@משיח בן דוד אתה מורה? על מה נתפסת? על דברי תורה? אשרייך!
@איוושה מה החלטתי? אשמח לשמוע.
@מוטיבציה אני אוהב מתמטיקה, בונה מקצועית בלגו בגילאי 3-7. ברוטו, בהחלט ברוטו. לפחות לכמה שנים, לא?
מרגיש שחסרה לי יד כזה, אז מה למדת? הוראה, נו שויין, עוד אחד. מה אתה לומד? "הנדסת חשמל בטכניון" פייי מיאו בזינגה. { אף שהנהון מנומס בליבו אלו הצלילים} נסחפתי מהעולם, וחש שכל הצד הריאלי שלי הושלך אחר גווי.


ולסיום @ברגוע! אתה צודק ובשאלה הזאת אני אחד נגד מאה אופציות. אולי נכנס למסחר באופציות, אבל שמעתי שזה ספוקלטיבי.

אבל את יודעת..

היה בו משהו בדופרן..כאילו הוא האמין שהוא כבר התפלל מנחה

ואל תספרי לאף אחד אבל...

אני הולך לאכול אותו על קרקר ...

מה יותר מרשים - את החברה או את עצמך, יש בזה קצת הבדל, אבל הוא לא כל-כך משמעותי בעצם.

מודעות לנוכחות של השיקול הזה היא חשובה בעיניי. יכול להיות שהכי טוב להתעלם ממנו, אבל אני לא בטוחה. אם ממש קשה להתעלם מהחלק הזה, אבל נטיית לבך היא יותר לחינוך, אתה יכול ללמוד מה שחשקה נפשך ולהמשיך לתארים מתקדמים. אחרי שיהיה לך דוקטורט בפיזיקה, גם אם אתה ״רק״ מורה, זה בכל מקרה יישמע טוב. אוקיי, לא רק יישמע טוב, גם אתה תרגיש שכן התפתחת בתחום שמעניין וחשוב לך.

אם אתה מתכוון להשקיע בלימודים בזמן הקרוב בכל מקרה, נראה שכדאי ללמוד הנדסה או מדעי המחשב. אח״כ תוכל לראות אם אתה רוצה ומתאים לך להמשיך ללמוד (ואולי ללמד תוך כדי), ללכת לעבוד (ואולי רק לכמה שנים) או מה. מעבר לתואר תצטרך בשביל ללמד רק תעודת הוראה - לא מסובך, וככל הידוע לי חסרים מורים לפיזיקה ומחשבים.

אם נראה שכתבתי באופן מזלזל או עוקץ - לחלוטין לא. הדיון הזה נוגע בדברים שמעסיקים אותי גם אישית (ומוטיבציה יכולה להעיד) .אולי לכן גם כתבתי מעט מבולבל. שאלת מה אנחנו היינו עושים או מה עשינו? אז כרגע אני עובדת בחברה מאוד ״נחשבת״, עם תנאים מעולים והכל. וכנראה שנכון בשבילי לעת עתה להמשיך פה. אבל זה לא בהכרח מה שהייתי ממליצה לך או לעצמי בצמתים שונים שהביאו אותי למקומי היום, או לעצמי של עוד כמה שנים.

בס"ד

נכון אז המשכורת היא לא הכי גבוהה,

אבל אני אקום כל בוקר למשהו שאני אוהבת וטובה בו,

וזה אידיאל מאוד גדול בשבילי לעסוק בחינוך ולחנך את ילדי ישראל המתוקים!

הכי חשוב בעיניי זה לבחור משהו שאתה אוהב ויהיה לך כייף לקום אליו כל בוקר,

ועבודה שאתה מאמין בה ושמח שאתה עושה אותה!

כסף הוא באמת שיקול, אבל לא הייתי שמה אותו במקום הראשון...

כי ה' עוזר!

ואני מכירה משפחות שיש להם משכורת גבוהה והם לא מצליחים לסיים את החודש, ולהפך

אני מכירה משפחות ששני ההורים מורים ולא מרוויחים הרבה ויש להם הרבה ברכה ושפע בבית..

ה' עוזר אבל יש השתדלות ובחירה חופשית .. איך יצמח כסף? מהשמיים? 

יש נתוני שוק.... 

כי זו, בעיני, אחת השאלות הקריטיות שכל אחד.ת צריך לשאול כשהוא.י באים לבחור מקצוע.

עבודה בהנדסה יכולה להיות מאד מרשימה ומאתגרת אינטלקטואלית, אבל גם מאד תובענית- פיזית ונפשית.

עבודה בחינוך יכולה להיות מרתקת, דינמית ומרגשת, אבל גם שוחקת ומתסכלת (המערכת הארורה).

בסופו של דבר היום יום יורד לפרטים הקטנים, וחשוב שתנסה לדמיין איך נראה יום עבודה בכל אחד מהמקצועות, על צדדיו המחמיאים יותר ועל אלה שפחות, ותנסה לראות איך אתה ותכונותיך (הטובות והפחות) משתלבים בו.

אה, ועוד דבר קטן- כל האידיאלים הגדולים מתנדפים ונעלמים כלא היו אם אתה עושה משהו שאתה לא אוהב (חיוך של ילד זה לגמרי אידיאל במובן מסויים- ילדים יכולים להיות גם סיוט מהלך כשהם רוצים, והם רוצים).
ואותו דבר לגבי יוקרה.

בס"ד

אבל בכל זאת,

עזוב רגע את הבחירות.

בלי קשר לכלום,איזה ערך יותר חשוב לך?

כסף?

מקצוע של נתינה לאחר והשפעה/חינוך?

סיפוק?

אחרי שתסדר לך את הערכים לפי סדר יהיה לך יותר קל להחליט, וכמובן שסיפוק יכול להיות גם בהנדסה.

"הדרך להחליט בחירות בחיים זה לפי מיון ערכים לפי המשקל והחשיבות האישית שלך אליהם, כי כאשר בוחרים החלטות לפי סדר הערכים הנכון לך , אז הבחירות הרבה יותר קלות " - (זה כתוב בערך כך - שם שם)

ובאמת יש אולי את דרך האמצע(מכיר משהו שעושה אותה).אפשר לעשות תואר במדעי המחשב(אולי גם הנדסה , צריך בדיקה) ואז פשוט לעבוד בזה כמה שנים עד לבסיס כלכלי ואז להשלים להוראה ולעבור להוראה...

והנסית ללמד כיתה? או לדבר עם מורה למחשבים ולברר את החשש? (לגבי חשש שלך מכך שאולי אתה לא באמת תאהב את זה כפי שנידמה לך)

ומוסיף שיעור ניפלא של הרב דורון כץ:

כיצד לבחור מקצוע לפרנסה - סבלנות בענין הפרנסה

בס"ד

ולכך התכוונתי.

העניין הוא שלפעמים מרוב בלבול וקושי ולחץ להחליט אז לרגע אפשר לשכוח שבעצם מה שבעומק של ההחלטות הוא סדר העדיפויות(הערכים) הפנימי שמנווט.

אחרי שחוזרים לנקודה הפנימית הזאת אז מסתכלים באופן הכולל יותר על ההחלטות וייתכן שכבר אז התשובה תבצבץ יותר לעומת לפני שחוזרים לנקודה הפנימית הזאת.

למדתי חינוך על הדרך דרך הישיבה. נכנסתי לכיתות בעבודה מעשית, יש בי גם פחד מלעמוד מול כיתה, וגם הנאה בהברת ידע ובקשר חי עם תלמידים. אלו שהזכירו לקום כל בוקר עם חיוך לא יודע אם ככה ארגיש בהוראה.

אז עכשיו השאלה היא אם להתחיל ללמד, או ללמוד עוד מקצוע מה שמשנה קצת את התמונה.

אז קול אחד אומר- ללמד, ובערבים להשלים השכלה {מן הסתם לא באמת אפשרי}
וקול אחד אומר- תלמד מקצוע יותר ראלי- תעבוד 10-15 שנה בו- ואז תעבור להוראה.
ויש עוד כמה , אבל נתמקד באלה.

לגבי השאלות שהעלו פה, כסף זה לא ערך זה אמצעי. ושכר המורים הוא נמוך באופן פסיכי. אז יש כל מיני השלמות. אבל לא מבסוט על זה ממש לא. מנגד כמובן מציינים כולם את שעות העבודה המעטות יחסית, והחופשים הרבים, אבל לא ברור בכלל שזה באמת כה משחרר{עם כל המסביב- גמולים, ישיבות, קורסים, הורים, מבחנים ושאר עניינים} ומעל הכל האנרגיה  שמוציאים בחינוך היא פי 17 בממוצע. ככה התחושה שלי.

שאלה שאלתית.
 

טס להודו

דרך אומן, בהפרדה ממלאה.

שאמנם לא הכי גבוהות במשק, אבל לא כאלה רעות.

@a-a-a

זה נכון שאם מחשבים את כל החופשות ושות'. אז יוצא שמורה מרוויח הרבה, אבל כל תואר אחר כמעט י(חוץ ממדעי הרוח) יציב את הבוגר 10 שנים אחרי התואר הרבה מעבר לשכר של מורה- מורה ירוויח כ-9000 ש"ח. אחרי 10 שנים עם כל הגמולים וההשתלמויות...

ולעומת ההשקעה, זה שכר נמוך.

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡

ת

אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח

שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום

אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...

היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.

היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.

יהי זכרה ברוך.

לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית

בפועל היתה רק אחת

לא היו גונבים ממנה את הגילוי

מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב

החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.

בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.

אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.

הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).ל

קטן מידי.

תעבור למצב מחשב

ואז הגדלה/הקטנה על ידי צביטה

החל מלפני כחודש שהחלפנו את הckeditor הנוראינב tiptap.

עכשיו הכל מובן.