משחקים או או
בבקשה לזרום
תודה
משחקים או או
בבקשה לזרום
תודה
חורף או קיץ?
אמא או אבא?
פורים או חנוכה?
טבע נאות או צ'אקו?
כפכפים או קרוקס?
עגבניה או אפרסק?
חביתה או מקושקשת?
גלידה או ארטיק?
שמחה או אושר
הדחקה או בכי?
טבע או בית?
שורש או נאות?
לצרוח או ללחוש?
לאכול או לישון
לחיות או למות?
בית ספר או תיכון?
שחור או לבן?
לשיר או לנגן?
גיטרה או פסנתר?
לרוץ או לשחות?
הרב קוק או רבי נחמן?
ערבי או דרוזי?
סתם. דרוזי
קצפת או זיסלק?
בשרי או חלבי?
האווינס או בלנסטון?
אפל או סמסונג?
סמארטפון או נוקיה
גשם או שמש?
שעות של אמת.גשם.
קצר או ארוך?
שקט או רעש?
בחדר או בסלון?
לבד או עם כולם?
צמיד ברגל או ביד?
חור שני או לא?
אפרסק או נקטרינה?
רגל או יד?
ימין או שמאל?
פלאפון או מחשב?
גדול או קטן?
לאכול או לא?
אוכל או שתיה?
מים או מיץ?
ארוחה או נשנוש?
טיול או מיטה?
שמש או צל?
צפון או דרום?
מעיין או בריכה?
ים- בחוף או במים?
שמלה או חולצה וחצאית?
לחשוב או לדבר?
לראות או לעצום עיניים?
לקום או ליפול?
להתאמץ או להיות עצלן?
פסיכולוג או יועץ?![]()
ריק או מלא?
מרכז או יו"ש?
לכתוב או להדחיק?
שאלות או תשובות?
אפור או צבעוני?
ספר או סרט?
ללמוד או לישון?
היום או מחר?
דייט או שחנש? (איך לקרוא כאילו..)
חבר או ידיד?
מבוגרים או ילדים?
פורום או לישון?
נסיופ או נוג''ה?
נסיופ או בעמ?![]()
בע''מ או למות?
מבחנים- ללמוד לבד או עם עוד?
טוב או רע?
אבטיח או מלון?
חניכה או מדריכה? |מה מועדף עליך|
חצאית או מכנסיים?
ילדודס או נסיופ?![]()
אני או אנוכי?
חורף או יץ?
ים או בריכה?
רדבק או בלנסטון?
וניל או שוקולד?
יום או לילה?
שמח או עצוב?
עוד חמש דקות או עכשיו?
שבת או חג?
אח או אחות?
בן או בת?
גילה או דיצה?
אור או חושך?
לילה או יום?
מחשב או פלאפון?
ברית או בר מצווה?
ים או בריכה(צפוי)
סוכות או פסח?
קלסר או מחברת?
ים או שמיים?
מספריים או דבק?
שקית או תיק?
מזגן או מאוורר?
מכולת או צרכניה? ![]()
לבכות או לישון? (שאלה הרת גורל למצבי..)
רציני או לא רציני?
מתמטיקה או אנגלית?
שמש או ירח?
צימר או בית מלון?
לבכות או לצחוק?
איגלו או שלוק?
ארטיק או גלידה?
טישרט או סמרטוט? (בעצם זה אותו דבר. אבל לומשנה)
חצאית צרה או רחבה?
תמונות בפלאפון או מצלמה?
אבל זו שאלה מורכבת.
עיתונים או אינטרנט?
וורד או פאוור פוינט?
לדבר עם מישהו/י בגיל שלך או גדול/ה ממך?
דודה שהיא כמו אחות או אחות ביולוגית?
היסטוריה כללית או יהודית?
סגול או ורוד?
שמיים עם עננים או עם כוכבים?
חיבוק או נשיקה?
חופש רישמי או הברזות?
בושם או דאורדורנט?
בילוי עם המשפחה או עם חברות?
ענבים או מלון?
אבטיח או מלון?
שעון או צמיד?
התכתבות או שיחה ישירה?
בית או סבא וסבתא?
תל אביב או ירושלים?
אבל תלוי באיזה עיניין.
שופינג או להישאר בבית?
עיר או קניון?
פורים או פסח?
חנוכה או סוכות?
בית או אולפנא/ישיבה
שבת או יום חול?
סתיו או אביב?
קפה או שוקו?
חביתה או טוסט?
לאכול או להישאר רעבה?
אלגברה או גיאומטריה?
אנסין או דקדוק?
צבעים או טושים?
עברית או אנגלית? (כשפה, לא כמקצוע.)
להתבודד או ללמוד
חום או לחות?
לאכול או לישון?
לקום מוקדם או מאוחר?
מוקדם, אבל רק אם יש שקט.
לילה או בוקר?
פלאפון על שקט או לא?
להגיד הכל בפרצוף או להמשיך להבליג?
לענות או לסנן?
אבל זה מאד מאד תלוי.
להמשיך או לעצור כי נגמרו המקום והשאלות?
היה נחמד.(:
שעות של אמת.בהחלט
חמוץ או מתוק?
גן משחקים או גן שעשועים?
מים או קולה?
רכה כמיםסתיו או אביב?
לוטו או טוטו?
חטיף או שוקולד?
אוזניות או לשמוע בקול?
אחים או אחיות?
להזיע או לקפוא?
מלפפון או עגבניה?
חתן או כלה?
אדום או צהוב?
ביחד ננצחהרעידה הכי חזקה לשנת 2016. כבוד!
היום יש תהיות.
למה אני קוראת הודעות מפעם
למה כבר בשני ספרים גדליה הוא גבר חסון גבוה ומושך שכל קוראת רוצה כמוהו ואז באמצע הספר הוא מאכזב למה
למה אני מרגישה שהכל עליי
למה קשה להיות עצמאית (לא בעסק)
למה אני לא הולכת לישון בכאלה שעות
איך החיים הולכים להשתנות מסוף השבוע הזה ואני מקווה ממש שישתנו לטובה
למה תמיד אבא עוזר ועוזר ועוזר ואז בסוף אני כועסת עליו
למה הוא כאילו עוזר לי אבל באמת נראה לי שהוא עושה את זה בשבילו
למה כל התהיות שהיו לי בראש שבשבילם נכנסתי, כדי להוציא ותם, נעלמו פתאום וחוץ מגדליה אני לא זוכרת מה עוד הפריע לי
למה החיים כאלה עליות וירידות
ולמה גם דברים פשוטים מסתבכים לפעמים
לא תמיד, אבל לפעמים כן
למה אי אפשר להרוויח 20 אלף שח לגדל ילדים בנחת לאפשר לבעלך לגדול בתורה להיות רגועה עם בית מסודר בגדים מקופלים בארונות כיורים ריקים בלי שימוש בחדפ ארוחצ מוכנה חמה כל יום למה
איך יכול להיות שכל כך הרבה הודעת ורק אחת שלי
אני זוכרת שהיו הרבה יותר
ללכת ביישוב בלילות מזכיר לי את פעם
מעניין
אולי בקיץ יהיה מעניין יותר? אולי לא
למה הפסיקו לייצר נוקיה208
למה לא המציאו עוד טלפון חדש בדיור כמו נוקיה 208
למה אני בטלפון הרביעי או החמישי ב7 שנים האחרונות זה לא תקיןןןןן
ואין לי מספרים של אנשים מפעם ואין איך לשחזר
אפילו בנות מפה שפעם היו לי
מה שלומך?
ואת עדיין כותבת באותו סגנון שהיית לפני מאה שנה.
ללכת עם אילה בלילה ולדבר על חשופיות ישר הזכיר לי את האולפנא
למה אני האישה היחידה בגילי שעדיין מתגעגעת לאולפנא
למה אני אומרת בגילי וזה נשמע שאני זקנה אני לא זקנה
אני רוצה להיות קשורה לבנות המתוקות הצדיקות קדושות צנועות האלה
אני רוצה לחזור לאולפנא ואני מוכנה להתפקשר גם אם זאת לא ה- אולפנא
אני רוצה להיות עצמאית
אני רוצה שירים זמינים בלי לפתוח מחשב
מספיק לי די והותר מה שעובר עליי
והעומס הזה שמגיע
מכל מיני סיפורים שקורים מסביב
עושה לי אדרנלין לתקופה ואז בבת אחת ריסוק עז מלווה בדכאון לא ברור
עד שהבנתי שהוא ברור
אסור לי להיות שם יותר מידי
ואני מוגבלת
אני יכולה להיות נחמדה
להתעניין בשלום
להביא משהו נחמד אם מסתדר לי
אני לא יכולה לתת את הבית שלי
או את האוכל שלי
או את הלב שלי
וזה גם לא יעזור
עכשיו צריך להתפלל
ואיפה אני ואיפה להתפלל
ויערה עושה לי פה 3 תפילות ביום מעמידה אותי במצב שאני מרגישה הכי לייטית בעולם
אבל יש לי תפקיד
כרגע במסגרת התפקיד אני נותנת תנאי חיים לאלה שבאחריותי
הלוואי שאצליח גם לתת להם תנאים רוחניים מיטביים
הוי טאטע רחמים עלינו
אנחנו רוצים להתפלל
חסרים לי כמה ימים בשבוע להספיק כל מה שצריך גם ככה אני בעומס לא יאומן
מתלבטת אם לישון או לאכול או ללכת לשיעור
בקיצור גאולה עכשיו
זה בוודאי יפתור את כל בעיותינו
ובלי הנחת של אביגייל
אנחנו רוצים בית דוד
מהר עכשיו אין זמן לחכות
חיכינו מספיק אביגייל
טאטעעעעעע רחמיםםםם עלינו
ותן לנו שמחה!
משהקוראים לזה מובחנות
אולי יום אחד אהיה פסיכאטרית
אולי בגלגול אחר כשיהיה לי יותר הבנה בשפה האנגלית
צריך פשוט להכיר את הנפש לחיות איתה בשלום ולא לתת לה לנהל אותנו למקומות אסוניים.
מובחנות היא היכולת של אדם לזהות ולהחזיק בזהות, במחשבות, ברגשות וברצונות שלו, מבלי להיות תלוי באישור, בלחץ או בציפיות של אחרים.
אדם בעל מובחנות מסוגל לשמור על עמדתו ועל גבולותיו האישיים, ובמקביל לקיים קשרים קרובים ומשמעותיים עם הסובבים אותו.
אגב, רגישים לפעמים מתקשים בזה. הם ממש מרגישים פיזית את הסביבה שלהם.
לא שאני תלויה באישור ובציפיות. פשוט לוקחת ללב כאבים של אחרים וחושבת שראוי שאעזור להם כמה שאני יכולה.
כאילו אם זאת היתה אחותי, לא הייתי מארחת אותה?
אבל כאן בדיוק הנקודה, היא לא אחותי ואני באמת לא יכולה ארח אותה.
ואז לשחרר את זה והלבין שלמרות שזה נשמע אגואיסטי וגם בתיה אמרה לי מה פתאום מה פתאום ולאה אמרה זה לא שייך איפה תשימי אותה
אז למרות שבהתחלה חשבתי איזה אנוכיות זו לדבר ככה
להבין שזה המצב ואין לי ברירה אלא לשחרר
כי לחשוב עליה בלי יכולת לעזור זה קשה
ולעזור זה לא אפשרי
אז מה נותר?
להתפלל
והוא זה שמוביל אותי לרצות לעזור ולהיות קשורה ולהתעניין
ההיא התגרשה, בא נהיה איתה בקשר אולי ככה נדע מה הסיפור שהיה שם
ההיא בודדה, נהיה איתה בקשר אולי נבין משהו על הנפש. אולי נקבל כבוד כי היינו שם בשבילה.
ההיא בעלה עובר מה שעובר, בא נעזור לה, ואז תכנס בפנים והיא תפתח את הלב.
אולי, אני לא יודעת.
בינתיים לא קיבלתי שום מידע על שום דבר וזה גם לא ייתן לי שום דבר, וגם כבוד לא קיבלתי
חחח
איזה יצר הרע יש בעולם הזה! לרצות לעזור כדי לקבל כבוד. אז זאת האנוכיות האמיתית בעצם. עכשיו הבנתי.
זה סקרנות בלבוש אחר. ואולי את בסוף באמת נותנת את הלב שלך (ואז נשארת מרוקנת). ולגבי כבוד - אולי. אבל לא מקבלים ככה כבוד. גם הצד השני מרגיש אותך כמו שאת מרגישה אותו ולפעמים הוא נרתע בלי לדעת למה.
(אגב, נשים, ובמיוחד דתיות, הרבה פעמים אומרות "הוא הטריד אותי" על כל שיחה שהיה שם אנרגיה לא ברורה שהייתה לא נעימה להן ולא היה להן טוב שם, כלומר - הוא פעל בסדר לפי הכללים אבל האנרגיה שלו הייתה מרוקנת ולא נעימה והן מרגישות את זה, רק שבהעדר מילים לתאר את זה הן אומרות "מטריד")
לא חושבת שהן הרגישו אותי ככה, כי באמת עשיתי את מה שעשיתי לא בשביל הכבוד, באמת באמת באכפתיות.
בסדר
אנחנו גם וגם וגם וגם. גם רוצים (כבוד, סקרנות,...) וגם רוצים להביא טוב לעולם. שני הגורמים האלה חיים בתוך הגוף ביחד. לא תמיד הם סותרים אחד את השני.
אנחנו צריכים להציב גבול רגשי.
הדבר הכי חשוב.
אם אני יכול לעזור או לעשות משהו. בשמחה. אבל סתם לכאוב אותם ולסבול יחד איתם? למה? למה זה מועיל?. אותו כנ"ל אגב חדשות ואקטואליה שהייתי מכור כבד וקצת נגמלתי במידה ואני רואה מהצד מכורים אחרים. זה נוראי.
צריך לדעת חדשות. צריך להתעדכן. צריך לפתח דעה. אבל לא צריך להתכווץ בגוף על כל דבר שקורה בעולם.
לא חדש, כבר חודש. אבל חדש. אולי אפשר לומר: הבחור החדש.
והוא אמר לי תודה רבה.
יותר מששמחתי על התודה שמחתי על עצם זה שהוא אמר לי משהו.
כאילו, חמודים, אני אוהבתתכם והכל אתם ב"ה טפו טפו יחידי סגולה בדור הזה
ואשריכם לגמרי כמו שנאמר
אבל
לומר תודה למי שהכין לך אוכל וטרח בשביל שיהיה לך נעים ונחמד זה דבר בסיסי
ואם האדם הזה הוא אישה אז כן
צריך לומר תודה גם אם זו אישה
עכשיו אני דנה לכף זכות וברור לי שהם בסדר ואף פעם לא הקפדתי עליהם בעניין הזה
(למעט שבועות? אולי)
אבל פתאום כשמישהו פונה אליך ומכיר בעצם קיומך ובעצם זה שנתת מעצמך בשבילו
וואו
אשריך לגמרי
והוא הזכיר לי את יהודה פתאום זה היה לי כזה אווץ
אבל יהודה אומר שהוא לא אותה בחינה אז כנראה שלא
להבדיל בין החיים, כן.
(יהודה זה מי שאני חושב שזה?)
הבחור שאמר תודה הזכיר את יהודה שכנראה אולי אתה חושב. לא שהכרתי אותו מידי בחייו אבל נדמה לי שהוא היה מהסוג של האנשים שיגידו תודה לאישה למרות שהיא אישה והוא בחור. נכון?
אחרי שהוא נרצח, פתאום התחילו לחפש שיחות איתו. גם נשים וגם גברים.
זה חרא
דחוף!!!! ההגנה הזאת תוקעת לי את הטלפון...
אח"כ אם זוכרים אותך 
אולי בהודעה הנעוצה של נוג"ה יש משו על סרטים
הייתי איתה ביחד