הסוף שלו יותר נורא.
מנסיון.
הסוף שלו יותר נורא.
מנסיון.
אבל אפשר לשנות את זה
את רוצה שאני ארחיב? אני פשוט לא רוצה סתם לחפור ואת בכלל במקום אחר לגמרי...
כן, תרחיב. תודה.
(מה שאני כותב עכשיו זו דעתי. מוזמנת לחלוק עלי חופשי)
מה זה יום טוב בעצם? יום שבו קרה לנו משהו טוב. קיבלנו ציון טוב במבחן, מישהו אמר לנו מילה טובה, וכן על זה הדרך.
כלומר, הטוב הוא חיצוני.
אז כשנגמר הטוב הזה או שקרה לנו משהו רע - אז זה נורא. כי בעצם כל מה ששאבנו ממנו את כוחותינו נעלם, כי הוא חיצוני בלבד. לכן הוא זמני וחולף במהירות.
אבל אם נדע לשמוח לא רק בגלל דברים חיצוניים אלא כי אנחנו טובים מבפנים, כלומר, שמחה מדברים פנימיים, אז השמחה הזאת לא תתבטל! כי זו שמחה אמיתית! וגם אם ייקרה דבר רע- אנחנו יודעים שהוא רק חיצוני וחולף.
ולכן זה תלוי בנו. אם נשאב טוב מהפנימיות שלנו ולא רק מהחיצוניות.
אתה מתכוון שפשוט נשנה לעצמנו את ההגדרה של "נורא".
שיכול להיות שיום נגמר רע, אבל בא נקרא לרע טוב.
כן?
רע לנו כי אנחנו 'ניזונים' מדברים חיצוניים.
אם אנחנו נקבל את האנרגיה החיובית מהפנימיות שלנו אז נהיה שמחים למרות הרע.
לא ממש הבנתי.
ואי אפשר להתעלם מהחיצוניות.
אני אסביר.
את זוכרת פעם אחת שהיה לך טוב?
נראה לי שכן.
את זוכרת למה היה לך טוב?
רע זה דבר חיצוני או פנימי?
את רעה או טובה?
אין לי כמעט זמן עכשיו וזה די ארוך. רוצה במוצ''ש?
סליחה.
כשיהיה לי אני מבטיח לכתוב בלנ''ד.
לא דחוף.
תודה.
אני יכול
כל בן אדם, יהיה אשר יהיה, הוא טוב מיסודו. הקב''ה ברא אותנו טובים.
אבל מה? יש כ''כ הרבה קליפות חיצוניות וחומריות שמסתירות את הטוב הזה.
ולכן אנחנו חושבים שרק מה שאנחנו רואים זה האמת וזה משקף את מה שאנחנו באמת, מה שכמובן ממש ממש לא נכון.
אנחנו כבני אדם ניזונים מבחוץ. מה יאמרו עלינו, האם זה יהיה לי כיף, מה משתלם לי וכו'.
מתי כיף לי? כשקורה משהו חיצוני. כשמישהו אומר לי מילה טובה, ששמעתי בשורה משמחת. אין בעיה לקבל את זה ולשמוח מזה, אבל לפעמים אנחנו ניזונים רק מזה.
ומה זה גורם? שאם ייקרה לנו משהו רע אז מיד כל הטוב הזה ייעלם. אם חבר אמר לי מילה טובה, ואח''כ חבר אחר אמר לי מילה רעה, אני אכנס לבאסה.
למה? כי זה חיצוני בלבד. הוא לא מחזיק להרבה זמן.
אז איך נשנה את זה? אם נבין שאנחנו טובים באמת באמת וכל הרע שקורה הוא זמני, מכיוון שהוא חיצוני, אז אנחנו נקבל כוחות מהפנימיות שלנו שהיא נצחית, וכך גם אם יקרו לנו דברים רעים אנחנו לא נתבאס כי זה לא אמיתי. זה רק חיצוני.
(מקווה שהבנת. אני לא מסביר כ''כ טוב)
(אני מתנתק עכשיו אז אראה את התגובה יותר מאוחר)
הסברת מעולה, ואני מקבלת את מה שכתבת, מלבד-
א. בתנך מוזכר פעמיים שהאדם רע ביסודו. ואי אפשר להתעלם מזה.
ב. מסכימה עם השאר. טוב חיצוני ורע חיצוני. אבל מה זה בעצם טוב ורע פנימיים?
א. נכון. יותר מזה, כתוב במשנה שאדם צריך תמיד לזכור שהוא הגיע מטיפה סרוחה. אבל זה לא אומר שאנחנו רעים.
הנשמה שלנו היא ממש טהורה ומזוככת. אך כשהיא יורדת לעולם ונפגשת עם הגוף החומרי- היא נהיית מסריחה. לכן אנחנו 'רעים' ביסודנו.
והתפקיד שלנו בעולם הוא לקדש את הגוף כך שהנשמה תוכל להזדכך גם בגוף החומרי. אולי ביסוד שלנו אנחנו רעים, אבל המטרה שלנו בעולם היא להיות טובים.
ב. אז לפני שנדבר על זה-
אין כזה דבר רע פנימי. אנחנו טובים. רק טוב יש בפנים. הרע הוא רק קליפה חיצונית. היא נראית לנו לפעמים כמשהו פנימי אבל זה לא נכון.
טוב פנימי זה בראש ובראשונה הטוב שטמון בנו. הרצון לדבוק בקב''ה. ר' נחמן אומר שבכל אדם יש משהו טוב, אפילו האדם הכי רשע- לא יכול להיות שהוא אי פעם לא עשה מעשה טוב. אז אם אני מכיר בערך הזה ובטוב האינסופי שיש בי- אני גם נהיה שמח.
במובן אחר, תנסי להיזכר בפעם שעשית מעשה טוב. בטח הרגשת אחר כך הרגשה טובה.
למה? סיבה אחת, כי עשיתי משהו טוב. עזרתי לחברה שלי בשיעורי בית וזה היה נחמד מצידי.
סיבה שניה היא כי זו המהות שלנו. לעשות טוב! אז ברגע שאנחנו מתחברים אל המהות- אנחנו ממילא שמחים.
(בהערת אגב- יותר קשה לנו לגלות את הסיבה השניה. כמובן, שום דבר לא בא בקלי קלות.)
אם הבנתי נכון- אז ממש אהבתי וזה ממש נכון.
אבל אי אפשר להתעלם מרע חיצוני, זה פוגם לנו בטוב הפנימי. ואז נהיה רע פנימי.
זה דבר חולף. נכון, צריך לטפל ברע הזה. אבל שום דבר לא פוגע לנו בטוב הפנימי. הוא תמיד נשאר טוב. הרע רק מוסיף קליפות שמסתירות את הטוב.
שוב, אין כזה דבר וגם לא יכול להיות כזה דבר 'רע פנימי'.
אבל כשזה מכוסה ומכוסה ומכוסה זה כבר לא רלוונטי.
דמייני לעצמך- חבילה עוברת, כזאת של ימי הולדת.
לא משנה בכמה עיתונים תעטפי את הפרס- הוא תמיד יהיה שם! ותמיד תוכלי למצוא אותו!
אותו דבר גם על הטוב שלנו.
זה לא לשבת וקרוע דפים.
לא תמיד אנחנו מסוגלים לעמוד בזה.
מצד אחד,
מצד שני- הקב''ה לא רוצה שזה יבוא לנו בקלות. הוא רוצה שנתאמץ. שנזיע. שנירק דם.
בקשר לצד הראשון, הטוב היה נגיש וקרוב, אבל גרמנו לו להתכסות.
ולצד השני- לכל דבר יש גבול; נגיד שאני עובדת קשה כדי למצוא את הטוב- עדיין הוא מכוסה במידי הרבה קליפות עד שאני לא מתקרבת.
צד ראשון- זה בדיוק העניין! אנחנו גרמנו לזה! כי אנחנו רואים רק את הרע ואת השליליות.
צד שני- את הטוב אנחנו יכולים למצוא בכל שלב. גם אם עוד לא הגענו אל הטוב השלם, נקודה טובה, כמו שהזכרתי קודם, היא כשלעצמה מפגש עם חלק מהטוב העצום שגנוז בתוכנו.
ונכון, יש הרבה קליפות לעבור. אבל התוצאה המתוקה בסוף של המפגש עם הטוב- שווה כל קושי בשביל זה.
כאילו על תחשבו שבסוף מגיעים וזהו..
צריך לדעת גם לשמר את הטוב
אני בחיים לא הייתי מצליחה להסביר פה דבר כזה!
אבל הגיוני שכיסינו את זה עד כדי כך שזה ממש רחוק ואין אפשרות להגיע לזה, רק להתקרב, אז לא חבל על המאמץ?
ב-לא תמיד המאמץ הרב שווה את הטיפה-טיפה טוב שיגיע אחריה.
אנחנו צריכים לזכור שאדם שבחיפוש אחר הטוב הוא אדם שרע לו, הוא לא אדם ניטרלי.
ב וה " טיפה טיפה" טוב הזה יש לו עוד משמעויות , חוץ מהרגשה ריגעית.
לא ניטרלי - אנשים שברוך ה יש להם ירידות ועליות
תמיד אפשר להגיע לטוב, לא משנה איפה את נמצאת. ההוכחה- יש מאות בעלי תשובה- לכי תשאלי אותם באיזה זבל הם היו ותראי איפה הם היום.
ב- אם זאת באמת מטרה שלי למצוא את הטוב- אני אמצא אותו ואני כ''כ אשמח! לא משנה כמה הוא יראה לי קטן! סוף סוף מצאתי בעצמי משהו טוב באמת!
(מה שאמרתי התכוון בעיקר על הטוב השלם, אך הוא נכון לכל שלב בתהליך)
רגע, אם רע לי, זה אומר שאני יכול פחות? שצריך לרחם עלי? לא! אנחנו מסוגלים להכל! אנחנו פשוט לא מודעים לזה ולא מאמינים בזה.
![]()
חוזרים בתשובה נמצאים בדרגה גבוהה יותר ממי שצדיק מההתחלה, וזה מה שמוכיח שהם עברו דרך קשה קשה.
ב- עדיין לא חשבת שבטוח שזה שווה את המאמץ.
לא, אבל אדם שרע לו- הרבה יותר קשה לו להגיע או אפילו רק לרצות להגיע לטוב.
מזל שיש את פועל במה....
כל אחד מאיתנו הוא בעל תשובה בהרבה מובנים. נכון, אולי אנחנו לא מסוגלים להגיע לרמה שלהם כי הקב''ה לא שם אותנו שם, אבל במקום העכשווי בו אנחנו נמצאים אנחנו יכולים לצמוח ולפרוח.
ב- זה שווה. אבל יודעת מה, עזבי הצלחות קטנות. שתתאמצי בשביל הטוב הגדול זה יהיה שווה.
לכל אדם יש עבודה שונה. יש אדם שהוא רוצה להגיע לטוב, אבל הוא לא יודע איך. אז זו המשימה שלו. יש אדם שאפילו לא רוצה להגיע לטוב- אז המשימה שלו תהיה לרצות את זה ואז להגיע לטוב!
'אדם לעמל יולד' אם לא נתאמץ לא נגיע לשום מקום. זה קשה. נכון.
(חשוב לי להבהיר- אני אישית ממש ממש רחוק מהמקום הזה שדיברנו עליו... אני אומר לך את זה מדברים שלמדתי. אז שתדעי שאני ממש מבין את מה שאת מתארת כי גם אני נמצא שם)
הסברת מעולה.
ואפילו שהיה שם קצת תניא לא ברחתי, זה כבר סימן טוב.
אני פחות מרוכזת עכשיו, אז לא קראתי ממש לעומק, אבל בגדול- צודק לחלוטין.
ובהצלחה גם לך!!
שמח לעזור!
זה קצת תניא, קצת הרב אבינר אבל הרוב זה רבי נחמן.
תורה רפ''ב אגב. כדאי ללמוד דרך המקור או דרך ספרים שמלמדים את זה בצורה פשוטה ומובנת.
פועל במה(בתנך כתוב פעמיים שאדם רע ביסודו.)
שאת לא רעה!! ממש לא!! סבבה.. את אומרת שהאדם רע ביסודו, אז אם זה יסודו ככה זה כולם! אבל את לא יותר רעה מאנשים אחרים!! תהיי בטוחה! וזה שהם מתנהגים אליך בצורה מסויימת זה לא אומר שאת הבעייתית פה, זה בדיוק ההפך!!!
את לא מכירה אותי עד כדי לומר שאני לא רעה.
ואני כל כך כזו.
שלא צריך להיות גאון כדי לראות שאת לא!
זה לא עניין של שכל.
זה אולי שאני מסתירה את זה.
או שזה רק יורד???
*
לבינתים דווקא עלה..
הרעידה הכי חזקה לשנת 2016. כבוד!
היום יש תהיות.
למה אני קוראת הודעות מפעם
למה כבר בשני ספרים גדליה הוא גבר חסון גבוה ומושך שכל קוראת רוצה כמוהו ואז באמצע הספר הוא מאכזב למה
למה אני מרגישה שהכל עליי
למה קשה להיות עצמאית (לא בעסק)
למה אני לא הולכת לישון בכאלה שעות
איך החיים הולכים להשתנות מסוף השבוע הזה ואני מקווה ממש שישתנו לטובה
למה תמיד אבא עוזר ועוזר ועוזר ואז בסוף אני כועסת עליו
למה הוא כאילו עוזר לי אבל באמת נראה לי שהוא עושה את זה בשבילו
למה כל התהיות שהיו לי בראש שבשבילם נכנסתי, כדי להוציא ותם, נעלמו פתאום וחוץ מגדליה אני לא זוכרת מה עוד הפריע לי
למה החיים כאלה עליות וירידות
ולמה גם דברים פשוטים מסתבכים לפעמים
לא תמיד, אבל לפעמים כן
למה אי אפשר להרוויח 20 אלף שח לגדל ילדים בנחת לאפשר לבעלך לגדול בתורה להיות רגועה עם בית מסודר בגדים מקופלים בארונות כיורים ריקים בלי שימוש בחדפ ארוחצ מוכנה חמה כל יום למה
איך יכול להיות שכל כך הרבה הודעת ורק אחת שלי
אני זוכרת שהיו הרבה יותר
ללכת ביישוב בלילות מזכיר לי את פעם
מעניין
אולי בקיץ יהיה מעניין יותר? אולי לא
למה הפסיקו לייצר נוקיה208
למה לא המציאו עוד טלפון חדש בדיור כמו נוקיה 208
למה אני בטלפון הרביעי או החמישי ב7 שנים האחרונות זה לא תקיןןןןן
ואין לי מספרים של אנשים מפעם ואין איך לשחזר
אפילו בנות מפה שפעם היו לי
מה שלומך?
ואת עדיין כותבת באותו סגנון שהיית לפני מאה שנה.
ללכת עם אילה בלילה ולדבר על חשופיות ישר הזכיר לי את האולפנא
למה אני האישה היחידה בגילי שעדיין מתגעגעת לאולפנא
למה אני אומרת בגילי וזה נשמע שאני זקנה אני לא זקנה
אני רוצה להיות קשורה לבנות המתוקות הצדיקות קדושות צנועות האלה
אני רוצה לחזור לאולפנא ואני מוכנה להתפקשר גם אם זאת לא ה- אולפנא
אני רוצה להיות עצמאית
אני רוצה שירים זמינים בלי לפתוח מחשב
מספיק לי די והותר מה שעובר עליי
והעומס הזה שמגיע
מכל מיני סיפורים שקורים מסביב
עושה לי אדרנלין לתקופה ואז בבת אחת ריסוק עז מלווה בדכאון לא ברור
עד שהבנתי שהוא ברור
אסור לי להיות שם יותר מידי
ואני מוגבלת
אני יכולה להיות נחמדה
להתעניין בשלום
להביא משהו נחמד אם מסתדר לי
אני לא יכולה לתת את הבית שלי
או את האוכל שלי
או את הלב שלי
וזה גם לא יעזור
עכשיו צריך להתפלל
ואיפה אני ואיפה להתפלל
ויערה עושה לי פה 3 תפילות ביום מעמידה אותי במצב שאני מרגישה הכי לייטית בעולם
אבל יש לי תפקיד
כרגע במסגרת התפקיד אני נותנת תנאי חיים לאלה שבאחריותי
הלוואי שאצליח גם לתת להם תנאים רוחניים מיטביים
הוי טאטע רחמים עלינו
אנחנו רוצים להתפלל
חסרים לי כמה ימים בשבוע להספיק כל מה שצריך גם ככה אני בעומס לא יאומן
מתלבטת אם לישון או לאכול או ללכת לשיעור
בקיצור גאולה עכשיו
זה בוודאי יפתור את כל בעיותינו
ובלי הנחת של אביגייל
אנחנו רוצים בית דוד
מהר עכשיו אין זמן לחכות
חיכינו מספיק אביגייל
טאטעעעעעע רחמיםםםם עלינו
ותן לנו שמחה!
משהאחרונהקוראים לזה מובחנות
זה חרא
דחוף!!!! ההגנה הזאת תוקעת לי את הטלפון...
אח"כ אם זוכרים אותך 
אולי בהודעה הנעוצה של נוג"ה יש משו על סרטים
הייתי איתה ביחד