סביר שיכאב לך יותר על קרוב מאשר על רחוק, כי כשמכירים מישהו מקרוב הוא נכנס לנו ללב יותר.
וברור שכואב גם על אנשים אחרים אבל לא מרגישים אותם עד כדי כך כי לא מכירים אותם.
זה בלתי אפשרי להכניס ללב את כל העולם, ואני חושבת שזה דווקא חיובי כי אחרת כולם היו בדיכאון תמידי, כי תמיד אנשים מתים/נפצעים/חולים, ואם תהיי עצובה על כל אחד מהם זה ישבור אותך גם...

אני רוצה להיות יותר רגישה כלפיו.

קצת תשומת לב.

זה מציק לך שאת לא כואבת (אולי קצת, אני מניח) על הרצח, את לא לגמרי אדישה.

 כי זה מציק לי שכלפי משהו שקרה יותר בסביבה שלי אני שמה לב יותר ממשהו שקרה רחוק ממני.

כשקרה משהו שהוא רחוק ממני אני אדישה...

 

וזה יותר סיוט
זה היה קרוב הפעם, קרוב מדיי.