לא יודע לאיזה פורום זה אז.. אשאל פהגמני

שמתי לב על כמה נשים (בלי להזכיר שמות) של יהודים שנרצחו ע"י פראי אדם, שהורידו את כיסוי הראש ממש 'דקה' אחרי הרצח, וזה חורה לי. מן הסתם מבחינה הלכתית יש היתרים, אבל לא נראה לך לחכות קצת? ישר לזרוק לפח את כל שנות הנישואים שהיו לך איתו? ועוד הבן אדם נרצח! קצת כבוד לבן אדם שאליו היית נשואה שעדיין אין לו אפילו מצבה! בן אדם שאם לא הוא זו אולי היית את!

נכון שהיא (לאו דווקא מישהי ספציפית) כבר לא נשואה וכו' אבל מה זה מראה לסביבה שככה עושים? לי זה מראה ש"היה טוב וטוב שהיה, עכשיו שכחתי אותך ואני ממשיכה הלאה כי אין באמת טעם להחשיב אותך כמשהו ממשי מחיי, כי אתה כבר לא חי!".

 

אני אומר את זה מתוך כאב, עם כמה שיותר אמפתיה, ואקדים את המגיבים שיגידו ש"אי אפשר לשפוט אנשים במצב כזה וכו'". דבר כזה נראה לי כמו משהו לגיטימי לשאול, עם כל הטרגדיה שבדבר. מדובר באדם שנרצח, וזוגתו לחיים פשוט מוחקת את אחד הסממנים הכי חזקים שמסמלים את הקשר ביניהם.

 

מבקש סליחה מראש אם פגעתי במישהו שקרוב לדבר (בתקווה שדברים מתוך הלב יתקבלו בהבנה).

 

 

 


אל תדון את חברך, עד שתגיע למקומופה לקצת
ובעז"ה שלא תגיע ולא תבין!
בלי להיכנס לעצם הענין בכללשריקה

לא בטוחה שזה עיתוי מתאים להעלות אותו

שתהי בטוחה תגידי לי 😐גמני
אני בטוחה.שריקה

זה לא העיתוי.

 

נראה לי דעתי היתה מספיק מובנת מהתגובה הקודמת שלי, אבל אם אתה נורא רוצה לשמוע ישירות ובחדות, אז..

ייתכן שזו הדרך שלהן להתמודד עם הכאב.איוושה


אתה אישה שבעלה מת?כוס ברוח

עצוב

קצת התעסקות בקטנותלא נולדתי
כשיש דברים הרבה יותר מהותיים ושונים בחייה כרגע
(למה? לא יודעת. החלטה אישית שלה)
יש כאלה שאחרי הרצח לחוצות ומבולבלות ודואגות ומפחדות,חסדי הים
וכל הרגשות מתערבבות, וגורמות להן לפעול רק לפי הרגש.
יש כאלה, שכבר לפני הרצח הכיסוי היה מאוד קשה להן, ויש להן סיבה להוריד.
יש כאלה שהקשר עם הבעל היה גרוע, והן כואבות את הרצח, אבל יש בהן צד שהן שמחות להשתחרר.
לצורך הבנה..מור ולבונה
אתה מכיר את הנשים הללו? אתה יודע איך היא התנהלה לפני האירוע מבחינת כיסוי הראש?
אולי מלכתחילה היא שמה רק באירועים ובשבתות?
או שפעלה לפי הרגל עליה היא קמה הבוקר?

כיסוי ראש זה נושא מורכב.
עבור בנות מסוימות הוא אפילו נטל, הכיסוי מהווה ממש לקיחת חלק מהותי מהאישיות.
(שוב, אני בכלל לא בטוחה שהנושא שהצגת הוא מגמה של נשים להסיר את כיסוי הראש לאחר מקרה טרגי שכזה אולי ראית מקרה או שניים. אין לי מושג. לי בראש יש דוגמאות הפוכות).

אבל, אם יש מקרה כזה.
זה ברור שזה לא נעשה מתוך רצון לומר "היה טוב וטוב שהיה, עכשיו שכחתי אותך ואני ממשיכה הלאה כי אין באמת טעם להחשיב אותך כמשהו ממשי מחיי, כי אתה כבר לא חי!"
הבעל הוא משהו ממשי בחייה גם בלי כיסוי הראש.
היא ממש ממש ממש לא זורקת את כל שנות נישואיה לפח.
זו אמירה קצת תמוהה... היא בסך הכל הורידה חתיכת בד .
חתיכה משמעותית אומנם , אבל היא לא זו שתעיד על מחיקת העבר המשותף.

ההוויה שלו תלווה אותה כי הם חלקו חוויות משותפות, גידלו ילדים משותפים.
היו החברים הכי טובים.

אם הדרך שלה להתמודד היא להסיר את הכיסוי ראש שרק מעיב על התחושות שלה.
שרק מזכירות לה שהיא אשת איש- אבל האיש כבר איננו.
שמוסיף לה אבן בכל פעם שהיא מתסכלת בראי.

בשלב קצת יותר מאוחר יש עוד פן.
כיסוי ראש מקטלג אותי כ"תפוסה" אבל אני פנויה ואפילו כמהה לזוגיות.
אז, יתכן שיהיה בנות שיורידו כדי ש...



לא מתיימרת להבין ובעזרת ה' לא רוצה שאף אחד יעבור את הניסיון הזה.
סתם נקודות שעלו לי.
מבין אותךאלעד


ממש לא חושבת ככהאמאשוני
לא בקיאה מספיק בצד ההלכתי, אבל ברור שאם הייתה לי אפשרות להעיף את הדבר הזה מהראש הייתי עושה את זה ברגע שמתאפשר.
זה ממש לא סותר שאני מאחלת לבעלי שנים ארוכות טובות ונעימות
זה יותר מעיד על היחס לכיסוי מאשר על היחס לבעל...
זה בערך כמו שתגיד למי שנהנה מהאוכל במוצאי ט' באב לפני שניה התאבלת על בית המקדש, ופתאום אתה כ"כ משתוקק לאוכל?
אז מבחינה נפשית זה אמנם זמן קרוב, אבל מבחינה הלכתית לפני צאת הצום היה אסור, ושניה אחרי מותר, אז ככה זה... מעבר חד

או במילים אחרות: תחפש את הטבעת נישואין על האצבע, כנראה שזה מדד יותר טוב לדעת מה היחס שלה לעובדה שהיא כבר לא נשואה מאשר כיסוי ראש שבלאו הכי הרבה נשים לא בנוח איתו.
תתפלאיגמני
אבל כך אני מרגיש גם במוצאי צומות (ביום כיפור נאמר 'לך אכול בשמחה וכו' אז זה שונה). בעיני, מי שהולך לשווארמה איך שיוצא הצום זה מראה על חוסר רגישות. ומעניין שבאמת יש נשים (דתיות) שאומרות שכיסוי ראש זה נטל אדיר - ואני שואל בכנות - אין איזה עניין להתייחס למצוות קצת יותר בכבוד? מה תגידי על גבר דתי שאומר "אין לי כוח לתפילין, כל יום אני מחכה לסוף של ה'סיוט' הזה על היד"?
אני באמת כמו שאמרת לא מדבר פה על הלכה, וגם הזכרתי את זה, אלא על איזשהו רגש, שבאמת אני אמנם לא במקום של הכלה מלאה של האחר (אם זה אותם נשים ואם זה אותם אנשים שהבאת כדוגמא), אבל כן במקום שזה מפריע לי ברמה האישית מספיק בשביל לדבר על זה בכנות.
יש משהו בדבריךבסדר גמור
אבל אתה מפספס לדעתי את הנקודה העקרונית שכל אדם (המקרה שלנו האשה) לוקח את הדברים למקום הסובייקטיבי אישי שלו.
אולי בשבילה אין קשר בין כיסוי ראש לבין אהבתה וגעגועה לבעלה. הכיסוי הוא פרט טכני שההלכה מחייבת והטבעת או כל דבר אחר מסמל בשבילה את הקשר.

אז לדוגמא: לאכול אחרי צום זה צורך טבעי אבל ללכת דקה אחרי הצום למשחק כדורגל או ללכת לשחק במחשב - מעיד על הזיקה הרדודה לתוכן הצום.
וזה קצת מזכיר את הטעות הרווחת בין שבירת הכוס לשמחה על הנישואין. הרי בשביל מה שוברים כוס? כדי להתאבל על ירושלים. אז אנשים שלא מבינים והקשר שלהם רדוד עושים מצוות אנשים מלומדה. אנשים שמבינים ומתחברים לעומק, עוצרים ומתייחדים עם החוסר בירושלים בשלימה.
לא מביןבסדר גמור
למה הקשר בין זוג נמדד בכיסוי ראש של האישה?
מאיפה לך מה עובר לה בראש כשהיא עושה את זה?

אל תדון כי אין לך סיכוי להכנס לנעלים, לעולם לא תהיה אשה נשואה..
הבעיה המרכזית בדברים שלךזמן של אולי
מופיעה כבר בשורה הראשונה. כתבת שזה 'חורה' לך.

מי אתה בכלל שזה יכעיס אותך?!
יחס של כעס יכול לבוא רק במשהו שרלוונטי אליך, אבל אתה לא קשור לזה בשום צורה!

ברגע שנכנסת למקום של הכעס, נכנסת לנעליים של נציג של הקב''ה, אבל אתה לא.
אין לך זכות שזה יחרה לך. אתה צריך לעבוד רק על עצמך - על ראיית הטוב, על צמצום הביקורתיות ועל הידיעה שאתה לא נציג הקב''ה ולכן אין לך שום זכות לכעוס.

מה מותר לך? לשאול שאלות ולנסות לברר. כשזה מגיע מכעס, זה לא בירור, זו קבלת החלטה, ולכן זה לא לגיטימי.
מסכים חלקיתבסדר גמור
כל יהודי הוא נציג של הקבה במידה זאת או אחרת.

מה עושים עם הנציגות הזאת, זו כבר שאלה אחרת.
ברור שלא לכעוס ..
מי אתה שתגיד לי מה מותר ומה אסור לי?גמני
חורה - מקומם - מעורר התנגדות. אני יודע שכתבת יותר מכמה שורות אך לא אקרא אותן. אם תרצה לשנות את נוסח ההודעה אוכל לענות לך בגובה העיניים ללא כעס מצידי ולא מצידך.
התגובה שלך משקפת אישיותזמן של אולי
ולא עושה טוב לתדמית שלך.

אם כיסוי הראש של אישה אחרת מכעיס אותך, בטח כשמדובר באלמנה טרייה, יש לך בעיה קשה.
אם זה מה שקופץ לך לעיניים, ואם זאת התגובה שמתעוררת בך, יש לך בעיה מאוד קשה.
אם נוסף על כך אתה לא מסוגל להבין את הבעיה שבכך, ולא מוכן לשמוע ביקורת, יש לך בעיה מאוד קשה שצריכה עזרה חיצונית.

בהצלחה!
תקשיב טוב מתוקגמני
אני לא שואל אותך על התדמית שלי ואני לא מכיר אותך אז תדבר בהתאם. זה א'.

ב'. אתה כנראה לא הבנת את התגובה אז אסביר לך שוב בצורה שלא משתמעת לשני פנים:

חורה זה לאו דווקא כועס או מכעיס.
לכן, אם אתה רוצה לענות לי עניינית - קבל את זה קודם.
תקשיב אתה, חומדזמן של אולי
א. אתה טוען שאני לא מכיר אותך ולכן יש דרך להתבטא. כדאי שתחיל את הכלל הזה גם לגביך - אתה לא מכיר את האלמנות האלה, ולכן אין לך זכות שזה 'יחרה' לך.
קשוט עצמך תחילה ואחר כך קשוט אחרים.

ב. לך תלמד לשון, ותבין מה הפירוש של 'חורה'.

ג. תתבגר, ותתאמן על עין טובה, זה עוזר לבריאות ולרוגע הנפשי.
למדתי לשון. וכמו שאמרתגמני
קשוט עצמך ואח"כ קשוט אחרים.
במקרה אחד לא כיסתה את הראש לפני כן.משה


מי אמר שהיא הקפידה על זה לפני כן?כתר הרימון
כי ראית תמונה כזאת?
מכירה לא מעט ששמות כיסוי ראש רק לפעמים.
למה להיכנס לאנשים לחיים?חיים בסרט.

אתה אלוהים? אתה "שופט כל הארץ"?  

האדם היחיד שתוכל לשפוט זה את עצמך בלבד.

וגם אם הית אלוהים לא בטוח שהיה לך זכות לומר משהו כי יש לה בחירה חופשית וזו זכותה.

 

 

וזהו סיימתי.

ועכשיו אתם שופטים את הבחור ששאל את השאלהאושרקה
קצת הגזמתם בתגובות שלכם , אני גם חשבתי על זה ואני בטוחה שיש עוד אנשים שחשבו ככה...בכל אופן יש מצב משבר באמונה ...אולי הכיסוי מזכיר לה יותר את בעלה וקשה לה להתמודד עם זה או אפילו היא לא יודעת את ההלכה ....
את במלכודזמן של אולי
אי אפשר לשפוט אנשים, או נשים במקרה זה, ולהתגונן מביקורת בטענת 'אל תשפטו אותו'.

ב. אם אלה המחשבות שיש לכם כשאתם רואים את האלמנות, עבודת ה' שלכם מעוותת לחלוטין.

ג. לא כל מה שחושבים צריך לכתוב, ולא כל מה שכותבים צריך לפרסם. אז גם אם חשבתם את זה, אל תפרסמו את זה. ההודעות האלה מעידות רק על הכותבים שלהן, ולא דברים טובים.
תגובהאושרקה
יש הבדל בין לשפוט לבין להתענין למה היא הורידה את הכיסוי ואני ממש לא שפטתי אותה ...וכן לא כל מה שחושבים צריכים לרשום תיקח את זה לתשומת ליבך
כל הנ"ל הוא ספקולציה.לך דומיה תהילה

יותר מזה אני לא אגיב,

כי אני לא יודע מאיפה להתחיל.

 

חיטוטים.

אתייחס לעומק השאלה,כוחות שמימיים
בתור מישהי שחוותה אבדן ,אני יכולה לומר,לצערי,
שיש כאב שהוא בלתי נתפס,ואין כח ואפשרות להכילו ולהשאר שפוי.
אז הכאב הזה יכול לפוצץ כאלה דברים,לרסק את הבנאדם,
והמקסימום שהוא עושה זה לשרוד ולהשאר בחיים.(אל תשכח שעם המצוות שהופסקו נשבר שם בן אדם שלם)
רק על זה צריך להעריך להבין לחבק לתמוך ותו לא.
לא לחינם יש שלב שבו אדם פטור ממצוות,יש כאן עומק.המצוות אינן ערך ראשון בסדר הבריאה,הסדר הנכון הוא עבודת השם מתוך בריאות הנפש,וכשאדם עובר משבר מטורף זה לא הזמן לקום ולנופף.אני כותבת את זה ממקום שמבין את הצד המוכיח ואת הצד שנשבר.
מקוה שהובנתי.
תודה.גמני
ערכתילב טהור:)
הפרשנות הכי מחרידה שקראתי בחיים.סטופ
זורקת לפח את כל שנות הנישואים שהיו להם ביחד?
אני שמה כיסוי ראש כי זו ההלכה. סה טו. לא כדי להביע קשר/ חיבה/ אמון לבעלי. הקשר בינינו מתבטא בדברים אחרים לגמרי שאינם חשופים לעיני הציבור הרחב.

ונניח שאכן היא החליטה להמשיך הלאה, למה אתה חושב שזה לא מכבד אותו?
^^^חוזרת
מסכימה
בשבילי, הכיסוי ראש הוא עול שאני רק רוצה להיפטר ממנו
ולא, זה לא כמו תפילין.
כי ממתי תפילין גורמות לך לכאבי ראש ומיגרנות? ממתי תפילין הורסות לך את השיער? גורמות לך לקשקשים וגירודים? לנשירה? ממתי תפילין מבגרות אותך ב5-10 שנים? וצריך לסדר אותן כל הזמן כדי שלא יזוזו? מתי הפעם האחרונה שהסתובבת עם תפילין 18 שעות? מאז שיצאת מהבית ב6 בבוקר ועד שחזרת ב12 בלילה? (ואני לא מדברת על מצבים שגם בבית נשארים עם כיסוי ראש)
הקשר בין כיסוי ראש לתפילין (ואפילו לכיפה) הוא מקרי בהחלט!
^^^אודיה.
לא מגיבה כאן בדרך כלל.

אבל מזדהה מאוד עם הנשים שלא אוהבות כיסוי ראש.
ובעניין האמירה שלך שזה יחס מזלזל למצוות.
אולי אתה במדרגה שאתה אוהב את כל המצוות. אשריך.
אני עדיין לא.
ויש מצוות שאני עוד פחות מ"לא אוהבת".
המחוייבות שלי לתורה היא גדולה וזו הסיבה שאני מקיימת מצוות. אהבה? בעז"ה מקווה שאזכה.

ולעניינו של שרשור.
לענ"ד חבל שזה מה שחורה לך בכל הסיטואציה ההזויה הזאת.
אל תהפכי את זה לאידיאל,בך לי קר
לכולנו יש מצוות שקשה לנו איתם.



ברורסטופ
וזה שקשה איתם ומקיימים בכ''ז מראה על כבוד למצווה ולא להפך.

(כנ''ל כשמפסיקים לקיים את האקט הזה כשהוא כבר לא מצווה)
הלכה, לא מצווהעוד סתם אחד
אין שום מצווה לאשה נשואה לכסות את הראש. הגמרא קובעת שגנאי להן לבנות ישראל שיוצאות לשוק וראשן פרוע.
בלשון שלה לא ראיתי כבוד גדול..בך לי קר
ולכן הארתי.
גם אני ראיתי וחשבתיהזדמנות

בד"כ תמונות שמצולמות הם באירועים, בריתות וכד' כאילו ארועים עם גוון דתי אז אמרתי היא בטח במצבים כאלו הולכת עם כיסוי ראש. גם שבעה זה משהו דתי  אבל זה נראה לי מוזר להתעסק בזה

אם ככהגמניאחרונה
השאלה צריכה להיות בכיוון אחר, והיא באמת חמורה: איך זה שנשים דתיות הולכות בלי כיסוי ראש? באמת שעד עכשיו חשבתי לתומי שישנם היתרים לזה, אבל מבדיקה אני רואה שאין שום היתר לזה (מלבד בתוך הבית).
ערב שנה טובה וכו'. שאלה שמעניינת אותיעשב לימון

אנשים ונשים שעברו טראומה שקשורה לביטחון- פיגוע טרור או מלחמה או משהו כזה

אני יודעת שזה קצת אישי- פשוט תכתבו על חבר שלכם

איך זה נראה ונחווה מבפנים או מבחוץ

אחרי שנה, אחרי עשר שנים, אחרי עשרים ושלושים שנה?

אשמח לכל מידע או סיפור מקרה

בשורות טובות ושמחות

ממליץ מאוד להיזהר עם חשיפה אינטימית במקום ציבוריארץ השוקולד

רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.

ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.

כמובן. תודה על התזכורתעשב לימוןאחרונה

למה אנשים מגמגמים?בנות רבות עלי

הולך ברחוב, סבא חביב פונה אלי, מסמן לי עם היד להוריד את האוזניות, מחייך ואומר "המעלית לא עובדת" .. אוקי אדוני המעלית לא עובדת, איך זה קשור אלי?

אמרתי לו אוקי מה…

אחרי שניות ארוכות הוא מפנה אותי לקופסת קרטון, תעזור לי לעלות את זה? אני ואתה ניקח ביחד. אמרתי לו עזוב תן לי לראות אם זה כבד כמו שאתה אומר.. בדקתי , כבד אבל לא ברמה שאי אפשר להרים. קיצר מפה לשם נופל לי האסימון ש- לך תדע כמה קומות זה. נכנסנו לבנין הורדתי את הקופסה על המדרגה הראשונה , הוא: אמרתי לך שזה כבד בוא אני אעזור לך. נשמה , אני רק מכבה את האוזניות הכל טוב. המשכתי לאחר שהוא אמר שיש 4 קומות, לא אשקר שהתנשפתי כי אני לא בכושר, אבל משמיים זימנו מצווה לפני ראש השנה , כל השנה כלום. מדהים איך מזכים אדם משמיים לעזור פתאום, לא יודע, זה לא יכול להיות מקרה.

קיצור אנשים: דברו ותפסיקו לגמגם ולדבר בלחש. תודה

חחח …בנות רבות עלי

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

אגב, למה לא פונה אלי מישהי חסודה לשם שינוי?בנות רבות עלי

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

בודקים אותך. תעבור כמה שלבים במשחק ואז תגיע החסודהמבקש אמונה

🤡

חחח נראלי זה באמת ככהבנות רבות עלי

אשריך. באמת! שנה טובה!נחלת

תודה גם לך🙏🏻בנות רבות עליאחרונה

מי אשכנזי וער בגלל סליחות?זיויק

אני ספרדי וישן בסליחותבנות רבות עלי

אם אתה לא אשכנזי ולא מתפלל סליחות בכוונות עצומותפ.א.

אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח

יש רק בעיה אחת, אני כבר שנים לא אוכל קטניות בפסח😂בנות רבות עלי

אם כך, אתה יכול להמשיך לישון 🛌 בשקטפ.א.

ישן טוב יותר בבית כנסת מבמיטה?ארץ השוקולד

ברור זה כמה צעדים מהמקרר אתה קם בלילה מנשנשבנות רבות עלי

ארץ השוקולדאחרונה

זה לא תלוי מה איכות האוכל שם או שאצל ספרדים לעומת אשכנזים יש אוכל טוב בטוח?

לכבוד ראש השנהאוי טאטע!

ארץ אשר ד' אלהיך דרש אתה תמיד עיני ד' אלהיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה

לכבוד ראש השנה ראיתי משהו ממש יפה ומשמעותי

קבוצה של תמונות יפות מהארץ עם מקורות על שבח ומעלה ארץ ישראל

מוזמנים להצטרף

קמפיין 'טובה הארץ מאוד מאוד'

תודה רבה!נחלתאחרונה

ת

שנה טובה, ברוכה, שמחה, שלווה, לכולכם כולכם כולכם!!נחלת

אמן ואמן וגם לךארץ השוקולד

שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום

אמן. גם לךנפשי תערוגאחרונה

יש משהו מאוד מוזרפשוט אני..

כאשר יש תחושת אבל על אדם שהלך לעולמו,

למרות שהוא לא קרוב משפחה,

ולא חבר קרוב,

ולא בוס,

אלא ''רק'' מנחה ומנטור.

מי שבהרבה מובנים הביאה אותי עד הלום,

ומי שמיליוני בני אדם חייבים לה את חייהם בלי שהם בכלל יודעים.

נוחי בשלום,

פרופסור עדה יונת.

וכן אני יודע שהיא הייתה שמאלנית קיצוניתפשוט אני..

אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...

למה מוזר?משה

היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.

מתוך 14 הזוכים הישראלים בפרס נובלאריק מהדרום

היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.

יהי זכרה ברוך.

איזו תקרת זכוכית?shaulreznik

לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית

נכון עקרוניתאריק מהדרום

בפועל היתה רק אחת

היה את רוזלינד פרנקלין שהיו נותנים לה אםקעלעברימבאראחרונה

לא היו גונבים ממנה את הגילוי

יש כאן אוהדי קבוצת כדורגל/כדורסל לשאלה בפרטי?צע

חיילי גבעתיאריק מהדרום

אמר לו פפוס מי הביאך לכאן אמר ליה אשריך רבי עקיבא שנתפסת על דברי תורה אוי לו לפפוס שנתפס על דברים בטלים

לא מכבים אש עם דלק!Nachman Wilhelmאחרונה

מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב

החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.

בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.

אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.

הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).ל

אולי יעניין אותך