היא מתרחקת ממני.
תמיד חשבתי שזה רק בראש שלי אבל היא ממש הוכיחה את זה.
זה כואב לי.
הייתה החברה היחידה שלי.
ורק לה סיפרתי הכל.
וגם כשלמשפחות שלנו יצא להיפגש פחות היא דאגה ששתינו כן ניפגש.
והיא הייתה מתקשרת אליי המון.
והיום מה?
לא רק שהיא לא מארגנת ויוזמת למרות שזה בדם שלה, היא אפילו לא זורמת עם מה שאני מארגנת.
ובמפגשים המשפחתיים התקשורת בינינו קרה.
זה כואב לי.
ועכשיו, כשהתגשם לה חלום שהיא ממש לא האמינה שיתגשם, וש*רק לי* היא סיפרה עליו, ושהיינו יושבות לילות שלמים ומפנטזות עליו, עכשיו היא מתרחקת.
עכשיו כשיש לנו הזדמנות יחידה להיפגש היא מוותרת עליה.
עכשיו כשאני שואלת אותה שאלה שמבחינתה התשובה ברורה מאליה היא מתעלמת.
עכשיו היא מכאיבה לי כל כך.
קשה לי להאמין שאמצא לה תחליף.
- לקראת נישואין וזוגיות