אם הבנתי נכון את השאלה, את בעצם שואלת איך ממשיכים הלאה.

אבל לפני שאת ממשיכה הלאה,

נשמע שאת לא שלמה עם זה שויתרת עליו.

לאידת כמה הפרט הטכני משמעותי ומרכזי לך, אבל אולי כדאי לחשוב עליו שוב.

אני זוכרת שאחרי שיצאתי עם הבחור הראשון- הוא היה ממש מתאים לי על הנייר, בדעות, בסגנון חיים, ברמה דתית, תחומי ענין, רמה אינטלקטואלית, אופי שהיה נראה לי שיתאים לי, זרמנו והכל. אבל לא היתה אהבה וגם לא היה נראה שיש לה פוטנציאל להתפתח, הוא היה כמו חברה. לא רציתי אותו, אבל רציתי לרצות כי הכל היה מושלם.

שנינו חשבנו ככה, ובאמת ניסינו לפתח את זה, אבל בסוף לא היה ענין להמשיך לנסות, כי זה פשוט לא היה...

 והייתי מאד מתוסכלת אח"כ- אמרתי לאמא שלי שאיפה אני אמצא עוד בחור שכ"כ יתאים לי, שאני אסכים איתו ככה בפרטים כ"כ קטנים. למה לעזאזאל לא יכולתי להתאהב בו.

ואמא שלי אמרה לי משפט מאד חשוב, שאני אגיד לך אותו עכשיו: בשביל אהבה מוותרים על התאמה

תחשבי על המשפט הזה, 

בעצם מה שכולנו מחפשים בזוגיות זה את עצם הקשר, ולא את הפרטים הטכניים שמתאימים. ונשמע שאת זה יש לכם...

תחשבי אם באמת נכון לך לא לצאת איתו ולבדוק איך אפשר להתגבר על הפער.

אולי כן כדאי לנסות.

בהצלחה יקרה!!

נשמע התמודדות לא פשוטה

הרבה כח

איזה כיף לשמוע את הדעה הזאת בעוד מקום.. 

ייסורים מכפרים, או שמא ממרקים

''הרופא לשבורי לב ומחבש לעצבותם''

מה שכיום נראה כסף תהום, במרחב ומרחק מתברר כשיפוע לעלייה..

ד' יהיה בעזרך.

מרגיש לי בקריאה שנייה שאת עוד לא יודעת איפה את עומדת, חשוב להחליט אפילו בשביל התנועה הנפשית.. להחליט אם את נותנת לזה סיכוי למרות הכל אז ליזום וכו' ואם לא, להחליט שלא ומתוך כך הנפש כבר תתחיל בתנועה למקום אחר.. 

אבל גם אם הקשר נגמר-
שמעתי פעם מהרב יואב מלכא באיזה סמינריון של בנ'ע שמצד ההשגחה בהיסטוריה יש סיבה ותכלית לכל מפגש בין נשמות ובעולם השידוכים הרבה נכווים (ובצדק רב) מריבוי אנשים שנפגשו ונקשרו וכו', אבל אם נרחיב רגע את המבט יש סיבה למה ההשגחה סיבבה דווקא את המאורע הזה, וכל קשר שנגמר יש בו משהו שאני יכול וצריך לשדרג את עצמי, לקחת משהו מהאדם שנפגשתי אתו (וצריך מאוד להיזהר בזה)..
בקבלה זה נקרא ליקוט ניצוצות, למשל ביחס לגלות שעם ישראל הופץ בכל הארצות כדי ללקט את הניצוצות שבכל האומות.. הרעיון מופיע גם במהר''ל וברב קוק ביחס לגלות. 
מקווה שיש במה שכתבתי איזה דבר מנחם.

גרמת לי ממש להזדהות איתך, ממש..

את נשמעת לי בן אדם מאוד אוהב ומיוחד... 

אני חושבת שאני יעבור לפרטי, עדיף  

ובנוגע לנקודה הספציפית שכתבת לי,

אני כן חושבת שמוותרים על התאמה ברמה מסוימת

ככל שאני ארגיש יותר חיבור פנימי לבחור (אני לא מתכוונת להידלקות, אני מתכוונת להרגשה של חיבור, להרגשה שנעים לי ומשוחרר לי לידו, שאני מרגישה שאני הכי אני) ככה אני אהיה יותר בסדר עם אי אילו חילוקי דיעות איתו (כמובן ברמה סבירה)

אבל אם אני לא ארגיש את החיבור הזה,

אז זה שהוא מתאים לי ואני מסכימה איתו על הכל- ממש לא יספיק לי.

(ובאופן אישי יש לי דוגמא כזאת ודוגמא כזאת)

לכן אני כן חושבת שבשיל אהבה מוותרים על התאמה.

אבל אולי זה תלוי במה את מתכוונת במילה אהבה, ומה את מתכוונת במילה התאמה

או לפחות לא ממש חולקות,

רק באמת מגדירות טיפה שונה

זיהיתי את "המוטיב החוזר" בעלילה= הפרט טכני

את "נקודת המפנה" = התפילה והטלפון

את הציטוטים= "יום ליום יביע אומר" (תהילים, שם, שם)

ואפילו זיהיתי "דמות עגולה"- את..

ואללה מסתבר שכן זוכרים קצת דברים.

ואת צריכה לכתוב ספר!

יש לך כשרון!

אכן קשה.. לא יודעת לעזור, אבל שולחת חיבוק אוהב..

מילים הרבה אין לי שיוסיפו או יעזרו 

אבל את כותבת פשוט יפה!

אמיתי ומהלב... באמת כישרון

לגבי הקשר הקצת הזוי שנקלעת אליו

אני יכולה לומר שהבעיה הכי גדולה היא שזו הסכנה בקשרים וירטואליים

הם מנפחים את הפנטזיה למימדים עצומים. 

כתבת הרגשתי שאני אוהבת אותו,

את מבינה את העוצמה? 

איך אפשר לאהוב מישהו שכל הדיבור איתו עובר דרך מסך.

להרגשתי יכול להיות שהקשר הזה ענה לך על צורך.

צורך בדמות קרובה. חבר לחיים. 

אדם שנותן לך הרגשה שאת כל כך משמעותית עבורו.

ויש לך מישהו לחיות בשבילו. 

וזה מדהים!

אבל כמו בהתאהבות שבשלב מסוים האשליה מתנפצת אז יכול להיות שאם הייתם נפגשים

פתאום היית מגלה שוואלה זה בכלל לא כמו שחשבת ובאמת אין על מה לדבר. או ההפך  

ואם את מחליטה שזה לא - אז פשוט לא! 

ויכול להיות שזה יהיה הכי קשה בעולם כי לפי מה שאת תיארת

את היית סוג של מכורה לקשר. 

ולכן כל זמן שתחשבי עליו ולא תעשי עם זה משהו זה ימשיך לייסר אותך. 

לכן צריך להחליט:

אם כן אז ללכת על זה. עם אמונה ובלי לפחד. 

ואם זה לא אז לומר לעצמך קיבלתי מתנה מאלוקים. ועכשיו אני ממשיכה הלאה ועם הקושי להיות שלמה עם הבחירה שלך. 

כי מה שאני חושבת יהיה מכאיב כנראה

אבל בלי לדעת מה זה הפרט אי אפשר באמת לתת תשובה וגם אז היא לא בהכרח הנכונה

ורק אומר שעדיף לנסות ולהתחרט מאשר שלא ולהתחרט.....

בכל מקרה, תהי שלמה עם ההחלטות שלך, הכל לטובה

זה נשמע כמו סוג של דיכאון, תטפלי בזה

קודם כל כתבת ממש יפה.

בניגוד לאחרים שרק נתנו עצות, ננסה לענות על השאלות שבסוף...

ה' אכן אחראי לזה, הוא אכן עושה הכל לטובה

(קשה לי עם הניסוח 'הכל טוב', ולא נאריך כאן),

והוא רוצה שנבנה לו משכן, בו הוא יתגלה בעולם הזה.

זה נשמע בנאלי, מתקטנן ולא קשור לעצם הדיון,

אבל דווקא העמקה במושכלות הפשוטים האלה מביא נחמה לנפש עייפה.

הוא נותן לנו הזדמנויות (ברוח השבת - מ"ב מסעות) כדי שנבנה בנו משכן,

דרכו ניתן לקדושה וליראת שמיים וחלחל אלינו ולהיטמע בנו.

מה זה אומר עלייך - שאת בוחרת לצאת מהסרט (ת"מ) הזה.

זה מצב של fight or flight, ואצלך הוא תקוע בדילמה מה לעשות.

את פשוט מכריעה שאת מכריעה, לא משנה לאן.

או שהפרט הטכני המדובר באמת חוסם ולכן זה לא. נקודה.

או שהוא לא מעניין, כי הבחור הוא מה שתמיד חלמת,

ואת הולכת על זה.

כמובן, כמו שכבר אמרו, אם תלכי על זה ותגלי שזה לא שייך - הרווחת בגדול.

גם אם זה רק בגלל הפרט הטכני שכבר ידעת קודם.

גם אם זה מטופש, שהרי ידעת קודם, כבר נכנסת למלכוד הזה.

לא יודע אם במקומו הייתי מסכים לזה, אבל מבחינתו הוא רוצה להיפגש.

זה ניסיון לא פשוט. בכלל לא פשוט.

אם קבלת אותו - את ודאי יכולה להתמודד איתו. אין ספק.

מאחל לך לקבל החלטות טובות, ולפתור סופית את הסיפור הזה.

המון הצלחה וכוח!!

ש"ה' אחראי לזה"..

בוודאי שלמפרע, ה' אחראי לכל, ויכול להוציא טוב מהכל.

אבל כאן - עם כל הצער, קודם כל את אחראית לזה....

הרי את המסקנה הזו, שאו להיפגש או להפסיק, היה צריך להסיק הרבה מקודם.

ברגע שרואים שיש "פרט טכני" כ"כ משמעותי שלא מאפשר להמשיך הלאה, אז מנתקים כל קשר. לא חושבים שאם הוא כבר במקום אחר, אז אפשר להתכתב "בשביל הכיף".. אין דבר כזה. גם לא כדי "להוכיח" שזה לא יכול להתאפשר.

כמובן, אין ענין כעת "לתת על הראש" למפרע. כעת צריך לחשוב איך אפשר לעזור. אבל זה חשוב, כי יכול לעזור גם לאחרים. לא "משחקים" עם דברים כאלה. וגם זה חשוב, כדי שתוכלי לעשות את המהלך "למפרע", לראות מאיזו נקודה זה היה פשוט שטות; ואז להתבונן עד כמה ה"פרט הטכני" אכן עושה את הדבר לבלתי אפשרי. ואם כן, אז להשתדל להחיל את זה על כל מה שהיה אח"כ, על כל הפרטים שכן נראו, כדי לחזק את התודעה שלא שייך.

ולגבי החשש שתתרוקני עוד יותר אחרי שתכירי מישהו באופן לא וריטואלי - זה כלל לא ברור. לפעמים ה"וירטואלי" יוצר דמיונות שאינם קיימים באופן פשוט.

כמובן, לגביו ספציפית לא שייך להיפגש אם לא מחליטים שהפרט המדובר כבר אינו משמעותי.

נפגשים לברר נישואין - לא לברר ההיפך.

שיהיה בהצלחה.

מזל טוב 🥳

(סורי הייתי חייבת)

אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי

@חתולה ג'ינג'ית

פעם ברווקים הבררנים😊

ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,

מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏

לא חתול זמני😸

סתם, אני לא ממש בשל.

@חתול זמני פספס את אהבת חייו

לא בכל שרשור זה מתאים.

הטיילת על חוף הים ממש נחמדה, אוויר טוב, רעש של גלים ויש כמה חנויות כשרות שאפשר להיכנס אם רוצים

זה כואב וקשה, באמת.

אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.

נשמע שאתה שם.

אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?

והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.

ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.

אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.

ואתה ראוי. וודאי.

הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.

אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.

זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.

בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.

בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה  תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.

קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר

בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.

ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.

אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.

והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי. 

גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו. 

נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.

בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..

אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.

נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום. 

יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר.. 

אתה טוב ומגיע לך הכל דוד

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

אני מבינה את הבחורה, אבל זה לא הגון וראוי.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?