נתחיל מההתחלה.
קבעתי עם המורה שלי יציאה לדייט,
ולבשתי בגד נחמד וצנוע (לדעתי אבל לא לדעת אמאשלי,
היא טענה שהמורה לא תאהב אותו וכו'.. אמהות, אתם מבינים.
וכידוע שבדייטים צריך להתגמש, אז לא הייתה ברירה.
אני במרכזית, כבר ממש מאוחר ואני נואשת לבגדים שימצאו חן בעיני המורה.
מאיפה אני אמצא בדיוק חצאית וחולצה נורמליים בחמישים שקל?!
קיצר, החלטתי לקפוץ לאחותי לקחת ממנה איזשהו בגד.
העתי לבית שלה, הבית פתוח, ריק, והאורות דלוקים. כ"כ לא מתאים לה.
לא היה לי זמן להיבהל, פתחתי את הארונות עד שמצאתי איזשהי חצאית אפורה, ארוכה של מאתיים שערים שהייתה בגודל כפול ממני, וסריג(!) סגול. נורא מתאים, נכון?
ברחתי והשארתי הכל כמו שהוא.
תבינו לבד שהייתי נראית כמו קבצנית מסכנה וחסרת טעם בבגדים שהולכת ככה לדייט!
(מכירים אתזה שאתם נראים מוזר ומרגישים שכל העולם מסתכל עליכם בפוקוס?
ככה הרגשתי. זה כזה לא כיף.
ועד שמצאתי את הבית של המורה שלי זה סיפור בפני עצמו.
ב"ה הפגישה עברה בשלום. (וכנראה שהמראה המסכן שלי לא הפריע לדייט.)
אני פותחת את הפלאפון מלמלא שיחות שלא נענו..
התקשרתי לאחותי, פרצו לי לבית!
קיצור סיפרתי לה מה שהיה ובלהבלהבלה..
אני: "לקחתי לך את החצאית האפורה הארוכה "
היא: 
מה מתברר?
(החצאית שלקחתי ממנה, היא חצאית הריון!)
אמאלה, איך שצחקנו יאוו.
אני לא מאמינה שאני צוחקת מזה, זה באמת נורא עצוב.
(מעניין אם מישו באמת קרא את כל זה..)
.
- לקראת נישואין וזוגיות