השבוע קראתי מאמר של הרב אורי שרקי על מוזיקה, וזה אעלה לי כמה נקודות.
אלישע בן אבויה לפי דעה מסוימת, יצא בשאלה בגלל שהוא כל חייו היה שומע מוזיקה יוונית. זאת אומרת, כל המבנה שלו היה מבנה לא טוב, אע"פ שכביכול הוא היה צדיק.
ובזמן האחרון באמת יותר ויותר אני שם לב למה מוזיקה גורמת לנפש. מוזיקה קלאסית, טרנסים, לועזי, מזרחי, וכ"ו וכ"ו כל אחד מביע לך נקודה בנפש.
והתובנות שלי הם בערך ככה: ככל שהאדם שומע יותר סוגים של מוזיקה, זה אומר שהוא אדם עם אישיות, שיש לו הרבה פנים וזוויות בחיים, והוא מבטא אותם.
עוד תובנה, אחד הדברים שהכי משנים זה מה המוזיקה שהוא שומע. למשל, אם הוא שומע רק קודש קודש קודש, אז אולי משהו בדרך ארץ שקדמה לתורה חסר? אולי? אם הוא שומע רק חול, אולי קומת הקודש דלה אצלו? אולי? אני לא קובע עובדות, רק זה נותן לך ממש כיוון על האדם. מי הוא!
אני לא חושב שזה סיבה לפסול, כי לפחות אצלי, כמה שהאדם מביע יותר מקומות בנפש, זה יותר חיובי, רק שיהיה מודע למה הוא מביע.
ספרו לי קצת על התובנות שלכם על מוזיקה והכרויות =)
