פעם דיברתי עם איש מקצוע שעוסק ביעוץ לזוגות לקראת נישואים והוא אמר לי שבקרוב ל100% מהפעמים הגבר הוא זה שמתקדם יותר מבחינת הקשר. גם מבחינה מחקרית יש לטענה הזאת הוכחות.

זה יכול להיות גם ברצון לסיים את הקשר,

אבל גם ובעיקר- ברצון להתקדם. בעוד שלצד הנשי בקשר לוקח הרבה הרבה יותר זמן.

ולמה זה?

זה רק ביטוי לצורת מחשבה שמאפיינת (בהכללה כמובן) את כל אחד מהמינים.

הצד הגברי לרוב, כשהוא נמצא בהתלבטות- כל התלבטות- שוקל את היתרונות, שוקל את החסרונות, משווה אותם אלו לאלו ועובר לשלב הבא, ההחלטה. וזהו.

אז במקרה של דייטים? טוב לו בקשר? יש מציאת חן מבחינתו? הוא רואה התאמה שכלית וסגנון חיים? יש וי על כל הסעיפים? מבחינתו אפשר לעלות רמה בקשר. גם אם זה לא חתונה עדין, אז כן קרבה רגשית, מחמאות, ביטויי אהבה וכו'.

והנשים לעומת זאת- כשהן מחליטות משהו- הן צריכות לחשוב על זה, להתלבט, להתחבט, לדבר על זה, להרגיש את זה, לדמיין, לשקול את זה, וכשהן מגיעות להחלטה? אז הן מפקפקות בהחלטה שלהן.. מתלבטות שוב ושוב. עד שהן מרגישות בטוחות יותר לעבור לשלב הבא.

זה לא שאת לא בסדר, זה לא שהוא נסחף- זה רק ההבדלים.

וכשתהיי נשואה לבעלך (מי שזה לא יהיה) זה יכול לבוא ליידי ביטוי בהרבה מאוד החלטות בחיים ולכן צריכים להיות מודעים לפער הזה. לסגנון השונה בנפש של היכולת לקבל החלטות. ולדבר על זה. להסביר לו שלך (או לנשים באופן כללי אם יותר נוח לך לדבר בשם המין הנשי) קשה יותר לקבל החלטות. שיהיה מודע כך. שההתלהבות שלו לא תפחת בגלל התגובה שלך, חלילה, כי הוא יחשוב שאת לא בעניין... רק שיבין וידע שאת בנויה אחרת.

כשיצאתי עם בחור שהיה ממש בעניין ואני עוד פיקפקתי, הסברתי לו את הנ"ל, וזה עזר לנו להבין טוב יותר את המקום של כל אחד מאתנו. 

הלוואי צרות כאלה אצל כולנו D:

לדעתי אתם צריכים פשוט לדבר על זה, תקשורת טובה היא הבסיס להכל.

בהצלחה נשמה!

"שהוא צריך להרגיש ולדעת שהבחורה רוצה אותו.."

אפשרות א-   שהבחורה כבר החליטה להתחתן איתו ? רוצה סופית? - כי זה לדעתי לא ריאלי להחליט לפני שמכירים מספיק. .. זה לא נשמע שאתם שם..

אפשרות ב-   הוא רוצה להרגיש ש*עכשיו* את נהנית בקשר איתו,  הקשר איתו מסב לך אושר,  שאת שמחה לשתף אותו, את שמחה ביחד שלכם, את שמחה שהוא נוכח בחיים שלך, שאת מתגעגעת, שאת נהנית לקבל ממנו הודעה במהלך היום... בקיצואר הבנת..

  את הצורך הזה אני יכולה מאד להבין... דרך אגב משני הצדדים גם כבחורה... אחרת איך קשר ממשיך התפתח?  אם לא ע"י מציאת עניים שכלי ורגשי במינון המתראים אבל עדיין... צריך רגש ושייכות כי אחרת למה שאדם יבוא ויפתח את עצמו  כלפי משהו שאין לו משמעות?. זה לא הגיוני...

הגיוני לחשוב ולהרגיש ש*כן * נבנה משהו גם במהלך ההיכרות, בהדרגה אבל נבנה...

וכן, זה ע"י מילים ומסרים שמעבירים אחד לשני על איזה הרגשה זה נותן לי להיות בקשר איתך... לדעתי זה מאסט...

אולי אם תנסי להבין מאין הפחד להשתחרר..

האם את חוששת שאם תתלהבי אז הוא יחשוב שאת כבר מבסוטה ממנו כמו שהוא ואז לא יתאמץ יותר ? או לא יראה את הבעיות שישנן או מה שעדיין חסר ? --- אם זה השורש, אז  

או למשל תתני מחמאה נקודתית כדי שזה לא יראה שאת הולכת על כל הקופה-- כלומר למשל איזה כיף לקבל את ההודעה הזו ממך.. למשל איזה הרגשה טובה נתת לי שהבנת אותי בנקודה הזו אתה לא יודע איך זה הקל מעלי..

אפשרות נוספת זה שתעבירי מסר מורכב כללומר מסוייג- למשל תגידי לו ממש טוב לך איתו (אם בא לך להגיד) אבל את עדיין חוששת כי יש ביניכם פע מסוים בנושא ואתם צריכים לראות איך יסתדר...

האם את חוששת שהרגש יסחף אותך ולא תראי מה שצריך לראות?  את יכול גם לשתף את ההנאה + הפחד הזה... נראה לי מאד אנושי.. זה משהו שרבים וטובים עברו.. התפכחות ורחכ התרסקות אולי תוכלו גם לצחוק על זה...

בקיצור גילוי לב... ברמה ובמינון המתאמים לך..

מזל טוב 🥳

(סורי הייתי חייבת)

אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי

@חתולה ג'ינג'ית

פעם ברווקים הבררנים😊

ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,

מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏

לא חתול זמני😸

סתם, אני לא ממש בשל.

@חתול זמני פספס את אהבת חייו

לא בכל שרשור זה מתאים.

הטיילת על חוף הים ממש נחמדה, אוויר טוב, רעש של גלים ויש כמה חנויות כשרות שאפשר להיכנס אם רוצים

זה כואב וקשה, באמת.

אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.

נשמע שאתה שם.

אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?

והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.

ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.

אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.

ואתה ראוי. וודאי.

הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.

אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.

זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.

בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.

בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה  תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.

קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר

בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.

ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.

אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.

והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי. 

גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו. 

נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.

בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..

אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.

נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום. 

יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר.. 

אתה טוב ומגיע לך הכל דוד

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

אני מבינה את הבחורה, אבל זה לא הגון וראוי.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?