תצליחי לקבל הסכמה מבעלך להתרחק לישוב שרצית.
עדיף "אבא של שבת" ולא אמא ממוטטת נפשית!
לגבי העסק המשפחתי, נראה לי חבית חומר נפץ לא הייתי מנסה לנתק אותו..
הניסוח של "רפואה שלמה" חריף לטעמי, אבל התוכן - חושש שיש יותר מקורטוב אמת.
צריך יעוץ טוב.
בשורות טובות.
שתי שאלותכותבת המחקר
נניח שבעלך יאלץ להסכים לדרישותיך במלואן.
העסק יתמוטט כמו שכתבת,
אבל את תצליחי לפרנס עד שהוא ימצא עבודה חדשה.
עכשיו אתם גרים רחוק מההורים שלו.
איך את מרגישה עם העובדה שלעת זקנה נשבר מטה לחמם
ואיך את מדמיינת את הזוגיות שתהיה בינכם תחת הצל של מה שאירעלהוריו, והנתק בינו ובין משפחתו.
באמת נראה לך שזה ישבור את מטה לחמם?סדר נשים

חסר אנשים שירצו להחליף אותו?

כן. אני חושבת שקשה לעבוד עם חמיהכותבת המחקר
תראי, זה לא נורמלי שאבא ובן יעבדו באותו עסק, והאבא יהיה כל כך נוקשה כשהבן צריך לצאת לחצי יום.
זה גם לא נורמלי שחמות תעשה כזה סקנדל כשכלתה ההרה קונה סלט בעבודה. כולנו מבינות את גודל האבסורד.
נראה שהחמות לא עובדת והחם גייס את הבן כי בעצם רק ביחסי מרות כפולים אב בן בוס עובד הוא מצליח בדרכו הנוקשה להפרנס אכשהו. גם העקשנות של הבן להשאר למרות שהוא חוזר עייף ומותש ולא טוב לו אומרת דרשני. הוא דואג להוריו.
אם היה אפשר למצוא מחליף הבעיה הייתה נפתרת. אלא שגם האב וגם הבן סבורים שזה לא יתכן. זכרי שלבן היה מקצוע אחר והוא הוזעק לעזור בעסק .
בדרך כלל בן שיש לו עבודה מצויינת אבא שלו יעדיף לקחת פועל ולא לקלקל לבן. זה לא קרה כאן ואני לא בטוחה שהכל רוע לב צרוף כמו שהפותחת מבינה את המצב. אני רואה אותו אחרת לגמרי
יש לי גם מה לאמר על הבעיות האחרות שהציגה- זוית ראיה אחרת שיכולה לשפר את מערכת היחסים. נדאלה האם שריתה רוצה לשפר את מערכת היחסים או שיא שואפת לדבר אחד: נתק.
וממך סדר נשים אשמח לקבל תשובהכותבת המחקר
גם לשאלה השניה שהעלית
שריתה כתבה שהעסק יתמוטט אם הבן עוזבכותבת המחקר
אני מקבלת את דבריה בעניין
יש ענין של חייך קודמים!חסוי בהחלט

הבעל חייב לדאוג קודם כל לעצמו ולמשפחתו הפרטית!!!

זה הלכה לכל דבר!

אשמח לעזוריקיר גרוסר

תוכלי לפנות אלי בפרטי אני סטודנט ליעוץ נישואין שנה ג' ויכול לשבת אתכם למספר מפגשים בחינם לגמרי כחלק מ"עבודה מעשית".

אשמח לעזור - אם אתם באזור ירושלים

0506951980

יש פיתרון אחד!עובד
אתם *חייבים* לברוח משם מהר!!
לעשות תשובת משקל על כל השנים
בהן מכרתם את עצמאותכם הכלכלית
הזוגית הנפשית ההורית והרוחנית....
לעוף משם על טיל גם במחיר חיפוש עבודה חדשה, גם במחיר ביקורת שתימתח עליכם, הייתי אומר כמעט בכל מחיר!!
יש לי משהו אחד טוב לומר..
אם שרדתם עד עכשיו כל כך הרבה זמן
כנראה שיש לכם עוצמות מיוחדות ומידות
מופלאות. במצב סטנדרטי, בתים יכולים
להתפרק מהר מאוד ממצבים כאלה-
תברחו משם לפחות 100 קילומטר,
למקום חדש, שיאפשר לכם לנשום עמוק,
ולהתחיל לחיות חיים זוגיים בלי שישתלטו
עליכם ובלי לאבד כל ניצוץ של זהות ועצמאות!
מהמקום החדש, תתחילו לעצב גם את הקשר
עם ההורים מחדש ותוכלו ליצור מינונים נכונים
לכל דבר(ביקורים, שיתופים, הגעה לשמחות).
לא שייך לדבר על גבולות ולשבת איתם או לחנך אותם כי אתם פשוט סמוכים על שולחנם... איבדתם את זהותכם העצמית כמו שכתוב "והתמכרתם שם לעבדים"...
רק לברוח בהזדמנות הראשונה-
תתחילו אתמול לחפש עבודה ולבנות לעצמכם
עתיד, רחוק מהם!
ב"ה לפי מה שאת אומרת העבודה של בעלך לא משהוmetorafi
אם מבחינה כלכלית אין לכם כסף לתת לבר מצוות טוב יעשה בעלך אם יחליף עבודה, ותגידו להם שאתם צריכים ללכת שאתם צריכים ללכת ופשוט הולכים , אני נניח גר ליד ההורים שלי הם לא באים בלי להודיע לכן אני לא צריך לשים גבולות , אתמול נניח אבא שלי ביקש שאחליף לו גלגל אז קודם הגעתי הביתה ורק אז הלכתי להחליף גלגל, וההורים שלי רואים את אשתי והילדים יותר ממה שהם רואים אותי בבית חחח בכל אופן מה שאני אומר זה או שהוא שם גבול או שאת שמה גבול , אצלי ב"ה ההורים בסדר גמור ואני גר 7 בתים מהם ,אם לא היה בסדר הייתי שם גבול באופן חד משמעי אני לא נותן לאף אחד להשתלט לי על החיים שלי לפחות לא על מה שאני יכול לשלוט בו
ב"ה לפי מה שאת אומרת העבודה של בעלך לא משהוmetorafi
אם מבחינה כלכלית אין לכם כסף לתת לבר מצוות טוב יעשה בעלך אם יחליף עבודה, ותגידו להם שאתם צריכים ללכת שאתם צריכים ללכת ופשוט הולכים , אני נניח גר ליד ההורים שלי הם לא באים בלי להודיע לכן אני לא צריך לשים גבולות , אתמול נניח אבא שלי ביקש שאחליף לו גלגל אז קודם הגעתי הביתה ורק אז הלכתי להחליף גלגל, וההורים שלי רואים את אשתי והילדים יותר ממה שהם רואים אותי בבית חחח בכל אופן מה שאני אומר זה או שהוא שם גבול או שאת שמה גבול , אצלי ב"ה ההורים בסדר גמור ואני גר 7 בתים מהם ,אם לא היה בסדר הייתי שם גבול באופן חד משמעי אני לא נותן לאף אחד להשתלט לי על החיים שלי לפחות לא על מה שאני יכול לשלוט בו
ב"ה לפי מה שאת אומרת העבודה של בעלך לא משהוmetorafi
אם מבחינה כלכלית אין לכם כסף לתת לבר מצוות טוב יעשה בעלך אם יחליף עבודה, ותגידו להם שאתם צריכים ללכת שאתם צריכים ללכת ופשוט הולכים , אני נניח גר ליד ההורים שלי הם לא באים בלי להודיע לכן אני לא צריך לשים גבולות , אתמול נניח אבא שלי ביקש שאחליף לו גלגל אז קודם הגעתי הביתה ורק אז הלכתי להחליף גלגל, וההורים שלי רואים את אשתי והילדים יותר ממה שהם רואים אותי בבית חחח בכל אופן מה שאני אומר זה או שהוא שם גבול או שאת שמה גבול , אצלי ב"ה ההורים בסדר גמור ואני גר 7 בתים מהם ,אם לא היה בסדר הייתי שם גבול באופן חד משמעי אני לא נותן לאף אחד להשתלט לי על החיים שלי לפחות לא על מה שאני יכול לשלוט בו
ב"ה לפי מה שאת אומרת העבודה של בעלך לא משהוmetorafi
אם מבחינה כלכלית אין לכם כסף לתת לבר מצוות טוב יעשה בעלך אם יחליף עבודה, ותגידו להם שאתם צריכים ללכת שאתם צריכים ללכת ופשוט הולכים , אני נניח גר ליד ההורים שלי הם לא באים בלי להודיע לכן אני לא צריך לשים גבולות , אתמול נניח אבא שלי ביקש שאחליף לו גלגל אז קודם הגעתי הביתה ורק אז הלכתי להחליף גלגל, וההורים שלי רואים את אשתי והילדים יותר ממה שהם רואים אותי בבית חחח בכל אופן מה שאני אומר זה או שהוא שם גבול או שאת שמה גבול , אצלי ב"ה ההורים בסדר גמור ואני גר 7 בתים מהם ,אם לא היה בסדר הייתי שם גבול באופן חד משמעי אני לא נותן לאף אחד להשתלט לי על החיים שלי לפחות לא על מה שאני יכול לשלוט בו
ב"ה לפי מה שאת אומרת העבודה של בעלך לא משהוmetorafi
אם מבחינה כלכלית אין לכם כסף לתת לבר מצוות טוב יעשה בעלך אם יחליף עבודה, ותגידו להם שאתם צריכים ללכת שאתם צריכים ללכת ופשוט הולכים , אני נניח גר ליד ההורים שלי הם לא באים בלי להודיע לכן אני לא צריך לשים גבולות , אתמול נניח אבא שלי ביקש שאחליף לו גלגל אז קודם הגעתי הביתה ורק אז הלכתי להחליף גלגל, וההורים שלי רואים את אשתי והילדים יותר ממה שהם רואים אותי בבית חחח בכל אופן מה שאני אומר זה או שהוא שם גבול או שאת שמה גבול , אצלי ב"ה ההורים בסדר גמור ואני גר 7 בתים מהם ,אם לא היה בסדר הייתי שם גבול באופן חד משמעי אני לא נותן לאף אחד להשתלט לי על החיים שלי לפחות לא על מה שאני יכול לשלוט בו
ב"ה לפי מה שאת אומרת העבודה של בעלך לא משהוmetorafi
אם מבחינה כלכלית אין לכם כסף לתת לבר מצוות טוב יעשה בעלך אם יחליף עבודה, ותגידו להם שאתם צריכים ללכת שאתם צריכים ללכת ופשוט הולכים , אני נניח גר ליד ההורים שלי הם לא באים בלי להודיע לכן אני לא צריך לשים גבולות , אתמול נניח אבא שלי ביקש שאחליף לו גלגל אז קודם הגעתי הביתה ורק אז הלכתי להחליף גלגל, וההורים שלי רואים את אשתי והילדים יותר ממה שהם רואים אותי בבית חחח בכל אופן מה שאני אומר זה או שהוא שם גבול או שאת שמה גבול , אצלי ב"ה ההורים בסדר גמור ואני גר 7 בתים מהם ,אם לא היה בסדר הייתי שם גבול באופן חד משמעי אני לא נותן לאף אחד להשתלט לי על החיים שלי לפחות לא על מה שאני יכול לשלוט בו
ב"ה לפי מה שאת אומרת העבודה של בעלך לא משהוmetorafi
אם מבחינה כלכלית אין לכם כסף לתת לבר מצוות טוב יעשה בעלך אם יחליף עבודה, ותגידו להם שאתם צריכים ללכת שאתם צריכים ללכת ופשוט הולכים , אני נניח גר ליד ההורים שלי הם לא באים בלי להודיע לכן אני לא צריך לשים גבולות , אתמול נניח אבא שלי ביקש שאחליף לו גלגל אז קודם הגעתי הביתה ורק אז הלכתי להחליף גלגל, וההורים שלי רואים את אשתי והילדים יותר ממה שהם רואים אותי בבית חחח בכל אופן מה שאני אומר זה או שהוא שם גבול או שאת שמה גבול , אצלי ב"ה ההורים בסדר גמור ואני גר 7 בתים מהם ,אם לא היה בסדר הייתי שם גבול באופן חד משמעי אני לא נותן לאף אחד להשתלט לי על החיים שלי לפחות לא על מה שאני יכול לשלוט בו
ב"ה לפי מה שאת אומרת העבודה של בעלך לא משהוmetorafi
אם מבחינה כלכלית אין לכם כסף לתת לבר מצוות טוב יעשה בעלך אם יחליף עבודה, ותגידו להם שאתם צריכים ללכת שאתם צריכים ללכת ופשוט הולכים , אני נניח גר ליד ההורים שלי הם לא באים בלי להודיע לכן אני לא צריך לשים גבולות , אתמול נניח אבא שלי ביקש שאחליף לו גלגל אז קודם הגעתי הביתה ורק אז הלכתי להחליף גלגל, וההורים שלי רואים את אשתי והילדים יותר ממה שהם רואים אותי בבית חחח בכל אופן מה שאני אומר זה או שהוא שם גבול או שאת שמה גבול , אצלי ב"ה ההורים בסדר גמור ואני גר 7 בתים מהם ,אם לא היה בסדר הייתי שם גבול באופן חד משמעי אני לא נותן לאף אחד להשתלט לי על החיים שלי לפחות לא על מה שאני יכול לשלוט בו
ב"ה לפי מה שאת אומרת העבודה של בעלך לא משהוmetorafi
אם מבחינה כלכלית אין לכם כסף לתת לבר מצוות טוב יעשה בעלך אם יחליף עבודה, ותגידו להם שאתם צריכים ללכת שאתם צריכים ללכת ופשוט הולכים , אני נניח גר ליד ההורים שלי הם לא באים בלי להודיע לכן אני לא צריך לשים גבולות , אתמול נניח אבא שלי ביקש שאחליף לו גלגל אז קודם הגעתי הביתה ורק אז הלכתי להחליף גלגל, וההורים שלי רואים את אשתי והילדים יותר ממה שהם רואים אותי בבית חחח בכל אופן מה שאני אומר זה או שהוא שם גבול או שאת שמה גבול , אצלי ב"ה ההורים בסדר גמור ואני גר 7 בתים מהם ,אם לא היה בסדר הייתי שם גבול באופן חד משמעי אני לא נותן לאף אחד להשתלט לי על החיים שלי לפחות לא על מה שאני יכול לשלוט בו
ב"ה לפי מה שאת אומרת העבודה של בעלך לא משהוmetorafi
אם מבחינה כלכלית אין לכם כסף לתת לבר מצוות טוב יעשה בעלך אם יחליף עבודה, ותגידו להם שאתם צריכים ללכת שאתם צריכים ללכת ופשוט הולכים , אני נניח גר ליד ההורים שלי הם לא באים בלי להודיע לכן אני לא צריך לשים גבולות , אתמול נניח אבא שלי ביקש שאחליף לו גלגל אז קודם הגעתי הביתה ורק אז הלכתי להחליף גלגל, וההורים שלי רואים את אשתי והילדים יותר ממה שהם רואים אותי בבית חחח בכל אופן מה שאני אומר זה או שהוא שם גבול או שאת שמה גבול , אצלי ב"ה ההורים בסדר גמור ואני גר 7 בתים מהם ,אם לא היה בסדר הייתי שם גבול באופן חד משמעי אני לא נותן לאף אחד להשתלט לי על החיים שלי לפחות לא על מה שאני יכול לשלוט בו
ב"ה כנראה שהעבודה של בעלך לא משהוmetorafi
אם מבחינה כלכלית אין לכם כסף לתת לבר מצוות טוב יעשה בעלך אם יחליף עבודה, ותגידו להם שאתם צריכים ללכת שאתם צריכים ללכת ופשוט הולכים , אני נניח גר ליד ההורים שלי הם לא באים בלי להודיע לכן אני לא צריך לשים גבולות , אתמול נניח אבא שלי ביקש שאחליף לו גלגל אז קודם הגעתי הביתה ורק אז הלכתי להחליף גלגל, וההורים שלי רואים את אשתי והילדים יותר ממה שהם רואים אותי בבית חחח בכל אופן מה שאני אומר זה או שהוא שם גבול או שאת שמה גבול , אצלי ב"ה ההורים בסדר גמור ואני גר 7 בתים מהם ,אם לא היה בסדר הייתי שם גבול באופן חד משמעי אני לא נותן לאף אחד להשתלט לי על החיים שלי לפחות לא על מה שאני יכול לשלוט בו
ב"ה כנראה שהעבודה של בעלך לא משהוmetorafi
אם מבחינה כלכלית אין לכם כסף לתת לבר מצוות טוב יעשה בעלך אם יחליף עבודה, ותגידו להם שאתם צריכים ללכת שאתם צריכים ללכת ופשוט הולכים , אני נניח גר ליד ההורים שלי הם לא באים בלי להודיע לכן אני לא צריך לשים גבולות , אתמול נניח אבא שלי ביקש שאחליף לו גלגל אז קודם הגעתי הביתה ורק אז הלכתי להחליף גלגל, וההורים שלי רואים את אשתי והילדים יותר ממה שהם רואים אותי בבית חחח בכל אופן מה שאני אומר זה או שהוא שם גבול או שאת שמה גבול , אצלי ב"ה ההורים בסדר גמור ואני גר 7 בתים מהם ,אם לא היה בסדר הייתי שם גבול באופן חד משמעי אני לא נותן לאף אחד להשתלט לי על החיים שלי לפחות לא על מה שאני יכול לשלוט בו
מבינה אותך לגמרי. אני תמיד נרתעתי מלגור במקום קטן בגלל שיש44444
יותר מידי מעגלים משותפים (השכנה היא גם המורה, הבלנית והבת שלי היא גם המדריכה ובעלה הוא גם מתפלל מביה"כ, גם הורה לילד הגן עם הבן שלי וגם בועדת חינוך). זה עוד בלי להכניס משפחה.

מכל מיני סיבות, בשנים האחרונות יצא לי להיות במסגרות שונות עם הרבה אנשים שהגיעו ממקומות קטנים (מקומות שונים). ממה שאני שומעת זה אפילו יותר זוועה ממה שחשבתי. דווקא בישובים המצב סביר, במושבים וקיבוצים זו כבר זוועה ממש.
מה שכן ממה שאני שומעת זה גם עניין של דור. לא דומה דור בני 30 לדור בני 65.

כשמכניסים משפחה הכל מסובך הרבה הרבה יותר.

אצלינו (כבר כמה דורות) קיים כלל במשפחה שלא עושים עסקים עם משפחה. העקרון הוא, שבן משפחה יהיה רק בן משפחה ולא תחת כובעים נוספים.

לדעתי, שלב ראשון, לעבור דירה. אפילו למרחק חצי שעה נסיעה ואף 45 ד' נסיעה. זה ימנע התנחלויות ומרחק סביר מהעבודה.

אם העניין לא משתפר, הייתי חושבת על עבודה אחרת לבעל. חברים נתונים בקשר לעבודתו כך שקשה להמליץ.

אגב לחמים את יכולה לתרץ את המעבר בתירוצים אחרים. מן הסתם, לא הכל מושלם במקום מגוריכם למעט החמים.....

ביחד עם זאת, תמיד צריך, גם במחשבה להכיר להם טובה. זה משתקף....

בקשר לכל האירועים, תגידי בפשטות שב"ה המשפחה גדלה והיא אפשר לעמוד בקצב האירועים ואתם משתדלים כמה שיותר.
נשמע נוראי.. חייבים לשנותנגביאחרונה

אי אפשר להישאר ככה, זה בטוח. נשמע ממש נוראי. אין שום סיבה לחיות בצורה כזאת! זאת פשוט אלימות מצד המשפחה שלו. כנראה הוא לא מבין את זה ולא מצליח להיכנס לתחושות מנקודת המבט שלך, לא תמיד זה מגיע עם הזמן, לפעמים אפילו הפוך. הוא כל כך התקבע ככה, שלא ברור לו מה את רוצה פתאום...

 

תעברו דירה למקום רחוק, ועבודה אפשר תמיד (כמעט) להחליף, זה גם מאוד מומלץ במקרה הזה.

תדברי איתו, כל הזמן. תנסי להסביר, לשתף ברגשות, אל תחיו כל אחד בבועה שלו (אני לא אומר את זה משיפוטיות, אולי אתם ממש לא כאלה, פשוט אני לא יודע).

אם את מנסה להסביר לו והוא ממש לא מבין- אז חייבים יעוץ, לפני שיהיה מאוחר מדי. הרגשות שלך כבר מתחילים להיות שליליים כלפיו וסתם חבל. אתם יקרים אחד לשני, וחבל להרוס את זה. אם גם ליעוץ הוא לא מבין ולא מסכים תתחילי בללכת לבד.

 

שיהיה לכם בהצלחה, מקוה שתמצאו את הדרך.

מה זה זוגיות תקינה מבחינתכם?מישהי נשואה

ואני אענה ראשונה כי מן הסתם תצפו ממני לשתף גם.

אז לדעתי זוגיות תקינה:

  1. כבוד הדדי (מדברים הכבוד אחד לשני)

  2. ויתור הדדי. (לא רק צד אחד מוותר)

  3. מעוניינים לבלות זמן ביחד על בסיס רצון חופשי ולא שצריך להתחנן ליחס

יפה מאודאדם פרו+

אני מחלק דירוג

כי מן הסתם תרצי שמישהו

יתן לך דירוג

ואף אחד לא יתן כי את שאלת ומצפים

לפידבק ממך.

כזוoo

שמצמיחה ולא מכבה/ מוחקת

מכילה ומקבלת ולא שיפוטית

מבוססת על דעות/ אמונות/ רצונות משותפים ולא מלאה בקונפליקטים בלתי נגמרים

יפה מאודאדם פרו+

ראיתי תכונות, ראיתי יעדים בזוגיות.

החכמתם אותי.

תנו עוד.

לפרק הבא כבר אגיע מצוייד בע"ה.

בעזרת ה'מישהי נשואה

זה בהחלט הבסיסנפשי תערוג

אני חושב שגם צריך להיות אמון,תמיכה הדדית ותחושת ביטחון. ויחד עם זאת, שהזוגיות תעזור לכל אחד לפתח את עצמו בפני עצמו.

זה הבסיס לדעתי.

בלי זה קשה לנהל זוגיות תקינה

מכאן זה עולם ומלואו.

איך כל אחד/ת מסביר מה זו זוגיות4ne1

לפי תפיסת עולם שלו והמסגרת שבה הוא נמצא.

תכלס, מה שנכתב זה מאוד כללי. זה כמו לכתוב שיהיה החבר הכי טוב שלי

קודם כלמישהי נשואה

ברור שכל אחד מההשקעה שלו

וכן למרות שזה כללי

זה יכול לעזור למי ששואל את עצמו

מה זה זוגיות תקינה

מצד שני

עולה לי חשש עכשיו

שמי שיקרא את זה יתחיל לחשוב שלא תקין אצלו

בזמן שכן תקין אצלו

בקיצר אין בשרשור הזה לקיחת אחריות

לא קשור ללקיחת אחריות4ne1אחרונה

כל אחד מחליט לעצמו מה ההגדרה שלו לזוגיות תקינה.

בדר"כ אלה שיש להם בעיות בבית נניח יגדירו את זה אחרת ממישהו אחר

עזרה בחיי נישואיןאורית595

יש לנו בעיה ביחסי אישות. אנחנו נשואים כבר 10 שנים בהתחלה הייתי מדברת על זה והלך לכמה בדיקות אבל הפסיק. מאוד מתוסכלת מה עושים?

אם את רוצה לשמוע תשובות מעוד נשיםיעל מהדרום

לק"י

מוזמנת לשאול גם בפורום הריון ולידה (אפשר לשאול שם גם דברים נשיים, לא רק שקשורים להריון ולידה).

לא בדיוק מובן על מה מדובר ולא בטוח שצריך שיהיה מובהסטוריאחרונה

מובן בפורום פתוח.

ממליץ:

  1. למצוא עזרה מאיש מקצוע בעולם האמיתי. אם צריך הכוונה לאיש מקצוע - אפשר להתייעץ באנונימיות עם הקו הנשי של מכון פוע"ה בשעות הערב.

  2. לך ולכולם - להזהר מאוד מכל מיני 'נשמות טובות', שהשאלה שלך תביא אותם לשיח בפרטי...

רק את זה אני לא יכול לספר להחוזר תמיד לאשתי

אוף, קשה לי ממש שעל הכל אני יכול לדבר עם אשתי, לשתף אותה, חוץ מהאתגר של שמירת הברית, התמודדות מול נשים אחרות וכו'.

אני מרגיש בוגד שאני מסתיר ממנה את זה.

ברוך השם אני הולך בתלם, אולי קצת יותר מאותגר מהרבה אחרים, אבל ההתמודדות נשארת בגזרת ההתמודדות וברוך השם לא מעבר.

אבל זה קשה מאוד, כל היום להתמודד עם משהו חזק ממך, והכי קשה שאני לא מעיז לספר לה.

אף פעם לא ניסיתי אבל אני מרגיש עליה שהיא לא תוכל להכיל את זה.

אז אני מרגיש בוגד מעצם ההסתרה הזו.

מה אתם אומרים? אתם מספרים? יצא לכם לספר, ומה היו התגובות?

והנשים - מה אתם חושבות על הנושא הזה? זה אמור להיות שיח פתוח ביניכם או משהו שהבעל סוחב לבד?

מה אתם מצפות ממנו, לספר או לא, ומה נראה לכם יהיו התגובות שלכם כשהוא יספר.

אני תוהה איזה תגובות אתה מצפה לקבלאריק מהדרום

בפורום פתוח שקוראים בו נשים וגברים וניער גם כשחלק גם מכירים אחד את השני אישית.

לקחתי את זה בחשבוןחוזר תמיד לאשתי

פשוט אני קצת נואש, זה מציק לי כבר הרבה זמן.

אולי יהיה מישהו אנונימי שיוכל לשתף

אולי מישהו מכיר איזה רב שיוכל לייעץ לי מה לעשותחוזר תמיד לאשתי

הרב יהושע שפירא והרב שלמה אבינראריק מהדרום

שניהם כתבו ספרים בנושא.

הרבנית נעמי שפירא אשתו של הרב שפירא גם כתבה ספר מקביל לנשים בעניין זה.

מכיר אותם טוב. לא מתחבר לסגנוןחוזר תמיד לאשתי

ולצורת הסתכלות על הנושא.

מחפש רב עם רוח יותר צעירה

הרב חגי לונדין?אריק מהדרום

יש לו שיעור ביוטיוב עם עבודת סאונד לא מוצלחת אבל אפשר להתאמץ להקשיב.

זה כבר יותר בכיוון, אבל הוא מאוד פתוח.חוזר תמיד לאשתי

יותר מידי בשבילי

חחחחח הרב לונדין פתוח??כְּקֶדֶם

טוב

לא יודעת כמה המחשבה שלי בעניין רווחתהמקורית

אבל ביקשת תגובה נשית - לא מעניין אותי איך בעלי מתמודד ואני לא רוצה לדעת

זה שלו עם עצמו ועם בורא עולם ושיהיה לו בהצלחה

בעיניי לא נכון ולא צריך להכניס אותה להתמודדות הזו, זה יכול מאוד לאתגר אותה נפשית מולך ומול עצמה ובשביל מה בעצם? מה אתה מצפה שיקרה אחרי? שהיא תתמוך בך? לא יקרה. זה יחליש אותה

שהיא תהיה אוזן קשבת? היא לא המטםלת שלך ואל תיצור בה תלות כזו, זו ציפייה לא הוגנת

חוץ מזה שזה מאוד לא גברי בעיניי לשתף את אשתף בדבר כזה. שמור על פאסון גם אם זה רק כלפי חוץ

ואין פה בגידה בעיניי

אשתך נושאת אליך עיניים וסומכת עליך. אם היא מציאותית היא יודעת שיש לך התמודדות

אם לא - למה לפרק לה את האשליה?

גם בעלי לא יודע כל מה שאני חושבת ועובר עליי

לא על כל דבר צריך לדבר לדעתי

סתם מעלה שאלהצופה אנונימי

למה אם היא אוזן קשבת זה הופך אותה למטפלת?

כלומר האם אין איזה אלמנט של כנות בנישואין גם בלי מטרה לפתור את הבעיה בה משתפים?

האם אין חשיבות לשיתוף (גם בדברים קשים והתמודדויות בין השאר) בפני עצמו?

באמת שואל מתוך רצון לשמוע עוד דעות ולא מתכוון חס ושלום לתקוף אם זה נשמע ככה

תשובההמקורית
  1. כי זה לא שיתוף בעלמא, זה שיתוף על קושי שגם משפיע על ההסתכלות שלה עליו הרבה פעמים, וכמו שכתבתי יכול לגרום לה לסיבוכים עם עצמה. היית רוצה שאשתך תשתף אותך בזה שיש לה קושי דומה מול גברים אם היה לה כזה? היית מסתכל על זה כשיתוף בעלמא ולא היה פוגע לך בתחושת הבלעדיות מולה?

    אצל אישה זה קריטי להיות הכי חשובה בעולם לבעלה, הכי יפה, הכי טובה, הכי הכי בהכל. שיתוף כזה יכול להכניס אותה בעיניה לתחרות מול כל הנשים בחוץ על בעלה ובכנות - תמיד יש מישהי שהיא יותר. אז למה?

  2. כי בהרבה מערכות יחסים יש דינמיקת אמא ילד שגורמת לאישה לרצות לפתור לבעלה את הבעיות. אף גבר לא רוצה שאשתו תיזום לו פתרונות בעניין

  3. בטח שיש עניין של שיתוף.

    גם גברים נופלים בזה אגב, שאישה משתפת לשם השיתוף והפריקה והגבר רץ למצוא לה פתרונות במקום לתת לה אמפתיה ולהכיל

    תלוי מה משתפים ואיך.

    אולי אחרים יענו לך אחרת, שיתפתי את דעתי בעניין

לדעתי, תלוי מאד בסוג הקשר ובדינמיקה הזוגיתפינג פונג

לשאלתך אין תשובה אחת שמתאימה לכל אחד או ליתר דיוק לכל זוג,

זוג שלכל אחד מהם יש את החוסן, ההכלה, האמון והביטחון בקשר ומצליחים לשתף דברים כאלה בצורה טובה, זה נפלא, ויכול גם לעזור בהתמודדות.

אך אני מתאר לעצמי שאצל רוב הזוגות זה לא ככה.

וזה גם בסדר.

אם אתה מרגיש שהיא לא תוכל להכיל - מציע שלא תכניס אותה לזה. מדובר באתגרים שמטבע הדברים אמורים להתמודד איתם כעיקרון לבד.

אבל - זה לא אומר שאשתך לא יכולה לעזור לך בהתמודדות. היא יכולה לעזור גם מבלי לדעת כלום.

מבלי לעשות כלום.

עצם זה שאתה אוהב אותה ומרגיש שהיא היתה לוקחת מידע על כשלונות בצורה קשה - יכול להוות כלי נשק עוצמתי במלחמה זו.

בפרט לפי תיאורך שאתה מרגיש שיש בזה מימד של בגידה בה.

בכל התמודדות, תזכיר לעצמך שאתה אוהב את אשתך יותר מאת עצת היצר השפל הז:

נשים אחרות? מה לך להן שה' כבר נתן לך את האשה הנפלאה בתבל עבורך?

להסתכל על מישהי ברחוב? מה זה רלוונטי כשאשתך היא האחת והיחידה שבה אתה באמת חושק? כל השאר זה שקר והבל.

אי שמירת הברית? איך תכניס את הפולש הזה למרחב הזוגי - מיני המקודש שאמור להתקיים רק בינך ובין אשתך?

יש מצבי קיצון, (אף אם אולי לא כל כך נדירים למרבה הצער), שבהם צד אחד (לרוב הבעל) ממש נזקק לתמיכה לפחות רגשית מהצד השני (לרוב האשה) על מנת לצאת מבור שהוא לא מצליח להיחלץ ממנו לבד, למרות שניסה שוב ושוב ושוב. אך הכאב והפגיעה עלולים להיות משמעותיים מאד, ולא תמיד הצד הפגוע יצליח באמת להתגבר על הכאב ולסייע.

בכל אופן, נשמע שאתה כעיקרון מתגבר ומצליח, ואם כן אתה אתה ראוי להערצה!

תחשוב כמה אשתך היתה מעריצה אותך על כל ההצלחות, לו רק היית יודעת ומבינה.

אז נכון, אולי היא לעולם לא תקלוט, ואילו היית מספר לה היתה אולי נתפסת לכשלונות או נגעלת מעצם זה שקיימת התמודדות (מתוך חוסר הבנה), אך לכן במקום לספר לה - תתחזק על ידה!

בהצלחה גיבור!

אני חולק על התשובה שלךפשוט אני..

תתאר לך אדם שמן מאוד מאוד, שמגיע לדיאטנית.

נניח שהיא תגיד לו ''מה זה בורקס? סתם פחמימות ריקות עם שומן טראנס, פויה!

ומה זה שווארמה בלאפה? אתה לא צריך את זה! אתה יכול להיות שבע ומאושר גם עם אוכל בריא!'' וכיוצ''ב.

עובדתית, היא צודקת בכל מילה שהיא אומרת. אבל בפועל, זה יעזור לו אולי לכמה שעות, מקסימום ליומיים.

בסוף לגוף ולמוח יש רצונות, חשקים, מאוויים ויצרים, והם לא יושתקו על ידי החדרת משפטים מהסוג הזה.

אציין שגם אני עצמי חוויתי משפטים כאלה על נושא אחר כשהייתי נער, ולמעט תסכול, דיכאון והאשמה עצמית - הם לא הועילו בדבר.

בנוסף, יש לך כשלים שפשוט לא מסתדרים עם המציאות (להבדיל מהדיאטנית בדוגמה למעלה שאמרה אמת אבל זה לא מועיל ולא מוביל לשינוי התנהגות, אצלך חלק מהדברים פשוט לא מסתדרים עם המציאות):

''מה זה רלוונטי כשאשתך היא האחת והיחידה שבה אתה באמת חושק?'' - אשתו היא לא האחת והיחידה שבה הוא חושק, הוא בן אדם אנושי ולא רובוט, יצרים ומאויים לא נכבים ביום שבו אנחנו מתחתנים.

לתת לו הרגשה כאילו המצב הנורמלי זה להימשך רק לאשתך ואילו הוא יוצא דופן, זה רק מוריד ומשפיל ומכניס לעצב ולא מקדם כלום וגם לא אמת.

ברור לי ששום דבר ממה שכתבתיפינג פונג

לא מנטרל את ההתמודדות.

אך גישה כזאת לדעתי מסייעת למי שרוצה להצליח בהתמודדות יותר מאשר הגישה ההפכית - יצירת ניתוק בין ההתמודדות עם היצר ובין המרחב הזוגי, ובחירה לראות בכשלונות כמשהו אישי שלא נוגע לבת הזוג. התפיסה הנכונה היא שההתמודדויות הדתיות שלנו הן לא רק אישיות אלא כל אחד הוא חלק מכלל, וההצלחה בכל התמודדות מזכה את הכלל, ונפילה פוגעת בכלל.

והכלל מורכב ממעגלים מעגלים, הזוג, המשפחה, הקהילה, האומה, והעולם. זו תפיסה שמעבר לכך שהיא צודקת - היא גם מעצימה, ומסייעת מאד בהתמודדות.

כשכתבתי ''מה זה רלוונטי כשאשתך היא האחת והיחידה שבה אתה באמת חושק?''

הדגש הוא על באמת. חבל שלא הדגשתי במקור.

כשבוחרים בשכל שהחשק לאשה הוא נפלא, מקודש, ואמיתי - וחשקים אחרים הם רעים, רדודים, מתעתעים ושקריים - קל יותר להתגבר.

לא שהם לא קיימים - אך אפשר לבחור להתייחס אליהם בביטול, עם כל הקושי שבדבר.

הבגידהסוסה אדומה

היא לא בזה שאתה לא מספר.

בכל מצב אתה לא אשם בהתמודדויות שלך, אבל אם משהו בהתמודדות שלך פוגע גם בה גם בלי שהיא יודעת, אתה אחראי לטפל בזה אצל מטפל. מסכימה עם מי שאמרה שהיא לא המטפלת שלך. אל תצפה ממנה שתחבק אותך עם סכין קצבים ביד.

זה אומנם לא קשור אליה ולא באשמתה בשום צורה, אבל ההשלכות של זה ושל השיח איתה על זה בהכרח קשור אליה.

תודה לכולם על התגובותחוזר תמיד לאשתי

מעריך מאוד שנתתם מעצמכם בנושא רגיש כזה.

@פינג פונג

אהבתי מאוד את המשפט הזה: תחשוב כמה אשתך היתה מעריצה אותך על כל ההצלחות, לו רק היית יודעת ומבינה.

אז נכון, אולי היא לעולם לא תקלוט, ואילו היית מספר לה היתה אולי נתפסת לכשלונות או נגעלת מעצם זה שקיימת התמודדות (מתוך חוסר הבנה).

לצערי מסכים עם @פשוט אני..

בפרקטיקה של החיים מרגיש שיש פה משהו גדול יותר מהרוח החיובית והסיסמאות האלו.

יש פה קושי עמוק של תחושת הסתרה ובגידה. אני הכי בעולם רוצה שהיא תגיד לי שהיא אוהבת אותי גם אם היתה יודעת...

מטריף אותי לחיות בצילה של מחשבה מאיימת שאם באמת אשתי תדע מה עובר עליי היא לא תרצה להמשיך...

מרגיש שקרן, בוגד, ולא ממצה כלום מהקשר שלנו.

אני כל כך מנסה להיכנס לראש שלה, לנסות להבין מה היא תחשוב אם תדע.

אשתי יותר פתוחה, יותר משתפת, גם בנושאים האלו. היא צדיקת עולם לעומתי, הדברים שהיא משתפת וזה מה שעובר עליה באמת אני מרגיש שהיא לא מסתירה, זה דברים קטנים ממש ובכל זאת ממש קשה לי להכיל את זה. אז מה היא תגיד כשהיא תשמע מה עובר עליי???

תודה ל@המקורית

על הזווית הנשית בעניין. לימד אותנו הרבה מאוד.

רק אשמח לשאול את כולכם, בסוף כולנו מודים שהדבר הזה קיים, יש משיכות בין שתי המינים גם בקשר הזוגי. האם נכון לטאטא את זה, להטיל וטו על הנושא הזה כביכול על זה לא מדברים.

הרי בסוף הרבה זוגות מאותגרים בזה. אולי הגיע הזמן לפתוח הכל, לחשוף, לעבור כמה ימים/שבועות/חודשים קשים ואז, אחרי המבול נראו ראשי ההרים - אולי אז הקשר בינינו יהיה טוב יותר? עמוק יותר, מודע יותר מכיל יותר נאמן יותר?

לא הרבה זוגות מאותגרים בזההמקורית

הרבה גברים מאותגרים בזה

צריך לעשות הפרדה בין הקשר שלך איתה לניסיון שלך

ולא, זה לא משבר שעובר אחרי כמה חודשים

זה עלול ליצור פצע עמוק של אי אמון לטווח ארוך

לדעתי לא חכם אבל תעשה מה שאתה חושב

מה מטרת השיתוף?נעמי28

אתה או היא?

שאתה תרגיש יותר טוב עם עצמך ופחות בוגד (מילים שלך)

שהיא תנחם ותכיל למרות שהיא במצב הנבגד? (לדבריך)

אם אתה מחפש מקום לפרוק ולהתנחם, תתחיל במישהו שהוא לא ה"נפגע", תטפל במה שאתה רוצה לטפל, וכשאתה בתהליך של טיפול, אפשר לשתף.

אצלנו זה נושא שכן מדובר, אבל לא נחשב כבגידה אלא יותר התמודדות אישית, אבל אתה כן רואה את זה כבגידה, אז מה מטרת השיתוף?

תשובה בפניםחוזר תמיד לאשתי
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך ח' באב תשפ"ו 18:24

עצם המציאות שאני לא מספר מרגישה לי כבגידה.

זה מה שכתבתי

הבגידה היא לא בזה שאתה מסתירסוסה אדומה

אלא בזה שיש לך משהו להסתיר.

לא כל דבר נכון לומר לבן הזוג. יש דברים שהשתיקה יפה להם.

תפתור את ההתמודדות בדרך אחרת. היא צריכה להיפתר, אבל לא זו הדרך.

אישתך ממש לא צריכה לשמוע ממך שאתה נמשך לנשים אחרות. זה הדבר הגרוע ביותר שאתה יכול לעשות.

תשים אותה במרכז ולא אותךנעמי28

זה שיתוף שיכול לפגוע בה, אל תשתמש בה רק כדי להרגיש יותר טוב עם עצמך.

אני לא נגד שיתוף, אנחנו דווקא כן מדברים על זה ואני מאמינה שככל שיש פחות הסתרות בזוגיות הקשר יותר עמוק, אבל לא ממקום כזה שרואה יותר אותך ופחות אותה.

החלטתי לערוךעוד מעט פסח

אגיד רק שאחרי 20 שנה, וכשכבר יש לנו ביטחון מאוד עמוק בקשר, אנחנו בהחלט משתפים אחד את השני, וזה בעיקר עוזר להבין יותר איך השני עובד (למרות שלעולם לא נבין באמת), ויוצר אצלי יותר ויותר הערכה על המלחמה היומיומית שהוא נלחם בה עבורנו.

ושתי עצות בשבילך-

  1. לשתף בצורה כללית יותר (נגיד- 'איזה קשה זה ללכת ליד הים בקיץ'). גם יתן לך קצת אפשרות לפרוק, וגם לגלות איך היא מגיבה לשיתוף כזה כללי (אני מניחה שזה לא משהו שיפיל אותה מהכיסא).

  2. להבהיר בשיתוף שאתה נלחם. מתאמץ. בשבילה ובשבילכם. כי היא זו שבאמת באמת חשובה לך, וכל הפיתויים שמסביב הם רק רגעים חולפים- מול הטוב הנכון, הנצחי והאינסופי שיש ביניכם.

  3. להחמיא לה בלי סוף. להתפעל ממנה. לבנות אצלה את הביטחון שהיא שלך ולא משנה מה. זאת התשתית שבעזרתה תוכל יום אחד לשתף באמת ולקבל את התגובה שאתה רוצה.

תודה. מלמד מאודחוזר תמיד לאשתי

מסכימה מאוד, בעיקר לגבי 3שלומית.אחרונה

אישה שיודעת ומרגישה שהיא ה דבר מבחינת בעלה, יש לה הרבה יותר כח וחוסן להתמודד עם דברים שקורים ושיתופים מורכבים

כי הרבה מהקושי הוא סביב הרגשה שאולי היא לא מספיק שווה או שיש מישהי יותר ממנה. ברגע שהיא רגועה מהבחינה הזו יכולה להיות לה הרבה יותר פניות להקשבה ותמיכה

אם אתה רוצה להיות צדיק...שנונימי

אז תלך בדרכי הצדיקים ותדבק בהם!

העיצה על הכל היא תפילה!

תקפיד מאוד על תפילות בזמנן זה מגן ומציל חיים.

השכמת הבוקר ותפילת שחרית בזמנה,

כי ללא זה אין טעם לתפילה, וזו ההתחלה ממש.

מקווה כל יום ותיקון הכללי מציל חיים, הטומאה נעלמת.

לגביי שיתוף עם האישה -

היא לא תבין כי אין לה!!!

תשתף את בורא עולם ואת הצדיקים,

רק הם יעזרו לך.

כל אדם הוא בבחינת רצוא ושוב עליות וירידות -

עד שזוכה לחזור בתשובה שלימה ואין לו נפילות.

גם אין יום ללא פגע אז זה מלחמת נצח.

אבל תמיד מנצחים.

יש פה משהו ומתלבט אם אתם רואים?Hakuna.Matata

כרגע, בלי קשר לשאלתך. בהמשך אולי אצליח להתייחס.

"

מטריף אותי לחיות בצילה של מחשבה מאיימת שאם באמת אשתי תדע מה עובר עליי היא לא תרצה להמשיך..

"

"

אצל אישה זה קריטי להיות הכי חשובה בעולם לבעלה, הכי יפה, הכי טובה, הכי הכי בהכל. שיתוף כזה יכול להכניס אותה בעיניה לתחרות מול כל הנשים בחוץ על בעלה ובכנות - תמיד יש מישהי שהיא יותר. אז למה?

"

זה דוגמאות מבחינתי לשני הצדדים. לשני הקצוות שאתה מעלה פה.

מניסיון שלי נשים אינן יכולות להבין את מורכבות ההתמודדות ואת האופי שלה. מצד שני, אנחנו הגברים לא מסוגלים להבין את המורכבות אצלן.

בין אם אנחנו מבינים ובין אם לא, יש משהו שצריך להיות לנגד עיננו תמיד. גם הגבר וגם האישה צריכים לדעת דבר אחד עקרוני. התתמודדות שלך היא לא ההתמודדות שלי.

על ההבנה הזו אפשר לבנות עוד קומה.

הקומה השניה היא - אסביר לאור דברים שלמדתי בספר התניא (אלו הדברים שלי ולא של בעל התניא - לכן אם יש שגיאה או חוסר דיוק זה לא מה שהמחבר התכוון). שאם יש לאדם הרהור עבירה והוא הסיח אותה - הוא צריך 1. לשמוח שהוא בינוני. כלומר, שהצליח בהתמודדות. 2. אם הוא עצוב זה גלל שהוא גס רוח (גאוותו) שהוא חושב שהוא צדיק ולא מגיע לו שייפלו לו מחשבות רעות. (פרק כז בליקוטי אמרים).

הקומה השלישית היא - אמון.

אם בעל בחר לאשתו על התמדדות שלו - היא צריכה לשמוח. שהוא לא מסתיר. שהיא העוגן שלו. הכי יפה בעולם היא לא תהיה - הכי יפה בעיניו - היא כן.

אישית -

כן אספר ואשתף הכל. הכל.

אם אני צריך עזרה. ואם הצלחתי. ואם נפלתי. וכשקמתי. ואני הייתי רוצה לשמוע ממנה באותה מטבע.

נכון - היא לא מבינה. ואני לא מבין. אבל אנחנו שם אחד בשביל השני.

כי

  1. אנחנו לא מבינים את התמודדות

  2. אם נפלה מחשבה רעה זה כי אני בינוני

  3. יש בנינו אמון .

אם באיזה אופן המחשבה שנפלה לא נשארה רק בגדר מחשבה. והיא התגלגלה - למעשה, מחשבה, דיבור.. יש פה משנו אחר.. חציו בגידה בה' חציו בגידה באישה.

.וגם אז יש לדון באופי וברמת השיתןף.

מה עושים כשאין מקום להיות חלשאריה ששכח לשאוג

כשכל חולשה מתקבלת בזלזול וביזוי, בירידות והקנטות, השפלה ועקיצה.

מול הילדים וגם לא מולם.

באמת שכואב לי שרק הג'יפיטי שומע אותי

תלך לטיפולסוסה אדומה

זה מקום מעולה, במובנים מסויימים הרבה יותר טוב מהצאט'.......

נשמע שבלי קשר טיפול יעשה טוב, אבל ככלל, בהרבה מקרים אישה זו לא הכתובת לפרוק אצלה חולשות.

בפרט כשהמצב בינכם הוא כזה.

טיפול.

נותנים גט.אדם פרו+

בן אדם שחי מהחולשות שלך

אתה לא רוצה להיות נשוי לו.

דרך אגב גם להיות גרוש ממנו זה לא הכי נחמד.

או מפציצים אותו באהבה ובחמלה

בתקווה שהוא יצליח להתיישר

כמו שיש לך ילדה שמתחילה להרביץ

ולהתנהג לא יפה

ואז אתה בבת אחת מתעלם מכל זה

ואומר איזה ילדה טובה

ומזכיר את כל הדברים הטובים שהיא עשתה

ואז מרוב הלם היא מוחמאת

וחוזרת לתלם.

אבל ללא ספק יש פה בעיה אצלה

שהיא רואה שלילי וחותרת לפירוד.

דייייייייי די למכונת הרעל הזו!!!חוזר תמיד לאשתי

שמישהו יעשה לזה סוף!!!!!!

^^כְּקֶדֶם

באמת חצה גבולות

אתה מגזים ממש מה קשור מכונת רעלאדם פרו+

הבן אדם בבעיה.

האשה משפילה אותו מול הילדים.

הוא סופג ניכור הורי.

וניכור אישי.

לא נשאר לו תמיכה מלבד הגיפיטי.

מה אתה מציע לו לעשות?

הכי קל להגיד טיפול טיפול טיפול

מבחינתי זו אמירה ריקה

כי אשה כזו ברור לה שהיא מעליו

וכל הבעיה אצלו, והיא משפילה אותו

השכם והערב

אשה כזו לא תלך לטיפול בשום אופן

והיא אולי אולי תשלח אותו לטיפול

לכן תרגיעו.

יש לבן אדם בעיה

תנסו לעזור לו עם עצות אמיתיות

לא עם דיקלומים.

ובטח לו להוציא את התסכול עלי.

בלי קשר. נכון יותר נעים לקרוא

דברים נחמדים על אנשים שטוב

להם בחיים

והם נהנים.

בשביל זה יש פורום גרושים גרושות

שם מכיייפים (:

בחרת להכנס לפורום הקשוח

של נישואין טריים.

אז מה ציפית לקרוא שם על פרחים

ופרפרים. בן אדם מספר לך על בעיה.

תביעה אמפתיה תעזור תייעץ מנסיונך.

מה קשור להתקומם נגדי?

מה אתה מחפש פה?חוזר תמיד לאשתי

נראלי זה פחות מתאים.

זה רק שובר אנשים, ולא מביא אותם לתיקון.

דווקא לדעתימישהי נשואה

אדם פרו

מגיב ממש טוב

(:

תודהאדם פרו+

אני מגיב סבבה

עיינו ב200 תגובות

אחרונות (:

תודה ממש הייתי צריך את העידוד

מידי פעם נוהגים לחבוט בי

בפורום זה או אחר.

הבעיה היחידה שיש בי,

שאני לא סוגד למילה "טיפול" ו"מקצועי"

אני חושב שחבר טוב

שנמצא ועבר דברים דומים,

אם כי לא זהים.

הוא הכתובת לתמיכה.

כי הוא יבין אותך

יודע לתת לך עצה מהזוית שלך

וזה שאין לו אינטרס כלכלי קצת מוסיף בעיני

אם כי לא איכפת לי שיהודים נוספים יתפרנסו

הבעיה עם כל הרבנים והמושלמים

שהם יכולים רק לעשות בכאילו אנחנו מבינים

אותך.

אופס, התחתנת בגיל 20 ואני 30

אבל לא נורא אני אתעודד ממך

אם אתה מתעקש

אני מסכימה איתךמישהי נשואה

אנשים כותבים בפורום

לא כדי שיגידו להם: טיפול.

אגב אני בטיפול רגשי

ועדיין

השיחה עם אנשים על בסיס חופשי

כמו בפורום או עם חברות

יש להם איכות אחרת

טיפול רגשי הוא חשוב מאוד

יחד עם זאת

זה לא הדבר היחיד שעוזר.

כי לא תמיד זלזול והקנטותכל היופיאחרונה

הם חסרי תקנה והמוצא היחיד הוא גירושים.

אגב להתגרש מאדם שמזלזל ומקטין, אם יש ילדים, יהיה כואב ויתחום קצת את הפגיעה אבל לא יכחיד אותה.

ולפעמים הקטנות וזלזול נובעים מממרמור שנובע מתחושה דלא רואים אותי, מטינה הדדית, מדפוסים כאלה מהבית, דברים שהם ברי טיפול.

אם לא הולך מתגרשים, זו גם אופציה.

אבל כדאי להביא בחשבון שלפעמים יש עוד אופציות.

טיפול זוגי יכול להציל חיים, או לכל הפחות ליצור פרידה סבירה.

כואב מאודהסטורי

קודם כל - תשים גבול, אין דבר כזה לדבר בצורה מזלזלת כלפיך, בוודאי שלא מול הילדים.

אחרי זה - תלך לטיפול אישי, שיעזור לך לעמוד על שלך ולזקוף את קומתך.

כדאי גם לקרוא חומרים על 'הקוטביות הבריאה' באתר של יהונתן ומרים קליין. גם הקורס האינטרנטי שלו - 'יצאת גבר', יכול לעזור לך.

בהצלחה רבה, תתאמץ ותצליח לחזור לשאוג

קודם כל אתה צריך ביטחון עצמימשה

יש לך מנגנון כנראה שמתכווץ מולה ומזמין עוד מהרעל הזה. תתעלם ממנה ותתמקד רק בעצמך. במנגנון שלך.

במה מפעיל אותך.

היא דורכת על משהו שהיה שם לפניה. כשהוא יעלם, אתה תהיה אחר.

להישבר זו חולשה - תחזיק מעמד זה חוזקה.שנונימי

תאמין, ותלך בצדקת דרכך.

האנשים הגדולים ביותר בעולם הלכו נגד כולם,

סללו דרך חדשה שהמציאו והאמינו שאפשר אחרת.

ואם הייתה לך אמונה בצדקת דרכך - לא היה לך שום בלבול.

תמשיך לחפש ולבקש את הדרך הישרה לך ללכת בה.

  • אישה וילדים הם בני אדם רגילים כמו כולם, לא שונים מאף אחד בעולם. ויכול להיות שאשתך גם פחות חכמה מהממוצע... האחריות היא עליך להוביל את משפחתך למקום טוב יותר. דאג למשפחתך לא רק בפרנסה אלא גם ברוח ללמד מה טוב ונכון.

ותזכור ש'טוב' אמיתי זה לב טוב נתינה חסד יושרה שמחה. גם להיות אדם טוב זה צדקת הדרך.

בטח בה' הכל ממנו והוא ינחילך למקום טוב.

דילמה כלכליתאבי130

אני ואשתי נשואים 8 שנים

יחסינו עלו על עליות וגם ירדו מורדות,

לאחרונה אני מרגיש שלא איכפת לה מהמצב הכלכלי בכלל,

היא כמעט ולא הולכת לעבודה

ולעומת זאת אני מכניס את המשכורת העיקרית

כל חודש אנחנו מוצאים את עצמנו לוקחים הלוואה

וזה הגיע למצב שגם הבנק לא מוכן כבר לתת הלוואה

סיכמנו על תקציב מסוים שגם ממנו היא חרגה

ניסינו לתחום את התקציב לחן בנק שני ואז גיליתי שהיא פתחה אשראי נוסף

אני כבר שוקל להפריד חשבונות, עם כל החובות שהיא צברה אני מעדיף לעזות את זה עכשיו ולא שיהיה מאוחר מידי

כל פעם שאני אומר לה את זה היא עונה לי אם אתה מפריד חשבונות נתגרש וזהו,

לא הבנתי אנחנו נשואים רק כדי שאני אממן אותך?

זה עוד יותר דוחף אותי לעשות את הצעד הזה

מה אתם אומרים?

עוד אשה ששכחה שהיא שותפה בבניית הביתאדם פרו+
עבר עריכה על ידי אדם פרו+ בתאריך ז' באב תשפ"ו 8:50

והחליטה לשים רגל על רגל

ולתת לבעלה לג'נגל את החזקת הבית עליו.

החולשה של הדור.

המפרקת את רוב הבתים.

פינקו אותן, כל הזמן אמרו לה את יפה את שווה.

אני בתור גרוש שמחפש שידוך באתרים האלה

ולא מהיום אומר לך.

הפינוק הזה וההגזמות האלה מוביל אותם לחיי בדידות.

גרושה+6 מקצה הארץ, בת 40

בטוחה שיבוא כבר מבוגר שכבר לא רוצה

ילדים ויקבל אותה ואת ילדיה ויממן אותה.

ואני שואל

אם הוא לא מעוניין בילד משותף,

למה שהוא יעזוב את כל הרווקות 45

שאתרי ההיכרות מלאים מוצפים מהן.

ואת כל הרווקות חוזרות בתשובה 42

גם שמציפות את אתרי ההיכרות.

ויגיע לקצה הארץ בשביל לממן גרושה וילדיה

שכל מה שהיא עשתה זה לריב עם בעלה.

וכל זה בלי ציפייה שיהיה להם ילד משותף.

ואפילו אם תאמר שהיא תמצא את אותו

אדם שיממן בשביל בדל יופי שנותר בה

והולך להעלם בשנים האחרונות.

זה ממש דוחה אותי.

זהו כסף שקונה יופי.??

על זה את מתבססת?

הכל מבוסס על גאווה מטופשת שהביאה את החורבן

המביאה עוד הרבה חורבנות עד היום.

ומי שאחראי לזה הוא מי שנתן לה את התחושה

שהיא שווה והיא שווה, והוא לא שווה אותה.

הביא אותה לחיי בדידות נצחיים.

באלגנט.

חברה אמיתית

שרואה חברה שלה מתקרבת לגיל 36

גיל שממנו אפשר רק לרדת.

בגלל החוסר ביכולת לסיכויי לילדים משותפים.

נותנת לחברה שלה ניעור אמיתי

אומרת לה "תתחתני עם עמוד חשמל ברחוב

מבחינתי" את לא יפה, ולא שווה כלום,

המשפחה שאת עדיין יכולה להקים שווה יותר!!

כאילו שהיופי נועד למטרות מסחר ואגו.

זה נראה כניצול פרצה, בסוף היא תישאר לבד.

באחריות ומנסיון.

רק לידיעה...פשוט אני..

ברגע שאתם נשואים, אתה ערב אוטומטית לכל חוב שלה, וגם להפך כמובן.

כלומר אם היא תיכנס לחוב בחשבון בנק שהוא רק שלה, זה לא ימנע מהבנק לעקל חשבון בנק שהוא רק שלך.

זה לא מדויקנפשי תערוג

להבנתי זה מדויק למצב שלהםפשוט אני..

גרים באותו הבית, חיים מאותה המשכורת.

הפרדת חשבונות תיראה כצעד מלאכותי ולכן לא תמנע מהבנק או מכל נושה אחר לגעת בכל החשבונות.

אפילו זוגות פרודים עם בתים נפרדים מתקשים להוכיח שההפרדה לא מלאכותית, כדי שיהיה אסור לעקל להם נכסים בגלל החוב של השני

מחילה אבלשפוי

פה לא נראה לי המקום לפתור בעיות כלכליות ושלום בית

יש ברוך ה' כיום מלא גורמים מקצועיים שיטפלו בבעיות מהסוג הזה, מציע לך לגבי הנושא הכלכלי לפנות ל'פעמונים', זו עמותה, היא בחינם, ממש בחינם, תנסו! הם קצת (הרבה) יעזרו לכם לצאת מהברוך הזה (אולי גם אם אשתך לא עובדת)

לגבי שלום הבית כמובן שיועצים\מטפלים זוגיים הם המקום לנושא הזה, מאמין ששווה כל שקל.

מזועזע מתגובתו שלחוזר תמיד לאשתי

@אדם פרו+

אתה שופך את כל הלכלוך הזה על בן אדם שעוד יכול לעשות הרבה עבודה עם עצמו כי אתה מחפש חברים לצרה...

אני משתתף בצערך ובקושי, אבל אל תזיק לאנשים אחרים.

איך אני יודע את זה - זה שקוף! אתה מפיל עליו דברים שהוא לא אמר.. דברים שאתה פגשת בזוגיות שלך.. הוא לא דיבר בכלל על היופי של אשתו ועל כל השאר שכתבת.. כל כך לא יפה לדבר ככה... זה יכול ממש להזיק

אני הייתי מוחק את התגובה המזעזת הזו. באמת.

ועכשיו בקשר אליך,

דבר ראשון מצטער שהיית צריך לקרוא כזאת תגובה,

מקווה שלא נגרם לך נזק, ושתתקן אותו, כי זה באמת היה תגובה לא לעניין.

אני שואל אותך, למה אתה כל כך מהר מתייאש. אני במצב שלך בדיוק, הלכנו למקימי, באמצע תהליך, וזה מדהים. מכל מצב אפשר לצאת. בפרט שאתם לא נשמעים במצב הכי גרוע...

הרבה פעמים אנחנו מנסים לגלגל את כל האשמה על נשותנו, זה הכי קל בעולם. אבל תמיד תמיד אם תחשוב יותר טוב תראה איפה אתה גם קשור למצב הזה.

לפעמים הסיבה הכלכלית זה טריגר. יש דברים אחרים שמפריעים ואז גם זה.

תנסה רגע להתנתק, לחזור לרגעים הראשונים של הנישואין. כמה אתם אוהבים, כמה אתם באמת זוג משמיים. לפני שהחיים התחילו לבלוע אותכם.

בסוף האהבה הזאת זה הכי חשוב.

מכאן תתקדמו ביחד לליווי כלכלי. כי מלווה כלכלי הוא לא יועץ זוגי... ולא נעים שזה יתפרץ מולו.. גם לא יהיה לו יותר מידי מה לומר. לכן תיישבו את זה ביניכם SOS ותלכו מהר לייעוץ כלכלי.

כל יום שעובר זה הפסד.

תראה אבי היקרחוזר תמיד לאשתי

נשמע שאתה סוחב את זה הרבה זמן.

בהנחה שכל מה שאתה כותב פה לאורך השנים נכון ואמת, מדובר בסיפור שמתגלגל הרבה זמן.

קודם כל, זה ממש יפה שאתם עוד על זה, זה מראה שיש לך ולה הרבה מאוד כוחות, ואתם עושים עבודה ממש מדהימה.

קטונתי מלייעץ לך, אבל היה משפט אחד שתפס אותי, משהו שכתבת לפני כמה שנים טובות.

"אנחנו זוג נשוי כמה חודשים, אני מאד אוהב אותה"

אתה גם מתאר שם פער בסגנון ובכל זאת התחתנתם מאהבה.

תראה, כשאנחנו מתחתנים זה כי אהבנו, קליק של נשמות.

וזה האמת לעולם.

רק מה, החיים בולעים.

חיים אכזריים שכבר אין אוויר לנשימה.

כל נשוי, בהבטחה, לפעמים חושב - עדיף לי להתגרש, הרבה יותר קל...

כולם ככה.

הלוואי שנצליח להזכיר לעצמנו אהבה ישנה, איך אהבנו פעם עד השמיים, איך אמרנו על הכל עוד נתגבר ביחד, איך הבטחנו לעצמנו שביחד שום דבר לא ישבור אותנו, את אהבתנו.

לפעמים בגלל מה שעברנו הכל כבר מכוסה, הכל חסום. מה שעברנו כיסה את האהבה בתהומות של יאוש, ונדמה לנו שהיא איננה עוד. לא שייך לעורר אותה, להחזיר אותה.

בפרט אתה אחרי כל כך הרבה זמן של התמודדות...

הלוואי שהשם יתן לכם את הכח להאמין שבוודאי ישנו. שעוד לא מאוחר. שבוודאי ישנה אהבה, והיא בבית שלכם, ביניכם, מחכה להתגלות שוב מבין רסיסי הלילה.

הלוואי.

הדילמה אינה כלכלית אלא התנהלותיתהסטורי

בהרבה בתים הבעל הוא המפרנס העיקרי, בחלקם גם היחיד. בדורות קודמים זו היתה המציאות הנפוצה ברוב העולם, כשבמקביל כל או כמעט כל הטיפול בבית - הכנת אוכל, נקיון וכד' היו על האשה. כיום מכל מיני סיבות ונסיבות המציאות השתנתה, אבל כן, עד היום בהרבה בתים הבעל הוא המפרנס העיקרי.

יש סוגיא אחרת של התנהלות אחראית. לקחת הלוואה כשלא יודעים מאיפה מחזירים אותה, זה לא אחראי, להתנהל ככה באופן קבוע זו הפקרות.

צריך לשבת ביחד מול דף/טבלת אקסל, לעקוב אחרי ההכנסות ורק לפיהם להוציא הוצאות. זו א', ב' של התנהלות אחראית (ג' זה גם לחסוך, אבל זה שלב הבא).

אם יש מאזן שלילי - צריך לראות איפה מצמצמים הוצאות או מגדילים הכנסות.

בגדול, צריך ללמוד להתנהל בשיח ולא לעשות דברים מאחורי הגב.

היא לא דואגת מחובות?נעמי28

נשמע שאתם צריכים טיפול זוגי, לא רק כלכלי.

לראות את הצורך אחד של השני, לקחת אחריות, לתקשר.

לפן הכלכלי יש עצות פרקטיות, למשל כרטיס דביט או הגבלה של האשראי,

אבל נשמע שזה הרבה יותר עמוק מ"אישה בזבזנית"

להפריד חשבונות לא יתן לך כלום, גם שם היא יכולה להיכנס לבור שלא תהיה מודע עליו והחובות של שניכם.

היא לא דואגת שתתגרשו? היא תצטרך להתמודד עם חצי מהחובות בעצמה.

היא לא עובדת כי יש ילדים קטנים? היא מבזבזת או קונה צרכים בסיסיים?

אתה מצליח לראות את המקום שלה בתוך כל זה?

אם תרצה שיתוף פעולה, השלב הראשון הוא לראות ולהכיר בצורך שלה (לא בהכרח לספק אותו מידית).

איזו תגובה רגישהמשהאחרונה

לא יודע אם פרודוקטיבית, אבל אהבתי את השאלות פה.

דיכאוןחקלאי

האם יש פה מישהי שתחתנה עם אדם שסובל מדיכאון?

האם אני יכול להתייעץ איתה בפרטי?חקלאי

לא. אני לא מתכתבת בפרטי עם גבריםיעל מהדרום

לק"י

אם יש לך שאלות, מוזמן לכתוב כאן.

בהצלחה!!

אוקייחקלאי

אז ככה אני בתוך קשר עם מישהי, והולך ממש טוב ונעים.

אני סוכב איתי מגיל קטן דיכאון, בשנים האחרונות לוקח כדורים.

לאחרונה זה עלה הסיפור הזה של הדיכאון ומה זה אומר לחיות ליד אדם כזה.

ואני די עומד נבוך מול זה, איך אפשר לבקש ממנה לבחור במשהו שכזה? אני יודע בעיקר איך זה משפיע אלי, לא איך לחיות לידי.

בשנים האחרונות התחלת כדוריםאריק מהדרום
עבר עריכה על ידי אריק מהדרום בתאריך ז' באב תשפ"ו 9:28

בכללי איך אתה מתפקד מבחינת מטלות בית? מתפרנס? אושפזת כבר פעם? כל כמה זמן יש לך משבר אם בכלל? או שזה בכלל דכדוך מתמשך? מוכר בביטוח לאומי?

לאחקלאי

התיפקוד שלי די גבוה, שאני בטוב אני מתפקד כמו 3 אנשים ביחד.

לקחתי משהו כמו 4 שנים כדורים שלא היו נכונים לי, שם היה יותר נפילות, בשנה האחרונה אני לוקח כדורים שהרבה יותר טובים לי בפער. אפשר לספור על יד אחת את כמות הימים שפספסתי בגלל זה עבודה.

מעולם לא התשפזתי, הנפילה הרצינית האחרונה היית בין הכדורים, בדיוק במלחמה הראשונה עם אירן.

לדעתי זה מה שאתה צריך לענות לה.אריק מהדרום

היא יודעת את זה?חוזר תמיד לאשתי

מה היא אומרת על זה?חוזר תמיד לאשתי

יצאנו פעם ושם אמרתי להחקלאי

ועכשיו חזרנו וזה עלה עכשיו, בעיקר מצד המשפחה שלה, וזה מאוד הפחיד אותי ואז גם אותה.

כשהיא תהיה שלמה עם זה-סוף טוב

אני מאמינה שהיא תצליח לשדר את זה למשפחה שלה.

המלצה שאני מכירה היא לצאת תקופה, ולתת למשפחות של שניכם להכיר אתכם. שלא יחששו המילה 'דיכאון' אלא יכירו את האדם שמאחוריו.

נשמע שמצבך מצוין, אבל הדברים די טריים.

ממליצה גם לתת לבחורה תכנית גיבוי, למי היא פונה כשרואה שאתה לא בטוב, בהסכמתך כמובן.

תצליחו!!

המשפחה שלה יודעת?יעל מהדרום

לק"י

האמת שקשה לי לייעץ בנושא הזה.

אני רק חושבת שהיא לא חייבת לשתף את כל בני המשפחה שלה. אולי מישהו אחד ספציפי שיידע לכוון אותה.

ובנוסף אם אתה מטפל בעצמך, מאוזן, עובד/ לומד/ עושה משהו עם עצמך, זה מצב פחות מרתיע.

כן צריך לדעת, שלפעמים יש עליות וירידות במצב. אבל גם אדם שבריא לחלוטין לפני החתונה, עלול לחלות פתאום.

אני, אפשר לומרעשב לימון

כשהתחתנו הוא היה ממש בתחילת שנת אבל, וחלק ממנה הוא היה בסוג של דיכאון

אני אבל זה נודע לשנינו רק בדיעבד אחרי.על הנס

אני לא חושבת שאתה לא ראוי אני חושבת שכמו בכל נישואין צריך להכיר את הפלוסים והמינןסים של הבן זוג ולדעת שלפעמים היא תצטרך להתמודד עם ההשלכות של זה.

ושיהיה לשניכם נכונות לעבודה אישית וזוגית.

..ירושלם.

כן, הוא לא סבל מדיכאון כשהכרנו.

יש לה יתרון עצוםפשוט אני..

היא יודעת מראש חלק משמעותי מהמגבלות שלך, ויודעת שאתה מספיק אמיץ וחכם בשביל לטפל בזה.

לא כל אשה זוכה לדעת על זה מראש (וכמובן נכון גם בהיפוך המינים)

ההיסוס הזה לא נשמע טובHakuna.Matataאחרונה

סה משהו זצריך לבחור.

אם סה רק המשפחה שלה מהססת , זה אולי פחות גרוע..

אבל עדיין יכולה להיות לזה השפעה עליכם.

לצערי המושג הזה דיכאון הוא שקוף ולא מספיק במודעות

בהצלחה.

לכבוד הנשואים הטרייםאדם פרו+

נשואים טריים וותיקים אלופים

לפני כמה שנים נחרב הבית

כל בית שאתם בונים

הזוגיות שלכם המשפחה

היא כמו אבן,

כמו בנייה ושיקום של חורבה מחורבות ירושלים

תמשיכו לנסות ולהשתדל בבניין הבתים שלכם

אתם מביאים את הגאולה

אל תתיאשו

חיזקו ואימצו נשואים.

אני מעריך אתכם על כל העבודה שאתם עושים.

עבודה שאף אחד לא ידע מי עשה.

אבל היא העבודה האמיתית.

והבניין האמיתי של עם ישראל.

כידוע שהבניין הוא לא רק טכני אבנים

אלא הקשר והביחד הנעים שהיה בו

והקרבת אלוהים שהוא ייצג.

כשעם ישראל היה במדרגה טובה

עם דוד ושלמה שהיו מתאימים למצב העם

באותה תקופה.

לכן שימרו על עצמכם יחד.

ותרו זו לזה. תרעיפו באהבת חינם.

על הילדים (קל יותר) ועל בני הזוג (כנראה יש כאלה שמתקשים בכך) ועל עצמכם.

תהנו תשקיעו ותבנו בתים מלאים באהבה.

יפה מאודמתוך סקרנותאחרונה

מחפשים מטפל/ת זוגית טובה באזור המרכזאנונימי פשוט

נשואים חמש שנים

לא יודעים איך מחפשים מטפל/ת זוגית

נשמח להמלצות מנסיון

אולי יעניין אותך