***אמא אם הייתי***
ושוב אותו ניגון // ששרת לי פעם שיר ערש
הוא מתנגן בלב מזכיר דברים משם
שם אל מול אותו הים // כשהחולות היו לי בית
והרוחות לחשו לי שאנל'א לבד

ואת החזקת לי את היד // אמרת: "הבט אל השמים" // 
הבטחת שיום יבוא ועוד נשוב לכאן...

אמא, אם הייתי יכול רק // לרפא את הגעגוע
הזיכרונות עוד שורפים את המוח // האהבה לא ניצחה גם לא הרוח
אמא אם הייתי יכול רק // להאמין לך ולא לברוח
הלב נבגד הוא לא נותן לי לבטוח // רק הניגון עוד נותן את הכח

ושוב אותו ניגון // בכל שנה בקיץ
בחממות גדלים פרחים כתומים כמו אז
גם הילדים פרחו לאט // כמעט כולם הקימו בית
רק השמות של הרחובות זוכרים מה שנגנז

זוכרת שרנו מול היכל // אם אשכחך ירושלים // 
צעקנו יום יבוא ועוד נשוב לכאן...

פזמון: אמא, אם הייתי יכול רק // לרפא את הגעגוע...

עוד נשוב לשם, עוד נשוב לשם, עוד נשוב אמא, עוד נשוב...

אמא, אם הייתי יכול רק // לרפא את הגעגוע
הזיכרונות עוד שורפים את המוח // האהבה לא כבתה גם לא הרוח
אמא אם הייתי יכול רק // להאמין לך ולא לברוח
הלב פועם, הלב רוצה שוב לשמוח // והניגון עוד נותן את הכח

יש לי את הכל
כמו ילד שמצייר בחול
בלי מכחול
יש לי את הכל
מאז שבאת
יש לי את הכל
כמו ירח בלילה הגדול
מאירה לי את עצמי
תודה שבאת

גם אם תגיע השלכת
גם אם יפלו עלינו כל הכוכבים
אני אמצא בך את השקט
אהובתי שלי שלך לעולמים

יש בך את הכל
את מחזיקה בי
כשאני עומד ליפול
בגדול
יש לי את הכל
אני שלך
תמיד בסוף היום
חוזרים מהר אל המקום
בסלון
יושבים קצת מנגנים על אהבה

גם אם תגיע השלכת
גם אם יפלו עלינו כל הכוכבים
אני אמצא בך את השקט
אהובתי שלי שלך לעולמים

את השיר עצמו..

היא תשב ותחשק באש

וכשנשרוף הכל זה מתבקש

ועוד יומיים בת 26

כי קצת רציתי עוד

וטוב לי עם הכל אבל עדיין שוב ביקשתי

עוד עוד.

אז אולי עכשיו תפסקי לחשוב

יתבהרו השמיים מעליך

אני מבטיח לך שהשמש תזרח

גם עלייך 

עלייך

תמיד פחדתי להשתגע

יום אחד זה יקרה

בלי שמרגיש משהו ישתנה

משו יגע בנו

משו ירגע בנו

ולא יהיה ממה לחשוש

 

וזה יבוא אתה תראה

הידיים הקפוצות ייפתחו

והלב השומר לא להיפגכ

פעם בקצב גיל זה יבוא

כמו שהטבע רגיל להיות  שלם

עם עצמו

מי זה קורא לך הלילה הקשיבי

מי שר בוקל אלייך אל חלונך

מי שם נפשו שתהיי מאושרת

מי ישים יד ויבנה את בייתך

מי יתן חייו ישימה מתחתייך

מי כעפר לרגלייך יחיה

מי יאהבך עוד מכל מכל אוהביך

מי מכל רוח רעה יצילך

ממעמקים

מעמקים קראתי אלייך בואי אלי 
בשובך יחזור שוב האור בעיני 
לא גמור, לא עוזב המגע בידייך 
שיבוא ויאיר למשמע קול צחוקך. 

ממעמקים קראתי אלייך בואי אלי 
מול ירח מאיר את דרכך שוב אלי 
נפרסו ונמסו מול מגע של ידייך 
באוזנייך לוחש שואל. 

מי זה קורא לך הלילה - הקשיבי 
מי שר בקול אלייך - אל חלונך 
מי שם נפשו שתהיי מאושרת 
מי ישים יד ויבנה את ביתך. 

מי ייתן חייו, ישימם מתחתייך 
מי כעפר לרגלייך יחייה 
מי יאהבך עוד מכל אוהבייך 
מי מכל רוח רעה יצילך 
ממעמקים. 

ממעמקים קראתי אלייך בואי אלי 
מול ירח מאיר את דרכך שוב אלי 
נפרסו ונמסו מול מגע של ידייך 
באוזנייך לוחש שואל. 

מי זה קורא לך הלילה...

עד שלא תגידי

בלילות שלא עשינו הכל

לא נבהלנו לא פחדנו ליפול

אז אם בסוף קצת השתגענו זה שלנו

בואי נלך הלילה לישון, 
תפתחי חלון ותכבי את האור. 
הרוח הקרה שתבוא, 
עד מחר תראי איך שהכל יעבור. 

מאמי לא מצאתי מקום, 
וכמה זה חשוב לנו השקט היום, 
יש אוויר נקי בצפון, 
בואי ניסע לשם להירגע ולנשום. 

רק שלא תגידי בלילות שלא עשינו הכל, 
לא נבהלנו, לא פחדנו ליפול, 
אז אם בסוף קצת השתגענו, זה שלנו. 

עוד מעט נחזור לחייך, 
ונגיד מילים טובות שיתקנו קצת, 
עוד מעט החושך ילך, 
כבר עכשיו אגיד לך כמה טוב שנשארת. 

בקרוב נשב עייפים, 
רחוקים אין סוף מהכאב הישן, 
ובטח ישאלו אנשים, 
איך בנינו אושר שגדל כל הזמן. 

ואת להם תגידי בלילות תמיד רצינו לגדול, 
לא נבהלנו, לא פחדנו ליפול, 
אז אם בסוף קצת השתגענו, זה שלנו

פתח ליבך ברחמים על בניך קולם לדורות ישמע
בשמים ניצבים לעד דבריך ובארץ המצא לנו נחמה
איכה היו השלושה לאחד, וציוו לנו חיים
עלו לתומם כאייל נעקד, על מזבח הבנים
שמים בכו מעל לגלעד, והארץ רעשה
מתוך נפתולי הלב שרעד, חייכו בתמונה השלושה

פתח ליבך ברחמים על בניך קולם לדורות ישמע
בשמים ניצבים לעד דבריך ובארץ המצא לנו נחמה

ובין מייצרים בקרוב עלי מרעים, התגלו במסך האבק
שקרים שבתוך מנהרות מסתתרים, מזימות שנורו למרחק
הרוח נשבה ישנה חדשה, וקרבה לבבות רחוקים
מתוך תעצומות הנפש ביקשה, לא ליפול גם כשלא מבינים

פתח ליבך ברחמים על בניך קולם לדורות ישמע
בשמים ניצבים לעד דבריך ובארץ המצא לנו נחמה

ובתוך הטירוף בין מרדף לנרדף, תעלה זעקה לשלום הנכסף
והעם שעייף משנאת החינם, יתאחד בחיבוק אחים
פתח ליבך ...

כמו שהאדמה מחכה למים

כמו ילד שצועק חזק אל השמיים

ואני עדיין מחכה כל יום

כל יום

היום אעשה אותך יותר ממאושרת

כאילו זה חלום

אם תקחי אותי היום

תראי השמש לעולם לא משקרת

בשבילך צבעה שמיים באדום

בדיוק כשנזכרנו היום

מתי אלמד לבחור נכון

להאמין לראות שטוב

בלי להביט שוב לאחור

לבחור נכון

יש אומרים שצבעים זה עולם של נדצה

לא שווה קצת פחות משתלם

לא באמת תגלה יבשת

ויש אחרים שכמוני עוד משוכנעים

שלכל קורה יש סיבה 

ולא מתווכחים עם הנפש

בדיוק כמו הירח

אין לי אור שלי שייך

מקרנייך הגדולות אלמד לזרוח

 

תמיד חלמתי שתהיה לי סיבה לשמוח

גם אם לפעמים קשה אם תיתן לי כח

לשתות את החיים כמו יין לא לוותר עדיין

תמיד חלמתי שתהיה לי סיבה לזרוח

בלילות מסתובבת בין קירות

בין חלקים של חלומות 

עד שתחזור

יפה שלי תראה אותנו אוהבים

הלוואי נאהב כל החיים

נבחר בין טוב לטוב

חי פעם רק פעם.

אין יש טעם יש טעם

עם כח בלי כח

שער הרחמים

זה השיר של המשפחה שלנו- כולם שרים אותו מבוגרים ילדים תינוקות מה שלא תרצי

השביל הזה מתחיל כאן 
בין סניף בנק למעין 
לא סלול, לא תמיד מסומן 
השביל הזה מתחיל כאן. 

חוצה את העיר 
עולה על ההר 
ממשיך על הים 
ממשיך גם מחר 
חותך באויר, בין הבתים 
יוצא אל האור, אל חיים חדשים. 

לך עליו, עלה עליו עכשיו 
לך עליו, עלה עליו עכשיו 
מלאכי ציפורים מעליך 
מלווים את צעדיך 
מרחוק נדלק אור 
אל תסטה כדי שתוכל לחזור. 

השיר הזה מתחיל כאן 
כחול על הדף הלבן 
לא גמור, לא תמיד מכוון 
השיר הזה מתחיל כאן. 

חוצה את העיר 
עולה על ההר 
ממשיך על הים 
ממשיך גם מחר 
חותך באויר, בין אנשים 
יוצא אל האור, אל חיים חדשים. 

לך עליו...

הקהל התפזר, הנגנים נבלעו במונית, 
יוסף שאול ואני מקפלים את הבמה 
אל תוך המשאית. 
שקט של אחרי הסערה 
יורד על האולם ועל הבמה 
יוסף סופר את הפנסים 
שאול ואני מקפלים את הבדים 
שורה של ארגזים מסודרים קו ישר 
בראש מהדהד המופע שהיה, שנגמר. 
כשנגמור להעמיס נצא לדרך 
השחר מתחיל לעלות 
יוסף עם הקוניאק מתחיל לדבר שטויות 
הוא אומר שנמאס לו הלילה הפחד 
והכביש השחור 
ושמחר בשלוש 
יוצאים לעוד הופעה בחצור. 

צמת קסטינה חשוך ואדיש 
כל העולם ישן, רק אנחנו על הכביש. 

ואני נרדם על הכבלים מאחור 
שומע איך שאול צועק על יוסף 
איך אתה נוהג, יה שיכור? 

עכשיו שאול שר 
צל עץ תמר ואור ירח 
ויוסף מחליף מהלך 
מקלל וגונח. 

לשיר קוראים 'פועל במה' של אהוד בנאי

בגללו הניק שלך?!?! /שאלה רטורית//

הוא מדהים.

הוא אדיר!!

שנים קצרות על הדף 
בפנים הן נורא ארוכות 
הצבעים האפורים במראה 
היום כהים לי פחות 

בין חלום לחלום שעברתי מאז 
אני מצליח לראות קצת דמיון 
ויש לי תחושה שלאט עם הזמן 
יפתרו לי גם כמה חידות 

את הקולות, את מה שהיה 
קברתי בתוך הדממה 
את השעות, את מה שנגמר 
אספתי את מה שנשאר 
יצאתי לראות, יצאתי לחיות 
ולנשום בעיקר 

אנשים איבדו את עצמם 
שכחו שצריך לעצור 
המילים שכתבתי לי אז 
היום חזרתי לכתוב 

את הקולות, את מה שהיה...

אני מוקף במחשבות 
אני סופר את הדקות 
אוסף שברים של זכוכיות מהרצפה 
ומאבד את הגבולות כשהצלילים והריחות תופסים מקום על הקירות והתקרה 

אני כל כך מלא שטויות אני דרמטי ואידיוט 
ומחייך בין השורות בלי מטרה 

אני כל כך הרבה דמויות 
אבל מוצא את האמת כל כך ברורה 

וחוזר בחזרה כי קצת רציתי עוד 
וטוב לי עם הכל אבל עדיין שוב ביקשתי 
עוד... 

אני מדבר במעשים 
אני לבד לרגעים 
ביני לכל האנשים יש קו ברור 

אני אחד בסך הכל 
והלבד שלי גדול 
ולפעמים גם מספר את הסיפור 

וכמו אידיוט אני רוקד וכל הגוף שלי רועד 
אך לא אודה שמפחד משום דבר 
אם על היום אומרים תודה 
אין לי מילה על הפחדים מהמחר 

אני מודה שבלילות תמיד רציתי 
עוד 
וטוב לי עם הכל אבל עדיין שוב ביקשתי 
עוד, עוד 
תמיד רציתי 
עוד 
וטוב לי עם הכל אבל עדיין שוב ביקשתי 
עוד, עוד 

מודה שבלילות תמיד רציתי 

אני כל כך מלא שטויות 
אני דרמתי ואידיוט 
ומחייך בין השורות בלי מטרה 
אני כל כך הרבה דמויות אבל מוצא את האמת כל כך ברורה 
וחוזר בחזרה 
כי קצת רציתי 
מודה שבלילות תמיד ביקשתי 
וטוב לי עם הכל אבל עדיין שוב ביקשתי 
עוד

והירח היה מלא כל הלילה 
וזה משאיר אותי למעלה 
תכתוב על ארבע קירות ברגע 
ולא די לה 

גל של הזיות בטבע 
מאבד מציאות לרגע 
איך בסוף היא תמיד חוזרת לעצמה 
ולא די לה 

פתאום כשנדמה שהשחר לא יפציע לעולם 
עוד עולה זיכרון ישן 
פתאום כשנדמה שהשחר לא יפציע לעולם 
עוד אור עולה ומראה לאן 

סיגפו זה חם וזה פוגע 
לא את הכל אתה יודע 
זה אותו האור שתמיד ליווה אותך 
ולא די לה 

פתאום כשנדמה... 

היא חזרה משם כדי להשלים לה את המעגל שלה 
אל המעיין בא גדי בא גדי קטן 
היגיון של אגדה היא מרגישה כמו ילדה קטנה 
בשדה גדול של הבנה, טהורה 

פתאום כשנדמה...

תחרות כלבים 
רצים במעגל 
עיניים רעבות 
דיבור מרומז 

בנעלים היפות 
אני רץ יחף 
חלומות עמוקים 
אני מגיע ראשון 

נוסע במונית, לא זוכר את הכתובת 
כל כך הרבה זמן בחושך 
הייאוש, הבשר, הגאווה 
אויבים גדולים שאני טיפחתי 
להדליק את השמש 
בצחוק ובכי ובמנגינה 
אני כבר מגיע, אני כבר נמצא 

המעקה רטוב 
המדרגות גבוהות 
לחישות שקטות 
על הצוואר 

שומע חצוצרות 
בלילה במיטה 
מכוון את התנועה 
בלי לדעת לאן 

רק כאן, מבין כל המקומות 
בין כל המלחמות, על אף ולמרות 
רק כאן, תבוא הגאולה לעם הסגולה 
היא תרד מלמעלה 
רק כאן כי יש פה זכות אבות, 
וגם הרבה דמעות, 
שנתאספו במשך הדורות 
מבין כל הלחצים, 
וגם לאור הקיצוצים.. 



רק כאן ישוב עוד המשכן 
ובין כל הבלאגן,הוא יבוא בסערה 
לא אין לנו לאן, הנה הוא כבר מוכן... 

רק כאן,הזמן חולף מהר ואין מי שעוצר 
את התפילה שבוקעת 
רק כאן,הלב מרגיש בטוח, 
ויש בי מצב רוח 
כשהשמש לה שוקעת 
רק כאן,היה פעם מקדש ובקרוב ממש 
משמיים ירד בית חדש 
ארץ זבת חלב ודבש... 


רק כאן ישוב עוד המשכן 
ובין כל הבלאגן, הוא יבוא בסערה 
לא אין לנו לאן,הנה הוא כבר מוכן 
רק מחכה שנקרא

שיר מעולה.

אצלנו בגן יש המון ילדים

את חלקם אני אוהב

את חלקם אני לא מכיר

בכללי זה שרשור עם שירים מדהימים.

לכל אחד יש זכות לחלום

סירות נייר במים

רציתי רק לשוט הכי רחוק

אני אדם משום מקום

שמחפש לו רק סיבה לנשום

בשכונה קטנה על מיטה כחולה 
את אומרת שהכל יהיה בסדר 
אם רק ניתן לזה קצת זמן 

תסתכלי עלי תחייכי אלי 
את יודעת כמה זה עושה לי טוב 
כשאת שוכבת לצידי 

יש לי רק דבר אחד לומר לך ומכל הלב 
את הכי טובה בעולם 
אני כל כך אוהב אותך 
זה לפעמים כואב 
מתרוקן מכל הכעסים העצב השקרים 
כשאת איתי אוחזת בידי 
ואומרת שאת אוהבת אותי 

גם אם לא אוכל לעשות הכל 
אני מבטיח שאני יכול 
מבטיח להיות שלך תמיד 
מתוקה שלי, יעצור הזמן 
ונברח מכאן עמוק לתוך גן עדן 
אני ואת לבד 

יש לי רק דבר אחד לומר לך ומכל הלב 
את הכי טובה בעולם 
אני כל כך אוהב אותך 
זה לפעמים כואב 
מתרוקן מכל הכעסים העצב והשקרים 
כשאת איתי אוחזת בידי 
ואומרת שאת אוהבת אותי 

יש לי רק דבר אחד לומר לך ומכל הלב 
את הכי טובה בעולם

על הנגב יורד ליל הסתיו 
ומצית כוכבים חרש חרש 
עת הרוח עובר על הסף 
עננים מהלכים על הדרך. 

כבר שנה לא הרגשנו כמעט 
איך עברו הזמנים בשדותינו 
כבר שנה ונותרנו מעט 
מה רבים שאינם כבר בינינו. 

אך נזכור את כולם 
את יפי הבלורית והתואר 
כי רעות שכזאת לעולם 
לא תיתן את ליבנו לשכוח 
אהבה מקודשת בדם 
את תשובי בינינו לפרוח. 

הרעות נשאנוך בלי מילים 
אפורה עקשנית ושותקת 
מלילות האימה הגדולים 
את נותרת בהירה ודולקת. 

הרעות כנערייך כולם 
שוב בשמך נחייך ונלכה 
כי רעים שנפלו על חרבם 
את חייך הותירו לזכר. 

ונזכור את כולם...

הנה אני כאן 
באתי לעולם לתת את הזמן 
אהלן 
כל מי שקיוויתי שיהיה פה כאן 
כולם. נעים מאוד אני מוכן 
באתי להבין את היעוד שלי 
מה המטרה של הביקור שלי 
אני רוצה להיות הכל האם זה אפשרי? 
מי ילך איתי? 
האם זה אמיתי? 

והכל עוד לפניי 
כולם רצים מהר מדי 
הם מנסים לסמוך עליי 
זה לא כדאי 

אז בוא נראה מה אני יכול ומה אני רוצה 
ללכת על בטוח או על הקצה 
מה שירצו או מה שארצה 
צד מרצה או צד מרוצה 
כן 
כל הזמן אומרים לי לך תדע 
אני בוחר לברר מהלא נודע 
יגידו 
1, 2, 3 הנה זה בא 
קודם גן יסודי ואז תיכון צבא 
אתה תראה את העולם ואז תמצא תשובה 
אולי גם אהבה תחליף עוד עבודה 
ואם הכל כבר נקבע לי אז מה אקבע 
תנו לי לגלות לבד תעשו טובה 

והכל עוד לפניי... 

אני רוצה להבין את מקורות אדם 
לנסות לשנות כמה סדרי עולם 
להשאיר חותם להיות טוב עם כולם ועוד 
ועוד גם וגם וגם וגם וגם 
להגשים חלום עבור מישהו זר 
להספיק לרקוד על איזה גשר צר 
לחצות אוקיינוסים מירוץ מדבר 
להיות אמיתי להיות מאושר 
אז אני שר 

והכל עוד לפניי... 

הנה אני כאן 
באתי עולם לתת את הזמן 
אהלן 
כל מי שקיוויתי שיהיה פה כאן 
כולם. נעים מאוד אני מוכן.

והדמעות דמעות של אהבה

דמעות של דאגה

דמעות ששוטפות את החיוך שבלב

בירושלים ישנו עץ מיוחד

אין שני לו בנתיים

ריחו נעים ופריו נחמד

תאווה העץ לעיניים

 

 

-יונדב הי"ד-

יודע היטב לחכות

הזמן לא אוהב שדוחקים בו

יודע שאש תייצר להבות

ממים היא לא מפחדת

ליבי מחכה שתלמד לפחות

לא לדפוק עח דלתות נעולות.

אל תיתן לעצבות לספר את חיי

ליבי בוא ננוח לכמה דקות

כבר עברת אלפי מלחמות

וזה אני שאוסף את שברייך אלי

ופגשתי את עצמי שלם ומפורק

הולך על חבל דק מחפש תמשמעות

על כביש צר שלא נגמר אני סגרתי תמרחק

כדי להיוולד מחדש צריך קודם למות

♡♡

ונזכור את כולם

את יפי הבלורית והתואר

כי רעות שכזאת לעולם לא תיתן 

את ליבנו לשכוח אהבה מקודשת בדם

את תשובי בינינו לפרוח

קראתי ספר והיה שם איש אחד

חזר לכפר שלו אחרי הרבה שנים

הלוואי היה לי כפר לחזור אליו

לא רק רחוב עם בניינים

ראיתי סרט על רוצח מטורף

שחי מחוץ לזמן של שאר האנשים

הלוואי יכולתי גם לשכוח מהרגע

בלי להשאיר שובל של דם על השטיחים

במראה ממולי שוכב ילד

שלא מפחד מקצת ערפל

כשקצת לא רואים

אולי במקרה אולי לפעמים

די עם השטויות אני רטוב

ששעה אתה יורק עלי כל מה שלא חשוב

משהו שההוא עשה

ואיפה שההיא הייתה

ואז אני יוצא לממתינה תכף אשוב

 

מדבר עם חברה שלי מפעם

היא חיה עם השותפים

הם מתחלקים בהוצאות ורגשות

ובשוטף הכל בסדר

ויוצא שלפעמים

היא מסתגרת ובוכה רבע שעה על החיים

 

וישנים

ובבוקר היא תשאל אותי "תגיד איך משתנים?"

ותלבש לעבודה שלה חיוך של עצובים

לא סוחבים שרשראות אבל עדיין עבדים

 

אז ברחוב פוגש חבר ישן

מספר שהעולם הזה הוא משהו מסוכן

והוא רוצה שינוי אז הוא עושה סיבוב ברשת

מחפש על מה רבים היום ומה על הולחן

יש בזה חובת אז הוא מחפש רוחניות

שנים אוכל בשר לא הסתדר עם טבעונות

אמרתי לו תשמע נלך לחדר ותחשוב עם עצמך

אולי נולדת וחיית בטעות

 

אולי אתה מהישנים

תפתח את המים תתנקה תלך לשטוף את הפנים

אתה לא אשם הם לא מספרים לנו דבר הם ששקרנים

ולא בכוונה רעה פשוט כולם מתוסכלים

 

הלכתי לדבר עם המוסר הוא בשביתה

אמר לי בתנאים כאלה אין לי חרטה

הראה לי מי החברים שלך אראה לך מי אתה

הוא צודק ואז שנה אני לא יוצא מהמיטה

 

אני לא רוצה לשכוח שום דבר אני מקליט

נשאב לתוך עצמי מגיע עד הקרקעית

ואם מופיע עצב מרחוק אני מחכה לו שיבוא וייכנס לי בפנים כמו משאית

 

אני לא אהיה מהישנים

הם מספרים לעצמם משהו וחיים איתו שנים

ולא הכל שחור לבן נכון היום הכל גוונים

יש לו שמש הוא מחכה שיתפזרו העננים

 

לא אני לא אהיה מהישנים!!!

 

#נתן_גושן

 

 

היא בכל זאת אומרת לי

מה אני בלעדיך

מה אני בלעדיך

למה אין אף אחד

לילות ארוכים בינינו

ולמה הכאב מפרק

לא עוזב את שנינו

הייתי חייב לפרוק עצבים על האורגנית והיו שירים שאפשר להתפרק איתם!
שכוייח עצום

אני מרגיש אשם אם אני מתכסה כשקר לי

ואני קרוב ללא לשמוע שום דבר בכלל

ואני מתעקם בשביל נתיב שלא בחרתי

כדי להילחם להיות האיש שלא נפל

אז בוא נשתוק ביחד

נשב עכשיו קרוב

אני לא טובה בלדבר

אני יודעת לאהוב

עד עכשיו נתת

תלמד גם איך לקחת

אני רואה פה איזה דלת

בוא נצא מזה ביחד

ראיתי מהומות

דברים שאני לא רוצה לזכור

ראיתי ילדים שאין להם לאן לחזור

אין להם לאן לחזור

לומד להיות קל עם עצמי,לכל צקופה ישסוף והכל זמני,כמה פעמים אמרתי שלום
לומד להיות שלם עם שמש,שמים וירח,כוכבים משאירים לי אבק בחלום
מה שבא בקלות הולך בקלות,לא צריך למהר השביל מתפתל,דרך תתעקם אם תוותר על עצמך
ואם עשית טעות שרדפה עוד טעות סיבה לאחר יש מי ששומר,דרך תתישר,אל תהיה קשה עם עצמך

אני רק אנושי,גם אני טועה לפעמים,גם אני דואג שעולה הבוקר
רק אנושי,גם אני טועה לפעמים,גם אני שוכח לומר תודה על אושר

לומד לקבל את עצמי עם כל החסרונות וההפסדים,כמה פעמים ראיתי תהום,
לונד להיות שלם עם שמש,שמים וירח,כוכבים, משאירים לי אבק בחלום
ואם עשית טעות שרדפה עוד טעות,סיבה לאחר יש מי ששומר,דרך תתישר,אל תהיה קשה עם עצמך

אני רק אנושי,גם אני טועה לפעמים,גם אני דואג שעולה הבוקר,רק אנושי,גם אני טועה לפעמים,גם אני שוכח לומר תודה על אושר...

לילה טוב!

לוחש קרוב ומבקש

שתעלימי את החושך

תני לו לעזוב

אני לא זוכר איך להדליק ת'אור

בסוף כולם יהיו עם לב בשר

בסוף כולם יהיו ברסלב

 

אני יוצא לשדות שמח מאושררר

כהות הרגש,אבק בעיניים,פעם היו אחד,היום זה שניים
זה התחיל כששכחתי את שמי באובך מסתיר שמיים
שלום היום כבר לא יהיה,וכנראה גם לא מחר,ואת עצמי איני יודע לנחם,לתת מקום ללב נשבר

אנלא רוצה לב של אבן,למד אותי געגוע,להתרגש כמו ילד,עשה שכל דבר בי נוגע

מה הייתי נותן בשביל כאב חד,אמיתי,שיפלו השמים שתפרוץ סערה,שדמעת אמת תקרע את ליבי,ומעומק הלב תצא תפילה זכה..

אנלא רוצה לב של אבן,למד אותי געגוע,להתרגש כמו ילד,עשה שכל דבר,אז בי נוגע

מיליוני כוכבים בשמים,אך כוכב אחד הוא שלי,אותו אני מבקש,אות אחת זוהרת בי...

שיבוא כבר מלאך או פיה עם שרביט

שילטף העולם את ראשי

וילחש לי זאת הדרך זה בסדר

אני ככ הרבה שטויות אני דרמטי ואדיוט ומחייך בין השורות בלי מטרה
אני ככ הרבה דמויות אבל מוצא את האמת ככ ברורה וחוזר בחזרה

אי בודד,
אי נודדד
שט לבד במים
נגד ובכיוון הרוח

אי בודד
ללא מפרש
לא מוכן
לא נשלט מתחיל
מתחיל ושוב נגמר

בכל יום מתים מעט
ונולדים חיים שלמים
בוכים מצחוק
צוחקים דמעות
אם למות אז ליד בכי תינוקות

המוכר והידוע,
המובן מאליו
מקופל בחדרים שלי בלב
מסרב להיכנע לכאב

משבוע לשבוע
ציפייה לדבר האמיתי
שיפתח את הדלתות הנעולות
ייכנס ויעטוף אותי חזק

הו,היד החמה,
הו,היחד בדממה
כבר שנים שלא עבר כאן מישהו לצבוע קירות ישנים

הו,היד החמה ,
הו,מגע נחמה
כבר מזמןשלא שמעתי נקישה בדלת
אורח מקרוב או מרחוק

לזכור לשמור ושוב לשכוח
לשחרר ולאחוז שוב מחדש
אנשים כמוני שהפכו קשים
מאשימים את העולם בבדידותם

אין מקום יותר לברוח
בעמידה מהצד
התבוננות אל הפרטים הכי קטנים
אין סיבות להתעורר עכשיו

שם בעפר ותכלת

חלקת שלום ישנה

נומי פרח נומי

נומי ילדה קטנה

יש לי רק דבר אחד לומר לך

ומכל הלב

את הכי טובה בעולם

אני כל כך אוהב אותך

זה לפעמים כואב

מתרוקן מכל הכעסים

העצב השקרים

כשאת איתי עומדת לידי

ואומרת שאת אוהבת אותי

כמו רואה את עדר שתיקותייך

מנשקת כל פחדיך

מיותר לומר הלכתי

מאוחר לומר נשארתי

 

הייתי רץ אלייך

מנסה להתקרב

כי לא אמרתי לך אף פעם

כמה שאני אוהב

שימי ראש הרדמי אני כאן

שומר רק עלייך

אשכרה.

קפוץ לי